האתר והפורומים  ·   מדיה  ·   הספרים  ·   הדמויות  ·   הסרטים  ·   השחקנים  ·   שונות

ברוך הבא, אורח ( התחבר | הירשם )

0 חרמשים
פורומיםפאנפיקיםHPlanetהאנציקלופדיהמערכת הדו-קרבהוגסמיד
מממנים


מצנפת המיון
ברוך הבא Guest המערכת זיהתה אותך כלא ממויין, תוכל להתמיין כאן
 

פאנפיקים אחרונים
שם הפאנפיק: וולדמורט - אגדה
עודכן ב: היום ב 3:00 pm

שם הפאנפיק: היא
עודכן ב: אתמול ב 8:04 pm

שם הפאנפיק: אוהבת,אוהבת,אוהבת,ויקטואר
עודכן ב: אתמול ב 8:02 pm

שם הפאנפיק: הנקמה
עודכן ב: אתמול ב 4:45 pm

שם הפאנפיק: שובם של עוטי השיריון- הפלישה (בכתיבה)
עודכן ב: אתמול ב 2:44 pm

 

גלישה נעימה
פורטל הארי פוטר הישראלי מאחל לכל גולשיו ומשתמשיו גלישה מהנה.

מדאם פינס דורשת בתקיפות שכל התלמידים שלא החזירו את הספרים שהשאילו מהספרייה תוך שבוע אחד יעשו כן מיידית, לבל יתקלו בתאונות מצערות בעודם מהלכים במסדרונות.

פרופסור מקגונגל מבקשת להזכיר שהשמירה על חוקי הפורומים הינה בגדר חובה.
 

רמוס לופין

רמוס לופין "איכות אמונתו של אדם היא הקובעת את הצלחתו, ולא מספר מאמיניו."
- רמוס לופין בשנת 1998 (הסרט השביעי, חלק 2).


פרופסור רמוס ג'ון לופין (נולד בעשירי במרץ 1960 ונהרג בשני במאי 1998), הידוע גם בכינויו "ירחוני", היה קוסם חצוי-דם ובנם של מר וגברת לופין. בילדותו, חלה רמוס בליקנתרופיה. הוא למד בבית-הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות ושובץ בבית גריפינדור. במהלך שנותיו כתלמיד, היה אחד הקונדסאים - קבוצה שכללה את חבריו הטובים ביותר - ג'יימס פוטר, סיריוס בלק ופיטר פטיגרו - ויחד הם יצרו את מפת הקונדסאים. בסיום לימודיו, הוא וחבריו הצטרפו למסדר עוף החול ולחמו במסגרתו במלחמת הקוסמים הראשונה. בעקבות מותם של ג'יימס ולילי פוטר כתוצאה מבגידתו של פטיגרו שחשף את מקום הימצאותם ללורד וולדמורט מתוך פחד, רמוס איבד את כל חבריו בדרכים שונות. בשנים מאוחרות יותר, חברותו עם סיריוס בלק נמשכה.


רמוס מונה למשרת הפרופסור להתגוננות מפני כוחות האופל בבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות בשנת הלימודים של 1993-1994. בין תלמידיו היה הארי פוטר, בנו של ג'יימס. הוא לימד את הארי כיצד להפיק פטרונוס, אך פרש מתפקידו כשסוורוס סנייפ חשף בפומבי את היותו של לופין אדם-זאב. הוא שב להילחם באוכלי-המוות במלחמת הקוסמים השנייה, ובמהלכה איבד את חברו סיריוס. בשנת 1997, רמוס התחתן עם נימפדורה טונקס, חברה במסדר עוף החול, שהולידה להם בן בשם טדי רמוס לופין. רמוס נלחם בקרב על הוגוורטס, ובמהלכו אשתו נהרגה בידי בלטריקס לסטריינג' - דודתה. רמוס נהרג גם הוא, בידי אוכל-המוות אנטונין דולוחוב, במהלך אותו הקרב בשנת 1998. עם זאת, הוא הופיע שוב באותו לילה לאחר שהועלה בעזרת אבן האוב יחד עם ג'יימס, לילי וסיריוס.

ביוגרפיה

חיים מוקדמים
רמוס נולד ב-10 במרץ, 1960, למר ומרת לופין. מעט מאוד פרטים ידועים על חייו בתור אדם רגיל, כיוון שבילדותו הוא ננשך בידי האדם-זאב פנריר גרייבק, בעקבות מריבה בין גרייבק לבין אביו של רמוס. בעקבות זאת רמוס נהיה גם הוא אדם-זאב. הוריו עשו את כל שביכולתם כדי לטפל ולרפא את בנם, אך המחלה היתה חשוכת מרפא. למרות שהוריו והוא לא היו בטוחים בנכונות שליחתו ללמוד בית-הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות, אלבוס דמבלדור - המנהל דאז - לא ראה כל סיבה שלא, ושכנע את רמוס הצעיר להצטרף כתלמיד.

שנותיו בהוגוורטס

"השינוי שעבר עלי באותם ימים היה – היה איום ונורא. זה כואב מאוד להפוך לזאב. הרחיקו ממני כל אדם שהייתי עלול לנשוך, אז במקום זה נשכתי ושרטתי את עצמי. תושבי העיירה שמעו את הרעש והצרחות וחשבו שהם שומעים רוחות-רפאים אלימות במיוחד. דמבלדור עודד את השמועה... עד היום, למרות שהצריף שקט כבר שנים, תושבי העיירה לא מעיזים להתקרב לכאן..."
- רמוס לופין מתאר בפני הארי פוטר את שינויי-הצורה שעבר, הספר השלישי.

רמוס לופין למד בהוגוורטס בין השנים 1971 ל-1978, ומוין בבית גריפינדור. כדי להגביר את בטיחותו ובטיחותם של עמיתיו ושאר הסובבים אותו, רמוס הובא לצריף המצווח פעם בחודש כך שיוכל לשנות את צורתו מבלי לפגוע בתלמידים אחרים. למרות זאת, בשל הצורך שלו לפגוע כאדם זאב, רמוס נאלץ לפגוע בעצמו. עובדה זו, בנוסף לשינויי הצורה הכאובים שלו, גרמה לתושבי עיירת הוגסמיד לחשוב שזעקות הכאב שלו הן צווחותיהן של רוחות-רפאים אלימות. דמבלדור, שרצה לשמור את הסיבה האמתית לזעקות מהצריף המצווח בסוד, פיתח את שמועות אלה ותמך בהן. בשל כך, המבנה נקרא בשם הצריף המצווח, וקיבל רושם של המקום הכי רדוף רוחות בכל בריטניה.

