האתר והפורומים  ·   מדיה  ·   הספרים  ·   הדמויות  ·   הסרטים  ·   השחקנים  ·   שונות

ברוך הבא, אורח ( התחבר | הירשם )

0 חרמשים
פורומיםפאנפיקיםHPlanetהאנציקלופדיהמערכת הדו-קרבהוגסמיד


מממנים

HPortal מחלק לכם את המהדורות החדשות של "חיות הפלא והיכן למצוא אותן", "קווידיץ' בראי הדורות" ו-"מעשיות בידל הפייטן"!

חניך חונך- נותרו מקומות אחרונים!


החתול שלא אהב מחזות זמר

בשעות היום אני פול, רק עוד איש רגיל שיש לו עבודה רגילה.
אבל יש בי משהו שאיש לא מכיר, בגלל שיש לי סוד.



כותב: Gabriel Agreste
הגולש כתב 52 פאנפיקים.
פרק מספר 1 - צפיות: 158
פרק:
דירוג הפאנפיק: PG - זאנר: קרוסאובר - שיפ: אמה/פול - פורסם ב: 19.04.2019 - עודכן: 21.04.2019 המלץ! המלץ! ID : 10411
גופן: Verdana Arial Tahoma מרווח: + - גודל טקסט: + -
הפאנפיק בכתיבה

ויתור זכויות: המופלאה שייך לזאגטון או דיסני או משהו כזה, הבחור שלא אהב מחזות זמר שייך לסטארקיד.

הרעיון לכתוב פנקייקים (סליחה, פאנפיקים) על ההוא שלא אהב מחזות זמר שייך להדר פוטר.

אני לא מתחייב שיהיה לי כוח להמשיך את הפאנפיק הזה, אבל מקווה שתהינו!


 

"אני רוצה את הכח האין-סופי, הזה, נורו," אמר פרופסור היג'נס, "אני חייב להשיג את המופלאים של החיפושית והחתול השחור."

"אבל איש לא יודע איפה המופלאים האלה," ענה הקוואמי הקטן והסגלגל.

"אבל מצאתי אותך, נורו הקטן שלי," אמר פרופסור היג'נס, "המופלא שלך, הזכר לי מה הכוח שלו."

"סיכת הפרפר מאפשרת לך לתת למישהו אחר כוחות על ולהפוך אותו לתומך הנאמן שלך," דיקלם נורו.

"מעולה, נורו," אמר פרופסור היג'נס, "זה כל מה שאני צריך: מישהו עם כוחות בלתי רגילים שייקח בשבילי את המופלאים."

"ככה אתה לא תיצור גיבור על," אמר נורו בדאגה, "אתה תיצור נבל על."

"אז כך יהיה," אמר הפרופסור בקשיחות.

"אבל פרופסור, המופלא לא נועד כדי להשתמש בו לרעה," ענה נורו.

"שקט, קוואמי!" קרא פרופסור היג'נס בכעס, "המופלא שלך נמצא בשליטתי! ולכן אתה חייב לציית לי!"

נורו הנמיך בהכנעה את ראשו המקושט בספירלה.

"כן, פרופסור," הוא אמר.

פרופסור היג'נס ענד סיכה סגולה על הסוודר שלו.

"נורו, כנפיים אפלות, עלו!" הוא הכריז בדרמתיות.

נחיל של פרפרים לבנים נצמד אל גופו ונורו נשאב אל סיכתו בהבזק של אור לבן.

כשהפרפרים עזבו אותו, פרופסור היג'נס נראה אחרת: הוא לבש חליפת טוקסידו סגולה ומכנסיים סגולים כהים, כמעט שחורים.

הוא עטה מסכת נשפים בצבע לבנדר שצורתה ככנפי פרפר והיא היתה מעוטרת בספירלות.

בידו הוא אחז מעין מטה המסתיים בעיגול כהה שסמל פרפר עליו.

"מהיום הזה והלאה אהיה ידוע בתור.. הפרפר האפל," הוא אמר וחייך חיוך מרושע.

