האתר והפורומים  ·   מדיה  ·   הספרים  ·   הדמויות  ·   הסרטים  ·   השחקנים  ·   שונות

ברוך הבא, אורח ( התחבר | הירשם )

0 חרמשים
פורומיםפאנפיקיםHPlanetהאנציקלופדיהמערכת הדו-קרבהוגסמיד
מממנים



מצנפת המיון
ברוך הבא Guest המערכת זיהתה אותך כלא ממויין, תוכל להתמיין כאן
 

פאנפיקים אחרונים
שם הפאנפיק: חוזר בתשובה
עודכן ב: היום ב 2:38 pm

שם הפאנפיק: לילה רידל מרס
עודכן ב: היום ב 1:33 pm

שם הפאנפיק: הארי פוטר ואבן האוב
עודכן ב: היום ב 11:59 am

שם הפאנפיק: חצויה+
עודכן ב: אתמול ב 9:42 pm

שם הפאנפיק: יללת הזאב
עודכן ב: אתמול ב 7:56 pm

 

גלישה נעימה
פורטל הארי פוטר הישראלי מאחל לכל גולשיו ומשתמשיו גלישה מהנה.

מדאם פינס דורשת בתקיפות שכל התלמידים שלא החזירו את הספרים שהשאילו מהספרייה תוך שבוע אחד יעשו כן מיידית, לבל יתקלו בתאונות מצערות בעודם מהלכים במסדרונות.

פרופסור מקגונגל מבקשת להזכיר שהשמירה על חוקי הפורומים הינה בגדר חובה.
 

הקמיע של סלזאר סלית'רין

הקמיע של סלית'רין הקמיע של סלזאר סלית'רין היה במקור תכשיט השייך לסלזאר סלית'רין, והוא החל לעבור בירושה במשפחתו לאחר מותו. הוא היה קמיע עשוי זהב, עליו טבועה האות S, בולטת, מעוקלת ומעוטרת באבן ירוקה ונוצצת. לאחר שעבר בירושה מסלית'רין, הגיע הקמיע לידי משפחת גונט. ואנדרולו גונט שמר על הקמיע, שהגיע אליו כנכס משפחתי בנוסף לטבעת שלו - שני סימנים מובהקים של דם-טהור. לאחר שגונט ובנו, מורפין גונט, נכנסו לאזקבאן, הקמיע נגנב בידי ביתו של ואנדרולו, מרופי גונט, שמכרה את התכשיט לקרקטקוס ברק במחיר נמוך לאין שיעור מערכו האמיתי של הקמיע.

הקמיע נקנה מהחנות של ברק, בורגין וברקס, על-ידי קוסמת עשירה בשם חפציבה סמית', שנודעה בחיבתה לחפצים מיוחדים ורבי ערך. באמצע המאה העשרים הציגה סמית' את התליון בפני טום רידל הצעיר, בזמן בו עבד אצל בורגין וברקס - מטרתו הייתה לשכנע אנשים למכור את חפציהם לחנות. למרות זאת הייתה חפציבה נחושה בדעתה שלא למכור את הקמיע. רידל התעניין בקמיע (שהיה, כמובן, שלו מלידה), ויומיים לאחר מכן נמצאה חפציבה ללא רוח חיים, וגמדונת הבית שלה, הוקי, הודתה שעשתה זאת (ככל הנראה הטיל רידל כישוף ששינה את זיכרונותיה, כפי שהטיל שנים קודם לכן על דודו, מורפין). טום רצח קבצן מוגלגי על מנת להפוך את הקמיע להורקרוקס, והסתיר אותו בתוך מערה על שפת הים. הקמיע נגנב על-ידי אוכל-מוות בוגד בשם רגולוס בלק, שהורה לגמדון הבית שלו, קריצ'ר, להשמיד אותו, אך הדבר היה מעבר ליכולתו של הגמדון.

הקמיע, שנשמר על-ידי גמדון הבית, קריצ'ר, נגנב מכיכר גרימולד מספר 12, בית משפחת בלק, על-ידי מנדנגוס פלצ'ר. פלצ'ר בזז את הבית בחיפוש אחר חפצים שעברו בירושה במשפחת בלק, לאחר שהצאצא האחרון של המשפחה, סיריוס בלק, מת. במהלך ניסיונותיהם של הארי פוטר, הרמיוני גריינג'ר ורון וויזלי למצוא את ההורקרוקסים של וולדמורט, החליטו השלושה לחפש את הקמיע, לאחר שמצאו את הקמיע המזוייף שהשאיר רגולוס אחריו במערה. הם גילו מפיו של מנדנגוס שהקמיע נלקח ממנו על-ידי פקידה ממשרד הקסמים בשם דולורס אמברידג', ולכן הסתננו השלושה למשרד הקסמים, מצאו את אמברידג', והשיגו את הקמיע. הארי השיג את חרבו של גודריק גריפינדור בתחתית אגם קפוא, ורון הצליח להשמיד את ההורקרוקס בעזרת החרב (שהייתה מוכתמת ברעל הבסיליסק, אחד מהחומרים היחידים המסוגלים להשמיד הורקרוקסים) בחורף 1997.

