האתר והפורומים  ·   מדיה  ·   הספרים  ·   הדמויות  ·   הסרטים  ·   השחקנים  ·   שונות

ברוך הבא, אורח ( התחבר | הירשם )

0 חרמשים
פורומיםפאנפיקיםHPlanetהאנציקלופדיהמערכת הדו-קרבהוגסמיד
מממנים

שינוי צורה- שיעור חדש פורסם!

הסרט "חיות הפלא: הפשעים של גרינדלוולד" יצא לאקרנים!


Rabbit Heart

סיפורה של ג'יני בהוגוורטס במהלך הספר השביעי.



כותב: לונגה
הגולש כתב 41 פאנפיקים.
פרק מספר 1 - צפיות: 36015
5 כוכבים (4.921) 38 דירגו
פרק:
דירוג הפאנפיק: R - זאנר: אנגסט, רומנס, מתח. - שיפ: הארי/ג'יני, ג'יני/דין, ג'יני/ נוויל. - פורסם ב: 04.06.2011 - עודכן: 03.02.2012 המלץ! המלץ! ID : 2156
גופן: Verdana Arial Tahoma מרווח: + - גודל טקסט: + -
הפאנפיק גמור

שם: Rabbit Heart.
כותבת: נגה.
תקופה: ספר שביעי.
שיפ: ג'יני/ הארי, ג'יני/דין, ג'יני/נוויל.
ז'אנר: אנגסט, רומנס, קצת מתח.
דרוג: R. ישנם פרקים בפאנפיק הזה אשר מכילים תכנים אלימים ומיניים בדירוג זה.
וויתור זכויות: כל הזכויות שמורות לרולינג. הזכויות על השם Rabbit Heart שמורות לפלורנס וולצ' (Florence And The Machine) על השירהמבריק שלה שבהשראתו נכתב הפאנפיק. כמו כן, כל הזכויות שמורות ללואיס קארול על ספריו "אליס בארץ הפלאות" ו"מבעד למראה" ששימשו כקונסנפט של שמות הפרקים.
הערות: הפאנפיק הוא קצת AU, אבל לא פוגע בקאנון של הספר השביעי. לפני כל פרק שיכיל תכנים בדירוג R תופיע אזהרה נפרדת.

זה פאנפיק שאני קצת לא בטוחה לגביו, לכן אני אעריך מאד כל סוג של תגובה בונה. קריאה מהנה ^^

 

 

 

 

פרק 1

שחור מנצח

 

"'זה הוא משחק אדיר של שח אשר מתקיים- על פני העולם כולו- אם זה אכן העולם בכלל, את יודעת'..."

(לואיס קרול, "מבעד למראה").

 

 

גופה של ג'יני הוטח בקיר והיא פלטה קול חניקה. רק פקעת השיער שלה הגנה על ראשה מפגיעה קשה באבן המוצקה, והסיכות הזהובות שהחזיקו אותו נשרו כמו עלי שלכת בסוף הקיץ.

אוכלי המוות התפזרו בבית כמו מגיפה, שוברים והופכים כל חפץ שנקלה בדרכם, כאילו האדם שחיפשו הסתתר מתחתם.

"הוא לא פה!" קראה מסכה כסופה תחת ברדס שחור שפרצה מתוך המדרגות האפלות בלוויית חבריה. "רק החבר הזה שלו למעלה- הזוהמה של הבית שלהם סוף- סוף הכניעה אותו. מירר ומלא אבעבועות- מחריד לחלוטין."

"שאוציא את זה ממנו?" שאל קול עמוק של אוכל מוות אחר, שרביטו צמוד באופן מסוכן למצחו של ארתור וויזלי החיוור אך היציב, שאחז באשתו המתייפחת באומץ.

"הם לא יודעים," קבע אוכל המוות שהיה מנהיג החבורה, בבוז. "פוטר האצילי וחבריו הקטנים לעולם לא היו שמים את יקיריהם בסכנה. קחו כל דבר שיכול להיות לעזר ובואו."

הקללה שאחזה בג'יני הוסרה והיא נפלה לרצפה בתוך המצע הזהוב של שמלתה, מתנשפת ואוחזת בצווארה. מימינה פלר, עדיין בשמלת הכלה הזוהרת, הצטופפה ביחד עם משפחתה, אוחזת באחותה הבוכייה ובביל, שהצלקות שעל פניו גרמו לפניו הזועפות להיראות מפחידות אף יותר. משמאלה, פרד וג'ורג', גם הם מצטופפים ביחד, תקעו באוכלי המוות מבטי שנאה.

