האתר והפורומים  ·   מדיה  ·   הספרים  ·   הדמויות  ·   הסרטים  ·   השחקנים  ·   שונות

ברוך הבא, אורח ( התחבר | הירשם )

0 חרמשים
פורומיםפאנפיקיםHPlanetהאנציקלופדיהמערכת הדו-קרבהוגסמיד
מממנים

HPortal מאחל חג פסח שמח וכשר!

ג'ק ושעועית ההזיות

איך ג'ק ושעועית הפלא היה אמור להסתיים...



כותב: Dolphin
הגולש כתב 113 פאנפיקים.
פרק מספר 1 - צפיות: 291
5 כוכבים (5) 3 דירגו
פיקצר
דירוג הפאנפיק: pg13 - פאנדום: ג'ק ושעועית הפלא - זאנר: שמח בחצר - שיפ: ג'ן - פורסם ב: 30.10.2022 המלץ! המלץ! ID : 13665
גופן: Verdana Arial Tahoma מרווח: + - גודל טקסט: + -
הפאנפיק גמור

חשבתם שאני בחיים לא אמשיך את הסאגה המוזרה הזאת, נכון? 

טוב, לצערכם הרב אתם טועים – הנה עוד גרסה מוזרה שלי לאגדה בעיבודה של עשי ויינשטיין.

הפעם החלטתי להסתמך מעט מאוד על הסיפור המקורי, ורק לקחת ממנו את הרעיון הכללי. קריאה מהנה.

 


 

