Freedom

"סבא! סבא! תספר לי תסיפור שוב!"קפץ הילד הקטן אוהד, לתוך ידיו של סבו הזקן אליהו.

 "בסדר בסדר! לא צריך לשבור לסבא הזקן שלך תגב!"צחק סבו בחיבה רבה.

הילד ירד מזרועותיו והתיישב בכורסת העור המרופדת מול האח. האש בערה בחמימות, למרות שהיא הייתה חשמלית.

סבא אליהו התיישב בכורסא השניה מול אחיינו הקטן.

"לפני כשש טריליון שנים ולילה, הייתה קיימת ארץ ששמה לא היה ידוע" התחיל סבו בקולו העמוק והמקסים. עיניו של אוהד זהרו.

"המלכה, שיופיה הקסים את רוב הגברים בעולם הולידה תאומים, בן ובת. אך חבל, אחר לידתם הלכה המלכה היפה לעולמה. קרוביי משפחתן של התאומים, שגילו את סודו הנורא של הבן התאום החליטו לשחק בגורל, הם הפרידו בינהם וגידלו אותם בנפרד "אמר סבא אליהו.

דמעות עלו בעיניו של הילד הקטן אוהד. היה לו עצוב שהמלכה היפה מתה, ועוד יותר עצוב שהפרידו בין התאומים.

"אך, לאחר הרבאה שנים..הגורל שיחק בקרוביי משפחתן. האח והאחות נפגשו שוב, אבל שנהם היו שונים. הילדה, הפכה למלכתה הבאה של הממלכה ושלטה בא ביד ברזל. הילד הפך למשרת קרוביו וגדל בבית נוראי. ברגע פגישתם, הם אינם נפרדו. הילד, שלמד רק לשרת כל חייו הפך למשרתה הפרטי של אחותו"אמר הסבא מוציא את מקתרתו הישנה מכיס חולצתו. אוהד בהה בסבו, מבט כעוס.

סבא אליהו תפס במבטו ונאנח.

"הבנתי הבנתי.."אמר שם את המקטורת בצד. אוהד חייך.

"לאחר זמן קטן, פרץ בממלכה קרב נוראי, עקוב דם. רק בגלל שהמלכה רצתה גבר אחד לעצמה. היא שלחה את אחיה המשרת להרוג את אהובתו כדיי שיואהב רק אותה."המשיך תסיפור. אוהד הביט בו בעניים עצובות.

"אבל התוצאה הייתה הפוכה, הוא ועוד מיליון אנשים מרדו בא. לבסוף המורדים ניצחו והגיעו לארמון"המשיך אליהו.

" אחיה, החליט לגלות לאחותו את סודו הנוראי, הוא אף פעם לא היה אחיה אלא רק פרי דמיונם של כל משפגש אותו, רוח שגדלה בתוך ראשה של אימם במטרה יחידה לעזור לאחותו. כדי להציל אותה היילד הקריב את עצמו, אפילו הוא רוח, הוא עדיין יצור חיי. הילד דרש שהוא ואחותו יחליפו בגדים והיא תברח. אחותו אינה הסכימה, והתעקשה שיברחו ביחד, הרי הוא אחיה! אחיה היחיד והאהוב! אך הוא התעקש. לבסוף נתלה מול כל הממלכה, בבגדי אחותו המלכה"סיים הסבא תסיפור.

"זה לא הסוף"אמר אוהד בכעס, "אתה יודע שלא!".

הסבא נאנח.

"צודק, טעות שלי.."ענה סבו באנחה, "למה שאתה לא תגמור תסיפור?"שאל בחיוך. אוהד הינהן במרץ.

"אחותו ברחה והמשיכה לחיות בעצב, על כך שאחיה מת. אבל יום אחד, היא שמעה את קולו לוחש לעברה ברוח: "על תהי עצובה תמיד אהיה איתך, רק תסתקלי בלב ותיזכרי...להתראות אחותי האהובה".

אוהד חייך, מרוצה שזכר תסוף.

"האם אתה זוכר את השיר שהיא שרה אחרי מילות אלה?"שאל סבא אליהו. אוהד הניד בראשו. הוא לא זכר שום שיר.

אליהו חייך, הוא פתח את פיו והתחיל לשיר:

נסיכה קטנה גדלה בשקרים, של קרוביה וההורים,

 אך תמיד היה אחד, שעזר לה לעבור את הנורא, נסיך קטן שהיה אחיה.

 אחיה שהוא פרי דמיונה, תאום מושלם שרק אוהב אותה.

נוצר רק בשבילה, להגנה, ותמיד יהיה איתה.

רוח רפאים הנראית לכולם, הוא מהלך אם בשר ודם, עושה הכל כדי לשמח אחותו המלכה, המרשעת הנוראית.

אך נורא הגורל, נפרדים שוב לעולם, והפעם הוא לא יחזור, אחיה הנפלא.

כי במקומה מת, והיא חיה.

בעצב רב ממשיכה לחיות, המלכה בלי ממלכתה, בלי אחיה האהוב.

אך שמחה היא להישתחרר מין עתיד זרוי בדם ומין קללה של אחיה החיי רק למענה.

אוהב אותה אחיה, אפילו אחרי המוות,

שנים עוברות והמלכה זקנה, הגיע זמנה אך אינה מוכנה,

ביד מזמינה הוא מופיע, אחיה הקטן שתמיד הגן אליה.

בחיוך עצוב, מחייך אליה, ופותח את ידיו אליה.

בחיוך נפרדת מעולמה, ונכנסת לחיבוקו של אחיה הבוכיה.

אח ואחות, יחדיו שוב, ולעולם לא יפרדו כל עוד השנים יעברו."

אוהד הביט בסבו כשה דמעות בעיניו.

"תלמד אותי.."לחש. הסבא חייך.

"ברור"

תגובות?

********

שניי השירים שהסיפור הזה מבוסס עליו:

http://www.youtube.com/watch?v=ZSIV5r1oyQw&feature=related

http://www.youtube.com/watch?v=EAgk-t2zzqw&feature=related

		הפרק הבא