הוא הביט באות S העקלקלה, המשובצת אבנים ירוקות נוצצות; קל היה לדמיין אותה כנחש זעיר המפותל על האבן הקרה. [...] מתרכז באות S ומדמיין שם נחש. תוכן הקמיע רישרש כמו ג'וק במלכודת. כמעט היה מפתה לרחם עליו, אלא שהחתך סביב צווארו של הארי עדיין כאב. [...] ודלת הזהב של הקמיע נפחתה בנקישה רכה. מאחורי כל אחד משני חלונות הזכוכית שבתוך הקמיע מיצמצה עין-אדם אמיתית, כהה ויפה כפי שהיו עיניו של טום רידל לפני שהפכו לאדומות ומחורצות-אישונים.
- תיאור הקמיע לפני שהושמד בידי הארי פוטר ובידי רון וויזלי, הספר השביעי.

היסטוריה

יצירת הקמיע
הקמיע היה פרי יצירתו של סלזאר סלית'רין, המייסד המכובד של בית סלית'רין, ממייסדי הוגוורטס, בית-הספר לכישוף ולקוסמות. כשסלזאר סלית'רין יצר את הקמיע, הוא כישף אותו כך שרק דוברי לחששנית כמוהו יוכלו לפתוח אותו. כשעזב סלית'רין את הוגוורטס, הוא לקח את הקמיע איתו.

סלאזר סלית'רין עם הקמיע שיצר
סלזאר סלית'רין עם הקמיע שיצר

מעבר במשפחה

"ואנדרולו, בנו מורפין ובתו מרופי היו נצרים אחרונים למשפחת גונט, משפחת קוסמים עתיקה שנודעה בנטייתה לחוסר יציבות ואלימות. הנטייה הזאת התעצמה במרוצת הדורות, בשל מנהגם של בני המשפחה להתחתן עם דודניהם. חוסר שיקול דעת, בצירוף חיבה עזה לחיי פאר, הוביל לבזבוז ההון המשפחתי כולו כמה דורות לפני לידתו של ואנדרולו. הוא, כפי שראית, הוא ירש רק עוני ומצוקה, מזג רע, מידה עצומה של יהירות וגאווה, וכמה מזכרות משפחתיות שהיו יקרות לליבו לפחות כמו בנו, וללא ספק יותר מבתו."
- תיאור משפחת גונט ונכסיהם המשפחתי מפי אלבוס דמבלדור, הספר השישי.

לאחר שנפטר סלזאר סלית'רין, עבר הקמיע בירושה במשפחתו, עד שלבסוף הגיע לידיו של ואנדרולו גונט, שהתגורר מחוץ לישוב הנגלטון הקטנה. הקמיע היה אחד משני הנכסים המשפחתיים הנותרים של משפחת גונט; האחר היה טבעת שעברה מאוחר יותר בירושה במשפחת פברל. למרות האובססיה של ואנדרולו לשני החפצים, הוא הותיר לביתו, מורפי, בה התעלל קשות, לענוד את הקמיע סביב צאוורה. לאחר שואנדרולו ומורפין נכלאו באזקאבן על התקפה של מוגל ומספר פקידים של משרד הקסמים, ברחה מורפי מזוועות ביתה ונמלטה ללונדון עם טום רידל האב. מאוחר יותר אמר אלבוס דמבלדור שהוא משער שהשתמשה בשיקוי אהבה כדי לזכות בליבו.

לאחר שברחו והתחתנו בסתר, נכנסה מורפי להריון, ונשאה את בנו של רידל בבטנה. לאורך הריונה הפסיקה מורפי ככל הנראה לתת לרידל משיקוי האהבה, מתוך תקווה שיבחר להישאר איתה או שלפחות ישאר למען הילד. תקוותה התנפצה כשרידל עזב את מרופ' וחזר להנגלטון הקטנה. זקוקה נואשות לכסף, מכרה מורפי את החפץ היקר היחיד שהיה ברשותה – הקמיע – לקרקטקוס ברק תמורת עשר אוניות בלבד, מכיוון שלא ידעה שהמחיר לא התקרב אפילו למחירו האמיתי של החפץ, או שפשוט לא היה לה אכפת. זמן קצר לאחר מכן, בליל סילבסטר 1926, הגיעה מורפי לבית יתומים מוגלגי ושם הולידה את בנה, וקראה לו טום ואנדרולו רידל על שמם של אביה ובעלה. מורפי מצאה את מותה זמן קצר לאחר מכן, והותירה את בנה בחסות בית היתומים.

