new voldemort

היי כולם!
מקווה שתהנו מהפיק שליי :)
סתם שתדעו - עבר ביטוא.
תודה לBreathless הבטאית המדהימהה !!

"יואו, זה נכון? אתה באמת הרסת את ההורקרוקס? לא נכון... מגניב! אתה מדבר אמת?" שאלה רוז את אביה, רון, לאחר שסיפר לה את קורותיו. מכיוון שרוז הייתה חולה, לקח רון יום חופש במקום הרמיוני. "כן, מובן שאני מדבר אמת. שאני - אני אשקר?!" רון ענה לה. "אמך היתה הורגת אותי אם הייתי משקר..." הוסיף כבדיחה.
רוז צחקה, וצחוקה הצלול התערבב עם שיעולה. "אוי, עוד כפית של סירופ!" רון הכניס לפיה את שיקוי התרופה.
"אבא, אני מספיק גדולה לדעת שזה שיקוי תרופה ולא סירופ!" רוז צעקה עליו. מה הוא חושב לעצמו? שהיא ילדת מוגלגים בת שלוש?
"בסדר, בסדר, שיקוי!" רון אמר בבהלה, אומץ לא היה הצד החזק שלו. רוז המשיכה לשאול אותו עוד ועוד שאלות. פתאום היא התקיפה אותו בשאלה לא צפוייה, "אבא, אם אתה אומר שאתה לא אמיץ, וגריפינדור זה בית האמיצים, איך זה שמוינת לגריפינדור?" על השאלה הזו רון אף פעם לא חשב.
"כ-כך... מממ... רצה הגורל..." גימגם רון, תוהה למה באמת מויין לבית גריפינדור.
"אתה מצחיק כשאתה מגמגם," רוז צחקה.
פתאום, הבהב שעונו של רון. השעון שקיבל מהארי. שעון זה לא היה סתם שעון, היו בו פטנטים ואחד מהם היה קריאת קונדפליוסוט. זוהי קריאת חירום המיועדת לקרוא לאדם כלשהו בצירוף מסר. על צג השעון היה כתוב: 'רון, בוא לביתי מיד, יש לי בעיה חמורה...' השולח היה הארי.
הארי לא סתם יקרא לי... אני חייב לבוא! חשב רון.
מיד קרא בשעונו להרמיוני אשתו, שגם לה היה שעון זהה לשלו.
כעבור דקות אחדות, הרמיוני התעתקה ולקחה פיקוד. "לך אליו, רון! אני אגיע אחרי שאמצא מטפלת לרוז." אמרה, בקולה נימה של לחץ.
רון התעתק לביתו של הארי, ולא הופתע לגלות את הארי עומד בכניסה לביתו, מהלך בחוסר סבלנות. נראה היה שהוקל לו כשראה את רון. הארי סימן לו להיכנס לבית, ושניהם נכנסו. בבית, על הספה בסלונו של הארי, ישבו כבר נוויל, ג'יני, הרמיוני, שהספיקה להתעתק ולהזמין מטפלת שתשמור על רוז, טדי, ביל ופלר, מולי וארתור, צ'ארלי, ג'ורג' וגם סיריוס הקטן, שנולד לא מזמן למולי וארתור וויזלי. צ'ו צ'אנג גם נכחה, והיא ישבה ליד לונה.
"אוקיי, הבעיה היא... אוי, אני לא יכול לספר..." אמר הארי, דמעות עולות בעיניו. "לילי... לילי... ג'יני, תמשיכי את. אני לא יכול לספר."
רון אף פעם לא ראה את הארי בוכה, כנראה שמשהו נורא קרה.
"לילי... לילי נחטפה. החוטף השאיר פתק ובו כתוב:
'אדון האופל יעלה שנית. אני מציע לכם להיכנע ולקוות לטוב, טום לסטריינג.'
אני בטוחה שזה הבן של בלטריקס. הדבר היחידי שלא מסתדר לי הוא שאף פעם לא שמעתי שיש לה בן." ג'יני אמרה לכל האנשים שבהו בה, מרותקים.
רון הבין. הארי בכה בצדק, זה מובן. הוא קיווה שלו זה לא יקרה. הרי הוא הגורם השלילי השני אצל אוכלי המוות.
"-הבנתם? בקרוב אקבע פגישה. צבא דמבלדור, התכוננו לעבר..." אמר הארי ובכך קטע את חוט המחשבה של רון.
כולם יצאו מהבית, דוממים, והתעתקו. רון והרמיוני החזיקו ידיים והתעתקו יחד. הם נכנסו בשקט לביתם הדומם והזעזעו למראהו; גופתה של המטפלת ששמרה על הילדים, הייתה מוטלת על הרצפה, הם ראו סימנים לקללת האבדה-קדברה. לאחר כמה חיפושים מהירים הם גילו שרוז לא היתה בבית.
לפתע, הם שמו לב לפתק לבן שהונח על שולחן האוכל שלהם. הרמיוני צייצה בכאב, מנסה לעצור את דמעותיה. רון אחז בפתק ביד רועדת וקרא להרמיוני הבוכייה את הכתוב. הפתק היה זהה לשל הארי וג'יני.
"למה? למה? אלוהים, למה?" מיררה הרמיוני. רון הניח לדמעותיו ללכלך את בגדיו. הוא שלח מסר לכל צבא דמבלדור. והם הופיעו בביתם כעבור כמה דקות. הרמיוני ורון לא היו צריכים להוציא מילה. כולם הבינו מה קרה. כולם הסתכלו על רון והרמיוני במבט מלא רחמים. סיריוס וויזלי הקטן התחיל לבכות.
"אני חושבת שהפגישה תתאים למחר. לכולם זה מסתדר?" לונה אמרה בקול יציב, קול כל כך לא אופייני לה.
"כן..." מלמלו כולם.
צבא דמבלדור חזר לפעולה.

*______________________________________________________________________________________________*

תגובות בונות !! פליז :)

		הפרק הבא