האתר והפורומים  ·   מדיה  ·   הספרים  ·   הדמויות  ·   הסרטים  ·   השחקנים  ·   שונות

ברוך הבא, אורח ( התחבר | הירשם )

0 חרמשים
פורומיםפאנפיקיםHPlanetהאנציקלופדיהמערכת הדו-קרבהוגסמיד

מממנים


חוקי הפורום 


 
הגב לנושא זה פרסם נושא חדש פרסם סקר

 מתחת לעץ הדובדבן || רוני
פורסם ב: Mar 25 2017, 12:42 PM
צטט הודעה




קוסם בינוני
*****

פרטי משתמש
קבוצה: רייבנקלו
הודעות: 3291
חרמשים: 57750
מגדר:
משתמש מספר: 61031
חפצי המשתמש: צפה
תאריך הצטרפות: 04.02.2017


מכיל פאמסלאש

מתחת לעץ הדובדבן. שם זה התחיל.
העץ הזה תמיד היה המקום הבטוח בשבילי ומאז שהייתי קטנה נהגתי לבקר שם, בחלקת היער הקטנה והירוקה עם עץ אחד בלבד - עץ דק וגבוה עם רעמת עלים ורודים עליו. נהגתי להתבונן בדשא, להישען על הגזע החלק, למשש את העלים המדהימים והנעימים כל כך... אף אחד לא ידע איפה נמצא המקום הזה, אפילו לא הורי או חברי הקרובים. אף אחד לא ידע שרק מישהו אחד ידע את כל הסודות שלי, רק מישהו אחד שכל הזמן הקשיב לי, שאף פעם לא קטע אותי או כעס עלי - אותו עץ דובדבן. בזכותו מעולם לא הייתי בודדה, תמיד היה מישהו בקרבתי, תמיד היה מישהו שיעזור לי, גם אם רק במובנים מסוימים. אחרי כל כך הרבה זמן לצידו יכולתי ממש להרגיש שהוא חי - אפילו חי יותר מאנשים שאני פוגשת כל יום, כי הוא היה בעל התכונות הכי טובות שיש - וכן, למרות שהוא רק עץ.
בהתחלה הייתי רק אני שם, ולא יכולתי לדמיין את המקום הזה בצורה טובה יותר. עד שהיא הגיעה. ברי הייתה כל כך דומה לאותו העץ - היא הייתה גבוה עם עור שחום, בעלת עיניים עגולות כפרי הדובדבן. שערה היה שופע אך פרוע ואיך לא, ורוד, כעלי העץ. היא הייתה הבן-אדם הראשון שפגשתי באותו המקום.
אני חייבת להודות שלא הכרתי אותה, אבל ברגע שהעיניים שלנו נפגשו משני הצדדים של אותה חלקת יער בה היה נמצא העץ, ישר ידענו שנהיה חברות, ולא סתם - החברות הכי טובות.
בילינו באותו האזור שעות שלמות. ברוב הזמן שכבנו על הדשא הרך ודיברנו, לפעמים פשוט ישבנו ובהינו אחת בשניה, או לחילופין - בעץ.