רמוס נהיה לחברם הטוב שלג'יימס פוטר, סיריוס בלק ופיטר פטיגרו - שותפיו לבית גריפינדור. הוא שמר את היותו אדם-זאב בסוד מכל תלמידי הוגוורטס - וביניהם גם ג'יימס, סיריוס ופיטר - והמציא שלל סיפורים ותירוצים כדי להסביר את היעלמויותיו החודשיות (כמו למשל שאמו חלתה ושעליו ללכת לבקר אותה) כיוון שפחד שיעזבו אותו כשיגלו מה הוא באמת. למרות מאמציו של רמוס להסתיר את סודו, ג'יימס, סיריוס ופיטר גילו את הסוד בשנתם השנייה. בשל הבנתם לליבו של רמוס ובשל חברותם החזקה ויוצאת-הדופן, הם החליטו ללמוד כיצד להפוך לאנימאגים, כדי שיוכלו לארח לו חברה במהלך שינויי הצורה שלו - שכן אדם-זאב מהווה סכנה אך ורק לבני-אדם. בשנתם החמישית, ג'יימס הצליח להפוך לאייל וסיריוס לכלב - חיות שהיו גדולות מספיק כדי לפקוח עין על רמוס הזאבי - ולעומת ג'יימס וסיריוס, פיטר שינה את צורתו דווקא לעכברוש. מדי חודש, בליל ירח מלא, ג'יימס, סיריוס ופיטר היו מתגנבים אל מחוץ לטירה בעזרת גלימת ההיעלמות של ג'יימס, משנים את צורתם, נכנסים לערבה המפליקה והולכים במנהרה עד לצריף המצווח, בו היו פוגשים ברמוס. תחת השגחתם, רמוס נהיה מאולף; בחברתם, גופו היה עדיין של זאב, אך מחשבתו הייתה אנושית הרבה יותר ואכזרית הרבה פחות. במהרה, ארבעתם היו עוזבים בלילות את הצריף המצווח ומשוטטים בקרקעות בית-הספר וברחובותיה של הוגסמיד. בסופו של דבר, החברים קראו לעצמם "הקונדסאים", וחבריו של רמוס כינו אותו "ירחוני", בשל שינוי צורתו בכל ליל ירח מלא.

רמוס לופין וחבריו הקונדסאים רמוס לופין במהלך שנותיו בהוגוורטס
רמוס לופין במהלך שנותיו בהוגוורטס

רמוס היה תלמיד טוב אך גם שובב למדי. הוא ופיטר פטיגרו היו לפעמים מצטרפים אל ג'יימס וסיריוס בעונשים שניתנו להם על מעשי הקונדס שלהם, אם כי לא נכנסו לצרות רבות כמותם. סביר להניח שאף תלמיד הוגוורטס לא היה בקי ובעל ידע כה רב על קרקעות הוגוורטס והוגסמיד כפי שהיו ג'יימס, סיריוס, רמוס ופיטר, שעשו שימוש בידע ויצרו את "מפת הקונדסאים", עליה חתמו בכינוייהם. למרבה הצער, המפה הוחרמה בשלב מסוים על ידי ארגוס פילץ' - ובסופו של דבר הגיעה לידיהם של פרד וג'ורג' וויזלי בשנת הלימודים של 1989-1990.

"הם מתגנבים החוצה בלילות. יש משהו מוזר בלופין הזה. לאן הוא נעלם כל פעם?"
"הוא חולה," אמרה לילי. "אומרים שהוא חולה –"
"כל חודש כשהירח מלא?" שאל סנייפ.
- סוורוס סנייפ ולילי אוונס על ההיעלמויות החודשיות של רמוס, הספר השביעי.

עם זאת, היעלמויותיו התכופות של רמוס הובילו לחשדות חולניים מצדו של סוורוס סנייפ, תלמיד סלית'רין בן שכבתו של רמוס. בגלל יחסי היריבות והשנאה שהיו בין סוורוס לבין ג'יימס וסיריוס, סוורוס גם לא חיבב את רמוס ופיטר, מה שהגביר עוד יותר את חשדותיו. מדי פעם הוא עקב אחרי ג'יימס, סיריוס, רמוס ופיטר כדי לראות מה הם זוממים, בתקווה שאולי יוכל לגרום להשעייתם מהלימודים. בשלב מסוים בלימודיהם בהוגוורטס, סיריוס רימה את סנייפ כשסיפר לו על המנהרה בין הערבה המפליקה לצריף המצווח, במטרה שסנייפ יגיע לצד השני של המנהרה, יזדעזע ואף יפגע. למרות שגם ג'יימס שנא את סנייפ בכל מאודו, הוא הצליח לעצור אותו בדיוק בזמן - מה שעלה לקונדסאים בסודו של רמוס.

רמוס היה גם מדריך בזמן לימודיו בהוגוורטס, אם כי חש בבעייתיות כשהיה צריך להטיף לחבריו הקרובים. מאוחר יותר, סיריוס סיפר להארי שרמוס לא היה מטומטם כמוהו וכמו ג'יימס, ושמעולם לא התנהג באכזריות כלפי סנייפ, אך הביע חרטה על שלא התערב ביריבויות שביניהם.

מלחמת הקוסמים הראשונה

"לא אם הוא חשב שאני המרגל, פיטר," אמר לופין. "אני מניח שזאת הסיבה שלא סיפרת לי, סיריוס?" הוא אמר כבדרך אגב מעל לראשו של פטיגרו.
"סלח לי, רמוס," אמר בלק.
"אין על מה לסלוח, רך-כף, חברי הטוב," אמר לופין, ותוך כדי-כך הפשיל את שרווליו. "ואתה, בתורך, התסלח לי על כך שהאמנתי שאתה היית המרגל?"
"כמובן," אמר בלק, וצילו של חיוך ריצד על פניו השדופים.
- רמוס וסיריוס מהרהרים על מלחמת הקוסמים הראשונה בזמן העימות עם פטיגרו, הספר השלישי.

זמן קצר לאחר סיום לימודיו, רמוס הצטרף למסדר עוף החול יחד עם ג'יימס פוטר, סיריוס בלק, פיטר פטיגרו ולילי אוואנס, והשתתף במרד נגד הלורד וולדמורט ותומכיו. עקב היותו אדם-זאב, רמוס התקשה מאוד במציאת עבודה (השאלה כיצד המעסיקים ידעו על היותו אדם-זאב נשארת ללא מענה. ניתן לשער שהייתה קיימת רשימה של החולים בליקנתרופיה אצל משרד הקסמים, ושהמעסיקים היו בודקים אם העובדים היו רשומים בה או ברשימות אחרות, וייתכן גם שרמוס עצמו יידע את המעסיקים לגבי עובדה זו). עם זאת, ג'יימס השתמש בכספו הרב כדי לתמוך ברמוס כלכלית, אם כי לא ידוע כיצד הסתדר רמוס כלכלית לאחר מותו של ג'יימס.

