העץ של ליליאנה-סיפור מקורי.

תקשיבו, הפרק הזה הוא יותר הקדמה ורקע מאשר פרק אז אם הוא משעמם תמשיכו ליקרוא ואני מבטיחה שזה יישתפר.

אין בפאפניק בנים כי במקור זה סיפור שכתבתי לעיתון של האולפנה אז הוא מותאם לקהל יעד של בנות (סליחה לכל בני-המין השני!)

ליליאנה בלנלינול לא הייתה ילדה מקובלת.

היא אמנם הייתה יפה מאוד, גופה היה דק וגמיש ושערה הארוך והשאתני מסגר את פניה החיוורות והרזות עם אפה הקטן והסולד במעט, פיה הקטנטן הוורדרד והמתוק, ועיניה האפורות והבורקות. היה לה חיוך קטן ומדבק ואישיות כובשת. אבל היא הייתה תלמידה מצטיינת מידי, שקטה מידי, והיא לא ידעה לעמוד על שלה או להתנגד לבריונות מצד הבנות המקובלות בכיתתה.
"איזה מין שם זה ליליאנה?" שאלה אותה היום אחת מהן "שם של מחלה?!?"
השם שלה היה אחד מהדברים הרבים שבגינם צחקו עליה.
'כל זה לא משנה עכשיו' חשבה ליליאנה, וחייכה.
היא בדרך אליו.
היא בדרך אל העץ שלה!

בקצה העיר שבה גרה ליליאנה היה יער גדול, עבות, ונעים. היו אנשים שפחדו מימנו.
אבל לא ליליאנה.
ליליאנה לא פחדה מהיער, מהחיות שבו, או מהאפשרות שתלך לאיבוד, אולי בגלל שבכל קיץ היא הייתה נוסעת לחווה הקטנה של סבה וסבתה, שם למדה מהם לנווט לפי הכוכבים, למצוא אוכל ומקום לינה בטוח, ובכלל, איך לשרוד בטבע...
ומלבד זאת, ליליאנה הכירה את היער כמו את כף ידה. ובייחוד את הדרך למקום שאליו הלכה עכשיו.
קצת אחרי הכניסה ליער הייתה דרך צדדית נסתרת, צרה כל כך שרק אדם אחד יאכל ללכת בה, הדרך הובילה אל סלע גדול מכוסה מסך אזוב דק שהסתיר את פיתחה של מנהרה עגולה וקצרה, שהובילה אל קרחת יער ירוקה ופורחת, מוקפת סלעים גדולים מכל עברייה, ובמרכזה עץ גדול כל כך שהיה גבוה יותר מגורד שחקים, ורחב יותר מעשרה מגרשי כדורגל.
העץ שלה.
קרחת היער המתה חיים, על העץ גרו עשרות סנאים ודביבונים, מאות ציפורים, ואלפים על גבי אלפים של חרקים, אין ספור אוכלי עשב ניזונו מהצמחים שצמחו בקרחת היער ושעליהם קיפצו להנאתם ארנבונים, דבורים בנו כוורות, דובים ניזונו מהדבש, ושואלים וזאבים נמנמו בשמש.
גם ליליאנה ראתה במקום בית.
היה לליליאנה חור גדול בגזע העץ שלה, כמו של סנאים, בו הייתה מבלה מהרגע שנגמרו הלימודים, ועד שקיעת השמש. היו לה שם שולחן ומיטה, ובקירות היו חורים ששימשו כמדפים לחפציה האישיים. אמה של ליליאנה הייתה מכינה לה ארוחות בסלסילה, ומחביאה אותה בגזע עץ חלול בכניסה ליער, והיא הייתה אוספת אותה בדרכה לעץ שלה.
ועכשיו ליליאנה בדרך למקום הנפלא הזה.
היא בדרך לעץ שלה.

		הפרק הבא