הקסם מגיע לישראל

הארי ישב על המושב הגבשושי במעט של המטוס וצפה בסרט שהוקרן על המסך שמולו. סרט משפחתי, לא מעניין במיוחד, שהארי צפה בו רק בגלל שחבריו, זוגתו ובן חסותו נרדמו במהלך הטיסה. הטיסה עליה נמצאו כעת הארי וכמעט כול יקיריו מוענה לישראל, ארץ קטנה מלאת בעיות מוגלגיות אי שם באסיה.

הסיבה לכך שהארי נמצא כעת בדרכו אל אותה ארץ קטנה ושולית בעולם הקוסמים הייתה ההרס הרב ששרר באנגליה אחרי מות וולדמורט, כוחות קיצוניים חדשים ניסו לעלות לשלטון וכול מי שהיו לו קשרים ירד מהארץ לזמן לא ידוע.

הלימודים בהוגוורטס הופסקו זמנית כך שהתלמידים לא ננטשו באנגליה, הוריהם לעומת זאת נשארו שם מתוך רצון לעזור למשרד הקסמים להשתלט מחדש על הסדר.

וכך מצא עצמו הארי יושב במושב האמצעי במטוס כי טדי הקטן התעקש לשבת ליד החלון למרות שמרגע שנכנסו למטוס הפעוט העביר את זמנו בשינה. מצידו השני ישבה לה ג'יני כאשר השמיכות הקטנות שחילקה הדיילת בתחילת הטיסה מכסה אותה ברשלנות וראשה מוטה על כתפה בצורה שנראתה לא נוחה.

רון והרמיוני, חבריו הקרובים של הארי, ישבו בקצהו השני של המטוס וישנו אף הם. רק הארי לא נרדם, אולי בגלל שהמטוס ההמוני גרם לו להרגיש שעליו להיות דרוך ואולי זה בסך הכול תופעת לוואי על עצם היותו הארי פוטר.

קול הטייס נשמע במערכת הכריזה, בתחילה בשפה שהארי לא הבין ולאחר מכן באנגלית, "כול הנוסעים מתבקשים ליישר את מושבי הכיסא שלהם, להיחגר ולכבות טלפונים, אנחנו עומדים להתחיל בנחיתה בכול רגע".

הארי סגר את החגורה על בן חסותו הצעיר בלי להעיר אותו ולאחר פנה בניסיון להעיר את ג'יני.

"ג'יני, ג'יני, ג'ין..." מלמל הארי בעודו מנענע את חברתו. "אה? מה?!" אמרה ג'יני מעט בכעס האופייני לאנשים שהעירו אותם בזה הרגע, "אנחנו נוחתים", אמר הארי וג'יני הדפה מעליה את קורי השינה ויישרה את מושבה.

"אל תשכחי את החגורה", אמר הארי בצחוק קל וג'יני חגרה את החגורה עליה."את רון והרמיוני אתה לא מעיר", היא התלוננה קלות. "הם לא החברה שלי", אמר לה הארי ונשק לה קלות לשפתיה.

הנחיתה עברה בצורה חלקה והארי וג'יני הוציאו את תיקיהם מהמקום שלהם מתחת למושב הסמוך, הארי התיר את טדי מחגורתו והרים את הפעוט על ידיו. במקור טדי היה אמור לגדול אצל סבתו אך היה ברור שמצבה הנפשי לא מתיר זאת, אנדרומדה טונקס סבלה מסיוטים בלילה, חוסר יכולת לתפקד ביום ודיכאונות שתקפו אותה לעיתים קרובות, היא הוכנסה לבית אבות בתקווה ששם יוכלו לדאוג לה.

"בוא כבר הארי, צריך להידחף", אמרה ג'יני ונדחסה אל תוך ההמון הנוהר מהמטוס. הארי הניד בראשו כלא מאמין ונדחף אף הוא אל תוך ההמון, נזהר שטדי לא יקבל מכה בראשו ממרפק חולף.

הארי וג'יני נגררו אחרי כולם לעמדת איסוף המזוודות, שמה הם חיכו במשך זמן שנראה להארי מוגזם בהחלט, עד שהמסוע התמלא במזוודותיהם.

