התפתחות הלחשים העתיקים עד ימינו
שלום לכולכם, היום יתקיים השיעור האחרון שלנו לשנת הלימודים הזו, הזדמנות אחרונה להנחיל לכם מעט ידע, כמה מרגש! היום נעסוק בעיקר בנושאים הרלוונטיים עבורכם כיום, ולכן אני בטוחה שתמצאו בשיעור עניין רב. אנא, שבו והוציאו את המחברות והספרים מהתיק, ונצלו את ההזדמנות לחוות את השיעור באופן המהנה והמוצלח ביותר.
המהפכה האמצעית
המהפכה האמצעית הינה המהפכה שהתרחשה בעקבות המצאת השרביטים. בשונה ממה שוודאי תיארתם לעצמכם, מקור השם אינו במילה "אמצע" אלא במילה "אמצעי", שמשמעותה כלי או עזר. המהפכה האמצעית, ששינתה את פני עולם הלחשים והקסם, נקראת כך משום שבמהלכה השרביטים הפכו לאמצעי העזר הקסומים הנפוצים ביותר, שבאמצעותם ניתן לתעל את אנרגיית הקסם כלחש רגיל באופן ממוקד וקל יותר מאשר כלחש עתיק.
כפי שלמדתם בשנה שעברה בשיעורי תולדות הקסם, השרביט הראשון הומצא בתקופת האדם הקדמון, אך לא נחשב לשרביט באותה תקופה. בעיני האדם הקדמון שהיה הקוסם בעל השרביט (וכונה "הבאוקה"), היה השרביט מקל יחיד ומיוחד בעל כוחות. ברבות השנים נעשו ניסיונות לחקות את השרביט אך הם כשלו, משום שהיו תאוריות רבות באשר למקור הקסם של השרביט, אך לא היה ניתן להוכיח או להפריך אף אחת מהן. למשל, תאוריית הליבה הקסומה גרסה כי השרביט בפני עצמו הוא אינו קסום, אלא מכיל רכיב קסום שבעזרתו הקוסם הקדמון הצליח ליצור אש ולנצח את יריביו. תיאוריית העץ, לעומת זאת, גרסה כי מקור הכוח בעץ ממנו היה עשוי השרביט. הייתה גם תאוריית ירידת הדורות, לפיה הדור הקדמון היה בעל כוחות עצומים והצליח לכשף שרביט בעצמו אך הדורות הבאים הינם בעלי יכולות פחותות ולכן לא מצליחים ליצור שרביטים יעילים.
רק בשנת 400 לפנה"ס הוכחה אחת התאוריות. גילברט פורקצו'ל, חוקר תולדות הקסם, הוכיח את תאוריית הליבה הקסומה והביא לפריצת דרך בתחום השרביטים. בזכות מחקרו ההיסטורי, פורקצ'ול גילה תגליות חשובות שהובילו להשכלת עולם הקוסמים בכלל, וכן לפרסומו האישי. שנים רבות לאחר שנוצר השרביט הראשון והיחיד בעולם, הוא התיישן והתבלה ולכן התפרק. כאשר זה קרה, חלקי השרביט נגלו לעיני כל, והאוכלוסייה הקסומה כולה געשה בניסיונות לשער מה יש בו, במקל הזה, שמעניק לו את כוחותיו. פורצ'קול, ששמו התהלך לפניו בקרב האוכלוסייה הקסומה, זכה להיות החוקר שבדק אותו. הוא ישב במעבדתו יומם וליל למרות גילו המבוגר, עד שמצא את החומר הקסום בליבת השרביט: קשקשי דינוזאור. מאחר שהדינוזאורים נכחדו זה מכבר, התגלית שלו לא היוותה פריצת דרך ואפילו לא נשמעה אמינה. כל קהילת הקוסמים לעגה לו בטענה שהזקנה השפיעה עליו ושהוא שוגה בהזיות. זו הייתה תגליתו האחרונה, ובשיבה טובה אך ללא ההערכה שהגיעה לו, גילברט פורצ'קול נפטר והלך לעולמו.
ממשיכי דרכו היו בניו. ליאוניד, מקס וסאם פורצ'קול המשיכו לחקור את התגלית של אביהם. בני משפחתו היו היחידים שהאמינו כי צדק באבחון של החומר הקסום כקשקשי דינוזאור, והתעקשו להוכיח זאת לכולם. לאחר מות אביהם הם הצליחו לאמת את התגלית בכך שמצאו רכיב חלופי - קשקשי דרקון. קשקשי דרקון היו רכיב אפשרי להשגה וניתן היה לערוך בהם ניסיונות ולהוכיח בעזרתם שתאוריית הליבה הקסומה אכן נכונה, שהשרביט פעל בזכות הרכיב הקסום שבתוכו. השרביטים עם ליבת הקשקשים זכו להצלחה מסחררת והתפשטו בכל העולם, למעט הארצות בהם לא חיו דרקונים. למרות העוצמה שיש בשרביטים, בלתי אפשרי לתעל דרכם אנרגיית קסם כה רבה כמו זו שאצורה בלחש עתיק, ולכן הומצאו לחשים חדשים המתאימים לשרביטים. הלחשים הללו, בעלי אנרגיית הקסם הנמוכה יותר, הפכו להיות הלחשים בהם אנו משתמשים בחיי היומיום, וכך, לאט-לאט, נשכחו הלחשים העתיקים מין הלב.
שרביט סטנדרטי, אורכו 26 ס"מ, עץ שקד, ליבת שערה מזנב חד קרן. פשוט וקל.
