ספר השלום

ספר השלום

פרק ראשון-"רק עוד פרק אחד!" 

.

נועה ישבה בחדרה שבעליית הגג, על פוף קטן בצבע כתום, וקראה בספר החדש אשר קיבלה ליום הולדתה.

"נועה! ארוחת ערב!" נשמעה צעקה מהקומה התחתונה.

"רק רגע!" קראה בחזרה. "אני רק מסיימת את הפרק!" אנחות כלליות נשמעו מלמטה.

"את תמיד רק מסיימת את הפרק!" נשמע קולו של אחיה הגדול, דן.

"מה לעשות? יש לי הרבה פרקים בספר!" השיבה, וחזרה לקרוא.

לאחר שעברו רבע שעה וחמישה פרקים נוספים, נפתחה דלתה של עליית הגג. היה זה דן. כשעבר בדלת הנמוכה נאלץ להתכופף- דן היה גבה קומה במיוחד, אך זה לא הפך אותו לגמלוני- כלל וכלל לא. הוא התעמל בכל יום, ובשנתו האחרונה בתיכון חיזרו אחריו כל בנות השכבה.

"נועה," אמר בקול נוזף כשראה אותה שרועה על הפוף וקוראת בריכוז. "קשה לי להאמין שעוד לא סיימת את הפרק." אך בקולו היה צחוק.

"מממ," הייתה תשובתה.

הוא הביט בכריכת הספר. "ספר השלום", קרא בקול את הכותרת שהתנוססה מעל איור יפה של נערה יפהפייה מחבקת ספר בחוזקה. הוא קרא את התקציר:

"בת המלך הצעירה, אלנה, נאלצת בלילה אחד להפוך למלכה תחת אביה ואחותה אשר נרצחו בידי פורעי חוק.

אלנה משיבה את הסדר לממלכה, ושולטת בה בטוב לב ובעדינות,

תוך קריאה בספרים העתיקים אשר מלמדים אותה כיצד לנהוג טוב יותר בנתיניה.

אך כאשר מהומה פורצת בקצה הדרומי של הממלכה, ובצד הצפוני נראה כי לא כולם מרוצים,

אלנה מגלה כי הספר החשוב ביותר בספריית הארמון- 'ספר השלום'- נעלם.

במסעה בעקבות הספר הגנוב אלנה מבינה עוד כמה דברים על עצמה ועל העולם,

 פוגשת אנשים ויצורים מכל קצוות הממלכה, מתחזקת ומפתחת תכונות אשר לא היו בה קודם.

מה יהיה הסוף? איך יבוא שלום על הממלכה? התשובה- נמצאת בספרים."

הוא סיים את הקריאה בקול דרמטי.

"יפה מאוד. עכשיו, בואי לאכול."

אמה נאנחה, הכניסה סימנייה מקושטת אל תוך הספר, קמה וירדה במדרגות בזריזות.

למטה חיכו אמה ואביה החורג, אשר לא נראה מרוצה מעיכוב הארוחה.

נועה התנצלה חרישית, התיישבה במקומה והעמיסה פסטה קרה על צלחתה, כאשר שמעה מחדר הטלוויזיה- שם המכשיר נשאר דלוק- משהו שבהחלט משך את תשומת לבה.