שם הספר: הבחירה|Matched
שם הסופרת: אלי קונדי|Ally Condie
שנת הוצאה באנגלית: 2010
שנת הוצאה בעברית: 2012
גוף הוצאה באנגלית: Dutton Juvenile
גוף הוצאה בעברית: כנרת, זמורה ביתן
ארץ ושפת מקור: אנגלית אמריקאית
שם המתרגמת: אביגיל בורשטיין
ז'אנר: מדע בדיוני
סדרת ספרים: טרילוגיית הבחירה, ספר ראשון

תקציר העלילה
גב הספר
"הם אומרים לך את מי לאהוב, אבל מה אומר הלב שלך?"
קאסיה חיה בעולם מושלם. זהו עולם סגור שבו המנהלנים מחליטים את מי תאהב, היכן תעבוד ומתי תמות. קאסיה סומכת על הבחירות שלהם, ובמיוחד על הבחירה בבן הזוג המושלם, חבר הילדות שלה זאנדר. אבל קאסיה מגלה באקראי נער אחר ושמו קי, הנער שמהנהלנים בחרו להסתיר מפניה. עתה מתחיל הספק לכרסם בלבה והשאלות לא נותנות לה מנוח. היא נמשכת אחרי קי בחוטים דרים של סקרנות ושל רגש וניצבת מול בחירות בלתי אפשריות: בין זאנדר לקי, בין אהבה בטוחה להתאהבות מטלטלת, בין העולם המוכר שבו חיה לעולם המסוכן שקי מוליך אותה אליו.
האם חופש הבחירה מוביל בהכרח לאושר או אולי לשרשרת טעויות בדרך אל הלא נודע?

תקציר שלי
קאסיה חיה בעולם בו הבחירה נמצאת בידיהם של המנהלנים, שמנהלים את חייהם של כל האזרחים עד לפרט הקטן ביותר. הם מחליטים בשבילם אהבה, עבודה ומוות, בטענה שככה כולם יחיו חיים בריאים ומאושרים יותר.
לאחר נשף ההתאמה של קאסיה, שבו היא מותאמת לחבר הילדות שלה זאנדר, היא מתחילה לחשוב יותר ויותר על נער אחר בשם קי, ומתחילה לפתח כלפיו רגשות אהבה. בזמן שהיא מגלה עוד ועוד פרטים על קי וחייו הקודמים במחוז החיצוני, היא מתחילה לשאול את עצמה האם המנהלנים צודקים, או האם חופש הבחירה הוא הדבר הצודק עבור האנשים.
קאסיה נאלצת לבחור בין זאנדר, חבר הילדות הכי טוב שלה, או קי, נער מסתורי שמראה לה חלקים נוספים בעולם האפל הזה.

דעה אישית
אוקיי. וואו. זה אחד הספרים הכי טובים שקראתי אי פעם.
העלילה הייתה ממש מעניינת ומותחת ואני פשוט לא הורדתי את הספר מהידיים אלא אם כן שיחקתי באיזה משחק מחשב או משהו. אפילו לא הייתי בטלוויזיה בשלושת הימים האחרונים. אני זוכרת שאני קראתי את הספר בפעם הראשונה, שהשאלתי אותו מבת דודה שלי, ולא הצלחתי לקרוא אותו בכלל. עכשיו אני לא מבינה מה לא היה בסדר איתי. זה בין הספרים האלו שצריכים לקבל יותר הערכה ממה שהם מקבלים מרוב שהוא מדהים.
הדמויות היו מקסימות, למרות שטכנית, רק קי היה ממש בנוי ככה שיהיה מסקרן. לעומת זאת, כל השאר חיו חיים כמו כולם, כי אין להם חופש בחירה כמו שהיה לקי, אז בעצם זה לא כזה נורא שהדמויות בנויות אותו הדבר.
הכתיבה הייתה די נוחה, ולרוב לא שמתי לב אפילו שזאת כתיבה שאני שונאת לקרוא, הווה. אבל הספר היה ככ טוב שאפילו לא שמתי לב לזמן אז יפה יפה. זה קרה לי רק פעם אחת חוץ מעכשיו, כשקראתי את סיימון מוצא את דרכו, שדרך אגב, הוא הספר האהוב עליי. אז כאילו... תשוו ותבינו מה אני חושבת על הספר הזה.
בקיצר, ספר מושלם.

שאר הספרים בסדרה
הפריצה|Crossed - ספר שני
המפנה|Reached - ספר שלישי

תהנו D: