פעילות || ארון בגדים

שלום לכם, משתמשים יקרים! מה שלומכם?
אני לא יודעת מה איתכם, אבל אני עשיתי הרבה יותר מדי קניות של בגדים בזמן האחרון - ואני חייבת לומר שזה היה מייאש. ולמרות שאני לא ממש כזו שמייחסת הרבה חשיבות לבגדים, במהלך הקניות האלו יצא לי לחשוב על כך שהרבה פעמים בגדים שאדם לובש ביום יום כן יכולים לתת כל מיני רמזים על האדם - על שגרת היום-יום שלו, אולי על העבודה... וגם הדמויות שלנו הן בנות אדם-

היי, לא תמיד! מה אם אנחנו רוצים לכתוב על חייזרים?

מתחכמים. אולי תתנו לי לסיים להסביר מה עושים בפעילות?
בכל מקרה, כפי שהתחלתי להגיד, גם הדמויות שלנו הן בנות אדם (חלקן, לפחות) - וגם אצלן לפעמים צריך להתאים לבוש לדמות, נכון?
הרי, לרוב אם תכתבו קטע על עורך דין ביום עבודה או על שגרירה של מדינה, לא תלבישו אותם בטי-שירט עם ציור של חתול (אלא אם זה מתקשר לאופי שלהם באופן מיוחד).
אז הבנתם כבר מה תעשו בפעילות הזו?

כן, כן. את עומדת להגיד לנו להלביש עורכי דין בחולצות של חתולים!

אממ, פחות. אבל ניחוש יפה!
אז בפעילות הזו, אתם תתאמנו על בניית דמויות - ובמקום להתאים לבוש לדמות, תתאימו דמות ללבוש!

זה ילך כך:
• קודם כל, תגיבו באשכול "אני רוצה!".
• לאחר שתעשו זאת, אגריל לכם תמונה של סט בגדים כלשהו.
• אחרי שאעשה זאת, תוכלו להתחיל למלא את הטופס שלכם! ומה תכתבו בו, אתם שואלים? הטופס הוא טופס די קצר, בו תמלאו מידע על דמות כלשהי שתבנו בעקבות סט הבגדים שקיבלתם - דמות ש"תתאים" לבגדים, שיכולה לדעתכם ללבוש בגדים אלו.
• אם תרצו, תוכלו גם לכתוב קטע על הדמות בתור בונוס - ואם לא, תמיד תוכלו להשתמש בדמות מאוחר יותר.

נשמע נחמד! אז מתי אפשר להתחיל?

ממש בקרוב! אבל רק שנייה, התגמול שלכם:
על מילוי טופס הדמות תקבלו לא פחות מ-150 חרמשים ו-5 נקודות בית, כאשר תוכלו למלא אותו עד שלוש פעמים.
בנוסף, אם תכתבו קטע על הדמות שלכם, תקבלו בונוס של 100 חרמשים!
שימו לב - את הבונוס הזה תוכלו לקבל רק על קטע אחד. אם השתתפתם מספר פעמים, תוכלו להכניס כמה מהדמויות שלכם לאותו הקטע, או לכתוב את הקטע לפעילות רק על אחת הדמויות.
תגמול שווה, נכון?

בהחלט! ועכשיו מתחילים?

כן כן, מוכנים? אתם רק צריכים לכתוב "אני רוצה!", ומיד אגריל לכם סט בגדים!
והנה הטופס שתמלאו לאחר מכן:

יש לכם עד ה-24.1. תיהנו!

* אם אתם משתתפים מספר פעמים, אנא מלאו את כל הטפסים באותה התגובה. לאחר מילוי הטופס הראשון, תוכלו לכתוב באותה התגובה שוב "אני רוצה!" כדי לקבל סט בגדים נוסף.

אני רוצה

אני רוצה ( :

אני רוצה!

