ללא צלקת

הארי חיבק את אביו ואת אימו, ואז הסתובב לראות שאף אחד לא ראה.
״ביי אמא! ביי אבא!״
״תלמד טוב, ונתראה בחג המולד!״ אמר אביו.
״ניהיה עם סיריוס?״ שאל הארי.
״בטח!״ אמרה אימו.
״יש! נתראה בחג המולד!״ אמר הארי.
״תמסור ד״ש לרמוס!״ אמרה אימו.
״כן, שיהיה.״ אמר הארי ועלה על הרכבת
הוא כבר היה בשנתו השישית בהוגוורטס.
הוא פסע במעבר, עם אף מורם, והגיע לתא בו ישבו חבריו.
״הלוואי ונצא כבר.״ אמר הארי, וחבריו הנהנו.
״משהו חדש?״ שאל כאילו בדרך אגב.
״לא,״ אמר אחד מהיושבים בתא. היה זה דין תומאס.
״תגיד, דין, אתה לא אמור לשבת עם החברה שלך?״ שאל הארי.
דין לא ענה.
״איך קראו לה? היא האחות של וויזלי, לא?״ שאל הארי, והשאר צחקו.
״אני עדיין לא מבין איך הם חיים.״ אמר הארי, והביט בחלון, הרכבת כבר נסעה בין שדות ירוקים.
״צודק לגמרי,״ אמר שיימוס במבט מעריץ.
לפתע דלת התא נפתחה, ובפתח עמדו שתי נערים.
״מדברים על החמור, והחמור מגיע,״ אמר הארי והביט בפניו המנומשים של רון וויזלי.
״אז עכשיו שהאחים שלך הלכו הבאת את לונגבוטום? באמת שהתדרדרת וויזלי,״ אמר הארי, וחבריו צחקו.
״בוא נלך,״ התחנן נוויל, אבל רון עצר אותו.
״אה, אז אתה רוצה קרב?! אין בעיה, רק לונגבוטום, כדאי לך לזוז, כי רק את החתיכות של וויזלי אני אביא לפרופסור מקגונגל להבחון, במידה ויש שם תא אחד יותר מדי של גועל וטמטום מהלכים. הקללה עברה ממש מעל ראשו של הארי, והוא הפסיק לצחוק.
מאחורי רון עמדה נערה ג׳ינג׳ית ונמוכה.
״דין, תראה מי כאן! החברה הסתומה שלך!״ אמר הארי, אבל הפעם רק שיימוס צחק, ודין נהיה אדום כמו סלק.
״יש לי רעיון, אולי תוסיפו לכם את לונה המג׳נונה ותבנו חבורה של מטורללים!״ אמר הארי.
״כן, ועל הדרך נבקש מפילץ׳ שינקה את הגועל שעומד מול רון.״ נשמע קול נוסף.
״אה, עכשיו גם ג׳ריינג׳ר בצד שלכם, מה?״ אמר הארי, ״תגידי, זה בגלל שאת כועסת עלי שזרקתי אותך, נכון?״
עוד קללה עברה ליד ראשו של הארי.
״נו באמת, עכשיו חסר רק שמאלפוי יגיע ואז כל הלוזרים של השכבה יעמדו מול התא שלי! כדאי שתצטלמו תמונת מחזור, ואז וויזלי יוכל למכור את זה בתור ׳הזבל של בית הספר׳״. אמר הארי.
ג׳יני, נוויל, הרמיוני ורון הוציאו שרביטים.
לפתע נשמעה צעקה: ״לאאאאאאאאאאאא!״

והארי התעורר, בעודו מביט על בד הכנס של האוהל.
״הכל בסדר, הארי?״ נשמע קולו של רון.

״כן,״ אמר הארי. ״אני רק שמח שחזרת.״