פעם אחת, אחרי שזה הפך כבר להיות המקום שלנו - של שתינו - אפילו חרטנו את שמותינו בעץ. פתחתי את אולרי וחרטתי בכתב מסולסל B & L - ברי וליילה. ואז ברי חטפה ממני את האולר, הוסיפה ליד השם שלי לב קטן, ציחקקה ואז אמרה לי שהיא חייבת לחזור הביתה - והלכה. אני, לעומתה, נשארתי שם עוד שעות רבות, עדיין עם האולר פתוח ביד ועם העיניים נעוצות בלב החרוט ליד שמי, מביטות בו בתדהמה מוחלטת. כשחזרתי לביתי הרהרתי במשמעות הדבר. ידעתי שהלב הזה היה לב מתוך חברות אמת, לא מתוך משהו אחר, אבל גם ידעתי שאני מתחילה להרגיש משהו כלפי ברי, משהו מעבר לחברות העמוקה שלנו. עוד לא הייתי בטוחה לגמרי מה זה, אבל היה לי כיוון ודי חששתי ממנו. פחדתי שאני מתחילה להתאהב בברי. כלומר, זה לא שלא אהבתי אותה, וזה לא שאני צעירה מדי - גיל 16 הוא בהחלט גיל נורמלי לאהבה ראשונה - אבל זאת הייתה אהבה ראשונה. וברי הייתה... בת. והיינו פשוט חברות כל כך הרבה שנים... בכל מקרה, לא חשבתי שאני צריכה לדאוג לגבי זה - במילא אין שום סיכוי שבעולם שברי מרגישה אותו הדבר כמוני.
חלפו כמה שנים, בהם שחכתי מהרגשות האלו והמשכתי להיפגש עם ברי באותו המקום, המשכנו להיות חברות. עד שיום שלישי אחד הגענו לעץ הדובדבן וכל מה שראינו היה דשא ירוק שופע וגזע כרות בצורה לא מקצועית. כל מה שנשאר על הגזע היה שמותינו B & L. אפילו הלב - אותו הלב שברי ציירה לי לפני שנים - נכרת. ישבתי על הגזע הכרות, הלטתי את פני בידי ונתתי לדמעות לזלוג. לא היה אכפת לי שברי עמדה לידי, שהיא ראתה אותי - את אותו העץ הכרתי מאז ילדותי, הוא היה חברי הטוב ביותר - כמו ברי וגם לפניה. כמה דקות ישבתי ככה, בוכה על אובדנו של חבר, עד שלפתע הרגשתי יד מחליקה בין אצבעותי שהיו מונחות על ברכי - ידה של ברי. היא משכה אותי למעלה לעמידה והיינו קרובות - ממש קרובות. יכולתי להרגיש את הבל פיה על פני והיא, בוודאי, יכלה לראות כל נמש ונמש על פני הקטנות. ואז זה קרה. מתחת לעץ הדובדבן - או לפחות מתחת למה שנשאר ממנו - היא הצמידה את שפתיה לשפתי ופשוט נישקה אותי.זו לא הייתה נשיקה ראשונה מתוקה, כפי שהייתה אמורה להיות, אלא נשיקה עצובה, שרוצה באבל, נואשת לטעום את האחר. ובכל זאת, שם הכל התחיל ושם הכל נגמר. תמיד בצילו של עץ הדובדבן.