 

***

 

קוואמי ירוק נמנם בתוך קופסת גפרורים ואז התעורר בבהלה וריחף לעבר איש זקן.

"אדון! אדון!" הוא קרא בשקט, בנימת דחיפות.

הנער הממושקף ששכב על המזרן והיה נתון לטיפולו של הזקן הזיז את ראשו בתמיהה וניסה לחפש את מקור הקול.

"המממ... אדון...אדון.... הכל חלק מהטיפול," אלתר הזקן תוך כדי שהוא מניע את ידיו מעל הנער בתבנית מסוימת, "אדון... אדון..."

הוא הקים את הנער והוליך אותו לעבר היציאה באומרו: "תודה רבה שבאת, נתראה שוב בשבוע הבא."

"אבל- טוב, נו, אלך לקנות לעצמי שוקו חם. בשביל הסוכר בדם שלי." אמר הנער ויצא.

"אדון," אמר הקוואמי לזקן, "המופלא של הפרפר- הרגשתי את ההילה שלו!"

"חשבתי שהוא אבד לנצח," התפלא הזקן.

"אבל אדון," אמר הקוואמי הירקרק, "זו הילה שלילית. אני חושש שהמופלא הגיע לידיים הלא נכונות."

"עלינו למצוא את נורו ואת המופלא שלו," אמר הזקן ופסע לעבר שידת מגרות, "אם הם אכן הגיעו לידיים הלא נכונות, אין לדעת איזה חורבן הם ימיטו על העולם. זמן לשנות צורה. ווייז-"

הזקן עשה כמה תרגילי התמתחות, אך נתפס לו הגב.

"בבקשה, אדון, תהיה הגיוני," אמר ווייז וריחף לעברו, "אתה-"

"עדיין צעיר, השלים הזקן, "אני רק בן מאה שמונים ושש. אבל אתה צודק, ווייז. אני לא יכול לעשות את זה בעצמי. אנחנו זקוקים לעזרה."

השניים הסתכלו על גרמופון שניצב על השידה.

הזקן לחץ על עיניים של דרקונים שהיו מגולפים על צד הגרמופון והקיש קוד סודי.

הגרמופון נפתח ועלתה מתוכו קופסה שחורה, מעוטרת בסמלים סיניים אדומים.

 

***

 

פול הלך ברחוב ואישה אחת פנתה אליו.

"הי, אתה רוצה להציל את כדור הארץ?" היא שאלה בעליצות.

"אה, כן, אני כן, פשוט אני חייב לחזור לעבודה," הוא תירץ.

"אתה יודע, זה ייקח רק כמה דקות," היא אמרה, "זה בשביל כדור הארץ, אז-"

"כן, אבל-" קטע אותה פול.

"אני רק רוצה לומר לך איך תתרום למאמצים של גרינפיס מסביב לכל העולם," קטעה אותו האישה בחזרה.

"הו, גרינפיס?" הוא שאל בחיוך מזויף.

"כן," היא ענתה.

"יודעת מה? אני בעצם כבר רשום אצלכם. אני כבר תורם לזה," השיב פול.

"הו, יופי, מאוד נדיב מצידך," היא אמרה, "אתה יודע על המבצע החדש שלנו להצלת צבי הים?"

"כן, בטח," ענה פול והניח את ידיו על מותניו, "קיבלתי את המיילים. קראתי הכל על זה."

"באמת?" שאלה האישה מגרינפיס, "המבצע שלא קיים? האחד שהרגע המצאתי?"

שתיקה מביכה.

"אתה לא באמת תורם לגרינפיס, נכון?" שאלה האישה.

"נכון הכסף הזה שאת מגייסת? את יודעת כמה מזה באמת הולך לצבי הים?" שאל פול בהאשמה.

"שום דבר, הרגע המצאתי את זה," ציינה האישה ביובש.

"בדיוק, שום דבר," ענה פול בניצחון, "זה הולך ישר לכיסים של האנשים הגדולים בתאגידים. אני נותן את הכסף שלי ישירות לאנשים שצריכים אותו."

