היא ישבה על החוף, הרגליים שלה בוחשות בחול הצבעוני. הראש שלה היה אפוף שקרים וחלומות ישנים. היא חיכתה, לבן האדם שיעיר אותה מחלום הבלהות הזה, היא חיכתה. קולות צחוק והמולה סבבו אותה. רק היא יושבת לבדה על החוף, מסתכלת על הגאות והשפל, על הגלים הצוחקים, על עיני הים הגדולות: שיכלו להכיל כל כך הרבה.
היא כבר לא חיכתה. הדף שלה היה חלק לגמרי - לבן, צחור מתמיד. אבל זה כבר לא היה משנה ולא הזיז אף לא מחוג קל בראשה. הלב שלה פעם בחזקה, פעימה-פעימה, עד שעיני הים והשמיים נעצמו והחושך שהקיף אותה היה רב מדי. יללות נשמעו במרחק, אך היא לא נעה. היא נשארה כעוד צדף על החוף, רואה ובלתי נראית. לפעמים היא חשבה שזה היה עדיף. פעימה-פעימה. הוא לא הפסיק לגעוש בין כלאי גוף הבחורה.
השעה הייתה כבר שמונה וחצי, אך ממתי זה היה חשוב לה? היא הייתה חסרת זמן, חסרת ייעוד, היא ריחפה בין השעות מבלי משים לב. היא נשארה על החוף, בעוד רגליה עדיין טובעות בתוך החול הצבעוני. אדום, ירוק, כחול...
כלב תועה שוטט בחוף, העיניים שלו תרות אחר מסע חדש. הוא בא אליה וגישש סביב רגליה הקלות. הוא נבח לעברה, חסר קולר ובית. שניהם התיישבו, התצטנפו בחול הקריר. אולי לרגע אפילו הם הרגישו שייכים.

----
אז כתבתי את זה מהטלפון כי אני חסרת השראה בעליל וזה הכי הרבה שכתבתי בערך מאז יוני, שזה מוגזם לחלוטין, אכן. אז בהתחלה סתם כתבתי ואז הרגשתי צורך כבר לקשר את זה אל מחסן האתגרים, כי למה לא?

זה מהמם לדעתי, התיאורים ממש ממש יפים ואני חושבת שהצלחת להעביר את האווירה שניסית להעביר, ובאמת יצא לך טוב וניהניתי לקרוא. שילבת את המילים בקטע בצורה ממש טובה ולא מאולצת וזה מצוין, וממש אהבתי את התיאורים של 'עיני הים', הם באמת מהממים לדעתי ובאופן כללי גם כל התיאורים כאן ממש טובים.

הנקודתיים לא ממש התאימו כאן לדעתי, אני חושבת שהיה יותר מתאים להוסיף נקודה לפני 'על עיני הים הגדולות' ולהוריד את הנקודתיים שאחרי זה.

יכול להיות שזו רק אני, אבל אני חושבת ש'אינה נראית' יסתדר כאן יותר טוב מ'בלתי נראית'.

הכוונה כאן ללב? כי אם כן זה לא ממש ברור, אז אני ממליצה לך להחליף את ה'הוא' ב'הלב'.

יש לך כאן שגיאת הקלדה - כתבת 'משים' במקום 'לשים'.

ה'בעוד' כאן מיותר לדעתי.

התיאור כאן של הרגליים שלה היה קצת לא ברור לדעתי, לא ממש הבנתי מה הכוונה ב'רגליים קלות'. אני ממליצה לך להחליף את זה לתיאור שיהיה ברור יותר ויותר יתאים לתאר רגליים, אבל יכול להיות שזו רק אני.

רשמת כאן 'התצטנפו' במקום 'הצטנפו'.
עוד דבר שקצת הפריע לי בקטע, שהשתמשת הרבה מאוד במילה 'היה'. אני חושבת שברוב הפעמים אפשר להחליף את המילה הזו בהרבה מילים אחרות, שלפעמים מתאימות אפילו יותר, חוץ מזה שאני באופן כללי לא ממש אוהבת שחוזרים על אותה המילה יותר מדי פעמים.

כאן לדוגמא, את יכולה לכתוב משהו בסגנון של: 'השעה הייתה כבר שמונה וחצי, אך ממתי זה חשוב לה בכלל? היא חסרת זמן, חסרת ייעוד, מאז ומעולם מרחפת בין השעות מבלי לשים לב.'
בקיצור, כמו שאמרתי, את באמת כותבת יפה והתיאורים שלך מהממים, ואני מאוד ניהנית לקרוא את הקטעים שלך. אני ממש מצטערת אם פגעתי ומחכה לקרוא עוד קטעים שלך.