בשיאה של המלחמה, סיריוס בלק הפסיק לבטוח ברמוס וחשד שהוא משתף פעולה ומרגל עבור הצד השני. בשל כך, כשנובאה הנבואה על ילד שיזכה בכוח להביס את אדון האופל, ודמבלדור זיהה את הארי פוטר בתור הילד האפשרי, רמוס לא היה שותף בתכנית שבאה לשמור על הפוטרים, למרות היה מודע לכך שהפוטרים עשו שימוש בלחש הפידליוס. ג'יימס ולילי פוטר רצו להשתמש בסיריוס בתור שומר הסוד שלהם, אך זה דחה את ההצעה כיוון שחשב שיהיה זה מובן מאליו שהוא שומר הסוד, ולכן הציע במקומו את פיטר פטיגרו - צעד אותו לא ניתן היה לחזות, כיוון שפטיגרו לא היה אינטליגנט במיוחד. הן דמבלדור והן לופין לא ידעו דבר וחצי דבר על החילוף.

רמוס לופין  (השמאלי ביותר) כחבר במסדר עוף החול הראשון
רמוס לופין  (השמאלי ביותר) כחבר במסדר עוף החול הראשון

בין המלחמות

"לא! בטחתי בך! וכל הזמן הזה שיתפת איתו פעולה. הוא אדם-זאב! זה למה הוא נעלם מהשיעורים."
"ממתי את כבר יודעת?"
"מאז שפרופסור סנייפ נתן את החיבור ההוא."
"יפה, יפה, יפה, הרמיוני. את באמת המכשפה המבריקה ביותר בגילך שאי-פעם יצא לי לפגוש."
- הרמיוני גריינג'ר לאחר שרמוס חושף את חברותו עם סיריוס בלק, הסרט השלישי.

בשנת 1993, רמוס מונה למשרת הפרופסור להתגוננות מפני כוחות האופל בהוגוורטס, לאחר שהקודם בתפקיד, גילדרוי לוקהרט, שכח את כל עברו בתקרית שאירעה בשנה הקודמת. למרות שהתלמידים לא ידעו דבר על מחלתו של לופין, צוות המורים היו מיודעים בהיותו אדם-זאב. תכנית הלימודים של רמוס כללה זיהוי יצורים אפלים כגון הינקיפנקים ואדומי-ראש, והתמודדות כנגדם. באחד מהשיעורים המעשיים, הוא לימד את כיתתו של הארי על בוגארטים. במהלך שיעור זה, הארי הבין שהפחד הגדול ביותר שלו הוא הפחד עצמו, כשהבוגארט שלו לבש צורה של סוהרסן. לאחר מכן, רמוס נתן להארי שיעורים פרטיים בהפקת פטרונוס כדי לדחות את הסוהרסנים. הבוגארט של רמוס לבש צורה של ירח מלא, בשל היותו אדם-זאב. התלמידים שראו את הבוגארט פירשו את צורתו ככדור בדולח, מלבד הרמיוני גריינג'ר, שחשדה שרמוס הוא אדם-זאב, אך שמרה את התגלית שלה לעצמה.

במהלך היותו פרופסור, סוורוס סנייפ, שהחליף את נאמנויותיו בסוף המלחמה ונהיה הפרופסור לשיקויים, רקח לרמוס את שיקוי האל-זאב, שנתן לו את היכולת לשמור על מחשבה אנושית וצלולה במהלך שינויי הצורה שלו.

תלמידי סלית'רין, שהונהגו בידי דראקו מאלפוי, לעגו לרמוס על בגדיו הבלויים והמטולאים ועל הופעתו החיצונית העלובה, אך רמוס התעלם מהערותיהם. לעומתם, תלמידים אחרים אהבו מאוד את שיעוריו המעניינים ואת סגנון ההוראה שלו. הארי וחבריו חשבו אותו למורה הראוי היחיד בלימודיהם למקצוע ההתגוננות מפני כוחות האופל.

בשלב מסוים, רמוס זומן למשרדו של סנייפ כדי לזהות את חתיכת הקלף אותה תפס סנייפ תחת שימושו של הארי, וחשד שמדובר בקסמים אפלים. רמוס זיהה את הקלף בתור מפת הקונדסאים, אך ניסה לגרום לה להיראות כחפץ מחנות התעלולים של זונקו. באותו הרגע, רון התפרץ לשיחה ותמך בהצעה של לופין. לאחר שרמוס ליווה את שני הבנים אל מחוץ למשרדו של סנייפ, הוא סיפר להם שהוא יודע איזו מין מפה היא - ולהפתעתם אמר גם שהוא מאוכזב שלא העבירו אותה למורים. הוא החרים את המפה, כיוון שידע שיהיה זה מסוכן בשביל הארי להשתמש במנהרות סודיות עליהן ידע בלק.

רמוס לופין כפרופסור בהוגוורטס רמוס לופין כפרופסור בהוגוורטס
רמוס לופין כפרופסור בהוגוורטס

המבחן שהכין עבור תלמידי השנה השלישית היה יוצא דופן למדי - מעין מסלול מכשולים שנערך בחוץ, בו התלמידים היו צריכים:

  • לעבור בריכה עמוקה שבתוכה שחה גרינדילו.
  • לחצות שדה מלא בורות של אדומי-ראש.
  • לחצות ביצה למרות ניסיונות הטעיה של הינקיפנק.
  • לטפס אל תוך ארגז-מסעות ישן ולהיאבק עם בוגארט.

הרמיוני גריינג'ר אף הגיבה לכך בשנתה החמישית באומרה שמבחנו של לופין היה המבחן היחיד שהיא והארי ביצעו בהשגחתו של מורה שידע מה הוא עושה (המבחנים המעשיים בוטלו בשנתם השנייה, ובשנתם הרביעית הארי היה פטור ממבחנים בשל היותו אחד מהנבחרים של טורניר הקוסמים המשולש).

"פיטפטנו קצת, פיטר, על אירועי הערב שבו נהרגו לילי וג'יימס. ייתכן שלא שמעת כמה מהנקודות המעניינות ביותר בזמן שציפצפת לך שם על המיטה –"
- רמוס לופין לפיטר פטיגרו, הספר השלישי.

בקיץ לפני התמנותו לתפקיד הפרופסור, סיריוס בלק הצליח לברוח מאזקבאן. רמוס, כמו שאר עולם הקוסמים, האמין כי סיריוס הוא שבגד בפוטרים ומכר אותם לוולדמורט ורצח את פיטר פטיגרו מעט לאחר מכן.

"איזה יופי... בגדיך מעט קרועים ומרופטים הלילה, לא כך, סיריוס? סוף-סוף, החיצוניות משקפת את הטירוף."
"ובכן, אתה יודע רבות על הטירוף הפנימי, לא היית אומר זאת, רמוס?"
- רמוס וסיריוס נפגשים לראשונה לאחר 13 שנים, הסרט השלישי.