אוכלי המוות רוקנו את המטבח ואת כל האוכל שנותר ממסיבת החתונה, בנוסף למרכיבי שיקויים מהארון לפני שיצאו מהבית בגסות והתעתקו במרחק מה משם. קולות הפקיקה נשאו ברוח עד אליהם, והכל נדם.

פרד היה הראשון להתעשת אחרי ההתקפה הפתאומית. הוא ניגש אל ארון המעילים והרים גלימה ישנה של אביו שאוכלי המוות השליכו על הרצפה בזלזול. "לא חשבתי שאני אגיד את זה, אבל מזל שכל החפצים שלנו הם זבל."

במקום להירגע, גבריאלה רק פרצה בבכי חזק עוד יותר. הוריה חיבקו אותה, ופלר נאחזה בבעלה הטרי, שכרך סביבה את זרועותיו המגוננות, וזעפו הפך למבט כאוב.

ג'יני קמה וניגשה אל הדלת הפתוחה. רגליה רעדו, אך היא התעלמה מהתחושה הלא- נעימה, מפצירה בעצמה להמיר את הפחד לכעס.

הלילה הקיצי נח בשלווה מחוץ לבית, לא מסגיר את האירוע שהתרחש, ושעתיד לשנות את חייהם. משרד הקסמים נתפס על ידי אוכלי מוות. המלחמה קיבלה מפנה חדש.

ג'יני נעצה את ענייה בחשכה. קישוטי החתונה, השולחנות והכיסאות היו מפוזרים מסביב בבלגן מוחלט. לכמה רגעים היא הרשתה לעצמה לקוות לראות דמויות מוכרת צועדות מתוך האפלה, דרוכות ומוכנות לכל.

אך החצר ההרוסה נותרה בדממתה. אימה ואביה של ג'יני התייצבו מאחוריה. אימה משכה באפה ואמרה בקול חנוק, "יהיה עלינו לסדר את כל זה..." 

"אל תדאגי לזה, מולי," אמר בעלה בקול רציני.

"תיכנסי, ג'יני," אמרה מולי, מוחה את פנייה במטפחת ומתעקשת להתנהג כאילו הכל כרגיל. "הלילה קר. את תצטנני."

ג'יני התעלמה מדבריה, כי ידעה שהיא רק מחפשת תירוץ לגונן עליה יתר על המידה.

"הם באמת עזבו," היא אמרה, יותר לעצמה מאשר להוריה.

"כמובן, הם היו מוכנים למשהו כזה מאז תחילת החופשה," אמר ארתור, וג'יני מעולם לא שמעה אותו חמור כל כך. "לפחות הם לא נתפסו..."

"אני לא מאמינה שהם לא לקחו אותי איתם."

"איך את מדברת, ג'יני?" אמרה מולי פתאום. "את עוד תלמידה, את לא יכולה-"

"גם הם תלמידים," אמרה ג'יני בכעס, חשה את אוויר הלילה הצונן כנגד גופה החם, לא מצליח לקרר את סערת האש של שיערה האדום. לפתע דמעות חנקו אותה, והיא כיסתה בו את פנייה. "אני לא מאמינה שהוא הלך ככה."

אימה הבינה מייד על מה היא מדברת, והיא דיברה בחומרה, "להארי יש תפקיד שעליו למלא. הוא לא יכול להרשות שנערה תפריע לו במימוש הגורל שלו."

ג'יני סבה אל אימה, חשה רצון לפרוק את כל המתח שהצטבר בה מאז הודעתו הגורלית של קינגסלי על האישה. "אז מה אם הוא הגיבור של כולם? הוא היה צריך להיפרד, הוא לא יכול פשוט-"

ארתור הניח יד על כתפה של אשתו, אך זו לא עזרה להרגיע אותה. פנייה האדימו וענייה נצצו מדמעות של כעס ואיימה. "זאת מלחמה, ג'ינרבה! זה לא משחק. אם הארי היה נשאר פה להיפרד ממך יפה, אוכלי המוות היו תופסים אותו, ומה אז היה קורה לדעתך? את לא יכולה לעמוד בדרך שלו-"

ג'יני פרצה את דרכה בין הוריה, וחולפת על פני בני משפחתה ההמומים עדיין, היא טיפסה במעלה המדרגות בצעד זועם. עקבי נעליה, שנקנו במיוחד לכבוד החתונה, נקשו על רצפת העץ בכוח.

