האתר והפורומים  ·   מדיה  ·   הספרים  ·   הדמויות  ·   הסרטים  ·   השחקנים  ·   שונות

ברוך הבא, אורח ( התחבר | הירשם )

0 חרמשים
פורומיםפאנפיקיםHPlanetהאנציקלופדיהמערכת הדו-קרבהוגסמיד
מממנים


הכתם האנושי

המלחמה הראשונה נמצאת בשיאה. בזמן כזה הבחירות האנושית בין מוסר לקבלה, בין חברות לאהבה, בין עמידה בציפיות לבין חופש, מעולם לא היו קשות יותר.



כותב: לונגה
הגולש כתב 41 פאנפיקים.
פרק מספר 1 - צפיות: 16362
5 כוכבים (5) 9 דירגו
פרק:
דירוג הפאנפיק: pg13 - זאנר: דרמה - שיפ: בלטריקס/ וולדמורט, בלטריקס/רודלפוס, לילי/ג'יימס, סוורוס/ לילי, פיטר/ OC. - פורסם ב: 18.02.2012 - עודכן: 07.11.2012 המלץ! המלץ! ID : 2753
גופן: Verdana Arial Tahoma מרווח: + - גודל טקסט: + -
הפאנפיק ננטש

שם: הכתם האנושי.


דירוג: PG13.


שיפ: בלטריקס/ וולדמורט, בלטריקס/ רודלפוס, לילי/ ג'יימס, סוורוס/ לילי, פיטר/ OFC.

 
ז'אנר: דרמה.

 

תקופה: 1978- 1981.

 

תקציר:

השנה היא 1978. המלחמה הראשונה נמצאת בשיאה. זמן כזה הבחירות האנושית בין מוסר לקבלה, בין חברות לאהבה, בין עמידה בציפיות לבין חופש, מעולם לא היו קשות יותר.

בלטריקס בלק, אשר נישאה לאחד מתומכיו הנלהבים של אדון האופל, נאבקת להוכיח את יכולותיה לאדונה ולתפוס את מקומה הראוי בתוך מעגל אוכלי המוות, תוך כדי שהיא מגלה אובססיה אפלה אל אדון האופל עצמו.

פיטר פיטגרו, אשר תמיד חי בצל הצלחתם של חבריו, מחפש את מקומו בעולם אליו הוא נולד על מנת להיכשל.

סוורוס סנייפ, קוסם צעיר ומוכשר, נקרע בין נאמנותו אל המקום היחיד בו מכירים ביכולותיו לבין אהבתו אל חברת ילדותו לשעבר, אשר נשואה לאויבו הגדול ביותר.

ורגולוס בלק, היורש המופנם והמאכזב לבית מכובד ועתיק יומין, מוצא את עצמו נדחף לכיוון עולם של תככים ואופל אשר עתיד לכלות אותו.

 

 

 

 

 

 

 

 

1

 

בלטריקס

 

בלה צפתה בחלוקת התעודות לקוסמים ולמכשפות שזה עתה סיימו את לימודיהם בהוגוורטס מיציע הכבוד שמעל הבימה. הטקס התקיים במדשאות הטירה, כפי שהתקיים בכל שנה במשך אלף -  ומשהו השנים האחרונות; בשמש, ברוח או בגשם.

אותו היום היה לוהט במיוחד. היציעים, הבימה והמושבים שהתמתחו מולה זכו במחסה של יריעת בד לבנה קסומה שהתמתחה מעליהם וקלטה את אור השמש בבוהק כמעט מסנוור. תלמידי השנה השביעית, שישבו בשורות המושבים הראשונות, הזיעו בגלימות הטקס והמצנפות שלהם. מצבם של התלמידים האחרים לא היה טוב יותר, למרות שרובם ככולם פשטו את החלוקים השחורים וגלגלו את שרוולי החולצות המכופתרות שלהם.

מימינה של בלה, אחותה נרקיסה השקיפה אל הבימה באמצעות משקף נחושת מתכוונן, שנע פנימה והחוצה עם כל תנועה של הנואם. בידה השנייה נופפה על פניה באמצעות מניפת תחרה מסוגננת, שיערה הזהוב- כסוף מוסט מאחורי כתפיה על מנת לצנן את צווארה הלבן וענוג.