בסוף שנת הלימודים, רמוס כבר למד את האמת על מה שקרה ועל פטיגרו, שהיה בכל זאת בחיים והתחבא בצורת האנימאגוס שלו - בתור העכברוש סקאברס, שהיה חיית המחמד של רון וויזלי. הוא צפה במפת הקונדסאים כשציפה לראות את הארי ואת חבריו יורדים לראות את האגריד לפני ההוצאה להורג של ההיפוגריף בקביק, ונדהם לראות את שמו של פטיגרו, יוצא מבקתתו של האגריד יחד איתם. רמוס התאחד עם חברו סיריוס, והשניים החליטו להרוג את פטיגרו כנקמה על מותם של ג'יימס ולילי, ועל שהפליל את סיריוס. הם נעצרו בידי הארי פוטר, שהעדיף למסור את פטיגרו למשרד הקסמים כדי להוכיח את חפותו של סיריוס, וכמו כן לא חשב שאביו היה רוצה שרמוס וסיריוס יהפכו לרוצחים בכדי לנקום את מותו. אך לילה זה היה במקרה ליל ירח מלא, ורמוס שינה את צורתו לזאב מבלי ששתה את שיקוי האל-זאב שלו. סיריוס נאלץ לשנות את צורתו לצורת כלב כדי להגן על הארי, הרמיוני, רון וסנייפ מפני רמוס, מה שנתן לפטיגרו הזדמנות לברוח.

"[...] מבחינתו של סוורוס, זה היה הקש האחרון. אני חושב שאובדן אות מסדר מרלין פגע בו קשות. לכן הוא – אה – בטעות – גילה הבוקר בשעת הארוחה שאני אדם-זאב."
"אתה לא עוזב רק בגלל זה!" אמר הארי.
לופין חייך חיוך עגום.
"בשעה הזאת מחר יתחילו להגיע ינשופים מהורים מודאגים – הם לא ירצו שאדם-זאב ילמד את ילדיהם, הארי. ואחרי אתמול בלילה, אני מסכים איתם. הייתי עלול לנשוך כל אחד מכם... אסור שזה יקרה שוב."
- לופין לאחר התפטרותו ועזיבתו מהוגוורטס ב-1994, הספר השלישי.

לאחר שהסכנה חלפה, רמוס התפטר מתפקידו מהפחד שהורי התלמידים יגלו את היותו אדם-זאב. התפטרותו הפתאומית גרמה לצער התלמידים והמורים שחיבבו אותו. הארי התחנן בפניו שיישאר, וציין בפניו שהוא היה המורה הטוב ביותר להתגוננות מפני כוחות האופל שאי פעם היה לו ולשאר התלמידים. רמוס בתגובה, סירב לחזור בו מהחלטתו, אך העביר לרשותו את מפת הקונדסאים, ואמר לו שהוא נהנה מאוד ללמד אותו ושהוא בטוח כי ייפגשו שוב בקרוב.

רמוס לופין משנה את צורתו לצורת הזאב
רמוס לופין משנה צורתו לצורת הזאב

מלחמת הקוסמים השנייה

"בפעם האחרונה בה וולדמורט צבר כוח, הוא השמיד כמעט כל מה שהיה יקר לליבנו. עכשיו כשהוא חזר, חוששני שהשר יעשה הכל כדי להכחיש את האמת המזוויעה הזו."
- רמוס במהלך ישיבה של מסדר עוף החול, הסרט החמישי.

בעת חזרתו של הלורד וולדמורט, רמוס הצטרף למסדר עוף החול השני. הוא היה חבר בחיל המשמר שליווה את האגריד מדרך פריווט מספר 4 לכיכר גרימולד מספר 12. במשך זמן מה שהה לופין בביתו של סיריוס, אך בילה את רוב זמנו בביצוע מטלות שונות עבור המסדר.

רמוס לופין במפקדת מסדר עוף החול, מלחמת הקוסמים השנייה
רמוס לופין במפקדת מסדר עוף החול, מלחמת הקוסמים השנייה

הקרב על מחלקת המסתורין
רמוס השתתף בקרב במחלקת המסתורין שהתקיים ב-1996 והביס כמה אוכלי-מוות וביניהם לוציוס מאלפוי. הוא היה בין השלושה היחידים שהצליחו לשרוד את הקרב ללא פגע, יחד עם אלבוס דמבלדור והארי פוטר, מה שמהווה הוכחה ליכולותיו המיוחדות של רמוס בדו-קרב ולידיעותיו מרחיקות הלכת בקסמים. במהלך הקרב, רמוס היה נוכח ברגע מותו של סיריוס כשנדחף אל צדו השני של הפרגוד שהיה על הבימה במרכז החדר, בעקבות הקללה הממיתה שהטילה בלטריקס לסטריינג'.
לופין הצליח בקושי למנוע מהארי לרוץ אחרי סיריוס, שכבר נעלם אל מאחורי הפרגוד. בהמשך אותה השנה, רמוס החל לעבוד בתור מרגל של המשרד, כשחי בקרבתם של אנשי-זאב וניסה לשכנע להצטרף לצידו של דמבלדור, אך ציין שמשימה זו הייתה קשה במיוחד מכיוון שוויכוחיו עם פנריר גרייבק היו לא קלים.

רמוס לופין מגיע לקרב על מחלקת המסתורין
רמוס לופין מגיע לקרב על מחלקת המסתורין

הקרב על מגדל האסטרונומיה
בשנה שאחר כך, רמוס לחם באומץ בקרב על מגדל האסטרונומיה. הוא בקושי הצליח להתחמק מהקללה הממיתה שהטיל ת'ורפין ראול. לאחר שהידיעה אודות מותו של אלבוס דמבלדור הגיעה לאוזניו של רמוס, הוא לא האמין למשמע אוזניו, והגיב מיד בזעקת כאב, והיתה זו הפעם הראשונה שהארי ראה אותו מאבד שליטה. עם זאת, תוצאות הקרב גרמו לו להתאהב בנימפדורה טונקס. השניים נכחו יחד בהלווייתו של מנהל הוגוורטס לשעבר, והתחתנו במהרה ובחשאיות בשל הדעות הקדומות על אנשי-זאב.

