האתר והפורומים  ·   מדיה  ·   הספרים  ·   הדמויות  ·   הסרטים  ·   השחקנים  ·   שונות

ברוך הבא, אורח ( התחבר | הירשם )

0 חרמשים
פורומיםפאנפיקיםHPlanetהאנציקלופדיהמערכת הדו-קרבהוגסמיד
מממנים

תורת הצמחים - שיעור חדש פורסם!

הסרט "חיות הפלא: הפשעים של גרינדלוולד" יצא לאקרנים!


She will be loved סונגפיק

לילי&גיימס. חרוש לגמרי, אני יודעת...



כותב: me before you
הגולש כתב 51 פאנפיקים.
פרק מספר 1 - צפיות: 75
5 כוכבים (5) 1 דירגו
פיקצר
דירוג הפאנפיק: G - זאנר: ? - שיפ: גיימסולילילנצח - פורסם ב: 06.11.2018 המלץ! המלץ! ID : 10186
גופן: Verdana Arial Tahoma מרווח: + - גודל טקסט: + -
הפאנפיק גמור

Beauty queen of only 18

She had some troubles with herself

He was always

There

To help her

 

בכל שנותיה המוקדמות לילי מעולם לא נכנסה למרפאה של הוגוורטס. פעם ראשונה שנכנסה היא הייתה כבר בשנה השישית ללימודיה. היא אפילו לא ידעה איפה המרפאה נמצאת, אבל לחברה טובה שלה התנפח חצי מהגוף והפך לסגלגל אז היא גררה אותה לשם, מוצאת את הדרך בעזרת האנשים בתמונות.

המרפאה הייתה במצב מזעזע, הקוסמת שעבדה שם הועסקה רק ברבע משרה, לכן במקום שרר תוהו. לילי חשה צורך לעזור, ובהיותה אדם טוב הציעה את זמנה הפנוי. כך מצאה את עצמה פעמיים בשבוע מבלה בהתנדבות במרפאה. מסדרת את המצרכים לשיקויים, מעיינת בספרים עם דרכי ריפוי חדשות. וכמובן, מרפאת תלמידים.

היא היתה המבריקה בשכבה שלה. בבית הספר כולו. היא יכולה להתמודד עם כל בעיה.

 

She belonged to someone else

 

לילי הייתה יפה, ורק התייפתה מיום ליום. בלי לנסות דבר, בלי לשפר בקסמים, היא נראתה מדהים. לא עבר זמן רב עד שגילו הבנים הרבים בהוגוורטס שלילי מתנדבת במרפאה, ומצאו תירוצים רבים לבקר שם. אחדים כישפו את עצמם בקסמים קלים ובאו לבקש את עזרתה. אחרים באו לעזור בעצמם. חלק התנדבו לבוא עם חבריהם הפצועים, ולו רק כדי לזכות במבט.

רמוס בא לעזור לה באופן קבוע. היו לו שיעורים עד יותר מאוחר ממנה (הוא גם החל אחריה) אז הוא הופיע פעם בשבוע, כל שבוע, כשעה אחריה, ונשאר עד שסגרה את המקום.

הוא עזר לה. לנקות ולסדר ולטפל וללמוד.

היא חייכה אליו. בהכרת תודה, בשמחה.

 

I drove for miles and miles

And

Wound up at your door

 

השמועה על היותה של לילי במרפאה פעמיים בשבוע לא הגיעה לאוזניו של גיימס. חבריו דאגו לסוכך עליו ממידע שכזה, שיגרום לו לרדוף אחריה עוד יותר. הם ידעו שהוא נדחה, שהיא אמרה לא, שהגיע הזמן שיבין.

אז הם הסתירו את זה ממנו.

אבל באימון קווידיץ אחד הוא נפצע, נפל מהמטאטא בגובה של מאות מטרים, ורק במזל סריוס הספיק לשלוף את השרביט וללחוש קסם שיקל על הנחיתה. הוא הובהל למרפאה על אלונקה קסומה, שמאחוריו כל בני הקבוצה. הוא לא הבין למה, לא עד שהגיע לשם וראה את אוונס.

הוא לא יכל לדבר מעוצמת המכה, אז הקהל לנפילה המביכה הסביר הכל בהגזמה. לילי הינהנה בראשה וחזרה עם מספר בקבוקונים. להרגעה, לאיחוי עצמות, לשינה. הוא פתח את פיו במאמץ והיא שפכה הכל.

תוך שנייה נכנס לתרדמת.

 

I've had you so many times

But somehow

 

לילי גירשה את כולם. כל הקבוצה שליוותה אותו. כל המחזרים למינהם (היא בהחלט לא הבינה שהם מפרלטטים איתה). רק רמוס, שהיה בא כל יום, נשאר לעזור לה.

פוטר נפצע קשה, כן, אבל היא טיפלה במקרים קשים יותר.

היא הייתה צריכה לסגור. להשאיר אותו שם. הוא לא יתעורר ב12 השעות הקרובות, והיא יכולה לחזור אחרי שתתעורר... לטפל בו אז...

