לילי וג'ימס לנצח

ג'ימס עמד לעלות לשנה הראשונה שלו בהוגוורטס, הוא ארז יום לפני היום הגדול עם המון התרגשות, "ג'יימס! הכנסת את לולה לכלוב?" צעקה אימו מלמטה. "כן אמא" ענה לה ג'יימס בחזרה. לולה היתה התנשמת שלו, הוריו קנו לו אותה לפני מספר ימים. לג'יימס היה שיער שחור פרוע ועינים חומות. הוא היה ילד יחיד.

ג'ימס שכב לישון, בחלומו הוא ראה אותו על הכיסא בהוגוורטס, המצנפת על ראשו והיא קוראת "סלית'רין". ג'ימס התעורר בהלה וגילה שהשעה 6 בבוקר, הוא קם מהמיטה והלך לכיוון המטבח, כמו שחשב הוא מצא שם את אביו שותה קפה של בוקר, לאביו היתה חולשה למשקה של המוגלגים שנקרא קפה. "הי אבא, אמר ג'יימס לאביו "הי בן,מה מביא אותך לפה בשש בבוקר "כלום" אמר ג'ימס במהירות, הוא היה חייב לחזור לתדמית של הכל יכול שלו. ג'יימס התארגן במהירות, הרי בסה"כ יש להם דרך ארוכה עד לתחנת הרכבת בלונדון.

השעה אחת עשרה, מהר. האיצה בו אימו לעלות לרכבת, ג'יימס תפס לו תא ריק והתחיל לדמיין איך יהיה בבית הספר. לפתע נפתחה הדלת ולתא נכנס נער נאה עם שיער שחור ארוך והתישב ליד ג'יימס. "הי,שמי סיריוס" אמר. ג'יימס מיד חיבב אותו,איך שהוא נכנס ככה לתא, בלי לשאול אפילו אם הוא יכול לשבת. "ג'יימס, ג'יימס פוטר"אמר וחייך אל סיריוס עגלת המתקים התקרבה, סיריוס הביט בה בשקיקה אך לא זז. ג'ימס התנפל על העגלה וקנה מכל הבא ליד, להוריו לא היה חסר כסף.

הבנים החליטו לטעום קודם מהסוכריות של ברטי בוטס. לג'יימס יצא= שוקולד, בננה, עוף, תפוחי אדמה שום ונזלת, בזה האחרון, כמעט הקיא את נשמתו כשאכל אותו, סיריוס הביט עליו מחוייך ואכל ואמר את שלו "מרק בצל, בצל, סלט בצל...." למה הכל בצל תגיד לי!? 

ג'ימס הביט עליו ופרץ בצחוק