קרב שבעת הפוטרים
ביולי 1997 רמוס לקח חלק בפעולת המסדר, במהלכה הועבר הארי מביתו לפני שוולדמורט יכול היה להגיע אליו. רמוס היה מגנו של ג'ורג' וויזלי, ששתה מעט משיקוי הפולימיצי כדי להפוך לאחד מ"שבעת הפוטרים". החבורה נקלעה למארב שהציבו להם שלושים אוכלי-מוות לפחות, ובמעופם, קללת הסקטומסמפרה של סנייפ תקפה את ג'ורג'. רמוס לא הצליח לפגוע בסנייפ בזמן, ועשה את כל שביכולתו בכדי לשמור על ג'ורג' ולמנוע ממנו ליפול מהמטאטא. בסופו של דבר, הוא הצליח להביא את ג'ורג' הפצוע למחילה, אך זה איבד את אוזנו.
בהגעתם למחילה, רמוס תחקר בקצרה ובתקיפות את הארי, בכדי להיווכח בהיותו ההארי האמיתי. מאוחר יותר נחשף כי סנייפ שלח את הקללה כדי לחתוך את ידו של אוכל-מוות שכיוון את שרביטו אל עבר רמוס וככל הנראה התכוון להרגו. רמוס חשש מאוד כיוון שאשתו הגיעה למחילה רק מאוחר יותר; טונקס נרדפה על ידי דודתה הרצחנית והאכזרית בלטריקס לסטריינג'. כשהחבורה התאבלה על מותו של אלאסטור מודי, הם דנו על בגידתו של מנדנגוס פלצ'ר. הארי הודיע לכולם שהוא בוטח בהם בלב שלם, אך רמוס קרא לו להיזהר, כיוון שאביו מת גם הוא לאחר שבטח באדם הלא נכון.

רמוס לופין לפני קרב שבעת הפוטרים רמוס לופין לאחר קרב שבעת הפוטרים, מוודא את זהותו של הארי
רמוס לופין לפני קרב שבעת הפוטרים, רמוס לופין לאחר קרב שבעת הפוטרים (מוודא את זהותו של הארי)

בהמשך, רמוס וטונקס נכחו שניהם בחתונה של ביל וויזלי ופלר דלאקור, והגנו על המחילה כשהיא נתקפה בידי אוכלי-המוות לאחר השתלטותו של וולדמורט על משרד הקסמים.

במנוסה

"אתם לא מבינים מה עשיתי לאשתי ולבני שלא נולד? בכלל לא הייתי צריך להתחתן איתה, בגללי היא הפכה למנודה!"
לופין בעט בכיסא שהפיל רגע קודם. [...]
"יצורים מהסוג שלי לא מתרבים בדרך כלל! הוא ייצא כמוני, אני משוכנע בכך – ואיך אוכל לסלוח לעצמי, כשאני ביודעין הסתכנתי בלהוריש את המחלה שלי לילד שלא עשה כלום? ואם, בדרך נס, הוא לא ייצא כמוני, מצבו יהיה יותר טוב, עשרות מונים יותר טוב, בלי אבא שבגללו צריך תמיד להתבייש!"
- רמוס מסביר מדוע לדעתו נישואיו עם נימפדורה טונקס הייתה טעות איומה, הספר השביעי.

רמוס חש עוגמת נפש כבדה בשל הסלמת המלחמה, לאחר שגילה שאשתו נכנסה להריון. הוא אפילו מרט את שערותיו מחשש כבד מהסיכוי שילדו יהפוך גם הוא לאדם-זאב. הוא ביקר את הארי, רון והרמיוני, שהסתתרו במפקדה בכיכר גרימולד, והציע לעזור להם בחיפושם אחר ההורקרוקסים של וולדמורט - אך הארי תקף אותו והאשים אותו בפחדנות על כך שאפילו שקל לעזוב את אשתו ההרה. בתגובה, רמוס עזב את המקום בסערה.

הפעם הבאה בה הארי וחבריו שמעו את רמוס הייתה בתכנית הרדיו "מבט לפוטר", בה התארח תחת הכינוי "רומולוס". רמוס הבהיר להארי שהם עדיין ביחסים טובים, וכמו כן הוסיף שעל הארי להסתמך על תחושות הבטן שלו, שלפיו היו כמעט תמיד נכונות.

"אכן כן," פסק לופין בביטחון. "אין לי כל ספק שאילו היה מת, אוכלי-המוות היו מפרסמים את דבר מותו בריש גלי, כי בזאת היו מנחיתים מכה ניצחת לרוחם של המתנגדים למשטר החדש. 'הילד שנשאר בחיים' נותר סמל לכל מה שאנחנו נלחמים עליו: עליונותו של הטוב, כוחו של התום, החובה להמשיך בהתנגדות."
רגשות מעורבים של תודה ומבוכה הציפו את הארי. האם לופין באמת סלח לו על הדברים הקשים שאמר לו בפגישתם האחרונה?
"ומה היית מוסר להארי אילו ידעת שהוא מקשיב, רומולוס?"
"הייתי אומר לו שכולנו איתו ברוחנו," אמר לופין, ואז היסס קלות. "וגם הייתי אומר לו ללכת עם תחושות הבטן שלו, שהן טובות וכמעט תמיד נכונות."
- רמוס דן על מצבו של הארי בתוכנית הרדיו המחתרתית "מבט לפוטר", הספר השביעי.

בסופו של דבר, רמוס התעשת והחליט לחזור לאשתו טונקס, בדיוק בזמן לחזות בהולדת בנו. הם קראו לבנם טדי, על שמו של אביה של טונקס, שנהרג בידי חטפנים לאחר שסירב להישפט בוועדה לרישום בני-המוגלגים. לאחר שסלח להארי על ריבם בכיכר גרימולד, רמוס ביקש מהארי להיות סנדקו של טדי.

הקרב על הוגוורטס ומותו

"ראית את רמוס?" קראה אחריו טונקס.
"הוא נלחם נגד דולוחוב," צעק אברפורת', "מאז לא ראיתי אותו!"
- טונקס ואברפורת' דמבלדור במהלך הקרב על הוגוורטס, הספר השביעי.

רמוס היה בין חברי המסדר שענו לקריאת המלחמה של נוויל לונגבוטום בשני במאי 1998, לאחר שהארי, רון והרמיוני חזרו להוגוורטס והלורד וולדמורט קיבץ את צבאותיו במטרה לתקוף את בית-הספר. רמוס ארגן והוביל קבוצות כדי להילחם באוכלי-המוות בקרקעות בית-הספר, יחד עם קינגסלי שאקלבולט וארתור וויזלי. תחילה, אשתו הסכימה לא להשתתף בקרב על הוגוורטס, ולדאוג לתינוקם במקום, אך היא לא יכלה לסבול את המחשבה על בעלה בשדה הקרב כשהוא מתמודד בפני איום כה גדול. היא השאירה את טדי אצל אנדרומדה - אמה - והגיעה להוגוורטס, שם יודעה בכך שרמוס נראה נלחם באוכל-המוות אנטונין דולוחוב. דולוחוב עינה אותו למוות באולם הראשי, וטונקס נרצחה בידי דודתה - בלטריקס לסטריינג'. פיליוס פליטיק התנקם בדולוחוב בכך שהביסו ואף ייתכן שרצח אותו.