ג'יני ידעה בדיוק לאן היא הולכת. אוכלי המוות לא חסו על הקומות העליונות, וחדרם של הארי ורון היה נתון בהרס מוחלט. לרגע היא נבהלה כשראתה את הרול המשפחתי שלהם, שהיה לבוש בפיג'מה ודומה לרון באופן יוצא דופן, נוהם ומזיל ריר במיטה שלו, עורו מכוסה בכתמים סגולים מכוערים.

כמה זמן הם כבר מתכננים את העזיבה הפתאומית הזו?

המחשבה שהם מתכננים את המסע שלהם כבר חודשים ולא טרחו לספר לה הכעיסה את ג'יני עוד יותר. היא שנאה כשמסתירים ממנה סודות, והארי ידע את זה.

היא הסירה את נעליה והשליכה אותן בזעם על התמונות שלצד מיטתו של הארי במיומנות מסוכנת. הוריו וסנדקו הצעירים נסוגו בבהלה כשזכוכית תמונתם התנפצה והם פגעו ברצפה, יום החתונה הזוהר נהרס. היא עצמה נעלמה מאחורי מסגרת התמונה האחרת למרות תחנוניו של הארי שבתמונה, וגם הם נפלו מהשידה.

מהלכת יחפה על ההריסות, היא נברה בבלגן אחר חפציו הנותרים של הארי והשליכה אותם כנגד הקירות, כאילו המחווה הילדותית הייתה יכולה לפגוע בו. היא שנאה את אוכלי המוות על המלחמה שהם מחוללים, אך יותר מכל שנאה את הארי על שעזב אותה למרות שידע מה הוא בשבילה, ואת אימה על שהיא מצודדת בו ולא בה- כאילו היה אחד מבניה. הוא תמיד היה, לעזאזל איתו.

לאחר זמן קצר צ'ארלי הופיע שם, ואוחז בזרועותיה המנומשות בכוח, עצר אותה ומנע ממנה להמשיך לפרוק את כעסה. הרול מלמל משהו לא ברור ונחר בחוזקה, מתגלגל לצידו השני.

"אני שונאת אותו!" היא צעקה עליו, כאילו היה הארי בעצמו. היא חשה מחנק מרוב זעם. "למה הוא עזב? הוא כל הזמן עוזב-"

"הוא היה מוכרח, ג'יני," אמר צ'ארלי, וג'יני כעסה עוד יותר. הוא אחז בה שוב, כמנסה להרגיע דרקון עצבני, והקדים אותה בדבריו, "אל תוציאי עלי את הכעס שלך, ילדה. אני שונא להיות הורס המסיבות, אבל את יודעת שזה נכון. הוא צריך לעשות את העבודה שלו."

היכן שהוא בליבה, ג'יני ידעה שהוא צודק, ושהארי הוא הנבחר. אך זה לא סייע לה להשכיח את שנאתה הפתאומית כלפיו, ואת הרצון שלה לראות אותו שוב, שהתנגש באלימות עם הרצון שלה לא לראות אותו יותר לעולם. נראה שזה תמיד מה שהיה ביניהם- התנגשות של רגשות ורצונות מנוגדים.

מבין שהיא נרגעה מעט, צ'ארלי חייך. "את צריכה להיות חזקה עכשיו, בשבילו ובשבילנו. טוב?"

"לא בשבילו, בשבילי," הוסיפה ג'יני בשפל קול, עדיין חשה ממורמרת. שמלת השושבינה הזהובה כבר גירדה לה, והיא רק רצתה להיכנס למיטתה.

"זאת הגישה," אמר צ'ארלי בעליזות מאולצת משהו, ומבטו נדד לכיוון חפץ שנח על הרצפה, מחציתו מתחת למיטתו של הארי. מרים אותו, הוא הגיש אותו לג'יני. "תראי, הוא לא שכח אותך לחלוטין. יום ההולדת שלך הוא רק בשבוע הבא."

ג'יני לקחה את הקופסא הצרה והארוכה, שהייתה מעוטרת בסרט מבריק בצבע תכלת. על קצה הקופסא היה כתוב בכתב ידו של הארי, 'לג'ין ליום הולדתך ה-16. מזל טוב'.

"בטח איזה תכשיט מטופש," היא אמרה, חשה עייפה פתאום.

"אבל יפה שהוא דאג לכך מראש, את לא חושבת?" ניסה צ'ארלי לעודד אותה.

ג'יני עשתה מאמץ לא- יוצלח לחייך אליו. "לילה טוב, צ'ארלי."

בחדרה ההרוס היא פשטה את שמלתה, השליכה אותה על הריסות השולחן הנפול שלה, ולבשה חלצת טי גדולה שנחה מתחת לפוסטר 'אחיות הגורל' שנתלש מקיר חדרה. היא הוציאה את ארנולד, שהסתתר באיימה מתחת למיטה והרגיעה אותו. אז, נשכבת על המיטה, שמצעיה הופשטו ממנה בגסות, היא שמה את פנייה בידיה ונאנחה עמוקות.

