פצעים ונשיקות

"קר לי" יללה ג'יימי בקול צרוד.

"הכול יהיה בסדר" עניתי,והסתכלתי לתוך עיניה הירקרקות.

"אל תבכי" אמרתי ומנגב את הדימעה שזלגה על לחיה."אין טעם לבכות,ואת יודעת את זה:

"אני יודעת"ענתה ג'יימי.

"ואת יודעת שאם ניהיה חזקים אנחנו נעבור את זה?"אומר לה.

"כן אני יודעת.... אבל זה יהיה  קשה,קשה מאוד...." ג'יימי אומרת על סף בכי.

"אני פה,ואת פה זה מה שחשוב" אמרתי לה ומלטף את שערה הצחור.

"את לא תישברי ג'יימי, את חזקה בכדי לעבור את זה"

"הרבה  אנשים עוברים כזאת חוויה,, ומתיאשים אבל את חזקה יש לך אופי של לוחמת.את אישה חזקה ג'יימי ואת  תצליחי"

"תודה מעיין" גימגמה ג'יימי.

"אתה מבין שאתה הדבר האחרון שנשאר לי? " וג'יימי מתחילהה לבכות.

"את יודעת שאת מסוגלת!!"עניתי לה בטון גבוה.

"אני לא מסוגלת!!!!!" צעקה ג'יימי בקול וקמה המדרגה שעליה ישבנו.והתחילה לרוץ לכיוון הכביש.

"ג'יימי!!!!!!!"צעקתי אך זה לא עזר.

ג'יימי רצה לכיוון הכביש הסואן.

ג'יימי נעמדה מול שפת הכביש ורצה למרכז הכביש.

אחד הנהגים ראה אותה אבל לא הספיק לעצור.

מעיין היה מאחוריה שהיא התחילה לרוץ אבל לא הצליח לעצור בעדה.

"ג'יימי"צעק מעיין והתחיל לרוץ לכיוון מקום התאונה בוכה.

הנהג שפגע בג'ייימי יצא החוצה ושאל

"זאת חברה שלך?" לא בדיוק עניתי..

החזקתי לג'יימי את הראש ואמרתי לה "אני אוהב אותך" נהדבקתי לה נשיקה גדולה על השפתיים.

בנתיים הגיעו צוותי מד"א למקום שהתחילה לטפל בג'יימי.

אחד הפרמדיקים ניגש אלי ואמר לי "לא ניראה לי שהיא תשרוד"

לאחר ששמעתי את המילים האלו ליבי נשבר לשניים הכול הלך ממני.

ג'יימי הייתה הדבר האחרון שנשאר לי ועכשיו גם היא....

"לא!!!!!!!!!!!!!" צעקתי מולו "בטוח אפשר להציל אותה"

"אני לא חושב" הלכתי לכיוון ג'יימי השרועה על האלונקה החזקתי לה את היד ואמרתי

"ג'יימי.."

		הפרק הבא