***

איך תמיד כל סיפור שאני כותבת סוטה לגמרי מהנושא? בכל מקרה, אם קיבלתם שיתוק מוחי זמני מהסיפור, אתם מוזמנים להאשים את לילי כי היא הכריחה אותי לפרסם אני מקווה שתחיו בכל זאת ותמשיכו בחייכם.
אל תהנו.
** לא עבר ביטוא בעקבות חוסר זמן, אולי יערך מבוטא מאוחר יותר


--------------------
רוני, 13, מנהלת פורום דיבורים בדימוס, בטא, פרשתי
User Posted Image
“.When you love someone, you don't have a choice. Love takes your choices away“

---------
הארי פוטר - Hportal.co.il
Top
פורסם ב: Mar 25 2017, 12:58 PM
צטט הודעה




רק קצת דם לקינוח הדבש
**********

פרטי משתמש
קבוצה: מסדר מרלין
הודעות: 29741
חרמשים: 102207
מגדר:
משתמש מספר: 37223
חפצי המשתמש: צפה
תאריך הצטרפות: 09.01.2012


די חשבתי שיהיה פה פאמסלאש שמחות ושסוף סוף יהיה משהו אופטימי בפורום הזה למב גם כשיש פאמסלאש הן לא שמחות למה
זה כתוב ממש טוב ואני חושב שהצלחת להעביר את הכל כמו שצריך. אהבתי שאין דיאלוגים למרות שבדרך כלל אני מאבד ריכוז אם אין דיאלוגים. משום מה הצלחת לעניין אותי כל כך שפשוט לא איבדתי ריכוז!
הסוף היה ממש טוב ואע הן ממש חמודות למה הכל עצוב בסוף
המשפט הראשון התבלבל לי קצת משום מה, אני חושב שזאת ההערה היחידה שיש לי. היה אפשר לפסק אותו אחרת או משהו, אולי:
"העץ הזה תמיד היה המקום הבטוח בשבילי. מאז שהייתי קטנה נהגתי לבקר שם, בחלקת היער הקטנה והירוקה עם עץ אחד בלבד. (או -) עץ דק וגבוה עם רעמת עלים ורודים עליו."
זהו, פחות או יותר. תמשיכי לכתוב!!!


--------------------

תֹּם, 20, את׌/ה׊א, לא ממש פה, הנה המדף שלי
g
User Posted Image

User Posted Image User Posted Image


---------
הארי פוטר - Hportal.co.il
Top
פורסם ב: Mar 25 2017, 15:01 PM
צטט הודעה




בוגר הוגוורטס
*********

פרטי משתמש
קבוצה: מסדר מרלין
הודעות: 22498
חרמשים: 62488
מגדר:female
משתמש מספר: 55840
חפצי המשתמש: צפה
תאריך הצטרפות: 03.02.2016


זה מהמם, באמת שכן, זה ממש ממש יפה והסוף היה ממש ממש עצוב ובאמת כמעט גרם לי לבכות. אני ממש שמחה שהחלטת לפרסם והיי לא להאשים אותי ואת באמת כותבת ממש ממש יפה והצלחת להעביר את הרגשות שלה מצוין וגם את העצב.
דבר אחד שטיפה הפריע לי, היה שגם ליילה וגם ברי הרגישו לי בקטע כמו ילדות יותר קטנות ואם לא היית אומרת את זה לא הייתי מנחשת שהן בנות 16. אם אני זוכרת נכון אמרתי לך את זה גם בסיפור הקודם, זה טיפה מפריע לזה להיות אמין אבל זה לא נורא וזה לא מפריע יותר מדי, רק היה לי חשוב להגיד.
התיאורים היו ממש טובים והצלחת לגרום לי ממש להרגיש שם ולהתחבר לסיפור, הוא באמת היה ממש מעניין.
יחסית לקטע שלא עבר ביטוא בקושי היו שגיאות הקלדה וכאלה, אז אני אעיר אחת אחת כדי להקל עלייך:
QUOTE
היא הייתה גבוה עם עור שחום, בעלת עיניים עגולות כפרי הדובדבן.

כתבת 'גבוה' במקום 'גבוהה'.
QUOTE
כלומר, זה לא שלא אהבתי אותה, וזה לא שאני צעירה מדי - גיל 16 הוא בהחלט גיל נורמלי לאהבה ראשונה - אבל זאת הייתה אהבה ראשונה. וברי הייתה... בת. והיינו פשוט חברות כל כך הרבה שנים... בכל מקרה, לא חשבתי שאני צריכה לדאוג לגבי זה - במילא אין שום סיכוי שבעולם שברי מרגישה אותו הדבר כמוני.

ממש אהבתי שהדגשת כאן חלקים, זה ממש הוסיף לדעתי. רק משהו קטן - רשמת כאן 'במילא' במקום 'ממילא'.
QUOTE
חלפו כמה שנים, בהם שחכתי מהרגשות האלו והמשכתי להיפגש עם ברי באותו המקום, המשכנו להיות חברות.

רשמת 'בהם' במקום 'בהן' ו'שחכתי' במקום 'שכחתי'.
QUOTE
כל מה שנשאר על הגזע היה שמותינו B & L. אפילו הלב - אותו הלב שברי ציירה לי לפני שנים - נכרת.