הפיכתו להורקרוקס
שנים רבות לאחר מכן, סיים טום רידל את לימודיו בהוגוורטס, והחל לעבוד בחנות בורגין וברקס, דוחה בשאט נפש הצעות עבודה יוקרתיות. במסגרת עבודתו, ביקר רידל מכשפה מבוגרת, העונה לשם חפציבה סמית', בכל הזדמנות אפשרית, והקסים אותה בעזרת פרחים ומחמאות. לאחר ביקורים רבים, הציגה חפציבה בפני רידל את החפצים הכי יקרים שלה, בתקווה שיוכל להעריך את ההיסטוריה המיוחדת של החפצים הללו: הגביע של הלגה הפלפאף - חפץ אותו ירשה מקרוב משפחה חשוב - והקמיע. היא סיפרה שלשני החפצים כוחות שאותם עדיין לא חקרה לעומק, וסיפרה על ההיסטוריה רבת השנים של הקמיע. חפציבה הודתה ששילמה הון לקרקטקוס ברק עבור החפץ אותו קנה בעבר מ"אישה מרופטת למראה", לה שילם סכום זעום עבורו. בזמן הזה הכיר כבר טום רידל את עץ משפחתו, וידע היטב שהאישה המרופטת למראה עליה דיברה חפציבה, הייתה אימו. רידל החזיר את הגביע ללא מחשבה שנייה, אך כשהגיע הזמן להחזיר את הקמיע, נרתע רידל קצרות, והותיר למבט מלא תאווה לשטף את פניו לפני שנתן לקמיע להחליק מבין אצבעותיו. לפי דבריו של דמבלדור, ראה רידל את הקמיע כשלו בגלל הקשרים המשפחתיים שכבלו אותו אליו – זו הייתה אחת הסיבות שבגללן חשק בו.

יומיים לאחר מכן נמצאה חפציבה סמית' מתה, וגמדונת הבית שלה הודתה שהרעילה בלי כוונה את הקקאו אותו שתתה הבעלים שלה, בכך שהתבלבלה בין רעל נדיר וקטלני שהיה ברשותה לבין סוכר. אלבוס דמבלדור האמין שרידל רצח את סמית' במו ידיו, והשתיל זכרונות שווא במוחה של גמדונת הבית כדי להימנע מעונש. המקרה לא היה שונה בהרבה מרצח משפחת רידל בהנגלטון הקטנה כמה שנים מוקדם יותר.

הטענה הרווחת היא, שבבעלותה של חפציבה סמית' נמצאו חפצי ערך רבים נוספים, אותם הסתירה במקומות מסתור שונים בביתה. רק מאוחר יותר גילו בני משפחתה של סמית' שהגביע והקמיע אינם, אבל לקראת הזמן הזה כבר התפטר רידל ונעלם; איש לא שמע ממנו דבר במשך עשור שלם. רידל רצח קבצן מוגלגי, וניצל את המוות שלו כדי להפוך את הקמיע להורקרוקס. הרצח הזה היה נבדל מהשאר, מכיוון שבדרך כלל בחר לנצל מוות של אנשים להם חשיבות מיוחדת בשבילו כדי ליצור הורקרוקסים.

שנים רבות לאחר מכן, לאחר שהיה ידוע בתור הלורד וולדמורט, הסתיר רידל את הקמיע במערה לצד הים שבה נהג לבקר בתור ילד. זו הייתה אותה מערה בה עשה רידל דבר כה נורא שגרם לאיימי בנסון ודניס בישופ, שני יתומים, לאבד את יכולת הדיבור שלהם מרוב הלם. בנוסף למחסומים הטבעיים של המקום, הטיל וולדמורט מספר כישופים שיגנו על הקמיע. ראשית, עשה שהדרך היחידה להיכנס למערה ולצאת ממנה תהיה התעתקות. שנית, יצר דלת בלתי נראית שתפתח רק במידה וכופר דם ימחה על פני קירות המערה. לאחר מכן, יצר אגם בו שורצים חיז"לים. הוא גם יצר סירת משוטים בלתי נראית, שתעביר רק קוסם אחד בשלום בכל פעם לצידו השני של האגם, וכמו כן, בתור הגנה אחרונה, קערה מלאה בשיקוי ירוק זוהר, אותו אי אפשר היה להעלים, להזיז, לשאוב או לשנות את כמותו בכל דרך. הדרך היחידה להעלים את השיקוי מהקערה כדי להגיע לקמיע בתחתית שלה היה לשתות אותו. השיקוי עורר כאב בלתי נסבל בגופו של השותה, וגרם לו לחיות מחדש את הזכרונות הרעים ביותר שלהם ולעמוד מול הפחדים הגדולים ביותר שלהם, כמו בחלום בלהות. אם נשאר כוח לשותה מן השיקוי לאחר שרוקן את הקערה, יתעורר בו הדחף לשתות מים. מכיוון שכל מקור מים אחר יעלם, לא תהיה לשותה מן הקערה ברירה אלא לשתות ממי האגם, דבר שיעיר לחיים את צבא החיז"לים השורצים בתחתית.

מערת ההורקרוקס
מערת ההורקרוקס - המערה בה הטמין טום רידל את הקמיע

החלפת הקמיע והחבאת ההורקרוקס

לכבוד אדון האופל,
ברור לי שאמות הרבה לפני שתקרא את זה,
אבל רציתי שתדע שאני גיליתי את סודך.
גנבתי את ההורקרוקס האמיתי, ובכוונתי
להשמיד אותו בהקדם האפשרי.
כעת אלך אל מותי ובליבי תקווה,
שכאשר תפגוש את היריב הראוי לך,
תהיה שוב בן תמותה.
רא"ב
- פתק אותו הותיר רגולוס בלק לוולדמורט, הספר השישי.