אני רוצהההההה



שם + כינוי: זיו, David Tennant
שם הדמות: ניק רייט
גיל הדמות: 16
מין ומגדר הדמות: זכר
רקע (רקע כללי על חייה של הדמות, חמש שורות לפחות):
טוב, ניק נולד למשפחה די רגילה ופשוטה, שחיה בעיר הגדולה ואף פעם לא בלטה במיוחד בשום דבר בחברה ובסביבתה. הוא היה ילד רגיל לחלוטין שגדל בבית פשוט ולמד בבית ספר פשוט כמו כולם. תמיד הוא היה בצד ומרוחק מכל שאר החברים והתלמידים בכיתה, הוא אף פעם לא היה עם כולם והיו לו חברים מעטים שכמעט אף פעם לא נשארו קבועים, והיו תקופות, שלא היו לו חברים ובני שיחה כלל. הוא התנהג בשקט ובביישנות, וגם בבגדים שלו היה אפשר לראות שהוא מופנם ושקט, והוא כמעט ולא דיבר עם אנשים אף פעם. הוא היה מקשיב בשקט, עושה את המטלות בשקט, ובגדול - עושה את הכל בשקט ואף פעם הוא לא גרם להמולה או למהומה. כך היה ניק תמיד וכך היה גם כאשר הגיע לגיל 16. ניק אמנם היה שקט אך הוא היה מהתלמידים המצטיינים ביותר והיו לו כישורים שלאף אחד בסביבתו לא היו, אך בגלל שהוא לא הראה כלום ולא דיבר עם אף אחד, אף אחד לא ידע על שום דבר שהוא יכול ויודע לעשות.
אופי (לפחות 3 שורות):
כמו שאמרתי, ניק בגדול הוא נער פשוט. הוא מאוד מאוד ביישן, לא מרבה כמעט לדבר עם אף אחד ואין לו חברים כמעט, מופנם מאוד, ובעקבות כך יש לו דמיון עשיר מאוד ורוב הזמן הוא משחק במחשב או פשוט מדמיין. למרות שהוא לא מראה את זה, ואף אחד כמעט לא יודע את זה, הוא חרוץ ומצטיין. הוא מוכן לעשות כל מטלה שתבוא עליו ולא מפחד להתמודד עם קשיים. הדבר היחיד שמעיב על חייו זה החוסר הכמעט מוחלט בחברים, שאפילו הוא לא יודע - אבל הוא זקוק לחברים מאוד.
מראה (לפחות 2 שורות):
ניק מגיע תמיד עם בגדים כהים, אך בכל זאת יש בהם קסם מסוים, ומי שיתבונן בהם יכול למצוא כל מיני דברים מעניינים שאי אפשר לראות בסתם בגדים פשוטים או כהים. הוא אוהב מאוד בגדים שיש בהם קצת אפלה ובעיקר פרצופים של חיות מתבוננות. הוא בהיר עור, עם שיער חום קצר שתמיד נופל לו על העיניים ומעצבן אותו. יש לו עיניים חומות רגילות, ומעט מעט נמשים על הפנים ועל הזרועות. יש לו גפיים צנומות וגוף די צנום באופן כללי.
תחביבים:
ניק אוהב לקרוא. כל הזמן ובכל הזדמנות שיש לו. הוא אוהב מאוד לשחק במחשב, בעיקר משחקים של בנייה ואסטרטגיה, שצריך להפעיל בשבילם את המוח. הוא אוהב מאוד לדמיין דברים מעניינים בשעות הפנאי שלו ואוהב לשחק שחמט, משחקי אסטרטגיה ומשחק קופסא - בעיקר עם אחיו ואביו. הוא אוהב לטייל ולשאוף אוויר צח, ואוהב מאוד בעלי חיים.
הסבר קצר על מסגרת משמעותית בחייה של הדמות, אם יש (עבודה/בית ספר/פנימייה/חוג וכו', לפחות שורה): אין לו ממש מסגרת משמעותית בחייו - אך המסגרת שהוא הכי מתרגש לקראתה היא שיעור שחמט פעם בשבוע עם אחיו שרק שם אפשר לראות שכל המגננות נופלות והוא ממש פורח.
הקישור לקטע על הדמות (בונוס, לא חובה):
הערות/שאלות/הארות/תגידו לי שאני לא היחידה שלא אוהבת לקנות בגדים: את היחידה שאוהבת לקנות בגדים


הודעה זו נערכה ע"י David Tennant ב Jan 16 2019, 21:19 PM

ערכתי ^^
מוזמנים למלא את הטופס, ולבקש עוד סט אחרי המילוי אם תרצו!

