לוציוס מאלפוי

"אח, לוציוס המסכן... אחרי שוולדמורט כעס עליו משום שזרק את ההורקרוקס למען רווחתו האישית, נוסף לו הכישלון במשרד הקסמים בשנה שעברה. אני לא אתפלא אם הוא שמח לשבת באזקבאן לעת אתה. שם הוא לפחות מוגן." - אלבוס דמבלדור על לוציוס. לוציוס מאלפוי (נולד בשנת 1954) היה קוסם טהור דם, בנם של אברקסס מאלפוי ואשתו, בעלה של נרקיסה בלק ואבא של דראקו מאלפוי. לוציוס היה קוסם ממשפחות האצולה, והאמין בתוקף במושג טוהר-הדם, ולכן הצטרף לאוכלי-המוות והשתתף במלחמת הקוסמים השנייה. לאחר תבוסתו הראשונה של הלורד וולדמורט, לוציוס הצליח למנוע את מאסרו בטענה שפעל תחת קללת איפריוס, והוא ומשפחתו נשארו חברי האליטה החברתית, למרות שלוציוס המשיך להפגין את דעותיו הקדומות. הוא ניסה לחבל בקריירה של ארתור וויזלי בהגנבת יומן בית-ספר ישן שהיה שייך לטום רידל לביתו של ארתור, שפתח את חדר הסודות ב-1992. ב-1994 הוא השתתף בהשפלת משפחת מוגלגים לאחר אליפות הקווידיץ' העולמית. כשוולדמורט חזר, לוציוס חידש את שירותו באוכלי המוות, ואף הוביל את הניסיונות להשיג את הנבואה שוולדמורט ביקש. בקרב שהתפתח הנבואה הושמדה, ולוציוס וחבריו נכלאו באזקבאן ב- 1996. למרות שוולדמורט שחרר אותם מהכלא ב-1997, הוא לא היה מרוצה מכישלונו של לוציוס והתייחס אל המאלפויים בבוז. לוציוס ומשפחתו בגדו בוולדמורט בסוף מלחמת הקוסמים השנייה, ולכן הם קיבלו חנינה על פשעיהם לאחר תבוסתו הסופית של וולדמורט. מאוחר יותר לו ולנרקיסה נולד נכד, סקורפיו מאלפוי, לאחר שדראקו התחתן עם אסטוריה גרינגרס. ביוגרפיה חיים מוקדמים לוציוס נולד ב-1954, והיה בנו של אברקסס מאלפוי. ב-1965 או ב-1966, כשהיה בן 11, הוא התחיל ללמוד בבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות ומויין לבית סלית'רין. במהלך לימודיו הוא נהיה חבר במועדון הסלג-סלב- שאליו נבחרו קבוצה של תלמידים מיוחדים- אצל המורה לשיקויים הוראס סלגהורן. בשנה החמישית שלו לוציוס נעשה למדריך, ונהיה חבר של תלמיד חדש; סוורוס סנייפ. בנקודה מסוימת אחרי לימודיו הוא התחתן עם נרקיסה בלק, ובנם דראקו נולד ב-1980.

מלחמת הקוסמים הראשונה
לוציוס, בסופו של דבר, נהיה אוכל מוות, והיה אחד מחסידיו של הלורד וולדמורט ואפילו אחד ממשרתיו המסורים, אך נטש את הצד שלו אחרי מפלתו הראשונה של הלורד וולדמורט ב-1981. לוציוס טען שהיה מכושף תחת קללת אימפריוס של וולדמורט, ולא התכוון לשרת אותו. למרות שההסבר הזה התקבל במשרד הקסמים, כמה- כגון ארתור וויזלי- האמינו שהוא משקר. לאחר מכן, לוציוס השיג עבודה במשרד הקסמים וגם נהיה אחד מתריסר אנשי חבר המנהלים של בית הספר הוגוורטס.
לוציוס ידע שאיגור קרקוף, המנהל הראשי של מכון דורמשטרנג, אוכל מוות לשעבר, וחשב על לשלוח את בנו לדורמשטרנג ולא להוגוורטס. אך נרקיסה לא אהבה את הרעיון שדראקו ילך לבית-ספר רחוק כל-כך, אז הם שלחו אותו להוגוורטס. לוציוס משתייך לחבורה של סלית'רין, שכוללת את סוורוס סנייפ. בחייו המאוחרים יותר, לוציוס שמר על היכרותו עם סנייפ והרבה לדבר עליו בקרב אנשי המשרד כמו דולורס אמברידג', ונראה שסנייפ הפלה לטובה את דראקו, בנו של לוציוס, בזמן שהוא היה תלמיד.