בסוף שנות השבעים פקד הלורד וולדמורט על אחד מאוכלי המוות לתת לו את גמדון הבית שלו. אוכל מוות צעיר, העונה לשם רגולוס בלק, נידב את גמדון הבית של משפחת בלק - קריצ'ר, עליו בדק וולדמורט את היעילות של המערה בפועל. הוא השאיר את קריצ'ר למות על האי שבאמצע האגם השחור, אך התעלם מהקסם שכובל את גמדוני הבית לאדונים שלהם, מחשיב פרט זה לשולי ומתחת לרמה שלו. מהסיבה שרגולוס הורה לקריצ'ר לבצע את כל מה שיורה לו הלורד וולדמורט ואז לשוב הביתה, התעתק קריצ'ר לביתו, חזרה לאדונו רגולוס. בלק הצעיר זעם על היחס שקיבל קריצ'ר, ומכיוון שראה עד איפה יילך וולדמורט עם תוכניותיו, החליט לפעול נגדו.

בזמן שהיה רגולוס אוכל מוות, הזכיר וולדמורט במעורפל את ההורקרוקסים שלו, מסיק שאף אחד לא יגלה כיצד באמת הפך לבן אלמוות. אמנם לקראת העריקה שלו הסיק רגולוס שוולדמורט כנראה יצר הורקרוקס, ואותו חפץ עליו רצה להגן ולשם מטרה זו ניצל את קריצ'ר, היה ההורקרוקס המדובר. לאחר שהגיע למסקנה זו, אמר לקריצ'ר לקחת אותו חזרה למערה, ועבר עם גמדון הבית לצידו השני של האגם, שם שתה מן השיקוי. רגולוס הורה לקריצ'ר להחליף את הקמיע האמיתי עם קמיע מזויף, לקחת את ההורקרוקס עצמו, ולהשמיד אותו. הוא פקד על קריצ'ר לעזוב את המערה בלעדיו, וקריצ'ר, עם ההורקרוקס בידיו, בהה באימה באדונו שנגרר מטה לתחתית האגם על ידי החיז"לים. לאחר מות אדונו, נס קריצ'ר לבית משפחת בלק השוכן בכיכר גרימולד מספר 12.

בשנים הבאות לא הצליח קריצ'ר להשמיד את ההורקרוקס, לא משנה מה עשה, למרות שהגיע למסקנה שיש לפתוח את הקמיע על מנת להרוס אותו. מכיוון שנכשל במשימה שנתן לו אדונו, קריצ'ר העניש את עצמו קשות. הוא הניח את הקמיע במיכל זכוכית בחדר האורחים, והותיר אותו שם עד שמסדר עוף החול החל להשתמש בבית בתור מפקדה בקיץ 1995. המסדר ביצע נקיון כולל שהיה צריך להיעשות כבר בעבר, והקמיע הושלח לאשפה. קריצ'ר לקח את הקמיע, והסתיר אותו בארון בו ישן, יחד עם נכסי משפחה אחרים אותם הציל מהאשפה.

לאחר המוות של סיריוס בלק, פחות משנה מאוחר יותר, תר חבר מסדר פושע בשם מנדנגוס פלצ'ר אחר חפצים יקרי-ערך ובזז אותם, בין היתר לקח גם את הקמיע מהארון של קריצ'ר. הוא מכר את החפצים למי שרק רצה לקנות אותם, בין היתר לאברפורת' דמבלדור ובסמטת דיאגון, שם דולורס אמברידג' עצרה אותו. הקמיע לכד את עיניה של אמברידג', שהסכימה לשחרר את פלצ'ר במידה ויתן לה אותו. היא השתמשה בקמיע בתור הוכחה בטוהר הדם שלה במכתב ההמלצה שכתבה, בו טענה שהחפץ עבר בירושה במשפחת סלווין.

השבת הקמיע
במשך שנים ארוכות חשד דמבלדור שוולדמורט עשה ניסויים בקסם אפל, ולאחר ששקל בזהירות, הגיע לאותה מסקנה אליה הגיע בעבר רגולוס בלק - כלומר לכך שוולדמורט יצר הורקרוקסים כדי להבטיח את האלמוות שלו. אמנם לא הייתה בידיו שום הוכחה עד מאי 1993, היום שבו הרג הארי פוטר את הבסיליסק של סלזאר סלית'רין בחדר הסודות, וחזר עם מה שנשאר מהיומן של טום רידל.

לאחר ששמע על הדרך המוזרה בה התנהג היומן, התחיל דמבלדור להאמין שבידיו הוכחה לתאוריה שלו. העובדה שההורקרוקס נוצר למטרות התקפה, ולא רק הגנה בלבד, הדאיגה אותו, והוא התחיל לחשוב על האפשרות שזהו אינו ההורקרוקס היחיד אותו יצר וולדמורט. דמבלדור חלק את התאוריה שלו עם הארי בזמן שנתו השישית בהוגוורטס, במסגרת סדרת השיעורים הפרטיים שקיימו.