משמאלה, דודתה וולבורגה נראתה עצבנית מאד בגלימה השחורה החמה שבחרה ללבוש. היא הייתה גאוותנית מכדי לקפל את השרוולים או לשחרר את מחשופה, ולכן עגלי זיעה ניקדו את פניה החמורות והסמוקות קלות, דבר שהוריד לטמיון כל ניסיון ברור שעשתה על מנת לטשטש את סימני ההזדקנות שהחלו להופיע אצלה.

בלה הקפידה להסיר את גרביה ולהרים את שמלתה עד ירכיה, לגלגל את שרווליה ולפתוח את כל הכפתורים האפשריים. אז היא ישבה בנינוחות, מטלטלת נעל עקב אחת על קצות בהונותיה בעודה מקשיבה בחצי אוזן לראש וועד ההורים המיוזע שעמד מול דוכן הנואמים. היא הייתה מודעת למבטים הנוזפים ששלחו בה דודה ודודתה, וגם ארוסה המנופח של אחותה, לוציוס מאלפוי, אך היא לא יכולה הייתה להעלות בדעתה דבר מה שעניין אותה פחות באותו הרגע.

ראש וועד ההורים סיים סוף – כל – סוף את נאומו המייגע, וירד מהדוכן לקול מחיאות כפיים חסרות התלהבות, מוחה את פניו באופן נמרץ. אחריו עלה לנאום מנהל בית הספר, אלבוס דמבלדור.

בניגוד לכל אדם נורמטיבי, לא נראה שהקוסם הזקן סובל מהחום. להפך – הוא נראה עליז להפליא בגלימת הקטיפה העבה שלו, ושיערו וזקנו הלבנים והארוכים נראו אווריריים ולא מכבידים כלל.

"תלמידים, מורים, והורים יקרים," הוא פתח, וכל הנוכחים האזינו לו בשקיקה. בלה בחנה את קצותיו של תלתל שחור סורר. "המחזור הנפלא אשר עומד כאן מולכם הוא, כפי שכבר שמעתם מספר פעמים מפי ראש הועד היקר – תודה לך – המחזור המאתיים ושלושה עשר אשר מסיים את לימודיו בהוגוורטס, בית הספר לכישוף ולקוסמות. רבות הן המעלות שיוחסו לנערים והנערות יוצאי הדופן האלה, והאיחולים והברכות רבים עוד יותר. לאור זאת, המתנה שאני מעוניין להעניק לכם, ילדיי היקרים, היא אזהרה." המנהל הזקן סקר את קהל תלמידי השנה השביעית במבט חמור מעבר למשקפי החרמש שלו; מבט שהיה עם זאת מלא דאגה ואהבה ספוגה בעצב. דומה שצל נפל על הקהל תחת השמש הקופחת.

"העולם אליו אתם עומדים לצאת, נערים ונערות יקרים, הוא עולם יפה, מלא הזדמנויות ואפשרויות. עם זאת, יש בו גם סכנות רבות, במיוחד בימים אפלים כימים בהם אנחנו נמצאים כיום. צל כוונותיו האפלות של הלורד וולדמורט תלוי מעל כולנו."

גל של חוסר נחת עבר בקהל למשמע השם. בלה מצאה את עצמה נתקפת צמרמורת בלתי נשלטת באוויר החם. התחושה הייתה פתאומית ומטלטלת וגרמה לה עצבנות בלתי ברורה. "חלקכם תעמדו בעוז מול האופל הזה, מתוך רצון של לב טהור להפוך את העולם בו אנו חיים למקום טוב יותר. אחרים יחליטו שלא לנקוט צד. והשאר – השאר יעמדו לצד אותו רודן, ויתמכו בתוכניותיו הזדוניות..." לצדה של בלטריקס, וולבורגה בלק הנהנה לעצמה בעודה מאזינה לנאום בסבר פנים חמור. "לא משנה באיזה צד תעמדו, ילדיי, אני מבקש שלא תשכחו את השיעורים שלמדתם כאן, בהוגוורטס. אל תשכחו שכל אדם אשר זכה במתת הקסם הוא בעל הזכות ללמוד להשתמש בה לטובה, ותמיד תדעו שכולכם הייתם פעם ילדים, קטנים ולא – בטוחים, בפעם הראשונה בה חציתם את האגם הזה יחדיו ונכנסתם לראשונה בשערי הבית הזה. כולכם הייתם תמימים, מתוקים וחסרי דאגות פעם. עצתי לכם, לפני שתפרשו כנפיים ותעזבו את המקום שהיה ביתכם בשבע השנים האחרונות, היא זו; כשתעמדו מול אדם אחר, לעולם אל תשכחו שקורצתם מאותו החומר - ושיום אחד תשובו אליו. תודה לכם, ובהצלחה."

