הרוחות בהוגוורטס

כל הזכויות שמורות לג'יי. קיי. רולינג.
אין בכוונתי להרוויח רווח כלכלי מפאנפיק זה.

שלום, אנשים!
אז תיכננתי לעשות את זה פיקצר, אבל אם אראה שאתם אוהבים אז אעשה המשך.
קריאה מהנה!

״היי, סר ניקולאס!״
נשמע קול מוכר מאחורי ניק כמעט בלי ראש.
ניק הסתובב וראה מולו את הכומר השמן, לידו עמד גם הברון המגואל שרק שתק והביט בהם.
״שלום לכם״, אמר ניק בקצרה.
״שלום״, אמר הכומר השמן וחייך. ״אתה תבוא היום, נכון?״
ניק הסתכל על הברון המגואל במבט שואל, למה לעזאזל הכומר התכוון?
״הוא התכוון לשאול אם תבוא הערב למסיבה״, אמר הברון המגואל, כאילו בתשובה לשאלתו האילמת של ניק.
ניק חשב לרגע, ואז נזכר-עכשיו, כשהחופש הגדול כאן, בית הספר כולו נתון לרוחות בלבד.
כל חופש גדול, אחת הרוחות עורכת מסיבה ומזמינה את כל הקוסמים שמתו.
״אני אבוא״, אמר ניק וחייך.
״מעולה״, אמר הברון המגואל. ״אני צריך למצוא את פיבס המפחידן כדי שלא יהרוס לנו הכל״.

הנה הם, חשב פיבס, איך אפחיד את השניים האלה?
פיבס הביט על הרוחות של סיריוס בלק וסדריק דיגורי, אשר דיברו בשקט.
״...ואז״, אמר סדריק לסיריוס, ״הוא קרא לי... הוא קרא לי...״ סדריק נעצר, תהה אם להמשיך.
״כן?״ שאל סיריוס בעניין. ״איך הכומר השמן קרא לך?״
״הוא אמר לי שאני... חמוד״, אמר סדריק בעצב. ״אני שונא שקוראים לי חמוד״.
״אבל אתה באמת חמוד״, אמר סיריוס וחייך.
סדריק נאנח באכזבה.
סיריוס הביט מעל לראשו של סדריק, ״כדאי שתיזהר״, הוא אמר, ״פיבס נמצא כאן. ממש מאחוריך״.
פיבס פלט צווחה צורמנית מאחורי ראשו של סדריק.
לכמה רגעים, סדריק לא זז, רק נראה כועס.
לבסוף סדריק הסתובב לאט ואמר בקרירות, ״היי, פיבס״.
״פיבס!״ נשמעה צרחה, ״תפסיק להפריע לאנשים תמימים!״ הברון המגואל הופיע, עיניו מלאות זעם ושנאה כלפי פיבס.
פיבס הוציא לו לשון, הפיל כמה דברים בדרכו, והתרחק בכעס.
״תודה״, אמרו סיריוס וסדריק לברון.
״אתם תבואו למסיבה היום, נכון?״ שאל אותם הברון.
״אה...״ סדריק היסס, הוא לא אהב את המסיבות האלה, בעיקר בגלל פיבס. ״אה... בדיוק עמדתי ל...״
סיריוס הניח את ידו על כתפו של סדריק, וסדריק השתתק מייד.
״ברור שנבוא, נכון סד?״ שאל סיריוס.
״כן...״ נאנח סדריק בעצב.
סיריוס פרע את שערו של סדריק בחיבה ואמר, ״יופי, חמוד״.