במסגרת השיעורים, התעמקו השניים בזכרונות שנגעו ללורד וולדמורט בנקודות זמן שונות בחייו, והתדיינו בקשר לתיאוריות שונות על וולדמורט. יחד הם הגיעו למסקנה שחפצי ערך מפורסמים שנעלמו אך היו קשורים בדרך זו או אחרת לוולדמורט, כנראה הפכו להורקרוקסים – ביניהם הקמיע של סלזאר סלית'רין.

איתור הקמיע המזוייף ומותו של דמבלדור
דמבלדור העביר זמן רב משנותיו האחרונות בחיפושים אחר הורקרוקסים שנוצרו בידי וולדמורט, חיפושים שהוכיחו את עצמם לאחר מציאת הטבעת של ואנדרולו גונט בקיץ שנת 1996 כמניבי פרי, אך גם הרסניים. כאשר השמיד את ההורקרוקס, הוא קולל בקללה שהחלישה אותו והותירה לו רק שנה בודדה לחיות, למרות זאת המשיך דמבלדור בחיפוש אחר רמזים שיכולים להוביל להורקרוקסים אחרים.

מאמין שהוא הצליח למצוא הורקרוקס אחד, עזב דמבלדור יחד עם הארי את בית הספר באחד הערבים של חודש יוני 1997, בעודו מקווה להשיג את ההורקרוקס ולהשמיד אותו. השניים התעתקו בסמוך למערה לצד הים, ועשו את דרכם בין הקצף והגלים. כשלבסוף נכנסו לתוך המערה, ניחש דמבלדור היכן שוכנת הדלת ושילם בדמו שלו על אף התנגדותו של הארי, והסביר שדמו של הארי הרבה יותר חשוב מדמו שלו. השניים פסעו לתוך מעמקי המערה, הולכים לאורך השוללים של האגם הרחב. דמבלדור עצר בהפתעה, מבהיל את הארי, והבחין בשרשרת בלתי נראית הנמתחת מעל המים. גרירת השרשרת משכה סירת משוטים ממעמקי האגם, איתה שטו הארי ודמבלדור אל האי באמצע האגם.

כשהגיעו, ניסה דמבלדור לקחת את הקמיע, אך לא היה מסוגל להגיע אליו מבעד לשיקוי הירוק. לפני שהחל לשתות מן השיקוי, הוא השביע את הארי שברגע שלא יוכל להמשיך לשתות יותר, ישקה אותו הארי בכוח. כשהשיקוי נגמר, ניסה הארי לזמן מים בעזרת כישוף כדי להשקות את דמבלדור, אך לא הצליח בגלל הכישוף שהוטל על המערה. לאחר-מכן ניסה הארי לדלות מים מן האגם, דבר שהעיר את החיז"לים לחיים. בעוד שהארי כמעט נגרר לקרקעית האגם, שב דמבלדור להכרה, ויצר מסביבם טבעת אש שאילצה את החיז"לים לסגת. לאחר שלקחו את ההורקרוקס נמלטו השניים מהמערה.

לאחר שהתעתקו חזרה להוגסמיד הבחינו השניים באות האפל שהופיע מעל הוגוורטס, אך דמבלדור עדיין לא היה במיטבו. השניים השאילו מטאטאים ממדאם רוזמרטה והתעופפו למגדל האסטרונומיה, לא מודעים לכך שקרב פראי כבר מתנהל ברחבי בית הספר. בראש המגדל ארב להם דראקו מאלפוי, שפירק את דמבלדור מנשקו, אבל לא לפני שזה הספיק להטיל קללת נעילת גוף על הארי שהיה תחת גלימת ההיעלמות. זמן קצר לאחר מכן, הגיעו אוכלי מוות נוספים למקום, וכשהגיע הרגע המכריע, דראקו מאלפוי היסס, וסוורוס סנייפ שלח את קללת המוות שהרגה את דמבלדור והפילה אותו על הקרקע. אוכלי המוות עזבו את הטירה, והארי השיב לעצמו את הקמיע מבין שברי גופו של דמבלדור. לאחר שסקר אותו, גילה הארי שהקמיע מזוייף, והחל להאמין שמותו של דמבלדור היה לשווא.

הארי פוטר ואלבוס דמבלדור במערת ההורקרוקס
הארי פוטר ואלבוס דמבלדור במערת ההורקרוקס

רא"ב וההסתננות למשרד הקסמים
הארי מצא פתק בתוך הקמיע המזויף, חתום בראשי תיבות מסתוריים - רא"ב. הפתק, שהיה מיועד ללורד וולדמורט, הצהיר שהחותם גנב את הקמיע, והינו מתכנן להשמיד אותו. כשהארי וחבריו, הרמיוני גריינג'ר ורון וויזלי, יצאו למסע חיפוש אחרי כל ההורקרוקסים, הם החליטו שהדבר הראשון שעליהם לעשות הוא לגלות את זהותו של רא"ב, אך לא היה להם מזל בחודשיים הראשונים. לאחר שהיו צריכים להימלט מחתונתם של ביל ופלר ומהקפה בדרך טוטנהאם, הם החלו להסתתר בבית ששכן בכיכר גרימולד מספר 12, אותו הארי קיבל בירושה מסיריוס בלק.