היא החליטה שהיא שמחה שהלך- היא שנאה את הדרך בה חמק ממבטה, ועם זאת, לא הפסיק לצפות בה כשחשב שהיא לא מבחינה בכך. היא שנאה שהוא חשב שעליו להגן עליה.

היא יישבה את דאגותיה עם עצמה באומרה שהיא בסך הכל דואגת לאחיה רון ולחברתה הטובה הרמיוני. כי הרי הארי פוטר, הפוץ הגיבור והאצילי, יכול היה להסתדר בעצמו, ולחמוק מהמוות טוב אפילו יותר משחמק ממבטה המחפש.

לבסוף סקרנותה גברה עליה היא ופתחה את הקופסא שנחה על המיטה לצידה. היא הופתעה לראות שבמקום תכשיט, על מצע המשי נח שרביט באורך בינוני מעץ אדמדם.

ג'יני חשה בלבול מעורב בכעס מחודש. האם הארי טיפש עד כדי כך שהוא חושב שאין לה שרביט?

או שיכול להיות שיש היגיון מאחורי המתנה הזו? ג'יני לא רצתה להאמין בכך, אך ידעה שאולי יהיה בכך צורך, ולכן החליטה לשמור על המתנה הזו בסוד.

על בטנת המכסה היה כתוב, גם בכתב ידו של הארי, 'השתמשי בו בחכמה, אהובתי'.

 

 

 

הפרק הבא
תגובות

תמשיכי · 19.10.2011 · פורסם על ידי :נגה הורוויץ
וואו תמשיכי זה ממש טוב
לא יכולה לחכות לפרק הבא.
רק משהו קטן לדעתי הם מדברים בשפה גבוהה מדי, לא יומיומית, אבל חוץ מזה הכל ממש טוב, תמשיכי

וואו זו אכן המילה :) · 05.02.2012 · פורסם על ידי :Full Moon
לא הגבתי על הפרקים הקודמים בזמן, אבל רציתי שתדעי ששהפרק של הקרב היה טוב. קצת אכזב אותי שבחרת להוציא את ג'יני בצורה כזאת מתפקוד, והייתי שמחה אם היית מסבירה לי למה; זה פשוט מסקרן D: אהבתי את השיחה שלה עם לייסטרנג', את העוצמה שלה ואת זה שבחרת שלא היא תהרוג אותו בסופו של דבר. אהבתי גם את העובדה שבחרת להרוג את דין, אני לא חושבת שזו סתירה מהקאנון ולדעתי זה היה בהחלט במקום.
בנוגע לפרק הקודם, הפגישה עם טדי הייתה כל כך חמודה! היא הסבירה כל כך הרבה על עצב, על אהבה, על הארי וג'יני, על טונקס ורמוס - אני לא חושבת שהייתה דרך פחות קלילה אבל משמעותית לכתוב קטע כזה בצורה כל כך יפה.
ונחזור לפרק הזה XD
קודם כל, ממש אהבתי את השילוב של האפילוג של רולינג יחד עם ההבנה ש"לא הכל היה טוב". (זה כבר הפך בזכותך לסיסמא בקהילתנו ;) ) אהבתי את הדרך שבה תיארת את הקשר של הארי וג'יני - את האהבה הגדולה לעומת הקשיים; זה הוסיף להם נופך ריאליסטי שבדרך כלל אין להם בפאנפיקים.
והשפיץ של הפרק, ללא ספק, הוא אורסולה. אני חושבת שיצרת כאן את אחת הדמויות הכי טובות שנבנו בפאנפיקיישן! באמת, בי שמץ של חנופה. דמות עמוקה כל כך, בנויה היטב, אנושית, אבל בלתי צפויה. אהבתי את המשקעים שנשארו אצלה, למרות הכל. את הקשר שנשאר לה עם ג'יני.
ו... אני יודעת שהגזמתי עם הבקשות שלי להיום, אבל באופן אישי, אני הייתי ממש שמחה לקרוא פיקצר עליה :]

Created By Tomer
eXTReMe Tracker


  ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית'רין
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית
50106 20880 54637 36334


פורטל הארי פוטר הישראלי קיצורי דרך
מיוחדים: הארי פוטר | כיסא פנוי | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה
האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס
טיול לגאורגיה

עוצב על-ידי Design by JBStyle
© כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal
2016 - 2007