אני רוצה



שם + כינוי: אפי ובצד
שם הדמות:
גיל הדמות: 26
מין ומגדר הדמות: נקבה
רקע (רקע כללי על חייה של הדמות, חמש שורות לפחות):
אופי (לפחות 3 שורות):
מראה (לפחות 2 שורות):
תחביבים:
הסבר קצר על מסגרת משמעותית בחייה של הדמות, אם יש (עבודה/בית ספר/פנימייה/חוג וכו', לפחות שורה):
הקישור לקטע על הדמות (בונוס, לא חובה):
הערות/שאלות/הארות/תגידו לי שאני לא היחידה שלא אוהבת לקנות בגדים:

רוצה רוצהה



שם + כינוי: יונתן, בצד
שם הדמות: אמילי בנקס
גיל הדמות: 18
מין ומגדר הדמות: נקבה
רקע (רקע כללי על חייה של הדמות, חמש שורות לפחות):
אמילי נולדה בעיר ניו יורק שבארצות הברית לשני הורים עשירים מאד. עד שהיתה בת עשר, היא קיבלה כל מה שביקשה. אביה היה עורך-דין מפורסם, אימה היתה דוגמנית והם הרוויחו הרבה מאד כסף. היא היתה מאד מקובלת בבית-הספר שלה, ותמיד היתה שמחה ועליזה. עד שיום אחד, כאשר היתה בת כמעט אחת-עשרה, הוריה רצו לדבר איתה. הם סיפרו לה שאימה, לילי, פוטרה מעבודתה כדוגמנית והיתה צריכה לעבוד כמוכרת במכולת שלהם, ואביה כבר לא הרוויח כל-כך הרבה כסף מהעבודה שלו. היא היתה ממש עצובה.
ביום שלמחרת היא נסעה לבית-הספר שלה, והרבה מהילדים שהיו בו צחקו עליה על כך שאימה עובדת במכולת. כל הילדים בבית הספר הזה היו ילדים של אנשים עשירים, מפורסמים. ממש כמוה, עד לאותו הרגע. כבר כמעט שלא היו לה חברים, חוץ מצ'ארלס, שהיה היחיד בבית הספר שהסכים לדבר איתה, בערך. היא כמעט לא פגשה ילדים אחרים.
כאשר היתה בת ארבע-עשרה סיפרו לה הוריה שהם עוברים לדירה אחרת. עד אז, הם גרו בדירה גדולה בעלת ארבעה חדרי-שינה, מטבח גדול, סלון - והיא שמעה שהדירה שאליה היא עומדת לעבור עומדת להיות דירה עם שני חדרי-שינה ומטבחון קטן.
לא רק זה - היא תצטרך להיפרד מהחבר היחיד שהיה לה, צ'ארלס. נכון, היא תעבור לבית-ספר אחר במקום אחר, אבל היא היתה בטוחה שלא תמצא חברים שם.
כאשר היתה בת שש-עשרה שני הוריה מתו בתאונת דרכים, והשאירו אותה אצל סבתא שלה - שמתה מהתקף לב ברגע ששמעה על מותם של הוריה של אמילי. היא היתה אומללה ולא ידעה מה לעשות.
