מילות הלחש העתיק
שלום לכולם, וברוכים הבאים לשיעור השני של חקר הלחשים העתיקים! אני יודעת שאתם מדברים וצוחקים רק מרוב ההתרגשות לקראת השיעור, אך אנא השתדלו לשבת בשקט ולהירגע.
היום נחקור יותר לעומק את מילות הלחש העתיק. השיעור יהווה בסיס לחומר שנלמד בהמשך, ולכן אתם מוזמנים בחום להקשיב וליהנות. שיעור מוצלח!
מבנה הלחש
לכל לחש עתיק ייצוג מילולי - מילת הלחש, וכן ייצוג חזותי - סמל.
מילת הלחש מורכבת מ-11 עד 15 אותיות, שמחולקות לשלושה חלקים: תחיליות, אמצעיות (אותיות קסם), וסופיות. כל חלק מורכב משלוש עד שש אותיות.
מילת הלחש היא מהותו של הלחש, שכן אנרגיית הקסם מתבטאת דרכה; ליתר דיוק, דרך אותיות הקסם אשר במילת הלחש. אותיות הקסם הינן האותיות האמצעיות במילת הלחש; הן עשויות להופיע בסדר עולה, בסדר יורד או בהרכב בלתי מסודר. לרוב, אותיות הקסם נמצאות בהרכב בלתי מסודר, ואין קשר בין מיקומן היחסי זו לזו בסדר הא'-ב' לבין מיקומן היחסי במילת הלחש. ההרכב הבא בשכיחותו הוא סדר יורד, בו מיקומן היחסי של האותיות בסדר הא'-ב' הפוך ממיקומן היחסי זו לזו במילת הלחש. ההרכב הנדיר ביותר הוא הסדר העולה, בו מיקומן היחסי של האותיות בסדר הא'-ב' זהה למיקומן היחסי זו לזו במילת הלחש. אין הכרח שרצף אותיות הקסם יהיה זהה לרצף הקיים בסדר האותיות, אלא שהאות תימצא באופן כללי במיקום כזה או אחר ביחס לאות הבאה אחריה. כך, לדוגמה, לא רק ההרכב "טיכל" הינו סדר עולה, אלא גם "דלנס", מפני שכל אות קסם נמצאת לפני אות הקסם שאחריה, גם בסדר האותיות הרגיל.
התחיליות הינן האותיות הראשונות במילת הלחש. הן משמשות לחלוקת הלחשים העתיקים לקבוצות, כאשר לכל הלחשים בקבוצה מסוימת, יש תחילית משותפת. חשיבותן של התחיליות הינה בתחום ההשפעה של הלחש העתיק, שנקבע על פיהן.
הסיומות הינן האותיות האחרונות במילת הלחש. לרוב הן משותפות ללחשים עתיקים המשתייכים לאותה קבוצה, אך לא תמיד זה כך.
הייצוג החזותי של לחשים עתיקים, הלא הוא הסמל, אינו בעל מאפיינים ברורים כמו מילת הלחש, ולרוב אין קשר ביניהם.
סמלים של לחשים עתיקים
קבוצות לחשים
קיימות כמאתיים ארבעים ושמונה קבוצות לחשים עתיקים שונות, ובכל קבוצה שלושים עד שמונים לחשים. לכל הלחשים המשתייכים לקבוצה מסוימת יש מאפיינים משותפים: תחיליות זהות (תמיד), סיומות זהות (לרוב), תנאי מימוש זהים (אמנם לא בהכרח מופעלים כל התנאים, אך הם קיימים תמיד), ותחום השפעה זהה (קריטריון יחיד עליו הלחשים העתיקים משפיעים- למשל: צבע/ גודל/ צורה/ מיקום/ הרכב/ מהירות/ מרקם וכו'). כל קבוצת לחשים נקראת על-שם התחילית המאפיינת את הלחשים שבה.
כדי לזהות אם שני לחשים שייכים לאותה קבוצה, עליכם לבחון את התחיליות שלהם; התחיליות הן שקובעות את מהות הקבוצה, ולכן זהו תנאי מספיק לזיהוי השייכות לקבוצה מסוימת (לעומת זאת, סיומות זהות אינן תנאי מספיק כדי לזהות שייכות לאותה קבוצה, מפני שעשויות להיות סיומות זהות לשתי קבוצות שונות). בנוסף, ניתן לבחון את תנאי המימוש המיוחדים של לחשים עתיקים כדי לקבוע שייכות לקבוצה: אם כל שלושת תנאי המימוש זהים, הרי שהלחשים שייכים לאותה קבוצה. למרבה ההפתעה, בדיקת התחיליות או התנאים הייחודיים, הן שתי הדרכים היחידות לזהות קבוצות לחשים עתיקים. ניתן היה לשער שאפשר לזהותן גם על-פי תחום ההשפעה, אך ייתכן שלמספר קבוצות יהיה אותו תחום השפעה , ולכן תנאי זה אינו מספיק לזיהוי.
לחלוקה לקבוצות יש יתרונות רבים: חלוקת הלחשים העתיקים לקבוצות נוחה מאוד לצרכי מחקר, משום שהיא יוצרת סדר וארגון; מאותה סיבה, חלוקה זו מועילה גם ללימוד המקצוע ולהנחלתו לתלמידים בבית-הספר; בנוסף, היא מסייעת גם לשימוש הממשי בלחשים עתיקים: כאשר מעוניינים להשתמש בלחש עתיק למטרה מסוימת, ניתן למקד את החיפוש על-פי קבוצות, ולמצוא לחש מתאים ביתר קלות.
עם זאת, לחלוקה לקבוצות ישנם גם חסרונות: ראשית, החלוקה מקובעת ומגבילה את החשיבה האסוציאטיבית, כך שמציאת קשרים בין לחשים עתיקים שונים פחותה, בשל היותם שייכים לקבוצות שונות. שנית, ישנם לחשים בודדים שלא משתייכים לאף קבוצה, והחלוקה מתעלמת מהם.
שיעורי בית
1. נתחו על-פי תחיליות, אותיות קסם וסופיות שניים מתוך ארבעת הלחשים העתיקים הבאים: "אקסקלוקיפוס", "גרמנדיליקפר", "לולהאמיטד", "חבושוצילג". שימו לב: ייתכן יותר מניתוח נכון אחד, אך עליכם לכתוב רק אחד לכל לחש. (8 נקודות בית).
2. מה היה הנימוק של צוות המחקר של מרטי מרטוריאל להפסיק את איסוף הלחשים העתיקים? (3 נקודות בית).
3. היעזרו בספר הלימוד: איזה סוג תנאים להפעלת לחשים עתיקים נובע מסמל הלחש, ולא ממילת הלחש? (4 נקודות בית).
4. הביעו את דעתכם ונמקו - האם רעיון חלוקת הלחשים לקבוצות הוא רעיון טוב? (5 נקודות בית)