הבסיליסק-אבטיח

הכל התחיל כאשר קרפדה קיפצה במעלה רחוב ספינר, ונכנסה לחצר ביתו, היא קיפצה באושר ולפתע היא ראתה ארוחת בוקר: תרנגולות.

היא רצה כמו מטורפת לכיוונם, התרנגולות זזו הצידה רק אחד לא הייתה מהירה מספיק והקרפדה נעצה בבשר גרונה את שיניה וניענעה אותה מצד לצד, לבסוף התרנגולת מתה והקרפדה אכלה אותה בשלמותה, לאחר מכן הקרפדה ראתה ביצה

יפיפיה, אז היא דגרה עליה. עבר יום, יומים,שלושה, ארבעה, שבוע,חודש והקרפדה הלכה לה. לאחר כמה ימים הביצה בקעה, בידיוק בחופשת "חג המולד" וממנה יצא בסיליסק ירוק לגמרי, חוץ מעיניו הם היו כחולות (אתם בטח חושבים איך זה

הגיוני? אז אתם עוד רגע תדעו) לפתע הבסיליסק הפך לנער בגיל ההתבגרות, שפתיו היו ורודות חלקות, שיערו היא מסורק למאחורה והוא גם היה ארוך, ועיניו התכולות היו כל כך יפות.

ואז הוא חזר להיות בסיליסק, מה קרה פה הרגע? הוא חשב ומיד נכנס לבית הקרוב בית סנייפ הוא נכנס תחת סדק, מיד לחדר של סניפ, סוורוס סנייפ, סוורוס הקטן (רצוי לציין שזה קרא לפני הארי פוטר, זה היה כשסנייפ היה בן אחד עשרה)

אמא שלו קראה לו "סוורוס בוא!" "רגע אמא" סנייפ ענה "אני רגע מסיים את השיקוי ערבוב" ואז כשסנייפ סיים הוא רץ לאימו על שולן העבודה של סנייפ הייתה צנצנת שיקוי עם שיקוי בתוכה, צלחת עם פרוסות אבטיח, והמון ניירת.

הבסיליסק הריח את האבטיח וזחל לעברו במהירות. "סססססססס" הוא לחש כשהוא הגיע לשולחן הוא התחיל לזלול,

ואז זנבו נחבת על הבקבוק שיקוי והשיקוי נשפך על הבסיליסק, השולחן, הצלחת, הניירת, והאבטיח, הכל התערבב יחד.

לאחר מכן שסנייפ חזר השולחן וכל מה שהיה על השולחן נעלמו, סנייפ כעס מאוד. לא לוקחים לו את האבטיח!

ביינתים הבסיליסק היה אותו דבר רק עם כתמים שחורים ופיו היה אדום.

		הפרק הבא