לאחר הנאום, שהיה רגשני מידי לטעמה של בלה, תלמידי השנה השביעית נקראו זה אחר זה אל הבימה על מנת לקבל תעודה סמלית וחסרת משמעות.

בלה זיהתה כמעט כל תלמיד סלית'רין שעלה לבימה מימי לימודיה, או מ... מפגשים חברתיים מקריים בהם השתתפה לפעמים. היא זיהתה את אברי, שחייך אל כל המורים בקסם אישי כמעט מאיים בעודו לוחץ את ידיהם, וגם את אמסיוס קראו ואת אחותו התאומה המכוערת אלקטו, שעלו לבימה זה אחר זו.

אחד מתלמידי סלית'רין האחרונים לעלות לקבל את התעודה היה סוורוס סנייפ, שעלה כמעט ללא מחיאות כפיים. הוא עבר מול המורים ולחץ את ידיהם בזריזות, כאילו כדי לצאת ידי חובה, וירד מהבימה בצעד גמלוני כששיערו השמנוני נופל על פניו הקודרות והמחוטטות, מחבק אליו את התעודה כאילו הייתה רכושו היקר ביותר.

בלה זיהתה גם תלמיד רייבנקלו אחד, ברטי קראוץ', שאביו ישב לפניה. הוא היה עסוק בכתיבת מזכיר דחוף למשרד הקסמים בעוד בנו מקבל את התעודה שלו. בלה כרסמה את שפתה התחתונה על מנת להחניק צחקוק לנוכח המחשבה על המקומות בהם ראתה את אותו ברטי קראוץ' הבן, והאנשים איתם הסתובב, בעוד אביו עסוק בלהפוך לשר הקסמים החדש.

סיריוס היה אחד מתלמידי גריפינדור הראשונים לעלות לבימה. בן דודה של בלה זכה למספר בלתי מבוטל של תשועות מצד חבריו לספסל הלימודים, ולמגוון מבטי חוסר שביעות רצון ואכזבה מרירה מצד הוריו. הוא חייך אל כל המורים את חיוכו המפורסם, שהיה ידוע ביכולת ההקסמה המכושפת – כמעט שלו, ורובם ככולם זיכו אותו בתמורה בטפיחות שכם וחיוכי הערכה.

"בושה וחרפה," בלה שמעה את מאלפוי ממלמל באוזנה של אחותה. "אני הייתי מתבייש לכבד בן משפחה סורר שכזה בנוכחותי בטקס הסיום שלו, במיוחד אחרי שנושל באופן מחפיר כל כך בשנה שעברה..."

"למעשה, בקרוב הוא אכן יהיה בן משפחה שלך, לוציוס," אמרה לו בלה בקול רם. "זה יהיה נפלא, אתה לא חושב? נדוניה מקסימה. תוכל להתגאות בו בפני כל החברים שלך."

נרקיסה שלחה בבלה מבט מלא משמעות. ארוסה נחר לכיוונה וחזר להתרכז בטקס.

הם יהיו זוג מושלם, היא חשבה במרירות; זוג זהובי השיער האלה. אימן החליטה שביתה הצעירה תינשא לאותו מאלפוי מהרגע בו ראתה אותו, ובלה תמיד חשבה שזה בשל היופי הנדיר שהקרינו כשהיו יחדיו. אך לאחרונה היא הבינה שהם יהיו זוג מוצלח כל כך דווקא בשל היהירות חסרת הבסיס והאקסטרווגנטיות של מאלפוי, שבאו בניגוד מוחלט עם הענווה הכנועה של אחותה.

הטקס לא יכול היה להסתיים מהר יותר בשביל בלה. בעוד התלמיד האחרון יורד מהבימה, היא כבר הייתה בדרכה במורד מדרגות היציע.

היא השתלבה בחינניות בקהל בוגרי הוגוורטס שזרם באופן מסודר בין המושבים, לכיוון הטירה. היא הבחינה בסיריוס הולך ביחד עם חבריו, בוגדי הדם מגריפינדור, הליכתו החיננית - החתולית כמעט - מצהירה על נוכחותו בתוך גוש גלימות הטקס והמצנפות. היא הדביקה אותו ונעלה את זרועה בזרועו, מלווה אותו.

