האתר והפורומים  ·   מדיה  ·   הספרים  ·   הדמויות  ·   הסרטים  ·   השחקנים  ·   שונות

ברוך הבא, אורח ( התחבר | הירשם )

0 חרמשים
פורומיםפאנפיקיםHPlanetהאנציקלופדיהמערכת הדו-קרבהוגסמיד
מממנים

שינוי צורה- שיעור חדש פורסם!

הסרט "חיות הפלא: הפשעים של גרינדלוולד" יצא לאקרנים!


עולם וירטואלי

הנרי מתעורר בבוקר ומגלה שהעולם שונה ממה שהכיר עד כה.
אמבר, היחידה נשארה נורמלית שולחת אותו להציל את העולם ולהציל את המצב לקדמותו בתוך משחק מחשב.



כותב: Violet Baudelaire
הגולש כתב 4 פאנפיקים.
פרק מספר 1 - צפיות: 1691
5 כוכבים (4.667) 3 דירגו
פרק:
דירוג הפאנפיק: pg13 - זאנר: קומדיה, מתח, אקשן - שיפ: ג'ן - פורסם ב: 02.09.2012 - עודכן: -- המלץ! המלץ! ID : 3416
גופן: Verdana Arial Tahoma מרווח: + - גודל טקסט: + -
הפאנפיק ננטש

הפאנפיק נכתב על להקה קוריאנית.
כדי שיהיה ברור, אתן קצת מעט רקע על הלהקה:
סופר ג'וניור הם להקה קוריאנית היצאה בשנת 2005, בחמש עשרה לדצמבר, תחת החברה S.M.ENT.
הם ידועים גם כ-SUJU או SJ. 
ללהקה זו יש ארבע תת קבוצות: סופר ג'וניור M, סופר ג'וניור H, סופר ג'וניור T ו-K.R.Y.
הלהקה כוללת שלוש עשרה חברים: ליטוק (המנהיג), היצ'ול, האן גנג (עזב), יאסונג, קאנגין, שינדונג, סונגמין, אונהיוק, דונגהא, סיוון, רייווק, קיבום (עזב) וקיוהיון, ושני חברים נוספים הנמצאים רק בתת הקבוצה סוג'ו M: ז'ומי והנרי.
הם ידועים מאד בקוראיה ובעולם כולו, ואף יצאו להופעות ברחבי העולם.

 

-----------------------------------
 

הנרי התעורר בבוקר, כרגיל, כמו כל יום.

היה זהו יום חמים לעונה.

קרן שמש צהובה וחמימה חדרה מהחלון ישר אל השעון.

הנרי גרר את עצמו מהמיטה והביט בשעון.

9:30 היה כתוב בגדול.

הוא קם בזריזות ורץ להתארגן, הוא כבר מאחר.

"אני ממש מאחר!" צעק ברחבי הבית. "למה אף אחד לא טרח להעיר אותי?!"

דממה.

אין קול ואין עונה.

הנרי הסתובב ברחבי הבית. אף אחד לא היה.

החדרים היו ריקים, צלחות ארוחת הבוקר היו מונחות בכיור והתיקים של חבריו נעלמו יחד איתם.

"בטח הם כבר בעבודה", חשב, "בלעדיי".

הוא התלבש, אכל ארוחת בוקר קלילה ורץ לאוטובוס.

נהג האוטובוס שהעלה אותו בדיוק בשנייה האחרונה, נראה לו מאד חשוד.

לא נדבר על העובדה שלנהג היו קוצים בצבע דשא ועיניים צהובות,

אלה על העובדה שהוא נעץ בהנרי מבטי אשם מוזרים וכמעט קרע את ה"רב קו" שלו וגם על העובדה שהוא לקח להנרי שני ניקובים.

כל הנסיעה הנרי ישב וחשב לעצמו  שממש מוזר מה שהולך כאן היום.

מלא אנשים חלפו על פניו וכולם הביטו בו במבטי אשם.

הוא היה מאד מבולבל: כל האנשים מביטים בו כאילו הוא הרג מישהו וגם תהה לעצמו למה השיער שלהם בצבעי צמחים.