כבר הגיע הערב, כל הרוחות היו בדרכם לאולם הגדול שהיה עכשיו באחריותם.
הרוחות של הוגוורטס עשו חיים משוגעים,
הברון המגואל והכומר השמן רקדו ביחד סלסה,
ניק כמעט בלי ראש סיפר בדיחות למירטל המיללת ולסיריוס,
ופיבס לא הפסיק להציק לסדריק, הוא זרק עליו דברים שפשוט עברו דרכו ואמר לו מילים לא נעימות.
רק רוחו של פרד וויזלי ישבה בצד עם בקבוק בירצפת שהוא אפילו לא יכול לשתות.
בעוד סדריק מצליח להימלט מפיבס, הוא שם לב אל פרד וניגש אליו בעדינות.
״שלום״, אמר סדריק.
״תראו מי פה!״ אמר פרד בקרירות. ״סדריק דיגורי בכבודו ובעצמו!״
״אתה לא מת עליי, אה?״ שאל סדריק, מחייך בעצב.
פרד, שהרגיש טיפה אשם, הסב את מבטו ועשה אילו הוא מביט לכיוון בקבוק הבירצפת שלו.
הוא לא רצה לדבר עם אף אחד, הוא רק חשב על משפחתו.
״היי, פרד״, אמר סדריק, כאילו קרא את מחשבותיו של פרד, והתיישב בכיסא לידו, ״אני ידוע שזה קשה... זה קשה למות כשיש כל כך הרבה אנשים שאתה אוהב... אבל תן לעצמך לחייך קצת. בכל מקרה, אתה תוכל לבקר את המשפחה שלך״.

״בתור רוח רפאים?״ שאל פרד.
״גם לי זה היה נראה מפחיד או מבחיל בהתחלה, אבל בסופו של דבר ההורים שלי ואני התרגלנו לזה שאני רוח רפאים עכשיו, ואני מבקר אותם פעם בשבוע״, סדריק נעצר, לאחר שניות אחדות הוא המשיך. ״למרות שצ'ו... היא כבר לא תהיה איתי, היא לא תרצה חבר מת, אבל אני אתמודד עם זה״. 

פרד הסתכל לרגע על סדריק, היה לו מוזר לראות אותו כזה עצוב.
בדרך כלל סדריק היה שמח, מתרגש בכל פעם שמישהו דיבר איתו.
אולי הגזמתי איתו, חשב פרד, הוא טיפוס דיי מדהים סך הכל.
פרד הניח את בקבוק הבירצפת על הריצפה ורכן לעברו של סדריק בעדינות.
סדריק הרגיש ידיים ארוכות נכרכות סביבו, אלו היו ידיו של פרד.
וואו, חשב סדריק, אולי אנחנו רוחות רפאים, אבל החיבוק הזה... החיבוק הזה נעים למרות הכל.
סיריוס התקרב אליהם, אבל כאשר ראה את החיבוק של סדריק ופרד הוא נעצר, הביט בפניו של פרד, על איך שהוא מביט בסדריק...
״היי״, אמר סיריוס כאשר השניים התנתקו זה מזה, ״פרד, אפשר לדבר איתך שנייה?״
פרד הסתכל על סדריק בעצב, עם תנועת ראש סדריק סימן לו שזה בסדר.
לאחר התלבטות ממושכת, הוא קם והלך עם סיריוס.
״יש משהו שאתה רוצה לספר לי?״ שאל סיריוס. ״משהו בינך לבין סדריק?״
פרד היה בהלם, ״מה? למה אתה...״
״ראיתי איך אתה מסתכל עליו״, קטע אותו סיריוס, ״ראיתי איך הבטת בו כאשר חיבקת אותו. כל השנים היית מגעיל אליו כי ידעת שהוא לא מרגיש כמוך״.
פרד הסתכל לרגע על סיריוס בכעס, אך כשהביט לאחור כדי להסתכל על סדריק, שדיבר כעת עם הכומר השמן, מבטו התרכך.
הוא ראה את החיוך של סדריק כאשר דיבר עם הכומר.
זה היה חיוך מיוחד, אמין וטוב לב, זה היה חיוך מקסים, מושך...
פרד בחיים לא ראה חיוך כזה... חיוך שגורם לך לרצות לשמוח.
סיריוס צודק, פרד תמיד אהב את סדריק בליבו, אך הכחיש את זה וירד עליו כי הוא ידע שזה בחיים לא יקרה ביניהם.
״כן״, אמר פרד לבסוף, ״כן, אני... אני אוהב אותו. אני אוהב את סדריק דיגורי״.

		הפרק הבא