בין המלחמות

לוציוס מאלפוי: עם קורנליוס פאדג' במשרד הקסמים, באחוזת מאלפוי, עם אלבוס דמבלדור ועם קורנליוס פאדג'

פתיחת חדר הסודות

לוציוס: "אדון פוטר! [...] סוף סוף אנחנו נפגשים. סלח לי... הצלקת שלך היא אגדה. למרות ש... כמובן... מדובר בקוסם שנתן לך אותה."
הארי: "וולדמורט הרג את הוריי. הוא לא היה שום דבר מלבד רוצח."
לוציוס: "אתה חייב להיות אמיץ מאוד כדי להזכיר את השם הזה. או טיפש מאוד."
- לוציוס מאלפוי פוגש את הארי פוטר בכרך ודף בע"מ (הסרט השני).

בשנת 1992 ארתור וויזלי ניהל פשיטות על כמה מבתי הקוסמים והחרים חפצים אפלים או חפצים קסומים לא חוקיים. לפני שנערכה פשיטה על ביתו, לוציוס מכר כמה מחפציו המפלילים לבורגין וברקס. באותו זמן לוציוס הפעיל את תוכניתו המשוכללת שכללה שתילת יומנו הישן של טום רידל אצל ג'יני וויזלי, בידיעה ברורה שהוא עלול להחזיק בה בניסיון להשתמש בגופה כדי לפתוח את חדר הסודות ולשחרר את הביסיליסק, שמטרתו הייתה הריגת ילדי-המוגלגים. לתוכנית היו מספר השלכות, כולן לטובת האינטרס האישי של לוציוס; הטלת קלון על ארתור וויזלי, זריקת אלבוס דמבלדור מתפקידו בהוגוורטס, הוצאת היומן מבעלותו, ולבסוף ג'יני - יחד עם כמה ילדי מוגלגים - תעבור ייסורים נוראיים שמהם עלולה לא לשרוד. הוא החליק את היומן לג'יני בכרך ודף בע"מ, אחרי שרב עם אביה וקיבל מכה בעין מעותק של אנציקלופדיית הפטריות.

התוכנית נראתה מוצלחת בתחילה, למרות שגמדון הבית דובי ניסה להזהיר את הארי פוטר. תלמידים, חיות ורוחות רפאים התאבנו באופן שיטתי על-ידי כך שהבסיליסק, שהיה ברשותה של ג'יני, שוחרר לאחר שהיומן אחז בה והתחזק בהדרגה. עם לחץ מלוציוס שאיים שיתקיף את משפחותייהם אם לא ישתפו פעולה, חבר המנהלים הצביע על הדחת אלבוס דמבלדור מניהולו.