לאחר שסקרו את הבית בבוקר למחרת, גילה הארי שלט קטן שהתנוסס על חדר דלתו של אחיו של סיריוס, שנשא את שמו המלא - רגולוס ארקטורוס בלק. כתוצאה מתגלית זו, החלו השלושה לחפש אחר הקמיע ברחבי הבית, עד שהרמיוני נזכרה שהוא הושלך לאשפה במסגרת ניקיון הבית שנתיים קודם לכן. במאמץ אחרון, זימן הארי את קריצ'ר, שסיפר להם את סיפורו של הקמיע, כולל החלק בו הציל אותו מהאשפה כמו ואת גניבת הקמיע בידי מנדנגוס פלצ'ר. הארי פקד על קריצ'ר למצוא את פלצ'ר, שסיפר להם מאוחר יותר שהקמיע נלקח ממנו על ידי דלורס אמברידג'.

לאורך החודש החולף, עקבו הארי, הרמיוני ורון אחרי פעילות משרד הקסמים, ובנו תוכנית שתאפשר להם להיכנס למשרד הקסמים, כדי להשיג את הקמיע. הם יצאו בשני בספטמבר, וחדרו למשרד הקסמים ללא בעיה. כשנכנסו פנימה נאלצו השלושה להיפרד ולהשאיר את הארי לסקור את המשרד בעצמו, בעוד רון נדרש לטפל בענייני תחזוקה, והרמיוני נאלצה ללכת ולתעד הליך משפטי. עטוי בגלימת ההעלמות, חיפש הארי את הקמיע במשרד של אמברידג' ללא הצלחה. זמן קצר לאחר מכן הוא הצטרף להרמיוני בהליך המשפטי. עדיין עטוי בגלימה, הארי שיתק את אמברידג' ולקח את הקמיע, משכפל אותו ומותיר את הקמיע המזוייף לאמברידג'. הם הצליחו לברוח בקושי רב, אך נאלצו לעזוב את כיכר גרימולד מספר 12, משום שבטעות אוכל המוות יאקסלי הוחדר דרך הגנות הבית, ובכך גילה את מקום מחבואם.

דולורס אמברידג' עונדת את הקמיע של סלית'רין
דולורס אמברידג' עונדת את קמיע ההורקרוקס

השמדה

"ראיתי את החלומות שלך, רונלד וויזלי, וראיתי את הפחדים שלך. כל שאיפותיך יכולות להתגשם, אך כך גם כל פחדיך... תמיד אהוב פחות, על-ידי האם שהשתוקקה לבת... אהוב פחות, כעת, על-ידי הנערה המעדיפה את ידידך... תמיד במקום שני, תמיד בצילם של אחרים..."
- הקמיע מקניט את רון ומערער את ביטחונו, הספר השביעי.

באזורים לא מאוכלסים ופראיים, השלושה היו צריכים לפחות לדאוג לכך שהקמיע ישאר במקום מבטחים, בעוד הם חושבים על דרך להשמיד אותו. בזמן שהשלושה עברו מחלק אחד של הארץ לשני, הם ענדו את הקמיע בתורות, דבר שהחל להשפיע קשות על בריאותם הגופנית והנפשית. בעוד שהארי והרמיוני הצליחו לסבול את הכוח האפל שנבע מן הקמיע, היה רון רגיש במיוחד לכוחו של הקמיע, שגרם לו לחוסר נעימות ופרצי זעם חסרי סיבה. ערב אחד, לאחר שבועות שבילו בדרכים, שמעו השלושה שיחה שהתנהלה בין עריקים שהחליפו ביניהם חדשות. במהלך השיחה הם גילו שאחותו של רון, ג'יני, הייתה אחת מקבוצת התלמידים שנענשו על שניסו לגנוב את חרבו של גודריק גריפינדור מחדרו של מנהל הוגוורטס. הדבר הדאיג את רון, שענד את הקמיע, בעוד הארי והרמיוני חגגו על התגלית הנהדרת שהחרב יכולה להרוס הורקרוקסים. הדבר הרגיז את רון מעל ומעבר, וגרם לו להטיח האשמות עוקצניות בהארי ולהיעלם אל תוך חשכת הלילה.