רמוס לופין ונימפדורה טונקס בקרב על הוגוורטס גופותיהם של רמוס לופין ושל נימפדורה טונקס לאחר הקרב על הוגוורטס
רמוס לופין ונימפדורה טונקס במהלך הקרב על הוגוורטס, גופותיהם של רמוס לופין ושל נימפדורה טונקס לאחר הקרב

לאחר מותו
במהלך ההפסקה הקצרה מהקרב, גופותיהם של רמוס ושל טונקס הושמו אחת ליד השנייה באולם הגדול. דרך מותו של רמוס נשארת בגדר שאלה בלבד, אך גופתו תוארה כשלווה, ומכך ניתן להסיק שככל הנראה נהרג מהקללה הממיתה או אף מהקללה הייחודית לדולוחוב; שתי הקללות ידועות בכך שאינן משאירות סימנים נראים לעין בגופם של הקורבנות. עם זאת, תפקידו החשוב של רמוס במלחמה לא נגמר במותו. כשהארי התקרב למחנה אוכלי-המוות ביער האסור כדי להקריב את עצמו בידיו של הלורד וולדמורט, הוא השתמש באבן האוב והעלה את נשמותיהם של הוריו, של סיריוס ושל רמוס; רמוס הביע תקווה שהארי ידאג לבנו והצטער על כך שלעולם לא הכיר אותו כמו שצריך, אך מצא נחמה בעובדה שבנו יבין את סיבת מותו; ניסיון להפיכת העולם למקום טוב יותר, בו בנו יוכל לחיות חיים מאושרים יותר.

רמוס לופין לאחר מותו, נגלה כתוצאה משימוש באבן האוב
רמוס לופין לאחר מותו, נגלה כתוצאה משימוש באבן האוב

מראה חיצוני

"הזר היה לבוש בגלימת קוסמים מרופטת במיוחד, מעוטרת בכמה וכמה טלאים. הוא נראה חולה ומותש. למרות שהיה די צעיר, כמה שערות שיבה ביצבצו בשערו החום."
- הארי רואה את רמוס בפעם הראשונה על רכבת האקספרס להוגוורטס, הספר השלישי.

רמוס מתואר כאדם בעל פנים חיוורות ומעט מקומטות, ובעל שיער בצבע חום בהיר שהולך ומאפיר משנה לשנה. תווי פניו ושיערו המאפיר היו תוצאה של הלחץ הרב שחווה בכל ליל ירח מלא. בגדיו היו לרוב מרופטים ומטולאים - ככל הנראה בגלל חוסר הצלחתו במציאת עבודה בגלל היותו אדם זאב. בשנת 1993, פניו קושטו בשפם דק, ומשנת 1995 ועד למותו הוא גם התקשט בזקנקן מחוספס. צלקות עיטרו את פניו כיוון שנהג לפצוע את עצמו מתוך תסכול בזמן שהיותיו בצריף המצווח ובשל תגובותיו לפציעותיו הקשות של ביל וויזלי לאחר שנתקף בידי פנריר גרייבק. ייתכן שרב פצעיו נגרמו מתסכולו במהלך שינויי הצורה שלו. עם זאת, לאחר מותו, מצבם של צלקותיו ובגדיו הוטב במעט, בדומה לחברו סיריוס, שנשמתו הייתה צעירה ונאה יותר ושערותיו הפכו עבות וכהות יותר.

אישיות ותכונות

"אהבת את שאלה מספר עשר, ירחוני?" שאל סיריוס כשיצאו אל אולם הכניסה.
"מתתי עליה," אמר לופין בנימה עניינית. 'תן חמישה סימנים מזהים של זאב-אדם'. שאלה מצוינת."
"אתה חושב שהצלחת לזכור את כל הסימנים?" אמר ג'יימס בקול מודאג לכאורה.
"נדמה לי שכן," אמר לופין בכובד ראש שעה שהצטרפו לקהל שהצטופף סביב דלתות הכניסה, משתוקק לצאת את אור השמש שבמדשאות. "אחת: הוא יושב בכיסא שלי. שתיים: הוא לבוש בבגדים שלי. שלוש: שמו רמוס לופין..."
- סיריוס, ג'יימס ולופין מתבדחים לאחר מבחן בגרות, הספר החמישי.

רמוס היה אינטליגנטי למדי. כמו כן, הוא היה רגוע, סובלני, הוגן, עדין ונעים-הליכות. למרות שסבל מדעות קדומות מרובות בשל לליקנתרופיה שלו, הוא הצליח לשמור על היכולת לראות את הטוב שבכל אחד ולהיות סלחן. הוא התברך גם בחוש הומור מפותח. בימיו בבית הספר היה חלק מחבורת הקונדסאים - אך בניגוד לחבריו, הוא לא לקח חלק בהקנטות כיוון שהיה נגד התנהגות שכזאת (ייתכן שמשום שהוא עצמו סבל מדעות קדומות על אנשי-זאב), אך לא התאמץ לעצור בעד חבריו, ואף הפך למדריך בשנתו החמישית. בנוסף, שלא כמו חבריו, הוא הצליח - או לפחות ניסה - לנהל שיחות תרבותיות גם עם אלה שלא התחבר אליהם, כמו למשל - סנייפ. מכאן שהיה האדם הבוגר (נפשית) ביותר בחבורה.

רמוס התברך גם בהבנה מהירה, והצליח לשער את מחשבותיהם של אלה שסבבו אותו. יכולת זו מתבטאת גם בשיחותיו עם הארי, כמו הרגע בו הבין שהארי לא יוכל להתמודד עם בוגארט.

למרות שפעמים רבות הציג אומץ לב וגבורה, נראה שללופין היו רגשות מעורבים ועמוקים של פחד ובושה מדחייה (שנובעים ככל הנראה מהקושי שחווה עוד בהיותו ילד) שהובילה אותו לשקול בריחה או נסיגה קלה. רמוס קרא לעצמו פחדן על כך שלא סיפר לדמבלדור שג'יימס, סיריוס ופיטר נהפכו לאנימאגים, כיוון שכך בגד באמונו של דמבלדור, שהיה חשוב לו מאוד. התנהגות זו באה לידי ביטוי גם ברצונו להצטרף להארי, רון והרמיוני במשימתו של דמבלדור, אף שהדבר גרם לו לנטוש את אשתו ההרה, כיוון שחשש שמשפחתה תתבייש במחלתו. עם זאת, בסופו של דבר התעשת ובחר לחזור לטונקס.

צורת הבוגארט של לופין הייתה ירח מלא, כנראה מפני האימה שחש שמא ישנה צורתו בקרבת אנשים. חשש זה עלול לנבוע מהעובדה שכמעט נשך את סוורוס סנייפ בצורת הזאב שלו.

