כשהם לא שם

הודעה!
אני כתבתי את הפאנפיק הזה במקור באנגלית אבל הוא עדיין שלי. יכול להיות שיהיו פה דברים שיזכירו יותר את הגרסאות האמריקנית והבריטית של ספרי הארי פוטר והגרסה האמריקנית של דמדומים.
יהיו פה שיפים מעורבים של דמויות מהארי פוטר ודמויות מדמדומים ושינויים אחדים לגביי כמה דמויות מהספרים של הארי פוטר או דמדומים.
(מתחיל בשנה שישית של הארי פוטר בהוגוורטס, קצת לפני חופשת חג המולד של אותה שנה.)

תהנו!

פרק ראשון: פרולוג

"היי! את עדיין פה?" שאל רון את הרמיוני.

"כן... אני לא ממש רוצה לעלות למעלה. כל מה שהבנות מדברות על זה החברים שלהם ונמאס לי לשמוע על 'הדרך המיוחדת שבה דין מנשק את לבנדר' או 'החיוך הממיס של שיימוס'. בחיי, אפשר לחשוב שהבנות לא יודעות להשלים משפט בלי השמות של החברים שלהם או להזכיר אותם בכל דרך שהיא." אמרה הרמיוני, רון התיישב לצידה על הכורסת יחיד שעליה ישבה. במקום להתלונן על חוסר במקום, קמה הרמיוני והתיישבה על ברכיו של רון.

"טוב, לפחות אצלך בחדר הם לא מדברים על מה הם באמת עושים כשהם לבד, ואצלי זה עוד לשמוע מה החבר הכי טוב שלי עושה עם אחותי כשהם לבד. זה ממש מטריד לחשוב על זה." אמר רון והרמיוני חייכה אליו חיוך חלוש.

"שאלת כבר את הארי וג'יני אם הם רוצים לבוא אלייך לחופשת חג המולד?" שאל רון.

"כן, הארי אמר שהוא בא אלייך כדי לבלות עם ג'יני, וג'יני אמרה שאתה יכול לבוא אליי גם בלעדיהם ושיש להם כבר תוכניות, ולא, אנחנו לא יכולים להצתרף." אמרה הרמיוני בזמן שרון, לאט לאט ובשקט פתח את שלושת הכפתורים העליונים בחולצתה ונישק את צאוורה.

"הם לא יודעים מה הם מפסידים." מלמל רון והמשיך לנשק אותה.

"מממ... הפסד שלהם." אמרה הרמיוני והרימה את ראשו של רון כדי שתוכל לנשק את פיו. השניים ישבו מול האש והתנשקו לזמן מה. ידיהם עוברות על גופו של השני בלהט.

"אנחנו חייבים להפסיק." גנחה הרמיוני. היא לא רצתה לעשות זאת אבל שניהם ידעו שאם מישהו יגלה שהם יחד השאלות לא יפסיקו לזרום ואולי יתגלה סודם השמור והגדול ביותר.