עם זאת, התוכנית נכשלה כשרידל ביומן החליט לרדוף אחר מטרות משלו, ובמקום להמשיך לאבן את ילדי-המוגלגים בבית-הספר, הוא שם את עיניו על השמדת הארי פוטר - הילד שג'יני סיפרה לו שיהרוג אותו בעתיד. לבסוף ג'יני הפסיקה לבטוח ביומן וזרקה אותו, אך רידל מהר מאוד חזר לשלוט בה שוב, ואילץ אותה להיכנס לתוך חדר הסודות, בתקווה שזה ימשוך את הארי לשם. ואכן, הוא עשה כך, אבל הרג את הבסיליסק והשמיד את היומן, ויחד איתו חתיכה מהנשמה של וולדמורט שהייתה בתוכו. הארי הוכיח שג'יני חפה מפשע, והפנה אצבע מאשימה לעבר האשם האמיתי – לוציוס. בהוספת חטא על פשע, הארי הצליח להערים על לוציוס ולשחרר את דובי לחופשי על-ידי עטיפת היומן בגרב שלו לפני שמסר אותו חזרה ללוציוס, ודובי תפס את הגרב לאחר שלוציוס השליך אותו הצידה ברישול. גמדון הבית גם הגן על הארי מההתקפה של לוציוס לאחר מכן, ופיצץ את בעליו לשעבר במורד המדרגות. לוציוס הודח מחבר המנהלים בשל איומיו על אחד-עשר החברים האחרים.

היה זה רמז לכך שמטרתו של לוציוס בתוכנית הזו לא הייתה ילדי המוגלגים, או אפילו ג'יני או אלבוס דמבלדור. מטרתו האמיתית הייתה לפגוע באמון של ארתור וויזלי, וכך לחבל בחוק להגנת המוגלגים שארתור הציע לאחרונה, שלוציוס - המאמין בטוהר-הדם ובנחיתות המוגלגים - מצא כפוגע. האנוכיות של לוציוס סיכנה את היומן, אשר ללא ידיעתו היה למעשה אחד מההורקרוקסים של הלורד וולדמורט.

במהלך השנה הזו, מאלפוי קנה לכל קבוצת הקווידיץ' של סליתרין מטאטאי נימבוס 2001, מכיוון שדראקו התקבל לקבוצה כמחפש.

בקביק ההיפוגריף
במהלך שנת הלימודים של 1993 הבן של לוציוס (דראקו) הותקף על-ידי היפוגריף בשם בקביק לאחר שהתגרה בו במהלך שיעור חיות פלא. לוציוס לקח את המקרה לבית המשפט, והתעקש שההיפוגריף הזה יישפט למוות. בעליו של בקביק, שומר-הקרקעות רובאוס האגריד, ניסה נואשות להגן עליו, ועם הסיוע של הרמיוני גריינג'ר התווכח שבקביק גורה על-ידי דראקו ותקף להגנה עצמית, אך למרות מאמציו מאלפוי עדיין זכה ובקביק נידון למוות. אולם, לפני שתליין המשרד וולדן מקנייר ביצע את ההוצאה להורג, בקביק ניצל על ידי הארי פוטר והרמיוני גריינג'ר, ולאחר מכן סיריוס בלק הפך להיות בעליו.

מלחמת הקוסמים השניה

"לוציוס, ידידי החלקלק," הוא לחש, ונעצר לפניו. "מספרים לי שמעולם לא גינית את הדרך הישנה, למרות שאתה מציג לעולם פני אדם מכובד. אתה עדיין תשמח להנהיג מדי פעם ערב של עינוי מוגלגים, אם אינני טועה. ובכל זאת, מעולם לא ניסית למצוא אותי, לוציוס... פעילותך באליפות העולם הקווידיץ' ודאי היתה משעשעת... אך לא עדיף היה להשקיע את מאמציך בניסיון למצוא את אדונך ולסייע לו?"
"אדוני, עמדתי על המשמר ללא הרף," נשמע מייד קולו של לוציוס מאלפוי בוקע מתוך הברדס. "אילו היה זכר לנוכחותך, שמועה לחושה על מקום הימצאך, הייתי רץ לצידך מייד, דבר לא היה מונע ממני -"
"ובכל זאת ברחת מהאות שלי, בקיץ האחרון, כשאוכל-מוות נאמן שלח אותו לשמים?" אמר וולדמורט בעצלתיים, ואדון מאלפוי חדל מייד לדבר. "כן, אני יודע על זה, לוציוס... איכזבת אותי... בעתיד אצפה לשירות נאמן יותר."
"כמובן, אדוני, כמובן... אתה רחמן, תודה לך..."
- לוציוס מאלפוי ולורד וולדמורט, ערב פתיחת מלחמת הקוסמים השנייה.

