כעבור 19 שנים

זה הפאנפיק הראשון שלי ואשמח לתגובות בונות או לסתם תגובות!

"בהצלחה אלבוס! ואל תשכח למסור דרישת שלום לפרסי!" הארי נופף לשלום לבנו אלבוס בעוד הוא ושאר תלמידי הוגוורטס, ביניהם גם אחיו, ג'יימס ובת דודתו, רוז, הולכים ומתרחקים עם יציאת הרכבת מרציף תשעה ושלושה רבעים. 
"אני לא מאמין שכבר שמונה שנים עברו מאז מינויו לתפקיד, ועדיין זה מרגיש שרק אתמול הוא חזר הביתה בריצה עם תופס המינוי להנהלת בית הספר הוגוורטס, תוך כדי קריאות התלהבות רועמות." גיחך רון כשנזכר ברגע המאושר בחייו של אחיו.
"באמת רון, הוא היורש הטוב ביותר של דמבלדור! תתמוך בו קצת, הוא אחיך!" הרמיוני נזפה קלות ופנתה אל אחותו, "נכון, ג'יני?"
"כן, נכון." ג'יני חייכה במבוכה קלה כשלפתע היא פרצה בצחוק וכך גם רון, הארי והרמיוני אחריה.
זכרונות הציפו כעת את ראשיהם. זכרונות מימים עברו, בהם עוד היו תלמידים בהוגוורטס.
אט אט החלו אנשים להתפזר מהרציף העמוס אשר החל להתרוקן.
"להתראות. ניפגש בקרוב." אמרה הרמיוני, נרגשת.
הוגו, בנה, נפרד לשלום מבת דודתו לילי, אשר החזירה לו חיוך רחב. הוא כבר היה מחוץ לרציף, בדרך הביתה.
משפחת פוטר בדיוק התכוונה לעשות כך כשלפתע הארי נתקל באדם. הוא הרים את עיניו וראה את האחד שנתקל בו, לא אחר מאשר דראקו מאלפוי.
"דראקו! כל כך טוב לראות אותך שוב!" לא עבר זמן רב כל כך מאז הפעם האחרונה שנפגשו, בסך הכל חודש, מאז שהארי לקח הפסקה מהעבודה במשרד הקסמים.
"טוב לראות גם אותך!" אמר דראקו, חיוך קורן עלה על פניו. "שמעתי שבנך אלבוס מתחיל את שנתו הראשונה בהוגוורטס. גם סקורפיוס. מעניין לאילו בתים הם ישובצו," הוא הוסיף ואמר תוך 
שהתכוון לכך שסקורפיוס ישובץ לבית סלית'רין.
"מעניין," השיב הארי בעוד הוא התכוון לכך שאלבוס ישובץ דווקא לבית גריפינדור.
הם נפרדו לשלום, ושבו כל אחד לביתו. 

		הפרק הבא