הדבר האחרון

לפני שתקראו:

הקטע הזה נועד להיות פרולוג של פאנפיק שהתחלתי לכתוב פעם, אבל אז הבנתי שעדיף לו להישאר בתור פיקצר.

בבקשה אל תהרגו אותי.

 סאלי ג'קסון אכלה ארוחת ערב לבדה, אבל לא היה לה אכפת, למרות שבדרך כלל פול או פרסי אכלו איתה. אבל עכשיו פרסי היה במחנה, ולפול היתה ישיבת מורים. אז כדי שהיא לא תרגיש את הבדידות, סאלי צפתה בחדשות. היא בלעה עוד כף של אורז, מרותקת לקריין, כשהדלת נפרצה.

עמדה בדלת דרקייניאה מלחששת, שהניפה חנית במיומנות. סאלי קמה בתנועה חדה, וצלחתה המונחת על ברכיה נחתה על הרצפה והתנפצה ברעש גדול. היא ניסתה לחשוב מהר בעוד הדרקייניאה מתקדמת לעברה. קרה בעבר שמפלצות הגיעו לבית בגישוש אחר הריח של פרסי, אבל עד עכשיו הוא היה בבית כשזה קרה, ואז הוא היה פשוט שולף את החרב שלו ומחסל את המפלצות. אבל עכשיו...... סאלי התחמקה ממכת חנית של המפלצת ונמלטה בבהלה לעבר החדר הסמוך-חדרו של פרסי.

היא נעלה את הדלת (לא צעד יעיל במיוחד) והתיישבה על המיטה משותקת מפחד בעוד הדרקייניאה הולמת על הדלת. לפתע, הבזיקה מחשבה במוחה-פרסי תמיד שכח נשק בחדר שלו. בין אם זו חנית או סכין, כל עוד יש בחדר הזה משהו מארד שמימי היא תוכל להרוג את המפלצת. היא התחילה לחטט במגירות בייאוש גובר מרגע לרגע. הדרקייניאה פרצה חור בדלת וידה גיששה אחר סאלי.

סאלי התחילה להפוך את המיטה ולהעיף חפצים, ואז היא ראתה אותו. בפינה. פגיון ארד שמימי קטן שנשכח ממזמן. הדלת נשברה והדרקייניאה הסתערה פנימה. סאלי מיהרה לעבר הפגיון, לא בודקת מה קורה מאחוריה. שנייה לפני שאחזה בפגיון נשימתה נעתקה.

היא השפילה מבט לעבר חוד החנית שבצבץ מחזה. בעוד ראייתה מתערפלת היא חשה את אצבעותיה מתהדקות על הפגיון. היא לקחה נשימה רועדת ושמטה את הפגיון מאחוריה.

זה היה הדבר האחרון שסאלי ג'קסון עשתה בחייה.

פול נכנס לבניין, מפהק. ישיבת המורים היתה כל כך משעממת! כשהוא יצא מהמעלית, הוא מיד הבחין שדלת הדירה שלו פרוצה.

"סאלי?" הוא קרא בקול מודאג. שום תשובה. "סאלי??" הוא ניסה שוב, בקול מעט חזק יותר. כלום.

הוא נכנס לסלון והביט מסביב. הטלוויזיה דלקה, שברי צלחת מעורבים באורז נחו על הרצפה, ומסביב שרר בלגן. מבט שני הראה שדלת חדרו של פרסי הייתה שבורה.

פול נכנס. הוא ראה שהחדר הפוך. הוא ראה פגיון ארד נח על ערימת אפר. הוא ראה את סאלי שוכבת בעיניים פקוחות עם חנית בחזה. הוא צרח. בידיים רועדות ועיניים מעורפלות הוא החביא את הפגיון, לפני שהשכנים יגיעו וישאלו שאלות. הוא שלף את החנית מחזה של סאלי וזרק אותה למכולת הזבל שעמדה מתחת לחלון. אחר כך הוא עצם את עיניה של סאלי וערסל את ראשה בידיו. הוא בכה.

כך מצאה אותו השכנה ממול, שנכנסה אחרי שראתה את הדלת פרוצה.