בשנת 1994 לוציוס נכח בגביע העולם בקווידיץ' וישב עם משפחתו בקופסאות הפאר יחד עם ראש משרד-הקסמים קורנליוס פאדג'. לאחר האליפות, בשעות אחר-הצהריים, מאלפוי ועוד כמה אוכלי מוות לשעבר היו מעורבים בעינויים והשפלות של מנהל אתר האיצטדיון ומשפחתו, שהיו מוגלגים (אף שבאותה עת זה לא היה ידוע לציבור), ונמלט כאשר אות-האופל שוגר אל השמיים.

"מעולם לא ויתרתי על הדרכים הישנות. הפנים שהייתי חייב להציג כל יום מאז העדרותך... זו המסכה האמיתית שלי."
- לוציוס מאלפוי ללורד וולדמורט, ערב פתיחת מלחמת הקוסמים השנייה (הסרט הרביעי).

כאשר לורד וולדמורט עלה שוב בקיץ של שנת 1995 לוציוס חזר לזימון שלו, וטען שכל הזמן עשה הכל כדי למצוא את וולדמורט ולעזור לו לעלות בשנית. וולדמורט האמין שלוציוס לא ויתר לגמרי על דרכיו הישנות, אך היה מעט ספק בנאמנותו אל וולדמורט, משום שמאלפוי ברח מהסימן האפל בגביע הקווידיץ' העולמי. אף על פי שהארי היה עד להצהרת הנאמנות של מאלפוי לוולדמורט, כמעט אף אחד במשרד הקסמים לא האמין לו, ומאלפוי המשיך לשמור על קשרים חזקים במקומות גבוהים מאוד במשרד בדרך הבולטת ביותר - בצורת תמיכה כספית, כפי שהיה בעבר.

בשנת 1995, לאחר המשפט של הארי פוטר, מאלפוי ופאדג' נתקלו בהארי ונרמז שמאלפוי נותן כסף למשרד. מאלפוי הופיע בעודו עושה עסקאות מפוקפקות עם קורנליוס פאדג' במחלקת המסתורין לפני המשפט של הארי. יכול להיות שלוציוס שכנע את פאדג' לא לטהר את שמו של הארי.

הסיורים התכופים של מאלפוי כדי לפגוש את פאדג' שימשו גם כתירוצים למקם את קללת האימפריוס על פקידי משרד-הקסמים, כגון בודריק בוד וחבר מסדר עוף החול סטרג'יס פודמור, על-פי המסדר של וולדמורט. קללות אלו הוטלו במטרה להשיג את הנבואה של סיביל טרלוני. אולם, ניסיונות אלה לא האריכו ימים, כיוון שבוד נכשל בהשגת הנבואה ולכן וולדמורט רצח אותו, ופודמור נעצר בשל ניסיונו לפרוץ לתוך היכל הנבואות.

הקרב על מחלקת המסתורין והמעצר

"פוטר, זמנך עבר," אמר לוציוס מאלפוי בקול מדושן עונג והסיר את המסיכה מעל פניו. "עכשיו הושט לי את הנבואה כמו ילד טוב..."
"קודם – קודם תשחרר את האחרים, ואז אתן לך את הנבואה! " אמר הארי נואשות.
כמה מאוכלי-המוות צחקו.
"אתה לא נמצא בעמדת מיקוח, פוטר," אמר לוציוס מאלפוי, ובפניו החיוורים עלה סומק של הנאה. "אתה מבין, אנחנו עשרה, ואתה רק אחד... או שדמבלדור עוד לא לימד אותך לספור?"
- לוציוס מאלפוי והארי פוטר, הקרב על מחלקת המסתורין.

לאחר הכישלון של ניסיונותיו הקודמים להשגת הנבואה, וולדמורט ניסה (והצליח) לפתות את הארי לבוא להיכל הנבואות על-ידי נטיעת חיזיון במוחו שבו הוא מענה את סנדקו.

