הארי פוטר - הדור הבא (:

פעם ראשונה שאני כותבת פיק - אז בבקשה תקראו !! (: אני מקווה שזה יהיה טוב , אם לא תכתבו הערות . תודה !

הפיק :

" אמא אמרה לי שכדאי שניזהר מפרד ; היא אומרת שבבית הוא עוד כלום יחסית להוגוורטס ! וחוץ מזה , היא אומרת שדודה אנג'לינה ודוד ג'ורג' יהרגו אותו אם הוא יעשה משהו אם הוא באמת יממש את האיום וישלח את אחת האסלות לג'ניפר הקטנה , אחותו . למרות שאני יכולה להשבע שראיתי את דוד ג'ורג' לוחש לפרד שכדאי לו לקחת את האסלה מהשירותים של מירטל המייללת . אני חושבת שג'ורג' סיפר לי פעם על זה שהוא עשה זאת בעצמו " אמרה לילי הקטנה להוגו בן דודה , וצחקה . אך למרות שהתאמצה להעמיד פני רגועה , היא הייתה לחוצה מאוד מפני שנתה הראשונה בהוגוורטס - בית הספר לכישוף ולקוסמות . שני אחיה הגדולים , ג'יימס ואלבוס , כבר למדו בבית הספר , וסיפרו לה סיפורים מאוד מפחידים על כמה וכמה מהפרופסורים .

הוגו , לעומתה , היה רגוע לגמרי . שניהם ישבו בתא ריק של רכבת האקספרס להוגוורטס , והוגו ראה עד כמה לילי פוחדת . הוא חשב שיש לו מזל שאחותו רוז לא סיפרה לו שטויות , וחשב שכך גם הוא ינהג כלפי אחותו הקטנה בת השנה , מימי .

נערה בלונדינית יפהפה נכנסה לתא . "שלום!  אנחנו מגיעים עוד בערך עשר דקות להוגוורטס , רק חשבתי שכדאי שתתחילו להתלבש . אגב, קוראים לי רייצ'ל . " היא חייכה , ויצאה מהתא . הוגו חייך מאוזן לאוזן וחשב קצת על כך שלא היה מתנגד לחברתה . הוא קיווה שגם היא,  כמוהו וכמו לילי , מתחילה את שנתה הראשונה בהוגוורטס .

כאשר היה מוכן , הוא ולילי התקדמו לעבר לי ג'ורדן , הפרופסור להתגוננות נגד כוחות האופל שאסף את תלמידי השנה הראשונה . לילי לחשה לו באוזן שהוא חבר טוב של ההורים שלהם . ואכן , פרופסור ג'ורדן התקרב אליהם. " מ'נשמע, לילי ? תמסרי שלום לאבא ואמא ! ואתה - הוגו .. רון אחד אחד . אני מקווה רק שקיבלת את השכל מאמא ולא מאבא .. " אמר וצחק . "אז מה , שנה ראשונה בהווגורטס , הא ? אל תדאגו . לילי .. אני בטוח שג'יימס כבר הספיק להבהיל אותך , ואולי גם אלבוס עזר , אבל אין לך מה להתייחס . אני חייב לרוץ , נתראה בשיעורים ! "
הוגו היה גאה בעצמו שהוא מקבל יחס כזה ממורה . גם לילי נראתה מעודדת יותר . הם עלו על הסירה ושטו עד להוגוורטס , עד שראו את הטירה הענקית והמרשימה ביופייה ובגודלה . הם עברו בדלתות הכניסה העצומות והגיעו הישר לאולם הראשי , מביטים ב"בימה" שעליה ישבה מצנפת המיון .

" שלום לכם , צעירים ובוגרים ,
ברוכים הבאים לשנה חדשה .
בהווגורטס , כך כולם אומרים -
בשביל ללמוד צריך להשקיע עבודה קשה .

אני זקנה ומבוגרת ,
שנים חיייתי פה , וזה בייתי .
על כן אוכל לספר
על תחילת חיי ועל ארבעת הבתים .

גריפינדור אמיץ מכל הזמין את חבריו -
סלית'רין (עם דם טהור)הגיע אחריו .
רייבנקלו הגאונה הצטרפה מיד
והפלפאף טובת הלב להם הושיטה יד .

עבר הזמן , הקימו הארבעה את הווגורטס הגדול ,
לימדו עבדו עשו יחדיו ממש הכל !
אך כך קרה - כן ריב גדול עם הזמן הגיע ,
והפילוג לארבעת הבתים מיד הופיע .

וכשהיו זקנים ולא ידעו מה לעשות ,
בראו אותי כדי להחליט , ולבחור בחירות .
את האמיץ - לגריפנדור , את החכם - לריבנקלו,
הערמומי וטהור הדם - לסלית'רין אשלח , והפלפאף עוד תקבל את כל השאר ! "

האולם כולו פצח במחיאות כפיים חזקות . נוויל לונגבטום , סגן המנהל , עלה והזמין את התלמידים . נוויל היה חבר טוב מאוד של הארי , ג'יני , הרמיוני , רון , וכל שאר החבורה . לכן , כשעלתה לילי וחבשה את מצנפת המיון , היא יכלה להישבע שנוויל קרץ אליו וסימן לו באגודל " בהצלחה " . רגועה מעט יותר , היא עצמה את עיניה וחיכתה להחלטת המצנפת . אך היא כלל לא הייתה צריכה לחכות - כמעט שניה אחרי שנגעה המצנפת בראשה הקטן , היא צרחה "גריפינדור" . לילי הייתה מאושרת , והתקדמה בצעדים גדולים לעבר השלוחן שפרץ במחיאות כפיים סוערות , והתיישבה ליד אחיה אלבוס שחיבק אותה בפרץ של אהבה .
הוגו , מצידו , כבר קינא בלילי שסיימה עם התהליך . הוא החל לחוש לחוץ ומעוצבן . כאשר הרגיש שסבלנותה פוקעת , הוא שמע את נוויל מכריז " רייצ'ל לורנס " . זו הייתה אותה ילדה בהירת שיער שפגש ברכבת . כעת , יכל גם להבחין בעיניה הכחולות ובריסיה הארוכים . היא עלתה , חבשה את המצנפת , וניתן היה לראות שהיא רועדת כולה . היו מספר דקות של שקט באולם הגדול , שלוו בלחשושים הרגילים , ואז צעקה המצנפת "גריפינדור ! " הוגו היה מאושר . הוא היה כמעט בטוח שגם הוא ישובץ בגריפינדור , ושמח על ההזדמנות להכיר אותה .
"סקארפיו , מאלפוי" צעק נוויל . ילד כסוף שיער, חיוור ורזה עלה . הוגו ידע מי זה . זה היה הבן של דראקו מאלפוי . אביו סיפר לו עליו - דראקו מאלפוי , ורון וויזלי היו אויבים בנפש, אף על פי שבזמן האחרון חלה התקררות ביחסיהם . בכל אופן , בשנייה בה נגעה מצנפת המיון במאלפוי , נשמעה הצעקה " סלית'רין ! " .

סוף כל סוף הגיע תורו של הוגו . הוא היה לחוץ , ולא נפנה להסתכל על אף אחד - לא על אחותו , לא על לילי , לא על רייצ'ל ולא על נוויל , שכולם ניסו ללכוד את מבטו . אולי חוץ ממימי . הוא שיקשק, וברגע ששובץ לגריפינדור חש הקלה ענקית . הוא התקדם לעבר השולחן של גריפינדור, וציפה להמשך השנה המופלאה הזאת.

		הפרק הבא