I knew you were trouble

אני ורונלד, בזמנינו הפנוי, ערכנו רשימה של החסרונות וההיתרונות בדירה החדשה והתכוננו לאורחים רבים. הארי וג'יני באו עם שקיות של חטיפים מוגלגים לחנוכת הבית ועם וילון למקלחת, גברת וויזלי באה עם סלט הכרוב המפורסם שלה וסדינים צבעוניים, ג'ורג' וארוסתו באו עם סט צלחות וקערות, נוויל בא עם ממתקים שקנה מחנות בסמטת דיאגון ומיקסר אדום ואפילו לונה באה עם אגרטל יפה וזר פרחים.

"הפעלת את מכונת הכביסה, הרמיוני?" רון שאל אותי מחדר האמבטיה, שכלל מקלחת קטנה עם הוילון שקנו לנו הארי וג'יני, כיור ואסלה שנזקקה לניקוי מיידי.
"כן, למה?"
שמעתי פתיחת דלת. הוא יצא מחדר האמבטיה ועלה במדרגות הלולייניות עם טי-שירט כחולה ושורט גמיש.
"יש לי פגישה עם הבוס שלי מחרתיים ואני רוצה להראות טוב," הוא אמר והניח את ידו על מצחו. "ודרך אגב, שכחתי להגיד לך, אנחנו באים עם בנות זוג. את יודעת, המתווכות."
זינקתי מהמיטה לעברו. "אני בטוחה שאתה נראה טוב גם בלי חליפה. ודרך אגב, אתה יודע, אני ממש לא מתווכת." אחזתי בכתפיו ונישקתי אותו בחיוך. הוא הנהן תוך כדי. "או, אני בטוח שתהיי שם בשבילי." הוא הסיר את גופיית הסבתא שלי והחל לנשק את צווארי.
"הגופייה הזאת כל כך סקסית, הייתי חייב להוריד אותה." הוא חייך כנגד צווארי והסיט קצוות שיער פראית ממנו. התחלתי לצחוק כשהוא נשא אותי אל המיטה.

באחד עשרה בלילה, כשהתכוננו לטקס השינה אחרי אכילת הפירות ושתיית התה האהוב על רונלד, נשמעה דפיקה בדלת.
"אני אלך לפתוח." הפטרתי וירדתי במדרגות הלולייניות, תוהה מי דופק/ת בדלת בשעה כזו ומה רצונו/ה.
"מי זה?"
אין תשובה. העברתי יד בשיערו ופיהקתי. מתיחה?
הצצתי בעינית. היא הייתה מאובקת למדי, אז כל מה שקלטתי זה בחור בגובה מוערך של מטר שבעים ומשהו ושיער בלונדיני.
פתחתי את הדלת ולא האמנתי למראה עיניי.
"שלום, אני השכן מהדירה הסמוכה," הוא נראה נבוך למדי, מרכין את ראשו במטרה נסתרת, "תהיתי אם יש לך במקרה תיון - אלוהים - הרמיוני גריינג'ר?"
"מאלפוי, מה לעזאזל אתה עושה פה?"