מאלפוי – יחד עם בלטריקס, רודולפוס ורבסטאן לסטריינג', אוגוסטוס רוקווד, אנטונין דוחולוב, נוט, ג'אגסון, מאלסיבר, קראב, וולדן מקנייר ואייברי – היה מעורב בקרב במחלקת המסתורין, לשם נשלחו כדי לקחת את הנבואה מידיו של הארי. עם זאת, הארי וחמשת החברים שליוו אותו- כל חברי צבא דמבלדור- הצליחו להדוף את אוכלי המוות עד שכמה מחברי מסדר עוף החול הגיעו.

משימתו של לוציוס להשיג בחזרה את הנבואה נכשלה בסופו של דבר, כשנוויל לונגבוטום - תחת השפעתה של קללת טרנטאלגרה של אנטונין דוחולוב - במקרה שבר את הנבואה. לוציוס נראה לעיני מספר עצום של פקידי המשרד שזומנו למקום על-ידי אלבוס דמבלדור כדי לראות את המערכה; עכשיו, עם הוכחות חותכות המצביעות על זהותו של לוציוס כאוכל מוות, לוציוס נשלח מיד לכלא אזקבאן כמו שאר חוליית אוכלי-המוות שלו, למעט בלטריקס לסטריינג' שברחה יחד עם וולדמורט.

לאחר האירועים במחלקת המסתורין וולדמורט האשים בעיקר את לוציוס על הכישלון, מכיוון שלוציוס פיקד על כוח משימה קטן של וולדמורט. כישלונו של לוציוס במחלקת המסתורין, בשילוב עם ההרס במקרה של חלק מהנשמה של וולדמורט עם היומן של טום רידל, הביאו להפסד של כל מעמדו אצל אדון האופל. יש מאמינים שהוא היה בטוח יותר באזקבאן מאשר שהיה חופשי. לוציוס נידון למאסר-עולם באזקאבן.

לוציוס מאלפוי בקרב על מחלקת המסתורין: הודף קללה, לוחם, ברגע שבירת הנבואה

הבריחה מאזקבאן
בקיץ של שנת 1997 לוציוס וכל אוכלי המוות הכלואים ברחו מכלא אזקבאן עם עזרתו של וולדמורט. אולם, המאלפויים כבר לא החזיקו ביחס גבוה עם אדון האופל, למרות שנתנו את ביתם כבסיס לפעילותו. וולדמורט לעג בגלוי למשפחה בפגישת אוכלי המוות בקיץ של 1997, לקח את שרביטו של לוציוס ולעג לקרבתם עם איש הזאב רמוס לופין, דרך אחייניתה של נרקיסה, נימפדורה טונקס. לוציוס נהפך להיות כמעט משרת.

לוציוס מאלפוי: מבוקש, באזקבאן

תגרה באחוזת מאלפוי

"נו, דראקו?" שאל לוציוס מאלפוי. הוא נשמע להוט למדי. "זה הוא? האם זה הארי פוטר?"
"אני לא – אני לא יכול להגיד בוודאות," אמר דראקו. הוא שמר מרחק מגרייבק, ונראה היה שהוא חושש להביט בעיניו של הארי לא פחות משהארי חושש להביט בו.
"אבל תסתכל עליו טוב, תסתכל! תתקרב עוד קצת!" הארי מעולם לא שמע את לוציוס מאלפוי נרגש כל-כך.
"דראקו, אם אנחנו נהיה אלה שנמסור את פוטר לידיו של אדון האופל, הכל ייסל-"
"נו נו, בוא לא נשכח מי באמת תפס אותו, מר מאלפוי," אמר גרייבק בנימה מאיימת.
"ברור שלא, ברור שלא!" אמר לוציוס בקוצר-רוח.
- לוציוס ודראקו באחוזת מאלפוי.