לפני יותר מדי שנים, בארץ שכנראה לא תמצאו, גרה אלמנה ענייה עם בנה היחיד, ג'ק.
היה להם רק די מזון כדי לקיים את עצמם, והפרה שלהם כבר הפסיקה לייצר להם מיץ פטל. אומנם אפשר לטעון שגם לפני זה דוכן מיץ הפטל שג'ק הרים בניסיון לגייס כסף לא עבר את מבחן ההצלחה, כך שזה לא שינה הרבה. הוא היה צריך לדעת שזה לא הצעד הכי חכם להציב את הדוכן ליד הבית שלהם, שהיה רחוק כקילומטר מכל נפש חיה בכפר הנידח ההוא, ואולי גם היה יותר נבון מצד ג'ק לברר באינטרנט איך מאייתים "דוכן" לפני שהוא פתח מיץ פטל – אבל אף אחד במשפחה שלו לא באמת הכין אותו לעולם העסקים, כך שזה היה מועד להיכשל.
בלית ברירה אמו של ג'ק נאלצה לשלוח את בנה לשוק, כדי שימכור את הפרה תמורת דבר מה שיוכל לסייע להם. היא ידעה שזה יהיה הימור די גדול, בהתחשב בהיסטוריה של ג'ק עם קניית מצרכים – כמו הפעם ההיא שהיא שלחה אותו לקנות כיכרות לחם, וראתה אותו חוזר כמה שעות אחר כך ונושא במאמץ רב את מה שהוא החשיב כ'מציאה' שתוציא אותם מהמצב הכלכלי המדורדר, והיה למעשה פרה שהפיקה חלב עם צבע מדאיג. ג'ק סיפר אז לאימו כיצד ההשקעה הזאת, שאומנם נראית לא מועילה, תעזור להם לעשות כסף טוב, ולקח לאם כמעט שבוע להסביר לו שהוא נפל בתרמית פירמידה.
ג'ק מצידו יצא אל השוק שמח וטוב לב. בידו האחת הוא הרים את הפרה ובידו השנייה הוא ניגב דמעות של אושר. זאת הפעם הראשונה מזה חודשים שהוא מורשה להתקרב לכל מה שהיה נחשב כבעל ערך כלכלי. ג'ק לא היה בטוח אם הוא מדמיין את זה, אבל נראה כאילו כל פעם שהוא התקרב למשהו יקר או רב ערך, אימו הייתה נזכרת לפתע במטלה דחופה להפקיד בידיו – לפעמים הוא תהה לגבי פשרן של חלק מהמשימות האלה, כמו בפעם ההיא שהיא אמרה לו לברר את הגובה הממוצע של גבעולי הדשא בגינה (4.66 סנטימטרים, או 4.69 כפי שגילה בספירה חוזרת).
הדרך אל השוק הייתה לא קצרה, וג'ק לא ידע כמה זמן יהיה מסוגל להרים את הפרה על קצה הקמיצה שלו לפני שהיא תיתפס. לבסוף הוא מצא את המקום המיועד, שהיה מוצל, די הומה אך לא מאוד, ועם שפע של מקום להקמת דוכנים חדשים – בקיצור, האזור המושלם להקמת דוכן מיץ פטל במחיר הוגן – אז למה הוא בחר לשים אותו באמצע שום מקום ודרש 17 שקל (שבכלל לא היה סוג המטבע הנכון לסחור בו) לחצי ליטר? טוב, לג'ק היה דבר שאחדים מקרוביו גם אובחנו בו, ועומד להתבטא מספר פעמים בסיפורינו. הראש שלו היה מלא בקש.
"בחורצ'יק."
ג'ק הסתובב, ופגש בעיניו אדם זקן שכל פרט בו היה זועק לאדם נבון "תתרחק ממני!!"
אבל כמו שכבר אמרנו, אותו ילד עני לא הבין מהחיים שלו. אותו זקן, שהדיף ריח שהיה מוכר לג'ק מהפאבים שאביו היה חוזר מהם באמצע הלילה ומתמוטט במיטה, חייך אל ג'ק חיוך חסר שיניים. הוא היה לבוש במה שנראה כמו ערימת כביסה רטובה לייבוש, שבמקום לתלות אותה מול השמש הוחלט לגלגל אותה בבוץ ואז לאפותה בתנור.
"בחורצ'יק," הוא חזר במחווה כמעט אוטומטית, ונשען מעבר לדלפק. "רוצה לנסות משהו מהסחורה שלי?"
ג'ק חייך אליו בנימוס, אבל אז מילות האזהרה של אימו הידהדו בתוך ראשו, והוא חזר עליהן בשקט.
"אל תקנה שום דבר מאנשים שנראים כמו דוד גרי."
"סלח לי?" הזקן הרים גבה.
"אה, כלום," ג'ק אמר בהתנצלות. "אני מצטער. אמא שלי אמרה לי פשוט שאני צריך לקנות רק–"
"–שמע, חבר," קטע אותו הזקן. "אתה נראה לי כמו בחור די הרפתקן."
העיניים של הסוחר נצצו, וידיו ריחפו מעל כמה שקיקים חתומים, כאילו הוא מנסה לחשוב איזה מהם הוא רוצה לנסות הפעם. הוא עצר לבסוף על שקיק קטן ושחור, וחייכו התרחב ונהיה פראי.
"הנה, זה בטח יתאים לך!" הוא קרא, מצחקק קצת יותר מהנדרש. הזקן הרים את השק וטילטל אותו מול עיניו של ג'ק, כאילו הוא מנסה להפנט אותו.
"מה זה?" ג'ק התחיל להסתקרן. הוא רק ישאל מתוך עניין, יסרב בנימוס ויעבור אחר כך לדוכן הירקות – מה כבר יכול לקרות?
"אלה, זרעים של שעועית מאוד מיוחדת," אמר לו הזקן. "אני רק אגיד לך שהדבר הזה הולך לעשות לך שמח מאוד בחצר, ואם אתה מספיק נועז –  הוא גם יתגמל אותך כהוגן!"
"באמת?" ראשו של ג'ק התרומם בהפתעה. הוא לא רצה להודות בזה, אבל הוא התחיל להשתכנע. למעשה, כשהוא חשב על זה טוב, זה לא נראה כאילו הוא באמת עובר על בקשותיה של אמו. שעועית הרי זה כן סוג של אוכל כך שזה שלא יהיה בזבוז של ממש – וקיימת האפשרות שזה ישתלם להם מאוד!
זאת השקעה פיננסית. ג'ק לא הבין הרבה בכסף, אבל הוא זכר את דוד שלו משתמש בביטוי הזה. דוד גרי החליט לשים את כל הכסף שלו לטובת איזה מטבע דיגיטלי שהתחיל לצוץ לו ברחבי העולם, וסיפר לג'ק איך כל העסק הזה הפך אותו למיליונר. ג'ק סמך על מילתו של דודו, אם כי הוא לא היה יכול שלא לתהות למה גרי מסתובב עדיין בז'קט הישן שלו, או למה הוא אף פעם לא תומך בהם כלכלית, או איך זה שכמה מכרזות ה"מבוקש" שהסתובבו בכפר דמו באופן חשוד לפניו של הדוד גרי.
"אז מה אתה אומר?" שאל הסוחר הזקן, וג'ק התנער ממחשבותיו. "אתה קונה או מה?"
"אני… אני לא בטוח," הודה ג'ק. "זה נשמע לי בכל זאת קצת חשוד, למרות שאתה נראה כמו אדם חביב, וגם אין עליי מזומן או אשראי, אז אני לא ממש יכול לשלם על זה."
בעל הדוכן נראה קצת נרגז פתאום, והוא שילב את ידיו.
"אז למה אתה מבזבז את הזמן שלי?" הוא נהם. ג'ק הופתע מהשינוי המהיר במזגו.
"אני… אממ, כלומר–"
"אתה לא חושב שיש לי מספיק לקוחות גם בלעדיך?" הסוחר גער בו. "שתדע השקיקים האלה נחטפים ברגע שאני מביא אותם, וזה האחרון שיש לי. אז אם אתה מתכוון לקנות אותם תעשה את זה עכשיו. או שתתחפף."
"באמת? יש ביקוש גבוה?" עיניו של ג'ק התרחבו. הזקן הינהן ברוב חשיבות.
"אוף, אם רק היה לי משהו לתת לך בתמורה," ראשו של העני הושפל ארצה. "כל מה שיש לי זה את הפרה הזאת שמייצרת פטל."
"סלח לי?" עכשיו היה תורו של הסוחר להסתקרן.
"אה, זאתי," ג'ק הרים מעט את הקמיצה כדי להציג את הפרה בפני הזקן. "אמא רצתה שאני אמכור אותה תמורת משהו אחר, אבל אני יכול להתגמש אם אתה מעוניין."
הזקן גירד בסנטרו. הוא נראה מסופק.
"זה אולי נראה לא כל כך שימושי, אבל הפרה הזאת יכולה להביא לך הרבה כסף," הסביר ג'ק. "אתה יכול לחלוב אותה ולמכור את התוצרת שלה לאנשים פה, ויכולים לתגמל אותך בפרסים לפי רמת ההצלחה שלך."
"אז עשינו עסק," קבע הסוחר, מרים לעבר את השקיק לעבר פניו המהוססות של הנער.
"אני רק רוצה להיות בטוח שאין פה רמאות," אמר ג'ק. "מה אם השעועית הזאת מזויפת?"
"אה, יש דרך מאוד פשוט לבדוק את זה," חיוך הבזיק בפניו של הזקן כשדיבר. "כמו שאח שלי היה אומר, 'הכלי הכי יעיל לבירור חפצים הוא הפה'."
"מוזר, אני כמעט בטוח שאבא שלי היה אומר לי את זה," ג'ק גירד בראשו. "אז פשוט לטעום מהשעועית?"
הסוחר הינהן לאט, באופן כמעט זדוני, והניח את השקיק בידו הפנויה של ג'ק.
ג'ק הניח את הפרה על הדלפק, פתח את השקיק וחפן קומץ קטן של שעועית בכף ידו. היה להם צבע ירוק, כמעט זרחני. משונה.
"על החיים ועל המוות," אמר ג'ק, תוחב את השעועיות לפיו. "וואו! יש לזה טעם של תפוצ'י–"