שבועות לאחר מכן, אחרי ביקור מסוכן במכתש גודריק, הקימו הארי והרמיוני מחנה ביער דין. בזמן ששמר, הארי הבחין באור בוהק, ועקב אחריו אל תוך היער. בעזרת ההנחייה הזו מהפטרונוס של סוורוס סנייפ, הארי הצליח למצוא את חרבו של גודריק גריפינדור בתחתיתה של בריכת מים קפואה. לאחר שפשט את בגדיו, נכנס הארי לתוך המים הקפואים של הבריכה כדי להשיג את החרב. במקום לאפשר להארי להגיע אל החרב, הקמיע על צאוורו של הארי ניסה לחנוק אותו. בזמן הזה רון חזר והציל את הארי מהמים. אחרי שהתפייסו, החליט הארי שרון הוא זה שצריך להשמיד את הקמיע, מכיוון שהוא היה האחד שהחזיר את חרב גריפינדור. הארי הורה לקמיע להיפתח בלחשננית. לאחר שהקמיע נפתח, נגלו על חלונות הזכוכית בקמיע זוג עיניים שדמו לאלו של טום רידל, לפני שפיצול הנשמה שלו הביא לכך שעיניו הפכו אדומות. הקמיע החל לענות את רון, צוחק על פחדיו הגדולים ביותר. רון שותק למקומו כשהקמיע גילה בפניו סצנה בה הארי והרמיוני לועגים לו ומתנשקים – סצנה אותה יצר מהפחדים של רון, בהם הארי והרמיוני יהפכו לזוג, והרמיוני תעדיף את הארי על פניו. בעזרת קולו הצועק של הארי האמיתי, הצליח רון להדוף מעליו את הדמויות האכזריות, ולרסק את הקמיע בעזרת חרב גריפינדור, שובר את חלונות הזכוכית בתוך הקמיע ובזאת משמיד את ההורקרוקס. לאחר מכן, הבהיר הארי שהוא אוהב את הרמיוני בתור לא יותר מאחות, והוא מאמין שגם היא מרגישה באותה צורה. הארי הרים את הקמיע (שהיה שלם ברובו מלבד חלונות הזכוכית והשרשרת שלו, שנשברו) ולקח אותו איתו.

רון וויזלי משמיד את קמיע ההורקרוקס קמיע ההורקרוקס טרם ההשמדה, התגלמות נשמתו של וולדמורט
רון וויזלי משמיד את קמיע ההורקרוקס, קמיע ההורקרוקס כהתגלמות נשמתו של וולדמורט

וולדמורט מגלה על דבר השמדת הקמיע

בפינה מרוחקת במוחו של הארי, אותה פינה המחוברת לצלקת הצורבת, המגורה, הוא ראה את וולדמורט שט במהירות באגם השחור בסירה הזוהרת בנוגה ירוק... הוא כבר כמעט הגיע לאי שבו ניצבה קערת האבן [...] הארי נתקף זעם שהציף אותו כמו כאב פיזי והבעיר את צלקתו. לשנייה אחת הוא הביט בקערה. השיקוי בה נהפך לשקוף, והוא ראה שמתחת לפני השטח לא מונח שום קמע זהב [...] הוא ראה את האגם המלא חיז"לים מחליק מתחתיו, הרגיש כיצד הסירה הירקרקה הזוהרת נוגעת בחוף התת-קרקעי וולדמורט מזנק מתוכה כשרצח בליבו.
- הארי חוזה בגילויו של וולדמורט על היעלמות הקמיע, דרך הקישור ששניהם חולקים בראשם, הספר השביעי.

לאחר הפריצה של הארי לגרינגוטס וגניבת הגביע של הלגה הפלפאף (הורקרוקס נוסף), וולדמורט גילה שהארי מנסה למצוא את ההורקרוקסים שלו בניסיון להשמיד אותו אחת ולתמיד. לאחר תגלית זו, החליט וולדמורט לחזור לכל המקומות בהם החביא את פיסות הנשמה שלו, כדי לוודא שהם בטוחים ולהכפיל את ההגנה המוטלת עליהם. לאחר שהגיע למסקנה שהטבעת של ואנדרולו גונט עלולה להימצא בסכנה הגדולה ביותר, (דמבלדור, שידע על שמו האמצעי של וולדמורט, היה עלול לקשור קשרים עם משפחת גונט.) הוא החליט לבדוק את שלום ההורקרוקס, אך גילה שהוא איננו. וולדמורט החליט לבקר במערה לצד הים כדי לבדוק לשלומו של הקמיע, וגילה בכעס רב שגם הוא נעלם. עם תאוות הרג בליבו, החליט וולדמורט להפנות פניו לטירת הוגוורטס, מיקומו הנוכחי של הארי, לאחר שזומן בידי אלקטו קארו.

כוחות
לפני שהפך להורקרוקס, תיארה חפציבה סמית' את הקמיע בתור חפץ לו יכולות רבות, אך לא פרטה אותן. וכמובן שהדרך היחידה לפתוח אותו הייתה לדבר אליו לחששנית.

לאחר שהפך להורקרוקס, הקמיע יצר רגשות שליליים בליבם של המחזיקים בו. כשענדו אותו הארי פוטר, הרמיוני גריינג'ר ורון וויזלי, גרם להם הקמיע להיות חמי מזג וחשדניים מהרגיל. הוא גם מנע מהם לאגור מספיק מחשבות חיוביות כדי לזמן פטרונוס. אמנם במישהי זדונית כמו דלורס אמברידג', עורר הקמיע משיכה יותר מסלידה, וכמובן שאינו השפיע עליה לרעה.

על הקמיע היו כמובן גם קסמי הגנה. כשרון ניסה להרוס אותו, הראה לו הקמיע את פחדיו וחששותיו הגדולים ביותר. לפעמים היה הקמיע מסוגל לצרוב במגע עם עור, לדוגמה כשהארי ענד את הקמיע בקרבתה של נגיני, הורקרוקס אחר, וגם כשניסה להרים אותו בעת שהייתה צפונה סכנה להמשכיות קיומו. הקמיע אף ניסה לחנוק את הארי כדי למנוע ממנו להשיג את חרב גריפינדור, מודע לכך שהארי מתכנן להשתמש בה כדי להשמיד אותו.