מחשבות אלו הטרידו אותו עד שכמעט פספס את התחנה שלו.

הנרי ירד מהאוטובוס בתחנה ורץ במהירות אל הבניין.

מיד כשהגיע לכניסה פגש את אמבר.

היא עמדה על משקוף הדלת במקום השומר וחייכה.

"שלום לך, רוצח קטן".

"אני לא רצחתי אף אחד!" התפרצץ הנרי. "למה כל האנשים כל כך משונים ומסתכלים עליי כאילו רצחתי מישהו?" הוסיף.

"כי באמת רצחת ובגלל זה השתנתה הגנטיקה של האנשים".

"מה?!"

"בוא מיד!" אמרה וגררה אותו. "אסביר לך בדרך".

היא נכנסה איתו אל הבניין וכל האנשים הביטו בו במבטי אשם.

"תנסה להתעלם", אמרה ודחפה אותו אל תוך מסדרון.

"ספרי כבר!" הנרי היה חסר סבלנות.

"טוב, אז ככה", היא אמרה ודחפה אותו על קיר לפני הפנייה.

נראה לפי חיוכה שהיא הייתה מרוצה בעצמה כשראתה את פניו הכואבות של הנרי.

"היום בבוקר כולכם באתם לכאן, לעבודה".

"גם אני?" שאל הנרי בפליאה ונעצר כדי ללטף את לחיו הכואבת.

"כן", אמרה אמבר ונעצרה גם היא.

"איך זה יכול להיות? אני ישנתי", תהה הנרי.

"כי אחרי מה שקרה ההווה חזר חזרה לבוקר".

"מה קרה?" התעצבן הנרי וקרע ברגלו.

אמבר חייכה, היא הייתה מרוצה מכך שהנרי התעצבן.

"כולכם הלכתם למשרד של קיוהיון כי הוא הכריח את ליטוק להביא אתכם כדי שתראו משחק חדש שהתקין. כולכם ממש התלהבתם חוץ מסיוון שהחליט שזה ממש ילדותי. אתה הראשון שרצית לנסות גם וקיוהיון נתן לך כי חשב שאתה עדין".

"ומה לא עדין בי?"

"השכל", היא צחקקה.

הנרי נעלב והיא הפסיקה כששמה לב לזה.

"אתה עדין", היא ניסתה לעודד אותו, "לפחות היית ככה".

הנרי הביט במבטו החמוד בה אבל הוא לא משך אותה במיוחד.

"אז כשעשית את התור שלך", היא המשיכה, "הגיע התור של דונגהא ואתה לא נתת לו. הוא ניסה לכבות לך את המשחק והתוצאה היא שהוא לחץ על כפתור שהפך את כל העולם למשהו אחר".

הנרי ניסה לעכל את כל מה ששמע.

כמעט לא הגיוני וקשה לעיכול.

"אז הוא הרס את העולם, לא אני. אז מה אני אשם?"

"כי אתה זה ששיחקת".

"אבל אני לא הרסתי".

אמבר חייכה והמשיכה:"אבל זה מה שיצא בהריסה".

"מה יצא?" התעצבן הנרי.

"במציאות הנוכחית שלנו אתה זה שבנית פצצה גרעינית ופוצצת בה את קוריאה. הפצצה שלך שינתה את הגנטיקה של האנשים ומי שלא הושפע ממנה מת".

"את מתכוונת שאני הרגתי את חברי הלהקה שלי ואת כל הממברים בחברה ושאת נשארת חיה?"

"אתה מתחיל לקלוט מהר", היא צבתה את לחיו.

הנרי בלע רוק וניסה לעקל את העובדה שכרגע הוא רוצח מטורף שאף אחד לא רוצה לראות.

"יש פתרון?" הוא מלמל ולא ציפה לתשובה חיובית במיוחד.

"בהחלט!" קראה אמבר בהתרגשות.

הנרי התעורר מהרהוריו.

"באמת?" שאל מופתע.

"בוודאי. למה נראה לך שאני אגע בך אם אין לי לאן לקחת אותך?"