די זה ממש עצוב, למה עצוב?
QUOTE
יכולתי להרגיש את הבל פיה על פני והיא, בוודאי, יכלה לראות כל נמש ונמש על פני הקטנות.

קצת הפריע לי שכתבת במשפט הזה פעמיים את המילה 'פני'.
QUOTE
מתחת לעץ הדובדבן - או לפחות מתחת למה שנשאר ממנו - היא הצמידה את שפתיה לשפתי ופשוט נישקה אותי.זו לא הייתה נשיקה ראשונה מתוקה, כפי שהייתה אמורה להיות, אלא נשיקה עצובה, שרוצה באבל, נואשת לטעום את האחר.

שכחת כאן רווח אחרי הנקודה שבין שני המשפטים.
QUOTE
תמיד בצילו של עץ הדובדבן.

אהבתי ממש את סגירת המעגל בסוף.
טוב, אני ממש מקווה שלא פגעתי ושחסכתי לך ביטוא, את כותבת מהמם ואני ממש מחכה לקרוא עוד קטעים שלך.


--------------------
קימ/ליליקה
(אבל תקראו לי לילי כי רק ליצור ויצור מותר לקרוא לי ככה)
User Posted Image
טוב, אז הכינוי והחתימה שלי מוקדשים לשתי היצורים האהובים עליי בעולם - דלפי והגר - ואני אוהבת אותן מאוד מאוד (כן, אני מודעת לעובדה שהתחביר לוקה בחסר, אבל יצורות נשמע לי מוזר :( עמכן הסליחה) 3>
והייתי שמה גיף של Uniraccoon אבל אני לא מוצאת אחד מספיק יפה.
וגם אוררו חלק מהיצורים האהובים עליי והיא אחות קטנה קסומה ואני אוהבת אותה ואתם אוהבים אותה גם וזו לא הייתה שאלה 3>



לילו מתה עלי, זה לא נתון לויכוח, היא פשוט מתה עלי
אתם יכולים גם, אתם יכולים לא, אבל היא כן
אני אחת מאלף היצורים שלה, אבל אחת מ5 האחים שלה(או שלוש, אלא אם אתם לא מחשיבים את המקוריים. חחחח זה נשמע מוזר)
אופס אני בורחת💕

User Posted Image

---------
הארי פוטר - Hportal.co.il
Top
פורסם ב: Mar 25 2017, 17:50 PM
צטט הודעה




קוסם בינוני
*****

פרטי משתמש
קבוצה: רייבנקלו
הודעות: 3291
חרמשים: 57750
מגדר:
משתמש מספר: 61031
חפצי המשתמש: צפה
תאריך הצטרפות: 04.02.2017


וואו ממש תודה לשתיכן

QUOTE (Death Boy @ Mar 25 2017, 01:30 PM)
די חשבתי שיהיה פה פאמסלאש שמחות ושסוף סוף יהיה משהו אופטימי בפורום הזה למב גם כשיש פאמסלאש הן לא שמחות למה
זה כתוב ממש טוב ואני חושב שהצלחת להעביר את הכל כמו שצריך. אהבתי שאין דיאלוגים למרות שבדרך כלל אני מאבד ריכוז אם אין דיאלוגים. משום מה הצלחת לעניין אותי כל כך שפשוט לא איבדתי ריכוז!
הסוף היה ממש טוב ואע הן ממש חמודות למה הכל עצוב בסוף
המשפט הראשון התבלבל לי קצת משום מה, אני חושב שזאת ההערה היחידה שיש לי. היה אפשר לפסק אותו אחרת או משהו, אולי:
"העץ הזה תמיד היה המקום הבטוח בשבילי. מאז שהייתי קטנה נהגתי לבקר שם, בחלקת היער הקטנה והירוקה עם עץ אחד בלבד. (או -) עץ דק וגבוה עם רעמת עלים ורודים עליו."
זהו, פחות או יותר. תמשיכי לכתוב!!!

