פרמיוני-פיקצר

הוא ככ מושלם.

השיער הג׳ינג׳י והעיניים הכחולות, והחיוך הזה.

הוא משגע אותי.

ולמקרה שהתבלבלתם, אני מדברת על פרד וויזלי.

ואיך תולעת ספרים צדקנית יכולה להתאהב באחד הילדים הכי מקובלים ופרועים בבית הספר...

כנראה שהפכים באמת נמשכים.

קמתי מהשולחן, גם ככה לא יכולתי להתרכז 

באוכל שהוא יושב מולי.

לקחתי את התיק והלכתי לסיפריה לעשות את השיעורים לשיעור של פרופסור מקגונגל.

״היי מיוני״ שמעתי קול קורא לי, זה היה פרד.

״היי פרד״ עניתי ולחיי האדימו ״מה אתה צריך?״

״תראי אני מחבב מישהי די הרבה זמן״ יופי, תודה רבה לך יקום, איתי הוא מדבר על חיי האהבה שלו ״ואני צריך שתעזרי לי איתה״

״בטח״ השבתי והעלתי חיוך מאולץ על הפרצוף ״ספר לי עליה״

״היא ככ יפה, וחכמה״ הוא אמר ועלה לו חיוך אווילי על הפרצוף ״ואני מאוהב בה מהיום הראשון שראיתי אותה, הבעיה היא שהיא לא אוהבת אותי...״

״אתה פשוט צריך לספר לה איך אתה מרגיש, איזו בת נורמלית תסרב לך?״

״תודה מיוני״ הוא אמר ורץ מהסיפרייה.

•

יום למחרת התבטל לנו שיעור אז יצאתי למדשאות, לנקות קצת את הראש.

כל הדרך ראיתי זוגות מתנשקים, מתחבקים, מחזיקים ידיים...

למה עד שאני מתאהבת הוא חייב לאהוב מישהי אחרת?

ראיתי גוף עם ראש ג׳ינג׳י יושב על יד האגם.

הוא, בכה?

בחיים לא ראיתי את פרד בוכה.

התקדמתי אליו ושאלתי ״פרד? אתה בסדר?״

״לא״ הוא אמר בקול חלש ״אני לא בסדר! איך אני יכול להיות בסדר אם אין לי קמצוץ של אומץ לספר לה איך אני מרגיש”

התישבתי לידו ואמרתי ״פרד, תסתכל לי בעיינים ותדמיין שזו היא, עכשיו תגיד לה איך אתה מרגיש.״

הוא הרים את עייניו אלי, העיינים שלו ככ יפה, תכולות בהירות, כמו הים. ״אני אוהב אותך, כבר הרבה זמן, מהיום שהכרנו בעצם, 

אני יודע שאין סיכוי שנוכל להיות ביחד, הרי את בכלל לא מחבבת אותי אבל אם תוכלי לתת לזה הזדמנות...״ 

בשלב הזה הוא התחיל לבכות מחדש.

חיבקתי את כתפו ואמרתי לו, ״עכשיו לך אליה, תגיד לה מה שאמרת לפני שניה ותנשק אותה, היא לא תוכל לסרב לך אחריי זה״

הוא ניגב את דמעותיו, הישיר את מבטו אלי ונישק אותי.

זה היה ככ מושלם, כמו חלום, שפתינו התנתקו לאט לאט והוא אמר ״אני אוהב אותך, יותר ממה שאת מסוגלת לדמיין ורק״ קטעתי אותו בנשיקה

 ״גם אני אוהבת אותך פרד, תמיד אהבתי״