בכסף שקיבלה מהירושה של סבתא שלה קנתה בית קטן בכפר, ומאז היא גרה שם, לבדה, עם שני הארנבים שאימצה.
אופי (לפחות 3 שורות):
אמילי לא בוטחת באף אחד. היא עברה הרבה דברים קשים בחיים שלה, ולכן היא למדה שלא צריך לסמוך על כל אחד. יכול להיות שזו הסיבה שלו היו לה חברים. היא לא סלחה לאף אחד שעשה לה דברים רעים. אם מישהו עצבן אותה, העליב אותה או פגע בה, היא היתה מענישה אותו בחזרה.
למרות זאת, היא ממש אהבה חיות. במיוחד ארנבים, והיא די שנאה חתולים. החיות היו אלו שהבינו אותה - היא לא היתה אפילו צריכה לדבר איתן. זאת כנראה הסיבה שהיא גידלה שני ארנבים.
מראה (לפחות 2 שורות):
לאמילי היה שיער בלונדיני ארוך ועיניים כחולות. את השיער היא לא גזרה מאז שהיתה בת שתיים-עשרה - היא בכלל לא אהבה להסתפר. היא אהבה ללבוש שמלות ולנעול נעלי אולסטאר, למרות שהרבה אנשים אמרו לה שהשילוב הזה לא כל-כך מוצלח. היתה לה צלקת קטנה על כף היד, מהפעם שבה הכיש אותה נחש (הוא לא היה ארסי, אל תדאגו. זה רק קצת כאב).
היא אף פעם לא התאפרה. לפי דעתה זה היה בזבוז של זמן וכסף על דבר שבכלל לא חשוב ולא צריך, ושזה גם לא טבעי, אז פשוט אין טעם לזה. בדרך כלל היא הרכיבה משקפי-שמש, בגלל שהיא שנאה שכשפגשה אנשים שהכירו את הוריה הם אמרו: "אמרו לך פעם שהעיניים שלך ממש דומות לאלו של אמך?"
תחביבים: היא אוהבת לשחק פינג-פונג, למרות שאף אחד לא רוצה לשחק איתה, היא מנגנת בכינור, והדבר שהיא הכי אוהבת לעשות הוא לבשל. היא ממש אהבה אוכל, במיוחד אוכל צרפתי. היא התכוונה לטוס לצרפת וללמוד בישול כשתהיה מבוגרת יותר.
הסבר קצר על מסגרת משמעותית בחייה של הדמות, אם יש (עבודה/בית ספר/פנימייה/חוג וכו', לפחות שורה): הדבר השנוא עליה ביותר היה בית-הספר שלה. בעצם, בתי-הספר שלה. היא היתה בשני בתי-ספר - אחד ממנו היא אהבה בהתחלה, אך לאחר-מכן כל החברים שלה הפסיקו לדבר איתה, למעט צ'ארלס - שאותו היתה צריכה לעזוב כאשר עברה לבית-הספר האחר, שבו היא סבלה עוד יותר, כי המורים שנאו אותה.
הקישור לקטע על הדמות (בונוס, לא חובה): לא אוהב לכתוב קטעים :/
הערות/שאלות/הארות/תגידו לי שאני לא היחידה שלא אוהבת לקנות בגדים: שונא לקנות בגדים ^^