"מה את רוצה?" הוא אמר, מסתכל עליה כמו שהיה מסתכל על מחלה כרונית דוחה. הוא ניסה להשתחרר מאחיזתה, אך היא הצמידה את זרועו אל צד גופה בכוח.

"אל תביך אותנו מול כולם, בן דוד," היא גרגרה באוזנו. "אני בסך הכל רוצה להחליף איתך מילה."

גם אם הייתה רוצה, היא לא יכולה הייתה להתעלם מהתחושה הנעימה שעוררה בה זרועו המוצקה כשהיא קרובה לגופה. היה מצער לחשוב שדווקא פלט פגום כסיריוס זכה במיטב המאפיינים החיצוניים של השושלת שלו, אותם הוא טיפח ומהם הוא נהנה ללא בושה.

שיערו השחור הוסט ממצחו בחינניות בתספורת מקרית שהייתה נאה כל כך שקשה היה להאמין שהיא לא מתוכננת, ועגלי זיעה נוצצים הצטברו בשקע של צווארו. הכפתור העליון של גלימתו היה פתוח, חושף חלקת עור מגרה וכמה שיערות שחורות, גבריות. לפעמים בלה הצטערה שהוא יצא כזה תפוח רקוב, ואביה דרש מאחותו לבטל את האירוסין ביניהם.

"אני לא רוצה לשמוע את מה שיש לך להגיד," הוא נהם כמו כלבלב כעוס. בן הלוויה הקבוע שלו, ג'יימס פוטר, שלח בה מבט דרוך מעבר לכתפו. בלה שנאה כל דבר שקשור אליו, מרגליו הארוכות והאתלטיות עד משקפיו הטיפשיות.

"תמשיך ללכת, פוטר," היא ריססה לכיוונו. הוא פתח את פיו החצוף להשיב לה, אך החברה הג'ינג'ית שלו הניחה את ידה על כתפו והוא נרגע. בלטריקס שמחה שלפחות היא טובה בשביל משהו.

"תדברי ותסתלקי," אמר סיריוס, לא מסתכל עליה. "יש לי דברים טובים יותר לעשות מאשר להקשיב לך היום..."

"בוא לחתונה שלי."

"מצטער, אבל אם הייתי רוצה לבזבז יום בחברתם של האנשים השנואים עלי ביותר בזמן שכולם מחפשים את הכלה, שברחה לה עם השושבין, הייתי מגיע גם לחתונה הראשונה."

"בחייך, סיריוס, זאת הייתה רק פעם אחת. החתונה הקודמת הייתה מקסימה, באמת-"

"כן, לפני שהשפלת את החתן מול כל חבריו ומשפחתו, ואז הצהרת שלא תינשאי לו."

"אני רואה שסיפורים מתפשטים מהר," אמרה בלה בשביעות רצון. הקבוצה החלה להתפזר, והיא הובילה את בן דודה הרחק מחבריו לספסל הלימודים. הוא נתן לה להוביל אותו בחוסר רצון. "אבל הפעם זה יהיה שונה. אני מבוגרת יותר עכשיו, ובניגוד לשני האחרים, רודלפוס באמת מעורר בין עניין כל שהוא. אז תבוא?"

"אני מעדיף לבלות את היום בלהקיא חשופיות, מאשר לראות אותך נישאת לגבר שימיט על העולם את נטל השרצים העתידיים שלך..."

חבריו של סיריוס התגודדו במרחק מה מהם, שולחים בהם מבטים זהירים- מהסוג שעדר כבשים ישלח בזאב רעב. בלה חייכה אליהם במתיקות לפני שרכנה אל סיריוס, נועצת את ציפורניה בעוצמה בקדמת הגלימה שלו בעודה לוחשת באוזנו.

"אתה מרשה לעצמך הרבה, סיריוס," היא לחששה בקטלניות. "זו ההזדמנות האחרונה שלך לחזור למוטב. תבוא. אחרת אאלץ למחוץ אותך כמו היצור הקטן והעלוב שאתה..."

היא ראתה את הגרוגרת שלו נעה תחת עורו כשהוא בלע את רוקו. היא יכולה הייתה להריח את הניחוח הגברי המושך שלו, שהיה מעורב בריח מרוחק ומשכר של פחד. הוא היה טוב בלשמור על קור רוחו - אך לא טוב מספיק.

היא שחררה את גלימתו בלטיפה. כן, הם היו יכולים להיות טובים ביחד, אם הוא היה רק מעט חכם יותר.