עד כאן ג'ק הצליח לזכור כשהוא התעורר בין ההריסות של ביתו לשעבר.
כדי להקל על הבנתם של הרוב הסאחי של קהילת הפורטל (שכולל גם אותי) אני אצטרך להסביר לכם קודם משהו קטן. יש סוגים של צמחים מיוחדים שכשצורכים אותם, הם עושים מה לך שנקרא "שמח מאוד בחצר". בשפה המדוברת יש הרבה שקוראים לזה "ירוק". אז כשמסופר שג'ק ניסה מאותו "ירוק" מסתורי, הכוונה היא לא למרק המשונה והגושי שהגישו בקידושים המזדמנים בבית הכנסת הציבורי בכפר של ג'ק, וגם לא מדובר בחופן של דשא שג'ק תלש מהגינה והכניס לפה כשהוא היה בן שלוש – הכוונה היא לחומר המשונה שג'ק קנה מסוחר לא מורשה שאחר כך ירד למחתרת עם הפרה החדשה שלו, וגרם לו להתעורר 12 שעות אחרי זה בין חורבות של בית מול מבטה הקטלני של אימו.
ג'ק היה מקורקע לחצי שנה אחרי התקרית הזאת, ולא משנה כמה פעמים הוא סיפר לאימו את הגרסה שלו לסיפור, שחזרה אליו אחרי כמה שעות, היא לא הייתה מוכנה להקשיב לו. מבחינתה כל גרסה הייתה עדיפה על הגרסה שלו, ולכן היא בחרה להאמין שג'ק השתולל ברחבי השוק, גנב תרנגולת מהשוק ונבל מידיו של נגן רחוב אומלל, ואז דהר אל הבית ופירק במו ידיו את הקירות בהתקף טירוף, עד שהתמוטט באפיסת כוחות.
בודדים הם האנשים שתומכים בימינו בגרסתו התמוהה של ג'ק, שלפיה השעועית שאיתה חזר צמחה עד השמיים והביאה אותו לטירתו של ענק עשיר שממנו גנב שלל אוצרות – אבל מה שברור לכולם הוא איך שהסיפור מסתיים.
בין כה וכה ג'ק ואימו נשארו עניים מרודים, הסוחר הנכלולי מעולם לא ניתפס, והפרה שמפיקה מיץ פטל המשיכה לעבור מיד ליד; אך עם הזמן היא נעשתה יותר ויותר חכמה וצברה ניסיון, עד שהחליטה בסוף לשעבד את כל בני אדם כנקמה על מה שעוללו לה.
אז אם אי פעם אתם מרגישים חסרי תועלת, רק תזכרו שאיתיחר כתב סיפור שנגמר בפרה שמשתלטת על העולם.

תגובות

דוד גרי??? · 31.10.2022 · פורסם על ידי :Inevitable
כתבת "השעועית שאיתה חזרה" במקום "שאיתה חזר".
חוץ מזה מדובר בפאנפיק נפלא, המלצתי 5 ודירגתי.

Created By Tomer
eXTReMe Tracker

מממנים


  ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית'רין
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית
93 510 347 105


פורטל הארי פוטר הישראלי קיצורי דרך
מיוחדים: הארי פוטר | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה
האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס

עוצב על-ידי Design by JBStyle
© כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal
2024 - 2007