ריקוד לאור ירח

הקדמה:

היא רקדה בתוך החדר העגול, תנועותיה היו עדינות כברבור ללא משקל, היא קיפצה ודילגה כמו בלרינה אמיתית. אני לא יודע מה זה, אבל  אני מרגיש  חום שמציף אותי, הרגשה בלתי מוסברת, כאילו כל פעם שאני רואה אותה, הלב שלי מתחיל לפעום חזק: בום- בום- בום- בום.  כשאני רואה אותה רוקדת ככה, לא כוח המשיכה משאיר אותי על הקרקע, ולא שום קסם שיכבול את רגליי לאדמה, זו היא; סופי- הילדה החדשה הזאת, יש בה משהו שלא ראיתי אצל אף נערה אחרת בבית- הספר הזה. אבל זה לא יכול להיות! היא מגריפינדור, ואני מסלית'רין, זה לא מסתדר ביחד. אבל אני מוכרח לראות אותה, רק פעם אחת. 

·        *   *  *

הצלצול נשמע:סיום השיעור.

"אל תשכחו; שיעורי הבית שלכם לשיעור הבא הם לנסות להפוך מים לרום!"

 הזכירה פרופסור מקגונגל. אספתי את ספריי מן השולחן והתקדמתי לעבר הדלת עד ששמעתי קול מוכר ומכעיס שקורא בשמי. "סופי!" היא קראה. עצמתי את עיניי בתקווה, שהיא מתכוונת לסופי אחרת אך לצערי, אני הסופי היחידה בבית הספר הזה.

 הסתובבתי חזרה וניגשתי אליה מקווה שלא הסתבכתי בצרות- אני אף פעם לא מסתבכת בצרות, תמיד הייתי תלמידה טובה, עד שהתברר לי שאני בעצם מכשפה.

הגעתי לכאן רק לפני כמה חודשים. ושובצתי לבית גריפינדור, שם אחראית הבית שלנו היא פרופסור מקגונגל.                                                                                              "סופי!" היא קראה שוב, מנסה להחזיר את תשומת ליבי כלפיה.

"קראת לי פרופסור?" שאלתי בתמימות.

"כן, אכן קראתי לך, גברת פיטרסון.  ובכן," היא המשיכה, "שמעתי שאת היית רקדנית מפורסמת בקרב עולם המוגלגים."

 "כן," השבתי, מבולבלת, תוהה לאן היא חותרת.

"ולכן יש לי משהו להראות לך." אמרה. 

"עכשיו?" שאלתי אותה.יש את מחר, ויש הפסקות.למה דווקא עכשיו,כשאני מאחרת לשיעור שיקויים? סנייפ ממש יכעס אם אאחר פעם נוספת לשיעור...

 "כן, כדאי לך לראות זאת עכשיו ולא לחכות לאחר כך, אני חושבת שתמצאי בזה עניין רב," ציינה.

"אני לא יודעת מה להגיד."

" אם כך," אמרה, "בואי אחריי."

 יצאנו מהכיתה, והתחלנו לצעוד לכיוון האולם הגדול, אך במקום להיכנס אליו, לקחה אותי הפרופסור לפנייה הימנית שלפני האולם, המובילה למסדרון.

בקצה המסדרון הייתה דלת עץ חומה עם עיטורים בצד.

"אחרייך, העלמה פיטרסון."

אמרה והושיטה את ידה קדימה כאות הזמנה. התקרבנו אל הדלת, שהייתה פתוחה מעט.

 הסתכלתי אל הפרופסור, והיא הנהנה, פתחתי את הדלת ונכנסתי שם ראיתי את הדבר שהשתוקקתי אליו מכל, מאז שהגעתי להוגוורטס...

		הפרק הבא