צונזר

האמת? יכול להיות, אולי, אין לי מושג. אם כי, לצערי, סביר מאוד להניח שלא, זו מחשבה שנחמד לחשוב.
כדאי להשאיר את הפנטזיות לסיפורים שאנחנו קוראים וכשזה מגיע לחיים האמיתיים להתמקד בחיים, בכל אופן ^^


http://hportal.co.il/index.php?showtopic=1...dpost&p=6608214

הודעה זו נערכה ע"י חופרת ב Feb 15 2017, 21:48 PM

לדעתי, פנטזיה לא אמיתית, אם כבר אלפי שנים לא גילו אז לעולם לא יגלו!
אולי יש קוסמים, כמו בספרי הארי פוטר, אבל יש מיליוני פנטזיות אחרות בכל העולם!
הן לא אמיתיות לדעתי, אבל מי שרוצה יכול להשאר עם האמונה...

לדעתי תלוי על מה אנחנו מדברים. אם אנחנו מדברים על דברים ספרותיים, כמעט בטוח שהם לא קיימים (אם כי זה בטח נחמד לחשוב על זה בתור דבר אמיתי כמו ששלו כתבה) במקרה הטוב אנחנו יכולים לתת אותם בתור תיאוריה לדברים מיתולוגיים כאלו ואחרים, למשל בהארי פוטר יש הרבה הסברים למה אנחנו לא נתקלים או לא זוכרים אפילו אם נתקלנו את הקוסמים.
אם אנחנו מדברים על המיתולוגיות והמסורות הקדומות שעליהם בדרך כלל מבוססת הפנטזיה, אני אישית מאמינה שזה אמיתי. יש קוסמים, דרקונים, רוחות רפאים, פיניקס, גמדים וכל השאר. אני פשוט לא חושבת שהגיוני שכל זה הוא שקר גמור וסתם המצאות של אנשים עם השנים, אני מאמינה שפעם העולם היה נראה אחרת לגמרי ומה שהאנשים הקדומים ראו או קיבלו ממי שלפניהם הם העבירו לנו. וודאי שזה לא יכול להיות אמיתי במאת האחוזים, אבל זה אמיתי בצורה מסוימת.

זה אולי נכון, אבל למרות שאני לא האדם הכי 'ריאליסטי' שאני מכירה זו מחשבה שדי קשה לי לדבוק בה. סביר מאוד שדרקונים ויצורים דומים אכן מבוססים על דבר קיים, אבל קיימים בצורה שאנחנו מכירים אותה, או לפחות בצורה דומה? אני לא יודעת, קצת קשה לי להאמין בזה.

אני מאמין שסיפורי פנטזיה הם אמיתיים בחלקם. לטס פייס איט, כולנו יודעים שאין הוגוורטס, אבל אני בהחלט מאמין שאיפושהו בעולם יש ילד שקוראים לו הארי פוטר שעבר המון דברים לא בדיוק רגילים במהלך החיים שלו - למשל, ההורים שלו מתו והוא גדל עם הדודים המתעללים שלו.
מדע בדיוני יכול להיות נכון, רק שתדעו לכם - בתיאוריה, מדע בדיוני אמור לתת לנו אופציה למשהו שיכול להיות בעתיד (ראו ערך: בחזרה לעתיד). לגבי רמת הביצוע - לא הכי אפשרי נכון לעכשיו, אבל אין פה שום דבר שהצליחו לסתור ברמה המדעית (אוקיי, אולי קצת, אבל את הרוב לא) ולכן אני מאמין שהמדע הבדיוני נותן לנו מין חלון לעתיד אפשרי. מי שקרא את "הערפילאים" יודע על מה אני מדבר בעיקרון, אבל אני רואה את העתיד בערך כמו שרואים מישהו אחרי שאוכלים אטיום - יש המון אופציות אפשריות וכל תנועה משנה משהו. אני רואה את המדב בתור אחת מהאופציות שנמצאות באטיום שלי, משהו בסגנון.
דיון מעולה!

אני מודעת לזה כמובן שהגישה שאת מציגה כאן היא הרווחת, אבל הצגתי את דעתי. אני יוצאת מנקודת הנחה שאנחנו בקושי מתחילים לדעת מה מסתובב על הכוכב ששמו 'ארץ', וגם שהחיים בעידנים קדומים היו שונים בתכלית מהחיים המוכרים לנו כיום.

הנקודה שאתה מעלה נכונה לכל סוג ספרות שהיא, לא דווקא בפנטזיה.
זו נקודה מעניינת בכל אופן. אולי בז'אנרים אחרים שהם מבוססים על החיים המוכרים לנו אז אנחנו מבינים שסיפור כמו שאנחנו קוראים יכול להיות אמיתי באחוזים מסוימים, אבל לשים לב לזה בספרות פנטזיה זה יותר מעניין.
אתה מביא דוגמא מהספרות לאיך שהיא יכולה להיות באמת בחיים פרטיים, אבל יותר מזה אני חושבת שאפשר למצוא בחיים הפוליטיים והכלל עולמיים. למשל, בספרים כמו הארי פוטר ושר הטבעות אנחנו רואים בבואה של המלחמות הגדולות במאות האחרונות, של האג'נדות שהניעו את הצדדים הלוחמים, את התנהלות המלחמות בעצמם, וגם או אולי בעיקר איזה צד הוא הצודק וזה שאמור לנצח - לפחות לפי השקפת עולמו של הסופר.

בעיקרון את צודקת, לפנטזיה יש אחלה דרך להעביר ביקורת על העולם שלנו בלי שאנחנו שמים לב לזה בכלל - נגיד, הארי פוטר. זה יכול להעיבר ביקורת על גזענות דרך הסכסוך של טהורי דם-בני מוגלגים. אבל כן, זה נכון פחות או יותר לכל סיפור/ספר, אבל זאת פחות או יותר התיאוריה שלי לגבי פנטזיה.