כל הזמן הזה

"הרמיוני, היי הרמיוני, עצרי שניה" הוא קרא בקול מתנשף והיא הסתובבה לאחור עם מבט אטום "מה אתה רוצה?" היא שאלה "אני רק רוצה להסביר"
"מה יש להסביר רונלד? את התנשקת עם לבנדר, אני לא החברה שלך או משהו, אתה לא חייב לי שום הסברים" היא אמרה פנתה לחדר המועדון.
אני לא מבינה למה אני עושה מזה כזה עניין, היא חשבה, זו בחירה שלו אבל אילו הוא רק ידע...

$

חזרתי לחדר המועדון מאוחר יותר מהרגיל, ואני חושב שהאישה השמנה קצת כועסת עליי, אני לא  מבין מה הבעיה שלה, היא לא אמא שלי או משהו..." לפתע שמעתי קול של בכי "מי זה?" שאלתי,
"היי" היא ענתה ומחתה דמעה "אני חושבת שאני אלך עכשיו..." "חכי שניה" אמרתי ותפסתי בידה, "מה קרה לך?" לבני נשבר לרסיסים למראה הנערה שאני אוהב בוכה.
"רון התנשק עם לבנדר" היא אמרה בקול שקט "ואני אפילו לא מבינה למה אני בוכה"  חיבקתי אותה מין חיבוק עצוב כזה "לילה טוב" היא אמרה והכלה לחדרה.
"לילה טוב" החזרתי בלחישה, לא שהוא באמת היה טוב, כי הבנתי שהנערה שאני אוהב, הרמיוני גריינג'ר מאוהבת באחר.

$

כבר עבר שבוע מאז הנשיקה של רון ולבנדר ואני חושבת שאני בסדר, בהשוואה לימים הקודמים.
מאז שנפגשנו בחדר המועדון גיליתי בנער צד אחר, צד שאני אוהבת.
אבל הוא יוצא כרגע עם איזו מישהי מהאפלפאף, אז הוא כנראה לא אוהב אותי והוא סתם ניסה להיות חבר טוב...

$

מאז שהבנתי שהיא מאוהבת ברון ניסיתי לשכוח ממנה, אפילו התחלתי לצאת עם ג'ורג'יה מהפאלפאף, זרקתי אותה אחריי שלושה ימים, היא לא הרמיוני...
היא לא יפה כמוה, וחכמה כמוה, ורגישה כמוה...
אבל החלטתי לספר לה שאני אוהב אותה ושמתי לה פתק על המיטה שתפגוש אותי במדשאות...
אבל לא אותי היא תפגוש, אלא בלונדיני עם עיניים ירוקות מכוסה בברדס, אני פשוט עם כישוף שינוי מראה למתקשים...

היא הגיעה, ולבי עצר לשנייה, "הרמיוני" קראתי והקדמתי לכיוונה.
"אני חייב לספר לך משהו" היא הקדמה עוד כמה צעדים לכיווני "אני מאוהב בך" קראתי "די הרבה זמן למען האמת ואני" "אני מצטערת" היא קטעה אותי "אבל אני אוהבת מישהו אחר"
שתקתי, אומנם ידעתי את זה אבל זה בכל זאת כאב לי לשמוע אותה אומרת את זה...
"קוראים לו פרד וויזלי" היא אמרה פתאום "אני די בטוחה שתאה מכיר אותו, כולם מכירים אותו"
כמעט התעלפתי והייתי בטוח שדמייניתי, היא אמרה פרד וויזלי?
"פרד וויזלי אמרת?" שאלתי "ספרי לי עליו..."
"הוא כ"כ מושלם, יש לו שיער ג'ינג'י ועיניים תכולות מושלמות, הוא מצחיק ורגיש וחכם" ופה היא נעצרה למחות דמעה "אבל הוא לא שם עליי, ולמה לו? הוא כל כך מושלם ואני סתם אחת..."?
"אני די בטוח שהוא כן שם עלייך, וגם מחבב אותך, אפילו אוהב" אמרתי "ומאיפה לך לדעת?" היא שאלה בקול חשדני, "כי אני הוא" השבתי ובהנפת שרביט ביטלתי את קסמי המראה.

$

"כי אני הוא" הוא אמר והחזיר את מראהו הרגיל.
הייתי המומה, רציני, הייתי פשוט בשוק, לא יכולתי לזוז.
היא סגר את המרחק בנינו בשניות אחדות עד שהיה ממש סנטימטר מהשפתיים שלי.
" אני אוהב אותך" הוא "כל הזמן אהבתי, מהרגע שראיתי אותך ברכבת בשנתך הראשונה ורק באליפות העולם בקווידיץ' הבנתי את זה"
חייכתי חיוך קטן "אז אתה מתכון לנשק אותי או מה?" ושפתיו הונחו על שפתיי, התנשקנו בלהט וזו הייתה הנשיקה הכי מוצלחת שחוויתי עד היום...
ומשם הכל היסטוריה