יום האהבה בהוגוורטס

זו הייתה שעת לילה מאוחרת בהוגוורטס.

הארי ישב בחדר המועדון של גריפינדור והביט באש הבוערת, כולם כבר הלכו לישון אבל מסיבה לא ברורה הארי נשאר ער. חדר המועדון היה חשוך חוץ מהילת האור הקטנה שהפיצה האש, כל הרצפה היתה מכוסה בלכלוך ממסיבת יום האהבה שהתחילה בחצות ונגמרה  לפני שעות ולאף אחד לא היה כוח לנקות. הארי הביט בשעונו, חמש וחצי לפנות בוקר הורה השעון, "זה הזמן" מלמל הארי בשקט. הוא עלה במדרגות בשתיקה, נכנס לחדר הוציא את גלימה ההעלמות מארגזו וירד בחזרה לחדר המועדון.

הוא לבש את הגלימה והתגנב החוצה, "מי שם?" שאלה האישה השמנה בתמונה, הארי לא ענה והמשיך להתקדם. הוא ירד במדרגות (תיאור הירידה למטבח להוסיף) הארי נכנס למטבח, רוב גמדוני הבית הצטנפו בפינות ונחרו, "דובי" לחש הארי "אתה ער?", " בוודאי אדונילי, דובי הכון הכין לך את העוגה שבקשת הארי פוטר אדונילי" ציפצף דובי שהגיח מן הצללים, "הוספת גם את הציפוי שביקשתי?" שאל הארי, "כמובן דובי עבד על העוגה מיד אחרי שהכון הכין את ארוחת הערב" אמר דובי והגיש להארי עוגה ורודה עם ציפוי ירוק וכסוף "הינה אדונילי העוגה שהארי פוטר ביקש." "תודה דובי" אמר הארי לקח את העוגה והתחיל ללכת מן המטבח, " חכה אדונילי, אם תצא עכשיו פרופסור סנייפ תפוס יתפוס אותך" ציפצף דובי בפחד, "תודה על ההזהרה דובי אבל יש לי גלימת העלמות" הוסיף הארי ויצא מהמטבח.

בוקר יום האהבה הגיע האולם היה מקושט בורוד ולבבות מרחפים, ארוחת הבוקר הותאמה לחג ונצבע בורוד ובצורת ללבות ואז הגיעו הינשופים. רון שישב מצד שמאל של הארי קיבל חבילה גדולה בצורת לב וחיוך מהרמיוני שישבה במרחק שלושה ילדים מהארי, ג'יני קיבלה חבילה מדין תומאס, הארי הביט אל שולחן המורים ודמבלדור לבוש בגלימה בצבע ורוד חיוור חייך אליו והציג לו חבילה עטופה בורוד שקיבל ממקונגל, הארי צחק שראה את דמבלדור מציג את החבילה שלא שם לב לחבילה הורודה שנפלה לחיקו. הארי קרא פיסה קטנה מהעטיפה ומהחבילה גלש כרטיס ברכה אדום אם לבבות זהובים עליו הארי הפך את כרטיס הברכה וקרא את הברכה בשקט-

גריפינדורי יקר שלי,

חג אהבה שמח ניפגש במקום שלנו היום בעשר אל תשכח.

הארי הרגיש שליבו מתרחב בערך בשלושים מידות, סוף סוף דראקו התגבר על היריבות שלנו והוא פתוח לאהבה, המקום שלנו למה הוא התכוון? היו מלא מקומות שיכלו להפוך להיות "המקום שלנו". לאן להגיע בעשר, ואז הארי שם לב צמד מילים באותיות קטנות בתחתית הכרטיס- אתה כבר יודע לאן להגיע וזו הצהרה!

"אני יודע לאן אני צריך לבוא" מלמל הארי.