הוא פנה ללכת.

"הו, תיתן נדבה לחסר בית?" שאל אותו הומלס אחד.

"מצטער, אין לי כלום פה," ענה פול.

"וואו, אתה ממש הומניטרי," העירה האישה מגרינפיס בעוקצנות.

"ואת הולכת ממש חזק על הקטע הזה של להציל את כדור הארץ," ענה פול בתוקפנות והלך בחזרה אל האישה מגרינפיס, "כאילו שאני הולך לעשות את זה בעצמי."

"טוב, יודע מה-" התחילה האישה להגיד, אך פול עזב את השיחה.

כי איש אחד, זקן ונמוך ניסה לחצות את הכביש לידם. באור אדום. כשמכונית מתקרבת אליו במהירות מחרידה.

לפני שפול הבין מה הוא עושה, הוא זינק קדימה, תפס את האיש ומשך אותו אל הצד השני לפני שהמכונית יכלה לפגוע בו.

מעוצמת התנופה פול נפל על המדרכה.

"תודה לך, איש צעיר," אמר הזקן וחייך אליו בשלוה.

"אומייגאד!" קרא פול בלחץ.

למעשה, הוא נשמע כאילו הוא עומד לחטוף התקף חרדה.

הוא איכשהו קם על רגליו והניח את ידיו על כתפיו של הזקן, מה שגרם לו להתכופף מאוד בהתחשב בכך שפול היה גבוה ממנו בחצי מטר (הערכה גסה).

"אתה בסדר, אדוני?, שאל פול תוך כדי שהוא מתנשם, מזיע ומעווה את פניו במצוקה, "הכל תקין? אתה- אתה שכחת את המשקפיים שלך או משהו? רוצה שאני אלווה אותך הביתה?"

"כן, אני בסדר," ענה הזקן בקול מרגיע, "פשוט לא שמתי לב שהרמזור עוד לא התחלף. אני בטוח שאני אשים לב בפעם הבאה. אל תדאג, אני לא צריך לחצות כבישים יותר. אני אסתדר לבד."

"אוקיי," ענה פול, "אוקיי. אוקיי. אוקיי. להתראות."

"להתראות," ענה הזקן והלך משם ברוגע, נעזר במקל ההליכה שלו.

פול לקח נשימה עמוקה וניסה להתאושש ממה שקרה.

"וואו," אמרה האישה מגרינפיס, "אתה הצלת את חייו."

"כן," אמר פול, מופתע לא פחות ממנה, "אני, אה, הצלתי את חייו."

הוא הזדקף בגאוה.

"נראה שטעיתי לגביך," היא אמרה וחייכה חיוך אמיתי, שונה מחיוך הפעילה בעמותה שלה, "הרושם הראשוני יכול להוליך שולל. אתה אדם טוב."

"אה... תודה," ענה פול.

האישה פסעה צעד גדול לתוך המרחב האישי שלו, עפעפה ואמרה: "אבל תוכל להציל הרב יותר אנשים אם תתרום ל-"

"אוי, שתקי," קטע אותה פול והתרחק ממנה.

"טוב," היא אמרה, מעט מאוכזבת, "ביי!"

"ביי!" ענה פול מעט בתוקפנות והלך לו לדרכו.

פול הרהר במה שזה עתה קרה- הוא הציל חיי אדם! ומוזר אפילו יותר, זה היה נראה כאילו האישה ההיא מגרינפיס פלירטטה איתו, ואף אישה לא התחילה עם פול מאז שנת 2007.

"אוקיי," אמר פול לעצמו, "גם אם היא באמת התחילה איתי, זה לא משנה. אני מעדיף את אמה."

 

***

 

"לעזאזל," רטנה אמה.

היא כבר שרה את שיר הטיפ המטופש לשלושה לקוחות שנתנו תשר והיא ממש לא אהבה את זה.

לפחות האיש ההוא שאוהב קפה שחור, פול, הבין את הסלידה שלה מלהישמע כמו דמות באיזה מחזמר.