"תחשוב על זה, בן דוד," היא אמרה כברכת פרידה לפני שנשקה לו על הלחי והתרחקה. בעוד שלושה ימים יפציע הבוקר על יום חתונתה, ואז היא תהפוך לגברת בלטריקס לסטריינג' – אישה צעירה הנשואה לבעל משפיע בעולם חדש ומלא אפשרויות.

 

הפרק הבא
תגובות

טוב, זה פשוט מעולה! · 19.02.2012 · פורסם על ידי :Hollywood
התקציר מושך (האמת שהוא הזכיר לי מאוד את זה שכתוב על הכריכה האחורית של משחקי-הכס!), התיאורים של הדמויות מבריקים ואני כבר לא יכול לחכות לקרוא לאן הכל יתקדם.

כמובן שאין כמו בלה בשום מצב, אבל אני באמת חושב שהבאת לכאן צד שלם שלה חייה הצעירים שמעולם לא הצלחתי לדמיין בעצמי. מעניין אותי לראות איך תסבירי ותנמקי את השינוי שעבר באישיותה, ואיך התמסרה כל-כך לחיים לצד אדון האופל האהוב שלה.

בכל מקרה, אין לי שום דבר להוסיף או לשפר, זה באמת כתוב בצורה מרתקת, וכמו בציינתי קודם, התיאורים של כל האווירה מצוינים. אני חושב שהתחלתי כבר להזיע בעצמי! מכיוון שאני חושב שהתגובה שלי ממש צולעת ולא מבטאת את התלהבותי הענקים מהרעיון היצירתי לפיק ועל הסקרנות שלי לקראת ההמשך שלו, אני פשוט אסיים בתיאור שמשום מה תפס אותי לגמרי:

"בלה הקפידה להסיר את גרביה ולהרים את שמלתה עד ירכיה, לגלגל את שרווליה ולפתוח את כל הכפתורים האפשריים. אז היא ישבה בנינוחות, מטלטלת נעל עקב אחת על קצות בהונותיה בעודה מקשיבה בחצי אוזן לראש וועד ההורים המיוזע שעמד מול דוכן הנואמים."

אני פשוט מסוגל לראות את בלטריקס ספק-יושבת-ספק-נשפכת על הכיסא עם הבעה שיעמום-זילזול מרוחה על פניה. בקיצור, מת על זה - מצפה מאוד מאוד להמשך :)

מדהים, מדהים, מדהים! · 24.02.2012 · פורסם על ידי :Hodaya
מעולם לא קראתי פאנפיק שהוא נכתב כמעט כאילו היה עוד פרק בספר.
הכתיבה מצוינת! התיאורים מעולים! הייתי חייבת להגיב עם הפרק הזה לפני שאני קופצת לקרוא את הפרק הבא.

יפה · 24.02.2012 · פורסם על ידי :Baby Ice
ממש אהבתי את הפרק הראשון.
איך שתיארת את בילטריקס אני יכולה ממש לראות את הדמות שלה משועממת בקהל ומחכה שהכל כבר יגמר.|
את כותבת ממש יפה ותמשיכי כי ממש יפה את כותבת

יפה (: · 14.03.2012 · פורסם על ידי :~חלי~
התיאורים ממש טובים וראליסטים, הפרק כתוב טוב ובצורה שנונה, ממש מדהים D:
אני אמשיך לקרוא את הפאנפיק :P

יפה ממש · 04.04.2012 · פורסם על ידי :בילטריקס בלק
וכרגיל את מדהימה לגמרי.
התאור שלך מושלם, ככה אני מדמינת את הדמות שלמרות שהיא מזעזעת לא פעם אני ממש אוהבת.
כתיבה מצויינת!

מדהים! · 24.08.2014 · פורסם על ידי :Ophelia
לונגה, אני יודעת שכבר אמרתי לך את זה פעם, וסביר להניח שגם יותר, את מוכשרת בצורה יוצאת דופן.
חבל שנטשת, אך יש הרבה פרקים לפני הסוף, כך שיש לי עוד מה לקרוא.
נ.ב. סליחה על השנתיין שעברו מאז שפרסמת את הפיק עד לתגובה שלי...

Created By Tomer
eXTReMe Tracker


  ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית'רין
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית
35023 18902 38553 35567


פורטל הארי פוטר הישראלי קיצורי דרך
מיוחדים: הארי פוטר | כיסא פנוי | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה
האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס
טיול לגאורגיה

עוצב על-ידי Design by JBStyle
© כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal
2016 - 2007