השימוש בלחשים עתיקים בימינו
מאז המהפכה האמצעית ועד היום השרביטים מאוד נפוצים ונעשה בהם שימוש רב, אך גם בלחשים עתיקים! מדוע?
כולכם ודאי זוכרים את התקופה האפלה של מלחמת הקוסמים השנייה, שבה נדרשנו להזדהות בכל מקום - בגרינגוטס, במקום העבודה, במשרד הקסמים... אכן ימים קשים. כפי שבתקופתנו אמצעי הזיהוי הכי נפוץ הוא השרביט, כך היה גם בעבר. וכפי שכיום לכל אחד יש שרביט, וההבדל בין העשירים והעניים ברור מאוד, לפי מראה ואיכות השרביט - כך היה גם עבר. המצב לאחר המהפכה היה כזה שבו אין זה משנה אם הקוסם מוכשר או חכם, הוא נשפט על פי מראה השרבט שלו ותו לא. כל בית מלאכה לייצור שרביטים התמחה בהכנת שרביטים מסוג מסויים, שהיו נגישים לקוסמים במצב כלכלי מסויים. כך היה ניתן לדעת בבירור את מצבו הכלכלי של כל קוסם, וקוסמים עניים היו צריכים לבחור בין קניית שרביט בבית מלאכה זול (וכך יידעו שהם עניים), או הסתדרות בעולם הקסם ללא שרביט, דבר שהפך בלתי אפשרי שכן השרביטים היו נחוצים לכל לחש ופעולה. זה היה החיסרון העיקרי של השרביטים, או, ליתר דיוק, של החשיבות שעולם הקסם העניק להם - פשוט שכחנו להסתכל לא רק על השרביט, אלא גם על הקוסם שאוחז בו. עם השנים המצב השתפר מעט, אך באופן כללי נשאר זהה.
ואולם, בסוף המאה ה-18 (למעלה מאלף שנים לאחר תחילת המהפכה האמצעית), התחיל להסתמן שינוי משמעותי בנושא. קוסמים במעמד כלכלי נמוך הקימו את "התאגדות שרביטי האורן", במחאה על כך שיש קטלוג ודירוג של קוסמים על פי סוג השרביט שלהם. טענתם המרכזית הייתה שהגיוני וטבעי שיש פערים כלכליים, אך אין לשפוט על פיהם, להדגיש ולהבליט אותם בצורה כה מוקצנת כפי שנעשה עד כה, ולכן הם דרשו להפסיק להשתמש בשרביטים. היו רבים שתמכו בעמדה שלהם והצטרפו להתאגדות, אך לאחר משא ומתן עם משרד הקסמים הגיעו לפשרה - הוחלט להמשיך להשתמש בשרביטים (וטוב שכך, מה היינו עושים בלעדיהם?), אך ליצור הטרוגניות בין בתי המלאכה לייצור שרביטים, ומאז בכל בית מלאכה יש שרביטים מסוגים שונים וההבדלים הכלכליים פחות בולטים. יחד עם זאת, ישנה קבוצה קיצונית של קוסמים שעדיין מחזיקים באידיאולוגיה המקורית של "התאגדות שרביטי האורן", והם משתמשים רק בלחשים עתיקים, גם בימינו. הם היחידים שעושים זאת.
שימוש נוסף של לחשים עתיקים בימינו נעשה בעיקר באופן סמלי, בטקסים בעלי חשיבות מיוחדת וכדומה. לדוגמא, בחתונות מוטל לחש עתיק על הטבעת של הכלה; נדר כובל הוא בבסיסו לחש עתיק (השרביט משמש רק כדי להתאים את הפרטים של כל שבועה עם הלחש העתיק); כאשר שר קסמים חדש נכנס למשרד הוא מטיל לחש עתיק שנועד להעניק לו הצלחה בתפקיד; לפני מסעות ארוכים ומסוכנים, יש הנוהגים להטיל לחש עתיק להצלה ושמירה; ועוד, ועוד. זאת בנוסף לשימוש האקדמי בלחשים עתיקים, שבוחן אפשרויות שימוש בלחשים עתיקים כחלופה ללחשים רגילים במקרים בהם נדרש לחש חזק יותר, וכן שימוש אקדמי בחקר הלחשים העתיקים לצרכי השוואה וקידום ענפי קסם עתיקים אחרים.
זהו זה, אם כן, בזאת תמה לה השנה. כולי תקווה וביטחון שלמדתם והחכמתם ולו במעט. היה לי תענוג ללמד אתכם, אתם תלמידים מצויינים ואני בטוחה שתגיעו רחוק! בהצלחה במבחן המסכם ובשנה הבאה!
לתת לכם מספר שאלות לשיעורי הבית, לטובתכם האישית, כדי שתהיו יותר מוכנים למבחן? טוב, בסדר, אם אתם מתעקשים. אבל רק שלוש שאלות קצרות.
שיעורי בית
1. מה הן שלוש התיאוריות שהוזכרו בשיעור באשר למקור הקסם של השרביטים? איזו מהן הוכחה לבסוף כנכונה? מי הוכיח אותה? (9 נקודות)
2. ציינו ארבעה שימושים של לחשים עתיקים בימינו, שימוש אחד לפחות בתחום האקדמי. (6 נקודות)
3. מי לדעתכם היה האדם המרכזי שהוביל למהפכת הרטוריקה: יוליסס האורי, או חברו דיבלוס? נמקו. (5 נקודות)