המאלפויים נואשו להזדמות שהכל ייסלח, ולכן התרגשו כאשר חבורה של חטפנים בהנהגתו של פנרייר גרייבק הביאו את הארי פוטר וחבריו לאחוזה באביב של שנת 1998. לוציוס לחץ על בנו המסויג והמפוחד לזהות את הארי, ולזהות את רון וויזלי בתור הבן של ארתור וויזלי. הוא התווכח עם גיסתו מי יהיה האחד שיקרא לוולדמורט בעזרת האות-האפל, אבל כאשר שבלטריקס הבחינה שהם מחזיקים את החרב של גודריק גריפינדור - שהאמינה שהיא מוחזקת בכספת שלה בגרינגוטס בין שאר חפציה - היא עינתה את הרמיוני גריינג'ר כדי לקבל מידע על החרב עם קללת הקרושיאטוס, בעוד האחרים נלקחו למטה למרתף.
לאחר שהרמיוני שיקרה לגבי החרב ואמרה שהיא העתק וגריפיהוק המשיך עם הסיפור שלה, בלטריקס זימנה את וולדמורט, אבל דובי- גמדון הבית של המאלפויים לשעבר- בא לחלץ את האסירים. הארי ורון רצו במעלה המדרגות, ושיתקו את לוציוס. לאחר בריחתם, המאלפויים ובלטריקס הוענשו בחומרה על ידי וולדמורט.

הקרב על הוגוורטס

"אדון," אמר קול מיואש וסדוק. הוא הסתובב: לוציוס מאלפוי ישב בפינה החשוכה ביותר, לבושי בלויי סחבות ונושא את סימני העונש שקיבל אחרי בריחתו האחרונה של הילד. אחת מעיניו היתה עדיין עצומה ונפוחה. "אדון... בבקשה... הבן שלי..."
"אם בנך מת, לוציוס, זו לא אשמתי. הוא לא הצטרף אלי כמו שאר הסלית'רינים. אולי הוא בחר להתיידד עם הארי פוטר?"
"לא – לעולם לא," לחש מאלפוי.
"עליך לקוות שאתה צודק."
"האם אינך חושש, אדון, שפוטר עלול למות מידו של אחר ולא מידך?" שאל מאלפוי בקול רועד. "האם לא יהיה זה... אני מבקש את סליחתך... נבון יותר לבטל את הקרב, להיכנס לטירה ולחפש אותו בכו-בכוחות עצמך?"
"אל תעמיד פנים, לוציוס. אתה מקווה לעצור את הלחימה כדי שתוכל לברר מה עלה בגורל בנך."
- לוציוס מתחנן בפני וולדמורט לאשר לו למצוא את דראקו במהלך הקרב על הוגוורטס.

עד הקרב על הוגוורטס, לוציוס הראה שהוא יותר מודאג משלום בנו מאשר ממטרתו של וולדמורט, והתחנן להיות ראשי כדי למצוא אותו כשהלחימה החלה. נרקיסה שיקרה ישירות לוולדמורט למען טובת הארי שהוא הודיע לה שדראקו היה עדיין בחיים, והיא ולוציוס רצו דרך הקהל "אפילו לא מנסים להיחלם אלא רק צועקים את שמו של בנם". לאחר תבוסתו של וולדמורט, לוציוס, נרקיסה ודראקו ישבו באולם הגדול במהלך החגיגות, ונראה שהם לא בטוחים שהם שייכים לשם.

לוציוס מאלפוי ומשפחתו, הקרב על הוגוורטס

חיים מאוחרים
הפשעים של לוציוס ודראקו נמחלו בשל נטישתם את הלורד וולדמורט ומטרתו והשקר של נרקיסה לאדון האופל שהציל את חייו של הארי פוטר ביער האסור, ואף אחד מהם לא שירת זמן באזקבאן.

לוציוס זכה בסופו של דבר בנכד בשם סקורפיוס מאלפוי, אחרי שדראקו התחתן עם אסטוריה גרינגרס.