רוצה עוד פעם אם עוד אפשר



שם + כינוי: יונתן, בצד
שם הדמות: מייקל בלו
גיל הדמות: 9
מין ומגדר הדמות: זכר
רקע (רקע כללי על חייה של הדמות, חמש שורות לפחות):
מייקל נולד בלוס-אנג'לס בשנת 2010. הוא היה ילד יוצא דופן - הוא למד לדבר בגיל שמונה חודשים וידע את לוח הכפל בעל-פה עוד בגיל ארבע. ההורים שלו דאגו לו תמיד, ונתנו לו כל מה שרצה בידיעה שהוא יודע מה טוב בשבילו. הוא היה חכם יותר משאר הילדים, והיו לו הרבה תחביבים - ביניהם קריאה, כתיבה (של סיפורים ושירים), שירה, ריקוד ואפילו תכנות. הוריו תכננו לשלוח אותו לבית-הספר הכי טוב בעיר.
כאשר היה בן חמש מתה אמו מסרטן. גילו שהיא חולה ממש ברגע האחרון, והוא אפילו לא הספיק להיפרד ממנה. ביום שבו גילה שהיא מתה הוא לא הפסיק לבכות. היום הזה שינה אותו לנצח. עד אז, כל חייו היו מושלמים - היו לו קצת חברים, ההורים נתנו לא מה שהוא רצה, הוא היה נבון ובריא. לאחר מכן הוא התחיל לפקפק בהכל.
בגיל שש הוא התחיל ללכת לבית-הספר. בהתחלה היו לו שם הרבה חברים והוא היה מקובל, אך לאחר כמה שבועות כל הילדים החרימו אותו. אף אחד לא דיבר איתו, מהסיבה הפשוטה שהוא היה מעצבן. הוא לא פחד להגיד לאף אחד את מה שהוא חושב, ואף אחד לא אהב את זה. לא המורים, לא התלמידים.
בסוף השנה הוא סולק מבית-הספר. ביום הולדתו השישי הגיעו שוטרים לביתו. הם ביקשו לדבר עם אביו. מייקל לא ממש הבין מה קורה. לשוטרים היו אזיקים והם אזקו את אביו, והאשימו אותו בפשעים רבים - ביניהם גניבה של מיליוני דולרים.
אביו של מייקל, ג'ון, כל הזמן אמר למייקל שהוא חף מפשע, ושלא עשה כלום - אך מייקל ידע שהוא משקר לו. ג'ון באמת גנב את הכסף הזה. הוא עשה את זה בשביל מייקל, כדי שיהיה להם כסף כדי לחיות. היתה לו הזדמנות, והוא לא פספס אותה.
מייקל הועבר לבית-יתומים, רחוק מאביו - אותו פגש רק פעם בחצי שנה. המקום הזה היה ההפך מכל מה שהכיר - הוא חלק חדר עם שני ילדים נוספים, היה ממש קר בתוכו והוא אפילו ראה שם פעם חולדה. הילדים שם לא היו חברים של מייקל. הם רק חיכו שיעשה טעות ואז יוכלו לצחוק עליו ולהעניש אותו. הוא שנא אותם.
