כשהכיתה מדברת|| ריין

[the faceless old woman]

השיעור התחיל והיועצת אמרה
"היום נדבר על מחלות נפשיות",
התלמידים סילקו את הדממה
והתחילו לדבר
על כמה שזה קשה
ונורא
ועל איך שמי שנכנס לכלוב
לפעמים לא יוצא חזרה.

אחד צעק משהו על התאבדויות,
אני כבר לא זוכר מה
בטח משהו על ורידים,
או על חניקה
ועל כך שהם סתומים שהם מתים בכזו צורה.
ילדה אחרת צעקה עליו בחזרה
שהוא חתיכת חרא מהלך.
היא צודקת,
זה נכון,
אבל זה לא קשור לשיחה.

מישהו אחר אמר שאפשר גם
לחתוך לאורך
במקום לרוחב,
ענו לו שאחד מהתלמידים ניסה
עם מספריים
וזה בכלל לא כאב.
ילדה שונה אמרה,
שאם אנשים מגיעים לכזה מצב
זו אשמתם בלבד.
מישהי אחרת צעקה עליה
שבגלל אנשים כמוה
הדיכאוניים מרגישים לבד.

הכיתה התחילה לריב בקולי קולות.
היועצת ניסתה להשתיק
מבינה שבקשר לכיתה שלנו המורות אכן צודקות.
כל צעקה וטיעון הפכו לדיון סוער,
אף אחד לא קיבל את הדעה של האחר,
כל ליחשוש נוסף העצים את הרעש,
ורק אני ישבתי מכווץ בצד, מיואש.

תסתמו. רציתי לומר.
אתם לא יודעים איך זה עובד,
אתם לא יודעים איך זה עבד
אתם לא מכירים את התחושה של החושך חונקת אותך,
או את תחושת חוסר המודעות והאימה.
אתם בטח לא שמעתם אפילו פעם אחת בחייכם
את הדממה צורחת
את האוזניים נקרעות,
רק מהדממה
רק מהמחשבות.
והו, הדימיונות
איך עולות מחשבות מרושעות
על מוות פה,
רצח שם,
אולי שלי,
אולי של אדם מאושר.
אולי ליפול מבניין
ואולי לא.
מי יודע.

אבל
זה עבר.
למרות שאני עדיין יודע יותר טוב מרוב האנשים בעולם,
איך זה להרגיש
שאתה באמת ובתמים לבד.
הדיכאון אומנם הלך,
אבל הוא שרף לי את הלב
והשאיר בו שאריות של אפר
עם כמה ניצוצות.
הניצוצות האלה הם החרדה החברתית
והתקפי החרדה
שלפעמים ניצותים וגורמים לי
לבהלה.
בנוסף לפחד מצעקות.
שזה מה שגורם לי עכשיו
לרצות להעלם מהכיתה,
מהעולם.
מכולם.
אולי אני אלך לקפוץ לי מאיזה צוק או ביניין,
בתקווה שבחיים הבאים
כאשר יצא לי להשתתף בכזו שיחה
אני לא ארגיש את מה שאני מרגיש עכשיו.
אני מקווה שאז אני
אמציא על זה איזו בדיחה
כמו כל שאר הכיתה.
כי עדיף הכל
ה כ ל
מאותה תחושה.




האמת אני לא הכי מרוצה מהקטע
ת"ב יהיה נחמד

[Hyunlix]

ואוו
קראתי את זה ופשוט
וואו
זה מדהים ומרגש
ניתן לראות שכתבת את זה מתוך חוויות אישיות שלך, אני ממש מצטערת שעברת דבר כזה
אתה הצלחת להעביר את הרגשות שלך דרך השיר בצורה כל כך יפה ומרגשת
הלוואי שהייתי מגיעה לרמה כמו שלך בכתיבת שירים, אני בהחלט לוקחת ממך השראה
:)

[ריבנקלו .....]

אין לי מילים
הצלחת לצמרר
הצלחתה להעביר את כל התחושות והרגשות כאן כל כך טוב

[august]

היי שוהם וריבנקלו ....., התגובות שלכן הן הקפצות. בראש האשכול אפשר לראות את התאריך שבו הוא נכתב, והאשכול הזה נכתב ב2019, לכן לא רק שזאת הקפצה גם סביר להניח שכותב האשכול לא יראה את התגובות שלכן. להבא בבקשה שימו לב תמיד לתאריך של התגובה האחרונה (במקרה הזה התגובה האחרונה היא האשכול עצמו), ואם התגובה האחרונה היא מעכשיו אבל האשכול עצמו ממזמן תבדקו אם אתן לא במקרה מגיבות אחרי שמישהו הקפיץ את האשכול בלי רשות. ננעל :)