מראה חיצוני
ללוציוס יש פנים מחודדים וחיוורים, שיער בלונדיני חיוור, עיינים ירוקות וקרות ולעיתים קרובות נושא מקל הליכה עם נחש בראשו שמכיל את שרביטו. בנו דראקו דומה לו מאוד, ונאמר שנכדו סקורפיוס דומה לדראקו, כך שלוציוס ונכדו דומים.

אישיות ותכונות

"לא אכפת לי מה אביך חושב. הוא נתעב, ואכזרי. ואתה פשוט פתטי."
- הארי פוטר לדראקו מאלפוי (הסרט הרביעי).

למרות היותו התגלמות העושר וההשפעה בעולם הקוסמים, לוציוס מאלפוי היה גזען חסר רחמים; הוא היה גאה מאוד במעמד האצולה שלו והציג את עצמו כאדם נעלה מבחינה גזעית למוגלגים, ילדי-מוגלגים וחצויי-דם. הוא גם מחוכם, מטפס חברתית, סתגלני שהיה טוב בשליטה על אחרים. אבל מאחורי ציפוי המכובדות שלו, הוא טיפל באנשים באכזריות. הוא ניצל באופן בוטה את ג'ינברה וויזלי בניסיון להכפיש את שם אביה במשרד ולסלק את אלבוס דמבלדור מהעמדה שלו בתור המנהל של הוגוורטס. ניסיון זה היה גורם למותה אם הארי פוטר לא היה מתערב.

בתוך כל ההתנהגות החלקלקה של לוציוס מסתתר צד פחדני קלוש. כמו פיטר פטיגרו ודולורס אמברידג', הוא בחר בצד שיועיל יותר לקידומו החברתי. הוא מעולם לא היה נאמן ללא שום תנאים משם שלא רצה להיות מוצג באור שלילי בפני אנשים משני הצדדים. במהלך גביע הקווידיץ' העולמי הוא השתתף באופן אנונימי בהתעללות של מוגלגים, אך ברח כשהאות האפל נורה לשמיים. למעשה, במקום לנסות למצוא את לורד וולדמורט כשהוא איבד את כל כוחותיו מלכתחילה, הוא העמיד פנים שהבין את טעותו וניסה להתחבב על אנשי משרד-הקסמים. הוא טען בפני וולדמורט שתמיד היה ערני לשובו, אך כאשר וולדמורט ציין שברח מאות האופל לוציוס השתתק מיד. עם זאת, הוא ניסה להוציא לפועל את תוכניתו של וולדמורט להשתמש ביומן כדי לפתוח את חדר הסודות, אך לא הבין שהיומן מכיל פיסה מנשמתו של אדונו.
ללוציוס היה אכפת מאוד מאשתו ובנו. הוא היה אחד מאוכלי-המוות הבודדים שהיו מסוגלים לחוש אהבה אמיתית. הוא ונרקיסה פינקו והגנו על בנם היחיד, ולוציוס אף הוכיח שהיו לו ציפיות מבנו, כמו למשל כשנזף בו על כך שהרמיוני גריינג'ר חכמה יותר ממנו. כאשר לוציוס הרגיז את וולדמורט, אדון האופל חייב את דראקו להרוג את דמבלדור, בתור התקפה עקיפה על לוציוס. בסופו של דבר, יחד עם נרקיסה, הוא הראה שמשפחה חשובה לו יותר משירותו לוולדמורט. אהבתו של לוציוס לדראקו ונרקיסה אפשרה לו להתגבר על הצד הפחדני שבו כשהוא נכנס היישר אל תוך סערת הקרב בזמן המצור על הוגוורטס, בניסיון למצוא את דראקו.