צורת הבוגארט של לופין: ירח מלא
צורת הבוגארט של לופין: ירח מלא

יכולות קסם ומיומנויות

  • התגוננות מפני כוחות האופל: בשנת 1993, רמוס התמנה למשרת הפרופסור להתגוננות מפני כוחות האופל בבית-הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות, ורבים מתלמידיו ראו בו מורה מצוין - והטוב ביותר בתפקיד. ייתכן שידיעותיו העיקריות בתחום כללו - בצורה אירונית למדי - בעיקר יצורי אופל. עם זאת, השערה זו מבוססת על תכנית הלימודים של תלמידי השנה השלישית, וככל הנראה אינה משקפת את כל ידיעותיו וניסיונו. בנוסף, הוא לימד את הארי כיצד להפיק פטרונוס מוגשם, מה שרמוס עצמו ידע גם הוא מגיל צעיר יחסית - לפחות מאז הצטרפותו למסדר עוף החול.
  • לחשים אילמים וקסמים ללא שרביט: בנסיעתו ברכבת האקספרס בשנת 1993, רמוס זימן אש (ייתכן תוך שימוש בלהבות תכולות) ללא שימוש בשרביט ובצורה אילמת. הוא היה מסוגל לפתוח מנעולים ולהדליק נרות בהינף יד בלבד. במריבה שהתנהלה בין רמוס להארי בשנת 1997, רמוס תקף אותו בלחש אילם במהירות, עוד לפני שהארי הספיק לגעת בשרביטו. השימושים בלחשים אילמים ובקסמים ללא שרביט הם מאוד מסובכים, ומעידים על יכולותיו הגבוהות של רמוס.
  • דו-קרב: רמוס היה לוחם דו-קרב מיומן מאוד. במהלך הקרב במחלקת המסתורין, הוא היה בין היחידים, יחד עם אלבוס דמבלדור ועם הארי, שלא נפצעו, נהרגו או הפכו לנכים, וככל הנראה תקף את אוכל-המוות שהנהיג את הקבוצה התוקפת - לוציוס מאלפוי. הוא שרד גם את הקרב על מגדל האסטרונומיה ואת הקרב של שבעת הפוטרים, למרות שנאלץ לעזור לג'ורג' וויזלי הפצוע, להילחם ולנווט עם המטאטא בו זמנית - אם כי יש לציין שסוורוס סנייפ, שריגל על אוכלי-המוות, ניסה להגן עליו מפני אחד מהם. למרות יכולותיו, רמוס נהרג בקרב על הוגוורטס בידי אנטונין דולוחוב, אוכל-מוות מיומן ומסוכן במיוחד שהביס קוסמים חזקים למדי, ביניהם אלאסטור מודי והאחים פרואיט. סביר להניח שרמוס לחם בגבורה והקשה על דולוחוב.
  • לחשים: רמוס היה בקי ומוכשר במיוחד בלחשים עוד מגיל צעיר, מה שמתבטא ביצירת מפת הקונדסאים המורכבת יחד עם ג'יימס פוטר, סיריוס בלק ופיטר פטיגרו עוד בנערותו.
  • שינוי צורה: רמוס, יחד עם סיריוס בלק, הצליח לגרום לפיטר פטיגרו לשנות את צורתו מצורת האנימאגוס שלו, שלבשה צורת עכברוש, לצורתו האנושית.
  • תעופה: רמוס היה מיומן בתעופה, כפי שניתן לראות כשליווה את הארי יחד עם שאר חיל המשמר מבית משפחת דרסלי. הוא היה מוכשר מספיק כדי לחמוק ולהילחם באוכלי-מוות בעודו תומך בג'ורג' וויזלי הפצוע, במהלך הקרב של שבעת הפוטרים.

אטימולוגיה

  • השם "רמוס" (Remus) מקורו באגדה על האחים רומולוס ורמוס שלחמו אחד בשני על הזכות למלוך על רומא לאחר שגודלו בידי אם זאבה. בשל כך, לפני הספר השביעי, מעריצים רבים שיערו שללופין היה אח, אך "רומולוס" (Romulus) לא היה יותר מכינויו של לופין בתכנית הרדיו מבט לפוטר. יריבותו המתמשכת של רמוס עם אחיו רומולוס מתחברת להתנגדותו של לופין לצידו הזאבי.
  • "לופין" (Lupin) לקוח מהמילה הלטינית "lupus", שפירושה 'זאב'. מכאן ש"לופין" משמעותו 'זאבי' בלטינית, וכמו כן זהו שם של פרח. "Canis Lupus" הוא השם המדעי של הזאב. משמעות המילה "lupine" באנגלית היא 'בעל תכונות זאביות'.
  • אנגרם לשם "רמוס לופין" באנגלית (Remus Lupin), הוא המילה "Primus Lune" שמשמעותה 'ירח מלא' - הזמן בו אנשי-הזאב משנים את צורתם.

