הארי פוטר נאנח. אם הוא רוצה לדעת איך להיות אנימאגוס זו הולכת להיות עבודה קשה. הוא ידע שהוא יהיה אייל, כמו הפטרונוס שלו, אבל הוא לא ידע אם זה שווה את המאמץ. זה בכלל כיף להיות אייל? אולי זה זוועתי. הארי פוטר הצטער שהוא לא יכול לבחור את החיה אליה אפשר להפוך. הוא היה בוחר עוף חול. או אריה. או דרקון, אם זה אפשרי. בעצם דרקונים הם ענקיים, זה בטח לא נוח. עדיף להיות עוף חול, הם לא גדולים מדי, לא קטנים מדי, הם יכולים להרים בקלות משאות כבדים, לרפא ולשיר. הארי פוטר לא היה מוצלח במיוחד בשירה. עד עכשיו זה לא הטריד אותו, אבל המחשבה היכתה בו פתאום ושאבה ממנו את השמחה כמו סוהרסן. למה הוא לא יכול לשיר כמו שצריך? הרי המראה שלו מתאים במיוחד ללהקות קוסמים עכשוויות. הארי פוטר לגמרי היה יכול לדמיין את עצמו קופץ אל תוך קהל שתופס אותו מבלי להסס. כן, למה להילחם בכוחות האופל כשאתה יכול להיות זמר מצליח? הארי פוטר היה יכול להיראות טוב אילו הוא היה צובע קווצות משיערו בטורקיז, נפטר מהמשקפיים המגוחכים שלו ועושה קעקוע של זנבקרן הונגרי על החזה, כמו שג'יני נהנית לשקר שיש לו. פעם אחת היא דיברה על הקעקוע הזה בטון כל כך רציני, שהארי כמעט האמין שבאמת יש לו זנבקרן הונגרי מקועקע על החזה. וזה באמת אחלה קעקוע. או זה או סניץ' מוזהב. הארי פוטר שמע על שחקן קווידיץ' שקיעקע על הגב שלו סניץ' מוזהב. והוא בכלל רודף! למה שרודף יקעקע סניץ' על הגב? אולי כי קואפל זה כדור די מכוער? אולי כי קעקוע של אש המחץ כבר יצא מהאופנה? הארי פוטר אהב את אש המחץ שלו, אבל הוא עדיין התגעגע לנימבוס אלפיים שלו. הוא עוד בכה עליו מפעם לפעם. הערבה המפליקה רצחה אותו בלי בושה. למה הערבה המפליקה עדיין בהוגוורטס? אין לה שימוש יותר והיא מסוכנת לתלמידים. הרי גם אם עוד אדם זאב ילמד בהוגוורטס, כבר המציאו שיקוי הרגעה לזה, לא צריך לנעול אף אחד בצריף המצווח! בהוגוורטס יש יותר מדי דברים מסוכנים. למה אין גדר קסומה מסביב ליער האסור? למה יש מדרגה שאפשר להיתקע בתוכה? למה יש שם את פיבס? ולמה נותנים לפרופסור בינס ללמד אם הוא משעמם את כל התלמידים עד שינה? צריך להקים בית ספר לקוסמים אחר בבריטניה, טוב ובטוח יותר מהוגוורטס, ואז נראה אם בית הספר בן אלף השנים ימשיך להינות מהמוניטין המופלא שלו. אבל להארי פוטר לא היה כוח להקים בית ספר. הוא יציע את זה להרמיוני. כן! הוא, רון והרמיוני יהיו שלושת המייסדים של בית הספר החדש! שלוש זה מספר יותר יציב מאשר ארבע. זה יהיה בית ספר נפלא: יהיה בו גם בית ספר יסודי ואפשרות לחזור הביתה בכל שבוע! הארי פוטר טילטל את ראשו. הוא צריך להתמקד בללמוד את תורת האנימגיה. זה לא כל כך פשוט להפוך לאייל. בשר אייל זה טעים? אם הארי יאכל בשר אייל זה יהפוך אותו לקניבל? מה אם משהו ישתבש והארי יתקע עם קרניים על ראשו לכל החיים? ככה הוא יירש את הכינוי של אבא שלו, קרניים. זה פשוט נשמע לא נכון. הארי העדיף את הכינוי רוניל וזליב. זה היה הכינוי הכי מדליק שהיה לו אי פעם. הארי היה צריך לקרוא לבן שלו רוניל וזליב. זה בטח עדיף על אלבוס סוורוס. רוניל וזליב פוטר. כן, זה נשמע כמו שם של קוסם דגול. קוסם שיופיע על קלפים של צפרדע שוקולד, כמו אבא שלו. הארי פוטר אהב את קלף צפרדע השוקולד שלו. הוא גם אהב צפרדעי שוקולד. סוכריות ברטי בוטס בכל הטעמים הן סתם מוערכות יתר על המידה. צפרדעי שוקולד זה טעים! אילו הארי פוטר היה מנהל הוגוורטס, הסיסמה למשרד שלו היתה "צפרדעי שוקולד". או זה או "אין על המנהל". אף תלמיד שמכבד את עצמו לא יאמר את המשפט הזה, אז המשרד של הארי יהיה חסין בפני חטטנים. רגע, למה צריך סיסמה כדי לדבר עם המנהל? הארי לא זכר דבר כזה בבית הספר היסודי שלו. טוב, הוא הדחיק את רוב תקופת בית הספר היסודי שלו. היותו שק אגרוף של הילד הכי שמן בשכבה זה לא בדיוק זכרון נעים. הארי פוטר העדיף שלא לחשוב הרבה על התקופה בה גר עם הדרסלים באופן כללי. אלא אם כן הוא היה צריך לחנך את ילדיו על סמך ניסיונו האישי או משהו. הארי פוטר השתדל להיות אבא טוב כי לא היה לו אבא מאז גיל שנה וזה היה מאוד עצוב. הוא גם הוליד שלושה ילדים כדי שבמשפחה שלו יהיו אחים. אף פעם לא היו לו אחים. וגם ג'יני רצתה בת אז היא ילדה ילדים עד שנולדה לה בת. למרבה המזל, או הצער, תלוי איך מסתכלים על זה - הבת הגיעה אחרי שני ילדים, ולא אחרי, נגיד, שישה ילדים. הארי פוטר לא חשב שהוא מסוגל לגדל שבעה ילדים. מצד שני, הוא גם לא חשב שהוא יכול להביס את אדון האופל, והוא עשה את זה. לא שהוא היה מצליח לעשות את זה בלי הרמיוני. בלעדיה הוא כנראה לא היה שורד בטבע יותר מחמש דקות. מזל שהוא ורון הצילו את הרמיוני מהטרול שאותו הם נעלו בתוך חדר השירותים שהיא היתה בו. כשמנסחים את זה ככה זה לא נשמע טוב. עדיף פשוט 'מזל שהוא ורון הצילו את הרמיוני מהטרול נקודה' לא, הם לא הצילו אותה מריק ריירדן.
הסוף!
|