יכולות קסם ומיומנויות

• אהבה: למרות אופיו הקר והאכזרי, לוציוס היה אחד מאוכלי המוות היחידים שהיה מסוגל לחוש אהבה. ללוציוס היה אכפת מאוד ממשפחתו, במיוחד מנרקיסה ודראקו. בסופו של דבר אהבתו למשפחה שלו דחפה אותו לנטוש את וולדמורט כדי לחפש את דראקו, והנטישה הזו מנעה מלוציוס גזר דין באזקאבן עם משפחתו.
• אומנויות האופל: גמדון הבית שלו קרא לו קוסם אפל והוא היה אוכל מוות מלא עוצמה, בהיותו חבר במעגל הפנימי ביותר של וולדמורט.
• קללות שאין עליהן מחילה: לוציוס היה מנוסה בקללות אימפריוס, והשתמש בה הרבה במשרד הקסמים. לוציוס גם עמד להשתמש בקללה ההורגת על הארי פוטר בשנה השנייה שלו, אולם הוא הצליח לומר רק את החלק הראשון של הקללה, לפני שדובי עצר אותו. בתור חבר במעגל הפנימי ביותר של אוכלי המוות, ניתן להניח שלקח חלק בעינויים וברצח באמצעות קללת קרושיו.
• דו-קרב: לוציוס היה מנוסה בדו קרב, והיה מסוגל להתמודד נגד סיריוס בלק והארי פוטר בו זמנית במשרד הקסמים. הוא היה אוכל המוות היחיד, מלבד סנייפ, שהיה מספיק בטוח ביכולותיו כדי להתייצב מול בלטריקס לסטריינג' ולהסיט את האחת הקללות שלה, שהייתה מכוונת אל הארי, מפני שדאג שהקללה תנפץ בטעות את הנבואה שהארי החזיק. לוציוס נכח בקרב על הוגוורטס, אבל נלחם מעט- אם בכלל- במהלך הקרב, מפני שהיה עם וולדמורט בצריף המצווח בחלק הראשון של הקרב וחיפש את בנו בחלק השני.
• הכנת שיקויים: בשנות לימודיו בהוגוורטס, לוציוס נודע על-ידי הוראס סלגהורן בהיותו מוכשר למדי בשיקויים.

רכוש

• המקל המכושף: ללוציוס היה מקל הליכה שהיה מכושף בקסם מגן, כדי להגן עליו מפני לחשים. השרביט שלו הוחבא בתוך המקל בשביל התקפת פתע וכדי שיוכל לתקוף ולהתגונן מפני לחשים בו זמנית. המקל היה מקושט בראש נחש בראשו. הקישוט נשבר על ידי וולדמורט באחת הפגישות באחוזת מאלפוי, כשוולדמורט אילץ את לוציוס לתת לו את שרביטו, תחת הנחה ששרביט של מישהו אחר - אבל לא שרביטו שלו, יוכל להרוג את הארי פוטר.
• רעלים: בשנת 1992 הארי ראה את לוציוס מוכר רעלים אפלים בבורגין וברקס, מפני שהמשרד ביצע פשיטות בבתים פרטיים.
• היומן של טום רידל: כשהוא נעשה אוכל מוות, לורד וולדמורט האמין בלוציוס ונתן לו לשמור על ההורקרוקס שלו, אך היומן הושמד על-ידי הארי פוטר בחדר הסודות.

אטימולוגיה

• ייתכן שהשם "לוציוס" בא מהדיקטטור הרומי לוקיוס קורנליוס סולה, אשר הוציא להורג את יריביו בשיקול דעת. השם שלו יכול להיות גם במקור משמו של הקיסר הרומי לוקיוס דומיטיוס אהנוברבוס, הידוע גם בשם נרו. לוציוס זה שם הנובע מהמילה הלטינית שמשמעותה "מבריק" או "אינטליגנטי" והוא קשור לשם לוציפר, השם הראשון של השטן, מה שאולי אומר לנו שלוציוס מאלפוי היה מבריק אך רשע, או רק רשע.
• "מאלפוי" לקוח מהביטוי הצרפתית Mal Foi או Mal Foy, שמשמעותו "אמונה רעה" או "בוגדני".
• במחזה של שייקספיר, "יוליוס קיסר", לוציוס הוא משרתו של ברוטוס, מנהיג אשר זומם להתנקש בחיי הקיסר.