הנרי ניסה לחשוב על תשובה אבל היא כבר גררה אותו לחדר המדרגות וגמרה לו לעלות שש קומות בריצה ברגל.

כשהגיעו לקומה הששית שאל הנרי מתנשף:"למה עשינו את זה ברגל עם יש מעלית?"

"כי רציתי להתעלל בך", אמרה אמבר.

"עכשיו בוא!" היא תפסה בידו וגררה אותו לפני שהספיק לענות לה.

היא משכה אותו בין חדרים עד שהגיעו לחדר עם מחשב ענק.

"זה המחשב של קיוהיון... אבל משודרג יותר", אמר הנרי.

"יפה, מותק", אמבר צבתה אותו בלחי הכואבת וזרקה אותו על הכיסא שניצב מול המחשב.

הנרי סובב את הכיסא הענק והביט במסך.

"ארץ הלא ידוע", היה כתוב על המסך בגדול.

"מה זה אומר?" שאל הנרי חושש.

"זאת הדרך היחידה להציל את הנזק שדונגהא גרם".

הנרי הנהן והביט שוב במסך.

"זה אומר שאני הולך לשחק במשחק מחשב?" הוא פער את עיניו בהתרגשות.

הוא לא האמין שבמקום לעבוד יצטרך לשחק לו כל היום במסך ענקי ובכיסא נוח למדי.

"הפסקת לנחש נכון", אמרה אמבר בעצב.

"את מתכוונת", בלע הנרי את רוקו, "שאני צריך להיכנס לשם?"

"בינגו!" קפצה אמבר ממקומה.

בלי התראה מוקדמת היא תפסה בו, לחצה על כפתור ירוק ודחפה אותו אל תוך המסך.

הוא נשאב אל תוך המסך והתחיל להתגלש בתוך ספירלה ענקית.

הנרי הסתחרר במהירות רבה ועל פניו חלפו דמויות מוזרות ללא צורה.

הוא צרח מפחד וניסה לעצור את המהירות.

אך לשווא, המהירות גברה כל דקה.

הוא הביט למטה וראה שהוא מתגלש אל תוך מפל.

מפל של... שוקולד?!

כן, זה היה מפל שוקולד.

מפל ענק ומרהיב בצבע חום של שוקולד נמס וחם.

הנרי כבר לא צרח מבהלה, אלה מהתרגשות.

הוא יכל כבר להרגיש את טעם השוקולד המופלא בתוך פיו.

ככל שהתגלש יותר למטה ריח השוקולד היה חדק יותר וחום הנוזל היה חזק יותר.

הוא ירד, ירד, ירד וירד...

ספלאש! הוא נפל הישר למפל החמים.

הוא טבע בתוך המפל ונראה שהוא לא יצא.

הנרי התאבק עם החום ובסופו של דבר הצליח לפלס דרך להותיא את ראשו אל האוויר.

הוא שאף אוויר צח ואז טעם את השוקולד.

הטעם היה בדיוק כפי שחשב ואפילו יותר: חמים, רך, טהור, נעים ונמס בפה.

הנרי התחיל לשחות בנוזל הקשה עד שפת המפל.

הוא יצא וזרק את גופו הכואב על הדשא.

הנרי היה עייף ומותש מהשחייה המפרכת.

"קצת אוכל יעזור לי", חשב לעצמו הנרי.

הוא הביט במפל.

לא, אין סיכוי שהוא חוזר לשם, הוא עוד יטבע.

מרוב כעס הוא החל למרוט את הדשא ולזרוק אותו לכל עבר.

אחת מחתיכות הדשא שזרק נחתה ליד אפיו והריח שלה היה משונה... ריח של פיסטוק!

הוא קירב את החתיכה אל פיו ונתן ביס קטן.

הטעם היה טעם פיסטוק טעים, מתקתק, נמס ורך.

הנרי תלש עוד קצת ודחף הכל לפיו.

אותו טעם מגרה ומדהים להפליא.

"זה כמו גן עדן של ממתקים!" צרח ודחף עוד דשא לפיו הקטן.

לפתע נכבה האור ועל השמיים הופיעו מילים:"עזרה ראשונה \ חידה ראשונה מאת העוזרת שלך".