כי אני בן אדם פסימי? וול רוב הקטעים שלי הם פאמסלאש אז אני אנסה בעתיד לכתוב משהו קצת יותר אופטימי... לא מבטיחה שאעמוד במשימה אבל אוקיי?
האמת שבדרכ אני כותבת קטעים בלי דיאלוגים, דיאלוגים אף פעם לא יוצאים לי טוב וכנראה יהרסו לי את הקטע. אופס? אני עדיין צריכה לעבוד על זה ><"
זה לא היה אמור להיות עצוב!! האמת שזה היה אמור להיות שמח... ויצא עצוב. טוב, כבר אמרתי שכל קטע שאני כותבת סוטה מהנושא הראשוני. בתכלס זה בכלל לא היה אמור להיות פאמסלאש.
בקשר למשפט הראשון - עכשיו כשאני קוראת אותו שוב... צודק, אני אשנה ^^

QUOTE
זה מהמם, באמת שכן, זה ממש ממש יפה והסוף היה ממש ממש עצוב ובאמת כמעט גרם לי לבכות. אני ממש שמחה שהחלטת לפרסם והיי לא להאשים אותי ואת באמת כותבת ממש ממש יפה והצלחת להעביר את הרגשות שלה מצוין וגם את העצב.
דבר אחד שטיפה הפריע לי, היה שגם ליילה וגם ברי הרגישו לי בקטע כמו ילדות יותר קטנות ואם לא היית אומרת את זה לא הייתי מנחשת שהן בנות 16. אם אני זוכרת נכון אמרתי לך את זה גם בסיפור הקודם, זה טיפה מפריע לזה להיות אמין אבל זה לא נורא וזה לא מפריע יותר מדי, רק היה לי חשוב להגיד.
התיאורים היו ממש טובים והצלחת לגרום לי ממש להרגיש שם ולהתחבר לסיפור, הוא באמת היה ממש מעניין.
יחסית לקטע שלא עבר ביטוא בקושי היו שגיאות הקלדה וכאלה, אז אני אעיר אחת אחת כדי להקל עלייך:
QUOTE
היא הייתה גבוה עם עור שחום, בעלת עיניים עגולות כפרי הדובדבן.

כתבת 'גבוה' במקום 'גבוהה'.
QUOTE
כלומר, זה לא שלא אהבתי אותה, וזה לא שאני צעירה מדי - גיל 16 הוא בהחלט גיל נורמלי לאהבה ראשונה - אבל זאת הייתה אהבה ראשונה. וברי הייתה... בת. והיינו פשוט חברות כל כך הרבה שנים... בכל מקרה, לא חשבתי שאני צריכה לדאוג לגבי זה - במילא אין שום סיכוי שבעולם שברי מרגישה אותו הדבר כמוני.

ממש אהבתי שהדגשת כאן חלקים, זה ממש הוסיף לדעתי. רק משהו קטן - רשמת כאן 'במילא' במקום 'ממילא'.
QUOTE
חלפו כמה שנים, בהם שחכתי מהרגשות האלו והמשכתי להיפגש עם ברי באותו המקום, המשכנו להיות חברות.

רשמת 'בהם' במקום 'בהן' ו'שחכתי' במקום 'שכחתי'.
QUOTE
כל מה שנשאר על הגזע היה שמותינו B & L. אפילו הלב - אותו הלב שברי ציירה לי לפני שנים - נכרת.

די זה ממש עצוב, למה עצוב?
QUOTE
יכולתי להרגיש את הבל פיה על פני והיא, בוודאי, יכלה לראות כל נמש ונמש על פני הקטנות.

קצת הפריע לי שכתבת במשפט הזה פעמיים את המילה 'פני'.
QUOTE
מתחת לעץ הדובדבן - או לפחות מתחת למה שנשאר ממנו - היא הצמידה את שפתיה לשפתי ופשוט נישקה אותי.זו לא הייתה נשיקה ראשונה מתוקה, כפי שהייתה אמורה להיות, אלא נשיקה עצובה, שרוצה באבל, נואשת לטעום את האחר.