אבל איכשהו... היא לא רצתה להשאיר אותו שם לבדו. כמה ששנאה אותו, את היהירות שלו, לא יכלה להשאיר אותו לבד במרפאה. אז היא אמרה לרמוס ללכת. היא אמרה לו שעוד מעט תסגור, ושבנתיים ילך. הוא לא צריך להתעכב בגללה.

היא נשארה שם. ישבה. חשבה. הביטה על גיימס, עיניו עצומות, פניו מעוותות מכאב, אבל אין להכחיש- עדיין מדהימות, יפות יותר מכל פנים אחרות...

 

I WANT MORE

 

לילי חשה צורך להושיט את ידה לפניו, ללטף אותם. להחליק את שערו.

זה לא יעשה נזק, נכון?! הוא מחוסר הכרה! היא תמיד אומרת שמגע אדם בזמנים כאלה יכול לעזור לתהליך ההחלמה. זה רק נגיעה רפואית. כדי שיחלים מהר יותר.

אז היא הושיטה את ידה, וליטפה את הלחי שלו בעדינות, כמעט ולא נוגעת. ואז, החלה להעביר את ידה בשערו השחור, העבה, המבולגן.

היא ריפרפה על האף שלו, המצח... חוקקת את פניו בידיה.

איכשהו, זה הרגיש נעים.

 

I dont mind spending every day

Out on your corner

With the pouring rain

 

היא נרדמה ליד המיטה שלו, והתעוררה שעות רבות אחרי, במיטה במרפאה.

היא הביטה סביב- וראתה את פוטר בודק את מצב החבורות שלו מול הראי. בלי חולצה, כמובן.

היא השמיעה קול מנומס; רק להודיע שהיא ערה.

"אני רואה שאתה מרגיש טוב יותר," היא אמרה. כיחכחה בגרונה במבוכה.

"כן" הוא ענה. הסתובב לפנות אליה. פתאום היא הסמיקה.

"כן" היא חזרה על דבריו.

"התעוררתי וראיתי שנרדמת פה אז... הרמתי אותך למיטה פה..." פוטר החל לגמגם.

לילי פתאום מדמיינת את פוטר סוחב אותה, מחזיק את גופה, משכיב אותו על המיטה, מכסה אותה בעדינות בשמיכה... הכל כשהיא ישנה.

היא מחייכת. "תודה".

"תודה לך. הצלת את חיי" הוא אומר ברצינות. מיישיר מבט. העיניים שלו צורבות על עורה.

 

Look for the girl with the broken smile

Ask her

If she want to stay a while

 

מאז הפעם ההיא, פוטר דואג להיפצע בכוונה בכל אימון קווידיץ. לילי פוגשת אותו קבוע, פעמיים בשבוע, בימים שהיא במרפאה. הוא מגיע עם פציעות רציניות, גם אם פחות מהפעם הראשונה.

היא לא מרגישה אחרת בקשר אליו, לא מרגישה שהיא מתחילה להתאהב בו. אבל זה קורה, וכשהאצבעות שלהם נפגשות, כשהיא מעבירה לו חפצים, או כשהיד שלה נחה על המצח שלו, כדי למדוד חום, היא מרגישה את קצב הלב שלה עולה.

זה רק פוטר. פוטר. פוטר הפוץ. היא משדרת ללב שלה שיפסיק.

הלב שלה לא מקשיב.

מפעם לפעם הפרפרים בבטן גוברים. היא כבר מחכה לפציעות שלו.

הוא מדבר איתה כל פעם. מעט. אומר תודה. לא כופה את עצמו עליה.

לא מציע לה לצאת.

היא בהתחלה מופתעת שהוא לא עושה את זה, ואז מתחילה ההבנה לחלחל אליה.

הוא.. הוא כבר לא מעוניין בה.

מצא מישהי אחרת? ואולי, פשוט נמאס לו מהאחת שמסרבת לו תמיד.

 

And she will be loved

AND SHE WILL BE LOVED

 

זה קורה מיד אחרי שהיא מבינה את זה. ממש בפעם הבאה שהיא במרפאה. פוטר- פוטר מגיע עם פציעה, פצע שולי, שיטחי, על מצחו. היא מצמידה לו שקית עם קרח. הוא שוכב על המיטה ומחזיק בשקית.

יש עוד כמה חולים ואנשים, היא מתייחסת אליהם וחוזרת אליו. היא מתיישבת על הכיסא ליד המיטה שלו, מרימה את שקית הקרח כדי לבחון את מצב הפצע.

היד שלה נוגעת סביב הפצע, בלי ממש סיבה רפואית, אבל הוא לא יכול לדעת את זה.

אסור לו לדעת את זה.

אסור לה לעשות את מה שהיא משתוקקת.

אסור לה לרכון כלפיו, או לשתף את הנשימה שלה איתו, או לחכך את שפתיה עם שלו.

אסור אסור אסור.

אבל איכשהו, דווקא בגלל שהיא תמיד ילדה טובה, דווקא בגלל שנמאס לה, דווקא כי היא רוצה שידע מה הוא מפסיד...