בין כול ההמון הארי איבד את ג'יני והחל לחפש אחריה במתחם. הארי? זה אתה?" שמע לפתע הארי קול מוכר, הוא הסתובב אחורה והופתע למצוא עצמו פנים מול פנים עם ידידו הוותיק נוויל לונגבוטום. "טוב לראות אותך נוויל", אמר הארי והשניים התחבקו חיבוק קצר במעט מבוכה. "אז באת לכאן לבד?" שאל הארי כדי לשבור את הקרח, "כן, סבתא מעדיפה להישאר באנגליה ולהראות למשרד הקסמים איך עושים את זה", אמר נוויל במעין חיוך מתנצל.

"אתה בטח לא באת לכאן לבד", הוא הוסיף לאחר דקה קלה, "לא, אם רון, הרמיוני, ג'יני וטדי", אמר הארי כאשר הוא מחווה בידו הפנויה על הפעוט הישן בידיו.

"טוב, אני צריך לחפש את ג'יני, ניפגש כבר", אמר הארי וניגש לחפש את ג'יני.

לאחר חיפוש מפרך הארי מצא את ג'יני שהספיקה למצוא את רון והרמיוני, "איזה בלגן יש פה", אמרה הרמיוני מעט בביקורת. "נראה לי שאמורים לצאת", אמר הארי והצביע על גל האנשים היוצאים החוצה.

מחוץ לשדה התעופה עמד תור ארוך של אנשים אשר גוררים מאחוריהם מזוודות רבות וכבדות, הארי עמד להיכנס לתור כאשר הרמיוני עצרה אותו בידו, "שם", היא אמרה בפשטות והצביעה על איש בשנות השלושים לחייו שהחזיק בידו שלט גדול מקרטון עליו היה כתוב בכתב יד מרושל "הוגוורטס".

בין האנשים שהתקהלו מול האיש הארי זיהה עוד כמה מידידיו הותיקים, נערים שחלקו איתו את שנות לימודיהם בהוגוורטס. הארי זיהה את חנה אבוט וטרי בוט לפני שנעלמו מעיניו.

הארי עמד בסמוך להמון הגועש והניח לטדי לעמוד לצידו ולא להיסחב על ידיו כשם שהיה תינוק בן יומו. רון לעומת זאת נדחק אל תוך ההמולה והצליח להגיע אל האיש, רון עמד לשאול אותו מה הם אמורים לעשות עכשיו כשהאיש אמר לו באנגלית מרושלת, "כווצו את המזוודות שלכם ועלו על אחד המוניות המסומנות". רון לא הבין את פשר דבריו אך הנהן ויצא מגוש ההמון.

"מה הוא אמר?" שאל הארי את רון, "לכווץ את המזוודות וגם משהו על מניות".

"הוא בטח התכוונן למוניות", אמר הארי לאחר רגע של מחשבה, "זה בטוח בכלל להטיל כישוף על המזוודות, כאן? מול כול המוגלגים?"

"נראה שכן", אמרה ג'יני תוך שהיא מכשפת את מזוודתה עד שגודלה לא עלה על גודל קופסת גפרורים.

הארי ורון כישפו אף הם את מזוודותיהם וטמנו אותן בכיס מכנסיהם. לאחר מחשבה קלה כישפה גם הרמיוני את מזוודתה תוך שהיא מביטה כול רגע בחשש שמישהו יראה אותם.

 "כדאי שנמצא את המוניות עכשיו", אמרה הרמיוני שהשתכנעה שאיש לא ראה את הקסם שביצעו זה עתה או לפחות לא היה להם איכפת.

"זה לא יהיה קשה כול כך", אמר הארי והצביע על מונית שחנתה בסוף התור ועל חזיתה הודבק פתק עליו נכתב דבר מה באותיות שהארי לא הבין את פשרם ומתחתם צויר באופן מושלם סמל הוגוורטס בשחור לבן.

"נראה שהוגוורטס זו הסיסמא כאן לקוסמים, בכול מקרה כדאי שנלך לשם", קבע הארי והחבורה הלכה אל המונית.

נראה שהנהג לא מוטרד כלל מהעובדה שהארבעה לא סחבו מזוודות או מכך שטדי בן השנתיים התלווה אליהם, הוא סימן להם להיכנס לתוך המונית ועוד לפני שהארי והרמיוני הספיקו להסביר לאחים לבית וויזלי כי עליהם לחגור את חגורותיהם גם כאן הנסיעה החלה.

		הפרק הבא