שכחת כאן רווח אחרי הנקודה שבין שני המשפטים.
QUOTE
תמיד בצילו של עץ הדובדבן.

אהבתי ממש את סגירת המעגל בסוף.
טוב, אני ממש מקווה שלא פגעתי ושחסכתי לך ביטוא, את כותבת מהמם ואני ממש מחכה לקרוא עוד קטעים שלך.


את די הכרחת אותי לכתוב באותו הזמן da.gif
בקשר לגילאים - כן, בהחלט יש לי בעיה עם גילאים. אני אשתדל לא לכתוב אותם יותר או להתאים את הדמויות לגיל? סורי אני כותבת ילדותי אבל לא מסוגלת לכתוב בגיל יותר נמוך כי
אכן חסכת לי ביטוא, תודה, אני אתקן את הכל ~


--------------------
רוני, 13, מנהלת פורום דיבורים בדימוס, בטא, פרשתי
User Posted Image
“.When you love someone, you don't have a choice. Love takes your choices away“

---------
הארי פוטר - Hportal.co.il
Top
פורסם ב: Mar 26 2017, 09:45 AM
צטט הודעה




קוסם מצטיין
*******

פרטי משתמש
קבוצה: הפלפאף
הודעות: 14310
חרמשים: 21115
מגדר:female
משתמש מספר: 55239
חפצי המשתמש: צפה
תאריך הצטרפות: 11.12.2015


חייבת להודות, הייתי בטוחה חצי קטע שברי היא העץ (תגידי זה בכוונה שהשם שלה מתחרז עם צ'רי שזה דובדבן? כי אם כן, זה מגניב) ואמ, בגלל שאני חולת פנטזיה קצת הצטערתי שהיא לא ואז הרגת את העץ וכבר לא הצטערתי יותר מדי כי זה היה די נוראי אם היא הייתה מתה גם.
בכל מקרה, זה קטע מאוד מקסים ואהבת את התיאור של העץ בהתחלה ממש 'עץ דק וגבוה עם רעמת עלים ורודים עליו' - רעמת עלים ורודים, זה פשוט מקסים.
רק שאלה אחת בהקשר הזה, עלי הכותרת של הפרחים של הדובדבן וורודים אבל מה הצבע של העלים עצמם?
בכל מקרה, זה קטע מאוד יפה ומאוד אהבתי (ואני אתלונן כי אני חייבת) למה מספרים בספרות ולא במילים? שש עשרה במקום 16 יהיה נחמד ואם לא באלך להתמקד גיל את יכולה לכתוב בת נוער, זה עובד בהקשר ופחות מגביל אם את אומרת שיותר קל לך לכתוב דמויות צעירות.
קיצר, נהנתי מאוד לקרוא ואני מחכה לקרוא עוד קטעים שלך.


--------------------
טוב, אז חתימה מושקעת אין לי... אופס.
זאת חתימה מוקדשת אבל, היא מוקדשת לשתי הסיבות שאני עוד בפורטל דייזי וליליקה.
הא, ואם לא הייתי פוחדת שאני לא אזהה את המשתמש של עצמי אם אני אחליף כינוי הייתי משנה לחתול.
או דלפי.


תודה.

---------
הארי פוטר - Hportal.co.il
Top
1 משתמשים צופים באשכול זה (1 אורחים ו 0 משתמשים אנונימיים)
0 משתמשים:

אפשרויות נושא
הגב לנושא זה פרסם נושא חדש פרסם סקר

 



  ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית'רין
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית
3797 7004 4217 2219


פורטל הארי פוטר הישראלי קיצורי דרך
מיוחדים: הארי פוטר | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה
האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס

עוצב על-ידי Design by JBStyle
© כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal
2007-2025