הנרי בהה בשמיים עד שקול העיר אותו.

"הנרי!"

הוא הביט אל מקור הקול וראה את אמבר.

"אמבר?" שאל מופתע.

"כן, זאת אני", אמרה באכזבה.

"את לבושה ב..."

"אני יודעת!"

"את לבושה ב... ב..."

"כן! אני יודעת!"

"את לבושה כמו קינדר דליס!" הוא התפרץ בצחוק.

אמבר הסמיקה מבושה.

הנרי התגלגל על הדשא וצחק בקול גדול.

"אתה מוכן להפסיק?" שאלה בכעס.

"אבל זה מצחיק מידי!" הוא אמר בקושי.

"זה מה שנתנו לי ללבוש. אתה מוכן להקשיב?"

"טוב, אני אנסה", נכנע.

"טוב, אז אני המדריכה העוזרת שלך. אני אמורה לעזור לך בעזרת חידות. החידה הראשונה היא: הוא יושב לו בממלכה, שולט על עולם מתוק וורדרד, יודע לפתות אותך מתחת לאף, בעל צבא ענק וחולשה מיוחדת. להתראות, הנרי".

פאף! היא נעלמה.

הנרי עדיין צחק ובכלל, לא שמע דבר ממה שאמרה.

"מה היא אמרה?" שאל את עצמו, "טוב, זה בטח לא היה חשוב אם לא הבנתי מילה ממה שאמרה".

הוא נרגע והחליט להמשיך לחקור את המקום אליו הגיע.

קצת אחרי השדה הוא נכנס למבוך של שיחים.

לשיחים היה טעם של צמר גפן מתוק ואוורירי והגזע שלהם היה דקיק ובטעם קינמון עדין.

הוא תלש ענף ולקח איתו לדרך.

בדרכו הגיע אל גבעה גבוהה, ירוקה ומעוגלת בקצהּ בצורה מושלמת.

הוא עלה עליה והיא הייתה מעט קרירה.

הוא רכן על ברכיו וטעם ממנה.

טעם קריר ומתוק של גלידת תה ירוק מילא את פיו.

הוא לקח עוד כמה ביסים מהגבעה הטעימה.

כשסיים חשב:"אעלה על הגבעה ושם אנוח לי קצת".

אמבר שוב הופיעה בלי התראה מוקדמת וללא כל המסכים השחורים.

הפעם היא הייתה לבושה בביקיני סגול עם פרחים ורודים וכובע מגוחך בצורת ליצן על ראשה.

"בבקשה אל תצחק", היא התחננה.

"אני מתאפק. דברי מהר", אמר הנרי וניסה לשמור את הצחוק בפנים.

"אל תעלה על הגבעה", אמרה ונעלמה.

הנרי התחיל לצחוק על המראה המפתיע שראה כרגע.

הוא בחיים לא ציפה לראות את אמבר עם בגד ים.

לאחר שנרגע ניסה להיזכר מה היא אמרה לו הפעם.

זיכרונו אמר לו שהיא אמרה:"בלה, בלה, בלה".

"אוקיי", מלמל לעצמו הנרי והתחיל לטפס על הגבעה.

מיד אחרי כמה צעדים התגלו בפניו מבחר רחב על עצים, שיחים ופרחים שהריחו בשלל ריחות ממתקים.

הנרי מיד רץ אל המבחר וטעם כל אחד מהצמחים.

הכל היה מותק, טעים, עסיסי.

כשהרים ראשו כדי לראות מה יש על עץ בריח תותים חץ הגיע משום מקום וננעץ בגזע העדין של העץ.

הגזע מיד נסדק כולו.

הנרי היה מופתע.

"עוד קורבן עלוב", שמע קול מאחוריו.

הנרי הסתובב במהירות וראה את יאסונג.

"יאסונג!" הוא צרח ורץ לחבק אותו.

חץ הושלך מעליו והוא נעצר.

"הלורד יאסונג, לרשתוך".

"הלורד יאסונג!" הוא צרח ורץ לחבק אותו.

שוב חץ הושלך מעליו ושוב הוא נעצר.