כאשר היה בן שמונה ברח מבית היתומים. הוא ניסה להרוויח כסף איכשהו, אך מהר מאד נתפס והובא לבית היתומים, שוב פעם. מאז הוא חי בעצב בבית היתומים, מחכה להזדמנות נוספת לברוח משם.
אופי (לפחות 3 שורות):
מייקל היה חכם. הוא לא הסתיר את זה - הוא תמיד אמר את האמת, כך לימדו אותו הוריו. הרבה היו קוראים לו מעצבן, בגלל שהוא לא הסתיר מהם את מה שהם לא רצו לדעת. הוא רצה לעשות טוב לכולם, ולפעמים צריך שחלק יקריבו קצת כדי שלכולם יהיה טוב.
אז כן, הוא היה ילד בן תשע בסך הכל, אך זה רק היה הגיל שלו. הגיל לא באמת משנה. ילדים עשו דברים גדולים בעולם, ואנשים מבוגרים לא עשו כלום בחיים שלהם. כל מה שהוא רצה לעשות זה לעשות טוב - והוא קיווה שהוא מצליח.
מראה (לפחות 2 שורות):
למייקל היה שיער קצר ושחור. הוא היה מסרק אותו בכל בוקר, למרות שלא היה צריך לעשות זאת. כמעט בכל חודש הוא היה מסתפר, משום שלא אהב כשהשיער שלו ארוך.
העיניים שלו היו אפורות. כן, פשוט אפורות. לא היה בהן שום דבר מיוחד - אחרי הכל, אלו סתם עיניים.
הוא אהב ללבוש מכנסיים קצרים וחולצה קצרה - אפילו בחורף. הוא שנא את החורף. הוא גם שנא את הקור, אבל הוא עדיין העדיף ללבוש בגדים קצרים. הם הרגישו יותר נוחים.
תחביבים: קריאה, כתיבה (סיפורים ושירים), הוא אהב לשיר, וקצת לתכנת
הסבר קצר על מסגרת משמעותית בחייה של הדמות, אם יש (עבודה/בית ספר/פנימייה/חוג וכו', לפחות שורה):
מייקל ממש סבל בבית-היתומים שלו. הילדים שם היו נוראיים - כל מה שרצו היה לגרום לאחרים להרגיש רע, גם אם הם ירגישו רע תוך-כדי. המנהלת שם היתה לא פחות מרושעת - היא היתה מענישה את הילדים בבית היתומים בעונשים מיוחדים ומרושעים. הוא שנא אותה.
הקישור לקטע על הדמות (בונוס, לא חובה): לא אוהב לכתוב קטעים :(
הערות/שאלות/הארות/תגידו לי שאני לא היחידה שלא אוהבת לקנות בגדים: רק את