ישנה גם רמיזה לכך שהקמיע היה מסוגל להשתלט על אנשים, בדומה ליומנו של טום רידל, על שהארי ראה לשבריר שנייה שמץ של ארגמן בעיניו של רון בזמן שניסה הקמיע למנוע מרון להשמיד אותו.

מאחורי הקלעים

  • בספרים מתואר הקמיע כדמוי ביצה, גדול, עשוי זהב ועליו אות S מעוקלת ומעוטרת באבני חן ירוקות. אולם בסרט היה הקמיע דמוי מתומן, קטן יחסית, עשוי כסף, בעוד שחלקו הקדמי דמוי הזכוכית, מעוטר בזהב, ועליו ניתן להבחין באות S שנוצרת מחיבור של אבני חן ירוקות.
  • לפי אלבוס דמבלדור, יצר וולדמורט את ההורקרוקסים שלו כשהוא מנצל מוות של אנשים להם יחס חשיבות רגשית כלשהי, אך הקמיע נוצר בלא יותר מהרג של קבצן חסר משמעות.
  • הקמיע היה ההורקרוקס היחיד שאינו הושמד בסביבת הוגוורטס. היומן והגביע הושמדו בחדר הסודות, הטבעת הושמדה במשרד המנהל, העטרת בחדר הנחיצות, נגיני באולם הכניסה, וחלקיק הנשמה של וולדמורט שהיה בתוך הארי הושמד מחוץ לטירה ביער האסור.
  • בסרט "הארי פוטר ואוצרות המוות: חלק 1", הארי והרמיוני ניסו להשמיד את הקמיע בעזרת כשפים כמו רדוקטו, אינסנדיו וקונפרינגו.
  • "Noble Collection" מוכרים העתק מדוייק של הקמיע כפי שהוא מופיע בסדרת הסרטים.
  • בגרסאות השונות של משחקי הוידיאו של הסדרה, השמדתו של הקמיע של סלית'רין לעתים נרחבת יותר מאשר המתואר בספר, ומחייבת את הארי לסייע לרון בהבסת ההיבטים השונים של נשמתו של וולדמורט לפני השמדת הקמיע עצמו.
    • בגרסאות הקונסולה של "הארי פוטר ואוצרות המוות: חלק 1", נשמתו של וולדמורט באה לידי ביטוי כקבוצת נחשים ועכבישים גדולים שמגיחים מתוך הקמיע. הארי ורון נאלצים להיאבק בה.
    • בגרסאות כף היד של המשחק, נשמתו של וולדמורט הופיעה לראשונה כנחש תלת-ראשי כבד. אחד הראשים חבט עצמו בקרקע, מעביר בה גל הלם. הארי השתמש בלחש הריחוף כדי להנחית סלע על אחד הראשים, לפני שהוא ורון תקפו אותו עם לחשים חזקים. אחרי שהצליחו להסב לו מספיק נזק, נסוג הנחש בחזרה לקמיע, שפלט במקומו עכבישים מסוגים שונים. כשכל העכבישים היו מתים, הנחש בעל שלושת הראשים הופיע מחדש, מכה את הקרקע כעת עם שני ראשים בעת ובעונה אחת. לאחר שהנחש השיג סוף כל סוף ניצחון, דמותו של טום רידל בן-העשרה הופיעה, דומה לדמותו כפי שהוצגה על-ידי היומן בחדר הסודות, ונאבקת בהארי וברון על-ידי כדורי אנרגיה ירוקים ואדומים, כמו כישוף-לייזר.
    • במשחק "לגו הארי פוטר: שנים 5-7", נשמתו של וולדמורט באה לידי ביטוי כענן מסיבי שמתפרץ מהקמיע. אולי כחלק מהעובדה שהקמיע טען שהוא מסוגל לראות את פחדיו של רון, הוא זימן קבוצה של עכבישים, שהבריחה את רון עד לנקודה שבה הוא לא היה מסוגל להכות את הקמיע בעזרת החרב של גריפינדור. ברגע שהארי השמיד את העכבישים, רון היה מסוגל לתקוף אותו באופן חופשי. שלא כמו בעיבודים אחרים, נדרשה עבודת חרב מאומצת כדי להרוס את הקמיע. בזמן שזה כל מה שהיה דרוש כדי להביס את קמיע ההורקרוקס בגרסת כף היד, גרסת הקונסולה של המשחק כללה שלב נוסף וסופי. הקמיע יצר שוב את האשליה של הארי ושל הרמיוני, כמו גם מערבולת שמנעה מרון להתקרב די הצורך אל הקמיע. השניים נאלצו להסיג את האיומים האלה ולהנחית על הקמיע מהלומה אחרונה.
  • הקמיע משמש סמל שמייצג את הספר האחרון בסדרה, הארי פוטר ואוצרות המוות, בפוטרמור.



  ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית'רין
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית
30304 15579 34268 33536


פורטל הארי פוטר הישראלי קיצורי דרך
מיוחדים: הארי פוטר | כיסא פנוי | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה
האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס
טיול לגאורגיה

עוצב על-ידי Design by JBStyle
© כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal
2017 - 2007