"מי אתה?" שאל יאסונג והתקרב אליו בעודו מסדר את כובעו.

"אני הנרי. הנרי לאו. אני חבר בסוג'ו אם ואני חבר שלך".

"תהיה חבר במה שאתה רוצה, הנרי לאו. אבל חבר שלי אתה לא".

"למה?" שאל הנרי חושש כשראה שיאסונג מוציא עוד חץ.

"אני לא מכיר אותך. ועכשיו, סלח לי, יש לי עבודה".

יאסונג חלף על פני הנרי והתחיל לרדת במורד הגבעה.

"אז אולי נוכל להיות חברים!" צעק הנרי, אבל יאסונג היה כבר רחוק ממנו.

הנרי היה מבואס.

הוא זכר בפירוש שעליו להציל את כולם והנה, אחד חומק ממנו בכזאת קלות.

הוא חשב שזה מיותר לרדוף אחריו, כי הרי הבחור הזה יכול להרוג אותו ביריית חץ אחת.

הנרי המשיך לטפס וארז לעצמו ממתקים להמשך בתוך חתיכת בד שמצא במקרה.

זאת נראתה חתיכה של חולצה של מישהו.

הנרי תהה לעצמו מי היה קורע את החולצה ומפזר את הקרעים.

הוא שכב במקום פתוח, בין שיחים ונרדם.

כשהתעורר הוא מצא את עצמו בתוך חדר חשוך וקר והוא לבש... לא אין סיכוי! הוא לבש ניילון במקום חולצה!

הנרי הזדחל בחדר הקריר, כי התברר לו שהתקרה נמוכה בשבילו וחיפש את היציאה.

לפתע הוא שמע קולות בכי.

הוא עקב אחרי הקולות והגיע לקיר.

הוא מישש אותו ואז נגע בדמות.

הדמות מיד קפצה והשמיעה צרחה קלילה וילדותית.

"תתרחק ממני!" הדמות צווחה בקולה הצייצני.

"אני לא אפגע בך, מותק", הנרי התקרב שוב.

הדמות התחילה להזדחל במהירות מהמקום והנרי אחריה.

"חכי, אני לא רוצה לפגוע בך! אני רק רוצה תשובות!"

נשמע קול עצירה.

הדמות עצרה.

"איך אדע שאתה לא מהמשרתים שרוצים להוציא ממני מידע?" שאלה.

"אני נשבע שאיני אחד מהם".

"אם ככה", קולה של הדמות הפך רגוע יותר, "מה שמך?"

"הנרי. את?"

"אני דונגהא".

תגובות

אמבר♥ · 02.09.2012 · פורסם על ידי :Baby Ice
דיי, זה פשוט ענק!
אני מתה כאן מצחוק!
תמשיכי!
ותזכרי מי נתנה לך ביקורת שזה מדהים כשהראת לה את זה בסקייפ :P
תזכרי, פעם הבאה באמצע הסופר!
ד"ש לריווק מפניני!

אמבר 3> · 02.09.2012 · פורסם על ידי :Baby Ice
הצלחתי לעשות לב :P
כי ביקשת-ד"ש לרייווק מפניני!
שוב, תמשיכי וזה מדהים.
אני מחכה לקטע שתכניסי את היצ'ול :)

7888298 · 26.04.2017 · פורסם על ידי :Handsome
פאנפיק נחמד, חבל שלא עשית קונטרול אנטר כי ירדו לך שתי שורות^^
הכתיבה שלך נחמדה, הייתי רוצה שתפרסמי יותר פאנפיקים פה וקטעים בסס"ש. בפאנפיק פה ירדת הרבה שורות שלא היה צריך לרדת בהן (אחרי כל נקודה לא חייב לרדת שורה).
העלילה מקורית ונהדרת, כל הכבוד :)

Created By Tomer
eXTReMe Tracker


  ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית'רין
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית
50106 20880 54637 36334


פורטל הארי פוטר הישראלי קיצורי דרך
מיוחדים: הארי פוטר | כיסא פנוי | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה
האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס
טיול לגאורגיה

עוצב על-ידי Design by JBStyle
© כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal
2016 - 2007