אפשר עוד אחד? אני אגמור עד עשר!



שם + כינוי: יונתן, בצד
שם הדמות: אוליביה בלאק
גיל הדמות: 29
מין ומגדר הדמות: נקבה
רקע (רקע כללי על חייה של הדמות, חמש שורות לפחות):
לאוליביה היתה ילדות קשה מאד. היא, ההורים שלה ושלושת אחיה חיו בבית קטנטן בעל שלושה חדרים בלבד בצפון צרפת. הם היו עניים מאד, ובקושי היה להם כסף לשלם את שכר הדירה. כאשר היתה בת אחת-עשרה התחילה לעבוד. היא עבדה כבייביסיטרית - היא שמרה על ילדים של הורים שלא היה להם מספיק זמן בשביל ילדיהם, כך נהגה לומר. לפי דעתה בייביסיטרינג זה דבר נורה. ההורים צריכים להיות עם הילדים שלהם, הם לא צריכים לשלם למישהו אחר כדי שיעשה זאת. אם אין להם זמן בשביל הילדים שלהם, הם היו צריכים לחשוב על זה לפני שגידלו אותם.
היא לא למדה בשום בית-ספר, משום שלהוריה לא היה מספיק כסף כדי שתוכל ללמוד באחד כזה. לא היה בית-ספר בכפר, ואם היתה נוסעת ללמוד היא היתה צריכה לשלם בכל יום הרבה כסף על האוטובוס. רק מריו, הילד הגדול ביותר במשפחה, למד בבית הספר.
בגיל שלוש-עשרה היא החליטה שהיא צריכה לעשות שינוי כלשהו. למשפחה שלה לא היה מספיק כסף לאוכל, והיא היתה חייבת לפרנס אותם, לא משנה מה יקרה.
זה היה יום אפרורי, כשהיא היתה בת ארבע-עשרה. באותו היום נולד לה אח קטן, והיא ידעה שאין להם מספיק אוכל כדי להאכיל גם אותו. הם בקושי יכלו להאכיל את כל שאר המשפחה. היא הלכה לשוק, ובזמן שאף אחד לא הסתכל היא לקחה ממוכרת אחת כמה שטרות של כסף. היא נתנה את זה להוריה, כדי שיוכלו להאכיל את צ'ארלס - אחיה הקטן.
ביום שלמחרת גילתה שאביה בזבז את כל הכסף על סיגריות ואלכוהול. היא ממש כעסה עליו. היא נתנה לו את הכסף הזה כדי שיהיה להם מה לאכול - ועכשיו הם יצטרכו למות מרעב, רק בגלל אביה.
היא המשיכה לגנוב. היא נתנה להוריה מספיק כסף לאוכל, עד שיום אחד תפסו אותה. המוכרת ראתה אותה לוקחת את כל מה שהיה לה בקופה, וקראה למשטרה. עד גיל שש-עשרה היא בילתה בכלא על מה שהיא עשתה. כשסוף-סוף השתחררה, גילתה שהוריה וכל אחיה מתו. הבית היה ריק, והיא היתה צריכה לגור שם לבדה. היא מצאה עבודה במכולת, ומאז היא גרה שם, חיה חיים משעממים ועצובים, לבדה.
אופי (לפחות 3 שורות):
אי אפשר להגיד שאוליביה היתה אופטימית. היא עברה הרבה דברים בחיים שלה והיא בכלל לא האמינה שיש דברים טובים. לא היתה לה תקוה, היא היתה פשוט נואשת. ואי אפשר להאשים אותה. בזמן ששהתה בכלא, היא הבינה שלחיים אין משמעות. זמן יכול לעבור, ולאף אחד לא יהיה איכפת מזה.
היא לא התחנפה לאף אחד. אף פעם. גם כאשר עבדה במכולת, היא לא אמרה "בוקר טוב" ללקוחות שבאו, כי היא ידעה שהבוקר לא טוב. שום דבר לא טוב.
מראה (לפחות 2 שורות):
אוליביה לא השקיעה שום דבר במראה שלה. היא לבשה מה שהיה לה בארון באותו הזמן, מה שהיא במקרה מצאה. לא היה איכפת לה איך היא נראית ממש כמו שלא היה איכפת לה איך אנשים חושבים עליה. גם ככה היא לא רואה את עצמה, אז למה היא צריכה להשקיע במראה שלה?
על רוב הבגדים שלה היו כתמים, אבל זה לא היה לה איכפת. היא פשוט היתה לוקחת משהו מהארון, כל יום משהו אחר, ולובשת אותו. וזה הכל.
תחביבים: הדבר היחיד שאוליביה באמת נהנתה ממנו היה גניבה. היא שמחה כשהצליחה לגנוב כסף כדי להציל את משפחתה - היא לא ראתה בזה שום דבר רע. אבל היא הפסיקה את כל זה כאשר כל משפחתה מתה, ומאז היא לא ממש נהנית משום דבר.
הסבר קצר על מסגרת משמעותית בחייה של הדמות, אם יש (עבודה/בית ספר/פנימייה/חוג וכו', לפחות שורה): כשאוליביה היתה בכלא היא למדה הרבה דברים שהיתה מעדיפה לא ללמוד אף-פעם. היא למדה כמה נוראים החיים. היא פגשה אנשים שעשו דברים קשים, היא שמעה סיפורים זוועתיים. כל מה שרצתה היה לחזור הביתה - למשפחתה - אך זה מעולם לא קרה.
הקישור לקטע על הדמות (בונוס, לא חובה): איזה קטע, אין קטע!
הערות/שאלות/הארות/תגידו לי שאני לא היחידה שלא אוהבת לקנות בגדים: אף אחד לא אוהב לקנות בגדים!