מאחורי הקלעים

  • בעיבודים הקולנועיים של "הארי פוטר והאסיר מאזקבאן", "הארי פוטר ומסדר עוף החול", "הארי פוטר והנסיך חצוי-הדם" ו"הארי פוטר ואוצרות המוות: חלקים 1 ו-2", רמוס מגולם על ידי השחקן הבריטי דיוויד ת'יוליס.
  • ת'יוליס התמודד תחילה על התפקיד של פרופסור קוויריניוס קווירל, אך השחקן איאן הארט הוא שקיבל את התפקיד.
  • בספרים, רמוס משחק תפקיד מרכזי בחייו של הארי גם לאחר שעזב את הוגוורטס והתפטר ממשרת הפרופסור להתגוננות מפני כוחות האופל. בסרטים, רמוס משחק תפקיד חשוב בסרט השלישי, ואחר כך דמותו מופיעה לעיתים הרבה פחות תכופות. הריב עם הארי מהספר השביעי לא הופיע בסרט, וכך גם מרירותו מהולדת בנו. הקהל אינו מקבל מידע על ילדו של רמוס עד לאזכור קל המופיע בסרט האחרון. בעיבוד הקולנועי של "הארי פוטר והנסיך חצוי-הדם" תפקידו מצומצם גם כן, ודאגותיו בנוגע ליחסים עם טונקס כלל לא מורגשות. באופן כללי, רמוס היא אחת הדמויות שנעשה בהן בסרטים שימוש מצומצם למדי, בניגוד לספרים. דיוויד ת'יוליס התאכזב מהופעותיו הקצרות בסרטים והצטער על כך שלא היה מעורב יותר.
  • בטיוטה הראשונית של הספר השביעי, רמוס שרד את הקרב על הוגוורטס וארתור וויזלי הוא זה שמת, אך רמוס נהרג בעקבות החלטתה של רולינג להשאיר את ארתור וויזלי בחיים. שינוי זה הוביל גם לשינויים המעטים בשימוש של הארי באבן האוב, כך שייתכן ויחד עם סיריוס והוריו של הארי, ארתור וויזלי היה אמור להופיע במקום רמוס.
  • מפת הקונדסאים מכתיבה את שמם של הקונדסאים באופן הפוך לסדר מותם, כיוון שג'יימס, שמופיע אחרון, היה הראשון למות, בשנת 1981; אחריו סיריוס בשנת 1996, במחלקת המסתורין; לאחר מכן פיטר במרץ 1998, באחוזת מאלפוי; ולבסוף רמוס, במאי 1998, בבית-הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות.
  • המכשפה האחראית על דחיפת עגלת המזון, רמוס והוראס סלגהורן הם המבוגרים היחידים שנראים נוסעים על רכבת בית-הספר בסדרה. אמנם מנצח המקהלה אינו מופיע בספרים, אך הוא מופיע ברכבת במספר משחקי וידאו.
  • ייתכן שביתו הצעירה של הארי פוטר, לילי לונה, נקראת הן על שמה של לונה לאבגוד והן על שמו של רמוס, כיוון שכינויו "ירחוני" מקביל למילה הלטינית "Luna", שמשמעותה 'ירח'.
  • בעת נישואיו לנימפדורה טונקס, רמוס נהיה מקורב דרך אשתו למשפחות מאלפוי, בלק, לסטריינג', וויזלי, פוטר, לונגבוטום ומשפחות טהורות דם אחרות.
  • מעריצים רבים שיערו שזנב-תולע יהרוג את רמוס בעזרת ידו הכסופה, בגלל מחלתו של רמוס. ג'יי. קיי. רולינג ציינה בריאיון שבניגוד למה שנראה בסרטים רבים, בעיניה אנשי-זאב כלל לא מושפעים מכסף. בסופו של דבר, הקונדסאי שנחנק מהיד הכסופה אינו אלא זנב-תולע עצמו.
  • בעיבוד הקולנועי של "הארי פוטר והנסיך חצוי-הדם", רמוס ונימפדורה כבר נמצאים במערכת יחסים, בעוד שבספר רמוס עוד מדחיק את רגשותיו כלפיה.
  • לאחר קרב שבעת הפוטרים, 13 קוסמים (מר וגברת וויזלי, ביל, פלר, פרד, ג'ורג', רון, ג'יני, הארי, הרמיוני, לופין, טונקס והאגריד) התאספו במחילה כדי להתאבל על מותו של אלאסטור מודי. לאחר מכן, לופין הציע לחפש את גופתו של מודי. מאוחר יותר, בקרב על הוגוורטס, לופין נהרג בידי אנטונין דולוחוב, מה שמגשים נבואה שלישית של הפרופסור טרלוני (הפעם הראשונה הייתה יחד עם אלבוס דמבלדור, והשנייה הייתה על סיריוס בלק): "כששלושה-עשר אנשים סועדים יחד, הראשון לקום מן השולחן יהיה הראשון למות!" (הארי פוטר והאסיר מאזקבאן, עמ' 235). עם זאת, ייתכן שפרד או טונקס מתו לפניו.
  • בטיוטה מוקדמת של "הארי פוטר והאסיר מאזקבאן", שיעור ההתגוננות מפני כוחות האופל יכול היה להיות מועבר על ידי מכשפה.
  • שמו של רמוס מהווה את ההשראה לשמה של להקת רוק הקוסמים "הרמוס לופינים" (The Remus Lupins) וכמו כן גם לשמה של הלהקה "רמוס והלופינים" (Remus & the Lupins).
  • לפי הלוח הירחי של האתר "StarDate Online", יום הולדתו של רמוס (ה-10 במרץ, 1960) היה בליל ירח מלא.
  • רמוס לופין מיוחד משאר המורים בכך שהוא קורא לתלמידים בשמותיהם הפרטיים, ולא בשמות המשפחה שלהם. המורה היחיד שנהג לעשות כמוהו היה המנהל אלבוס דמבלדור. שניהם נהרגו במהלך מלחמת הקוסמים השנייה.
  • רמוס לופין היה הקונדסאי היחיד שבבגרותו יחסיו עם סוורוס סנייפ שאפו ליחסים תרבותיים: סיריוס וסנייפ נהגו להתווכח אחד עם השני ולהקניט זה את זה; סנייפ התייחס אל פטיגרו בבוז - כאל משרתו בביתו שבמבוא ספינר.
  • דיוויד ת'יוליס ציין שבמאי הסרט "הארי פוטר והאסיר מאזקבאן" אלפונסו קוארון ביקש ממנו לגלם את רמוס בתור נרקומן הומוסקסואל.

הערות המחברת
ג'יי. קיי. רולינג ציינה שפרופסור לופין הוא סוג המורה איתו היא קיוותה ללמוד בהיותה תלמידה. הוא היה אדם נחמד, בעל מזג נעים ובעל היכולת לראות את הטוב בכל אחד – לדוגמה, כשעזר לנוויל לונגבוטום להתמודד עם הבוגארט לאחר שגילה את חוסר הביטחון העצמי שלו.

בשל היותו אדם-זאב, ובשל צורכו לשתות שיקוי שימנע ממנו לפגוע באנשים עד שארית חייו, רמוס מהווה סמל לתוצאות הדעות הקדומות ולהסתגרות, וכמו כן ליחס השלילי של החברה לחולים ולבעלי מוגבלויות. רולינג ציינה שמאפייניו של לופין וההיסטוריה שלו הם מאפיינים של חולי איידס (למשל, העובדה שהוא חלה בגיל צעיר, סבל מדעות קדומות והיה מזועזע ומפוחד מהעברת המחלה), וכמו כן, אופיו מסביר את המרירות שבקבלת מחלה זו או מחלה דומה.

מלבד זאת, רולינג גם ציינה שמגבלתו היחידה היא רצונו להיות אהוב בקרב אחרים, וכיוון שהיה שנוא על רבים, נהג עם חבריו מעט ברשלנות וברפיון. מסיבה זו, למרות שהתנגד להקנטותיהם של חבריו כלפי סוורוס סנייפ, לאחר שניסה לעצור אותם ונכשל, הוא לא ניסה לעשות זאת בשנית.

לופין נהרג במקום ארתור וויזלי כדי למחוק את כל הקונדסאים מהספרים, וגם כדי ליצור הקבלה בין חייו של הארי לבין חייו של טדי לופין. רולינג חשה בצורך להראות את הזוועות של הלורד וולדמורט ואת האופי הקשה של מלחמות.

רולינג ציינה שרמוס הוא אחד מהדמויות האהובות עליה ביותר, ושאם היה ביכולתה לפגוש אחת מהן, ייתכן שהייתה בוחרת ברמוס.




  ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית'רין
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית
28319 14101 29466 30321


פורטל הארי פוטר הישראלי קיצורי דרך
מיוחדים: הארי פוטר | כיסא פנוי | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה
האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס
טיול לגאורגיה

עוצב על-ידי Design by JBStyle
© כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal
2016 - 2007