יומנו של ארגוס פילץ׳

יומנו של ארגוס פילץ׳:

1 בנובמבר: יומני היקר, היום אני מתחיל לכתוב יומן, שבו אני אכתוב את כל הסודות הכי כמוסים שלי. אני אכתוב לך עוד בהמשך, יש כמה תלמידי שנה רביעית שמשחקים בפריזבי נושך. זאטוטים!

2 בנובמבר: יומני היקר, פיבס הזה הוא פשוט מרושע!! הוא שפך דבק בכל הטירה, כולל על גברת נוריס שתחייה לחיים ארוכים, ועכשיו אני צריך לנקות את זה! הלוואי שלא הייתי סקיב… הייתי יכול פשוט לנקות את זה בהינף אצבע. הוהו, איזה חלום…

3 בנובמבר: יומני היקר, היום ארבע מפלצות קטנות ומגעילות שמכונות ״תלמידים״ מרחו מעיי קרפדות בכל המרתף השני! התחננתי לדמבלדור, הזקן הסנילי הזה, שיתן לי להצליף בהם, אבל הוא בשלו. אומר שהם ״שיחקו״, המפלצות הקטנות האלה!

5 בנובמבר: יומני היקר, סליחה שאתמול לא כתבתי לך! אתמול קרה דבר מחריד: גנבו משהו ממגירת הפריטים המוחרמים! זו סוכריה על מקל, אבל כזאת שמתפוצצת כשנוגעים בה! אני חייב למצוא את הגנב הנאלח!

6 בנובמבר: יומני היקר, מצאתי את הגנג! או ליתר דיוק: הגנבים. זוג החלאות התאומות, הפרד וג׳ורג׳, מה שמם. אני שונא אותם! אם הייתי יכול הייתי תולה אותם מהקרסוליים עד שהפרצוף שלהם היה כתום! אופס, זה מצבם הרגיל. אבל דמבלדור לא הסכים לי!!! הוא טוען שזה היה מעשה קונדס לא מזיק, ומה אם אני נשלחתי למרפאה עם אצבע נפוחה מהפיצוץ. אני אעניש אותם, גם אם זה הדבר האחרון שאעשה!

7 בנובמבר: יומני היקר, היום המנהל החרים לי משהו!!!!! הוא החרים לי את השוטים שלי, כי הוא טען שזה יעשה להם ״נזק נפשי״, למפלצות המרושעות האלה. אני כבר רוצה שהוא יתפטר, ושיבוא מישהו שייתן לי להצליף בהם עד זוב דם, ואז הם יצרחו ויצרחו עד לב השמיים… איזו מחשבה מרגיעה!

8 בנובמבר: יומני היקר, מחר אני הולך למסיבה, בפעם הראשונה בחיים שלי! אני נורא מתרגש. יכול להיות שיהיו שם משחקי עינויים?. מי שמארגן את המסיבה זה ארגון הסקיבים העולמי, שזה אמנם שם קצת מעליב, אבל אני אבלע את הצפרדע הזאת. אני כל כך מתרגש! אני הולך ללבוש את מעיל הפארק היפה שלי, ומכנסיים חומים יפים. וכמובן, גברת נוריץ׳ הקשישה תהיה שם. וגם… אהבת נעוריי, ריצ׳פן גליק, תהיה שם. אני מקווה להרשים אותה, גבר מדהים שכמוני.

 9 בנובמבר: יומני היקר, המסיבה הייתה אסון! לא הסכימו להכניס את גברת נוריץ׳, והיא נאלצה להישאר בחוץ. ומה הכי נורא? ריצ׳פן בכלל לא הייתה שם! מסתבר שהיא נשואה באושר כבר 20 שנה, בזמן שאני נרקבתי בבית ספר האיום ההוא. אבל חוץ מזה, לא היו משחקים במסיבה! אנשים רק דיברו ודיברו, וזה היה נורא משעמם. אני לא אחזור לשם יותר בחיים!

11 בנובמבר: יומני היקר, אני רוצה להרוג מישהו! הלוואי שאני אקבל אישור להחטיף למנוולים הקטנים האלה! לעולם לא אשכח את היום הזה: היום פרד וג'ורג׳, בשיתוף פעולה חד פעמי עם פיבס, נעלו אותי במרתף! ואף אחד לא שם לב! רק עכשיו דמבלדור שיחרר אותי. ומה העונש שהוא נתן להם? לעזור לי במשך חודש! את מי הוא מעניש, אותם או אותי?

 12 בנובמבר: יומני היקר, אני נאלץ להפסיק לכתוב בך במשך כמה זמן.עזרת לי להתגבר על הדיכאון, אבל אין לי זמן. תודה על כל מה שנתת לי. ומי יודע, אולי עוד ניפגש.