"אמא שלי, אני אוהבת אותך"

אז אני קראתי באתר המוןןןן פיקצ'רים עצובים ומרגשים, וזה עשה לי חשק לכתוב גם אחד😓 אז... זה הפיקצ'ר שכתבתי, לא יודעת מאיפה בא לי הרעיון...

מקווה שתזילו דמעה... לפני קריאת הפיקצ'ר צריך לדעת שאסקטיה (מחלה שהמצאתי) היא מחלה סופנית שנפגעים ממנה אך ורק קוסמים.

וויתור זכויות מלא לרולינג הקסומה :)

לילי לונה פוטר אינה הייתה הילדה הראשונה שחלתה במחלת האסקטיה הנוראה.

אמה ואביה טיפלו בה מסביב לשעון, מודאגים ותשושים, ואחיה לא הורשו להתקרב אליה, ומבעד לדלת חדרה הסגורה שמעה את בכיים.

מיטב המרפאים באו לטפל בה. היא הייתה במאבק הגדול ביותר ואולי האחרון שתנהל אי פעם-המאבק על חייה.

רבות התרופות אשר ניתנו לה, אך הן לא עזרו ולא במקצת.

בעיתונות כבר נרשם שלילי לונה פוטר, בתו של הארי פוטר, חלתה במחלת האסקטיה הסופנית, שכבר קטפה נשמות רבות מבתי הקוסמים.

לילי לונה פוטר שכבה במיטתה, קודחת מחום ומכוסה סדינים רבים. היא הייתה חיוורת, לבנה כמו הירח שאורו היה נכנס לחדרה מדי לילה בו הצליחה להישאר בחיים.

באחד הלילות, נאבקה לילי להיאחז בנשימתה, כשהיא לוחצת את ידה של אמה המתייפחת.

"אמא..." מלמלה לילי.

ג'יני הסתכלה על בתה האהובה בעיניים אדומות ונפוחות.

"אמא... אני יודעת שלא אזכה לראות עוד את אור הכוכבים..." מלמלה לילי.

דמעות זלגו על לחייה של ג'יני.

"אל נא תדברי כך בתי, מיד יוטב לך" אמרה האם השבורה.

"אמא שלי, אני אוהבת אותך... תגידי להם... תגידי לכולם..." מלמלה לילי בכבדות, מתנשפת מהמאמץ.

ג'יני אחזה בידה הרועדת בידה של בתה.

"שאני אוהב אותם תמיד, גם בחיים שלאחר המוות".

גופה הקטן של לילי לונה פוטר דמם, ואת זעקתה של האם הבוכייה שמעו בכל עולם הקוסמים.