היא רוכנת כלפיו, קרוב כל כך שהנשימה שלה מתאחדת עם שלו, ולפני שהוא מבין מה קורה השפתיים שלה נוגעות בשלו, עדינות ואז תובעניות, וכל זה קורה בחלקיק השנייה לפני שהיא מתרחקת ממנו כמו נשוכת נחש.

הוא לא מבין מה קורה, הוא קם מהמיטה ורוצה ללכת אחריה, אבל היא כבר נעלמה...

יצאה מהדלת של המרפאה, ומי יודע לאן.

 

Tap on my window

Knock on my door

 

הוא אומר אציו, ומפת הקונדסאים מוצאת את דרכו אל ידו. הוא מחםש אותה בקדחנות. בסוף כשהוא לא מוצא את הנקודה הקטנה עם שמה, הוא מבין איפה החא.

הוא דוהר לעבר חדר הנחיצות. עושה את הספרינט המהיר ביותר שעשה מעולם.

הוא מצליח להיכנס, ומוצא את דמותה שפופה. היא יושבת על הרצפה, מחבקת את רגליה אל החזה.

היא הדבר היפה ביותר שראה מעודו.

הוא כושל אליה.

הוא מתמוטט על הרצפה מולה.

הוא מרים את ראשה.

הוא מחזיק בפנים שלה כל כך חזק, כאילו היא עלולה לברוח שוב.

היא הדבר היפה ביותר שראה מעודו.

 

I WANT TO MAKE YOU FEEL BEAUTIFUL

 

הוא הדבר היפה ביותר שראתה מעודה.

הוא קרוב אליה כל כך, והטעם המשגע שלו עדיין על השפתיים שלה.

"גיימס" היא ממלמלת.

היא רק רוצה אותו קרוב. יותר ויותר.

היא רוצה אותו בכל מקום. היא רוצה אותו.

היא רוצה אותו.

 

הוא רואה את זה. רואה את התשוקה שלה.

רואה שהיא לא בורחת ממנו כמו שעשתה בעבר.

 

הוא מצמצם את המרחק בין השפתיים שלהם. הוא מתחיל ללחוש משהו, אבל היא לא רוצה לשמוע.

היא לא הגיונית ברגע זה, לא יודעת שהוא אוהב אותה, ומפחדת שמה שיגיד רק ירחיק בינהם.

אז השפתיים שלו על שפתייה, והיא פותחת אותם עבורו, וזה הדבר הנפלא ביותר שקיים.

אבל זה לא מספיק לה. היא רוצה אותו... יותר ויותר.

היא כורכת את הזרועות סביבו. היא אוחזת בכתפיים החסונות שלו.

הוא פורע את שערה, וידיו קבורות עמוק בין שורשיו.

 

I know I tend to get so insecure

It doesn't matter anymore

 

הוא עוצר אותה. הוא אומר "אני אוהב אותך".

היא קופאת.

הוא מנשק את הלחי שלה, ואז את המצח. "זה מוקדם מדי להגיד את זה? לא אכפת לי. זה נכון".

היא מתחילה לכעוס. "אל תשקר לי".

"זה כל כך- קשה להאמין?-" הוא נאנק "שאני אוהב אותך?"

"אתה... אתה רק רוצה לשכב איתי" היא אומרת בכעס, כי הוא לא אוהב אותה. זה רק דרך מתוחכמת שלו... לנסות....

"לא!: הוא זועק בחוסר אמון. "כלומר... לא רק... אני אוהב אותך; לילי, אני כל כך כל כך אוהב אותך...."

היא נשנקת. כי זה נשמע אמיתי, והשם שלה נשמע בפיו כמו תחינה, כמו תפילה.

"אז למה- למה הפסקת לנסות-"

הוא מבין מה היא רוצה לשאול. "חשבתי שיעבוד יותר טוב ככה," הוא מחייך. "וצדקתי. חוץ מזה- למה את חושבת שבאתי כל כך הרבה למרפאה? כדי לראות אותך...."

היא לא מסוגלת להאמין- שזה אמיתי. שזה קורה לה. שזה פוטר.

היא חייבת. חייבת. חייבת. לנשק אותו. היא מתקרבת אבל הוא לא משתף פעולה.

" תנשק אותי, פוטר" היא אומרת. היא מתחננת.

היא תמות אם הוא לא ינשק אותה. ברגע זה. עכשיו.

"פוטר לא בבית", הוא אומר בקול אפל.

"תנשק אותי, גיימס. גיימס, בבקשה רק..."

והוא עושה את זה. הוא מנשק אותה עד שהיא שוכחת את שמה.

 

SHE WILL BE LOVED

SHE WILL BE LOVED

תגובות

BEAUTIFUL · 08.11.2018 · פורסם על ידי :d1v2o3f4o5x6

Created By Tomer
eXTReMe Tracker


  ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית'רין
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית
53506 22385 55722 36574


פורטל הארי פוטר הישראלי קיצורי דרך
מיוחדים: הארי פוטר | כיסא פנוי | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה
האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס
טיול לגאורגיה

עוצב על-ידי Design by JBStyle
© כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal
2016 - 2007