ארוחות השבת של משפחת גריינג'ר

כל הזכויות על העולם והדמויות שמורות לרולינג, כי למרבה הצער, לא אני כתבתי את הארי פוטר... כן. ועכשיו:

------------

זה היה ערב יום שבת בבית משפחת גריינג'ר.

השולחן היה ערוך לשלושה אנשים, אדון גריינג'ר, גברת גריינג'ר וביתם היחידה: הרמיוני.

גברת גריינג'ר העבירה את המאכלים שהכינה לשולחן וקראה לביתה ובעלה לאכול.

"רגע!" קראה הרמיוני, "אני עוד שנייה באה!"

זה לא היה נכון. הרמיוני ישבה על מיטתה וכתבה מכתב לחברתה הטובה מבית הספר, ג'יני, והיא לא התכוונה לזוז משם בקרוב.

נשמעה דפיקה בדלת.

"אפשר להכנס" אמרה בהיסח דעת, ואביה נכנס.

הוא נשען על הארון שלה והביט בה.

"אוכלים מתוקה" הוא הודיע.

הרמיוני הפסיקה לכתוב ופנתה להסתכל עליו.

היא נאנחה. נמאס לה לתרץ להורים שלה שטויות כל פעם מחדש. הגיע הזמן להגיד להם את האמת: "אני... אני לא רוצה לאכול"

"אוקיי." אמר אדון גריינג'ר בבלבול, "אז בואי תשבי איתנו לפחות."

היא נשכה את שפתיה.

"לא אבא. אני לא רוצה לבוא"

"למה? עשינו משהו רע?" שאל.

"לא.... זה פשוט שאני לא רוצה"

"בבקשה הרמיוני, כל השנה את בהוגוורטס, אז לפחות בחופש הגדול תהיי איתנו! מה קרה לארוחות השבת הקבועות שלנו?"

הרמיוני השפילה את ראשה. לא היה לא מה לענות.

"טוב. אנחנו למטה, אם את רוצה." הוא אמר ויצא מהחדר.

בעוד היא מביטה בגבו המתרחק של אביה, החלו לעלות בעינייה של הרמיוני דמעות.

היא כל כך אהבה את ההורים שלה, אבל המשפחה האמיתית שלה נמצאת בהוגוורטס.

הארי, ג'יני ורון. רון... האידיוט העיוור הזה!

היא החלה לחבוט בכרית כדי להקנות לה צורה נוחה, כשהדמעות עדיין זולגות ומרטיבות את הכרית ואת פניה.

מה היא לא עשתה כדי שהוא ישים לב?

והוא... הוא יצא עם לבנדר, והתמזמז איתה ככה! מולה!

איך היא לא ניסתה לרמוז לו שהיא... היא אוהבת אותו.

השעון המעורר צלצל. הרמיוני מחתה את דמעותיה ושמה את תיקה על כתפה, מוכנה להתעתק אל הוויזלים, ואחר כך לצאת להביא את הארי מהדארסלים.

היא ירדה אל דלת הכניסה וכבר שמה את ידה על הידית כשנזכרה בהוריה.

היא חזרה על צעדיה ונכנסה למטבח.

"יופי שבאת, מתוקה. שבי" חייכה אליה אמה.

"אני כל כך מצטערת" היא לחשה, ושוב דמעות עלו בעינייה.

"מה...?" שאל אדון גריינג'ר בבלבול.

"אובליוואטה" היא מלמלה, פלטה יבבה והסתלקה משם.

-----------

טוב, אני יודעת שהכל קרה מהר, ולא ממש התעכבתי על פרטים, אבל זה פאנפיק ראשון שלי, אז בבקשה בלי תגובות בונות מדי.