עכשיו אמה הושיטה כוס של ונילה לאטה לאיזו בחורה שלא נתנה לה שום טיפ, תודה לאל.

"תודה," אמרה הבחורה, לקחה את הכוס ושילמה.

פעמוני הדלת צלצלו ונכנס לתוך בית הקפה איש נמוך וזקן.

הוא ניגש עד לדלפק ואז לפתע מעד ונפל.

אמה מיהרה לעזור לו לקום.

"אוי, שיט, מישהו שפך פה קפה," היא אמרה תוך כדי שהושיטה לו את המקל.

היא רכנה וניגבה את הרצפה באמצעות המגבת הלבנה שהיתה על כתפה.

"תודה לך, גבירתי הצעירה," אמר הזקן.

"אל תודה לי, הייתי צריכה לשים לב לשלולית," ענתה אמה, "אני מקווה שנורה לא ראתה את זה.

בכל מקרה-"

אמה חזרה אל מקומה מאחורי הדלפק וחייכה את חיוך שירות הלקוחות שלה- "במה אוכל לעזור לך, אדוני?"

"אני רק רוצה תה עם לימון," ענה הזקן.

אמה הנהנה, הכינה את התה והושיטה לזקן.

הוא שילם ויצא מבלי להשאיר טיפ.

"יש אנשים טובים בעולם," אמרה אמה לעצמה.

 

***

 

שרלוט יצאה להפסקת סיגריה.

היא ידעה שזה לא בריא, אבל היא היתה חייבת את זה.

המחשבות על סם לא נתנו לה להתרכז בעבודה.

הוא יאחר. שוב. והוא ביטל את מה שהם קבעו שוב.

לפעמים שרלוט הרגישה כאילו הוא בכלל לא נשוי אליה.

היא הדליקה להבה במצית ביד רועדת.

 

***

 

"זה קורה, אלכסה!" קרא הפרפר האפל בהתלהבות, "אני מרגיש רגשות שליליים: עצב! כעס! אישה שמרגישה נבגדת על ידי בעלה!

זה בדיוק מה שאני צריך כדי להשחיר את ליבה. בוא הנה, יצור מכונף."

פרפר לבן נחת על כף ידו העטויה בכפפה של הפרפר האפל.

הפרפר האפל כיסה את הפרפר הלבן בכף ידו השניה והשחיר אותו.

"עוף לך, אקומה, הפוך אותה למרשעת!" קרא הפרפר האפל בחדוה.

האקומה עף מעלה אל חלון מרובע ויצא מן המבנה.

הוא עופף במהירות דרך היער ואל העיר עד שהגיע אל שרלוט.

הוא נחת על הסיגריה שעישנה, נספג בתוכה והשחיר אותה.

מסגרת ורודה בצורת פרפר הופיעה מול עיניה של שרלוט.

"שלום, גבירתי," אמר לה הפרפר האפל מרחוק, כשמסגרת ורודה בצורת פרפר מעטרת גם את פניו,

"אני הוא הפרפר האפל. בעלך מתנהג כאילו יש לו לב מאבן.

אני יכול לתת לך את הכוח לנקום בו, להעניק לך לב מאבן שלא ירגיש את הכאב, וגוף מאבן שבעזרתו תוכלי למחוץ את מי שהכאיב לך.

כל מה שאני רוצה בתמורה זה רק שני תכשיטים. האם את מסכימה לכך?"

"כן," ענתה שרלוט בחיוך זדוני.

"אם כך מהיום תיקראי לב אבן," אמר הפרפר האפל בסיפוק.

ערפל שחור-סגול כיסה את גופה של שרלוט.

הפרק הבא
תגובות

Created By Tomer
eXTReMe Tracker


  ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית'רין
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית
760 527 898 330


פורטל הארי פוטר הישראלי קיצורי דרך
מיוחדים: הארי פוטר | כיסא פנוי | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה
האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס
טיול לגאורגיה

עוצב על-ידי Design by JBStyle
© כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal
2018 - 2007