אני רוצההההההההההה


שם + כינוי:ורד, I Wish
שם הדמות:ניר
גיל הדמות:9
מין ומגדר הדמות: נקבה
רקע (רקע כללי על חייה של הדמות, חמש שורות לפחות):
אופי (לפחות 3 שורות):
מראה (לפחות 2 שורות):
תחביבים:
הסבר קצר על מסגרת משמעותית בחייה של הדמות, אם יש (עבודה/בית ספר/פנימייה/חוג וכו', לפחות שורה):
הקישור לקטע על הדמות (בונוס, לא חובה):
הערות/שאלות/הארות/תגידו לי שאני לא היחידה שלא אוהבת לקנות בגדים:

אני רוצה 3>



שם + כינוי: ראיין מוטיבציה
שם הדמות: קרלה פארסה
גיל הדמות: 15
מין ומגדר הדמות: נקבה, ג'נדרקוויר
רקע (רקע כללי על חייה של הדמות, חמש שורות לפחות): קרלה, צאצאיתם של חוטבי העצים הגדולים ובעלי חברה מאוד מצליחה בשם "דוויפטלי מוצרי עץ" - גדלה מהיום הראשון בחייה בסביבה המותאמת למעמדם החברתי של הוריה, ובילתה עם צאצאיהם של עשירים אחרים, מה שבגיל 10 התחיל לשעמם לה - לשחק ולדבר עם אותם ילדים על אותם דברים, לרכל על העניים ולצחוק על האופנה "המחרידה שלהם" - שלטעמה הייתה יפהפיה, אבל לא יכלה לגלות. כשהגיעה לגיל 13 היא שנאה את דרך חייה ואת היהרות של העשירים והוריה - שנאה את התנהגותם השחצנית והמפונפנת וניסתה להתנתק מהסטריאוטיפ החברתי שהיא נולדה איתו. בגיל 15, ביום ההולדת שלה - היא קיבלה מתנה שהייתה שונה מכל דבר שנתנו לה, היא קיבלה חצאית משי אפורה בעלת פסים ירוקים, ורודים וכחולים וחולצה תואמת שבאה מושלם עם השרשרת שקעבלה בגיל 11. מאז יום ההולדת שלה היא התחמקה מחדרה לעבר הרחובות העניים, והתחברה עם אנשים מדהימים. ואהבת חייה. מכל ההתרגלות והגדילה בחברת העשירים היא התרגלה לרכל על כל אחד שלא חיבבה, מה שיצר איתה לפעמים מצבים לא נוחים - אבל התרגלו אליה והבינו שזו הדרך שהיא גדלה בה. היא מודעת לכך שזה גורם לאנשים אי נוחות - אבל השלימה עם עצמה ביום שפגשה את אהבתה.
אופי (לפחות 3 שורות): קרלה היא כמו מזגן אנושי, רק עם שליטה עצמית - חם אל האנשים שמגיע להם חום וקר אל האנשים שצריכים להבין איך להתחמם. היא אדם חברותי מאוד אל אנשים שמזכירים לה אותה ומקשיבה מדהים. היא רגילה לרכל בגלל עברה, אך השלימה עם חסרונותיה ועם עצמה לגמרי. היא אוהבת מגע עם אנשים ולדבר, למרות שהיא גם אוהבת את השתיקה שמספרת מיליוני סיפורים.
מראה (לפחות 2 שורות): היא מתולתלת, בעלת עיניים ירוקות - תכולות כמו הים ושיערה ארוך מספיק כדי להתפזר על רבע מיטה. היא בגובה ממוצע ביחס לגילה, משקלה גם כן ממוצע - למרות שהיא חושבת שהיא יותר שמנה משאר האוכלוסייה בגילה. היא לא מתאפרת בכלל ולובשת נעלי בובה שחורות או עקבים קטנים ושחורים לכל מקום - כמו עם הטופ, החצאית והשרשרת שלה.
תחביבים: לרכל, לשמוע את אהבתה ממציאה שירים ושרה על המקום, לצחוק על כלום ולשכב על מיטות סתם ככה.
הסבר קצר על מסגרת משמעותית בחייה של הדמות, אם יש (עבודה/בית ספר/פנימייה/חוג וכו', לפחות שורה): היא חונכה בבית על ידי מורים גדולים בעולם וסיימה חומר תיכון בכיתה ח' (במאמצים רבים שנגררו ל24 שעות ברצף של למידה). היא שנאה את זה ואת העובדה שהיא לא במסגרת חברתית טובה גם בגלל זה.
הקישור לקטע על הדמות (בונוס, לא חובה):
http://hportal.co.il/index.php?showtopic=152284
הערות/שאלות/הארות/תגידו לי שאני לא היחידה שלא אוהבת לקנות בגדים:

אני רוצה



שם + כינוי: אורי Louis Litt
שם הדמות: אלכסיס בראון
גיל הדמות: 30
מין ומגדר הדמות: גבר
רקע (רקע כללי על חייה של הדמות, חמש שורות לפחות):
אלכסיס הוא ילד למשפחה של מהגרים. אמא שלו ברחה ממוסקבה לאחר שאביה נחשד לבגידה בממשל ואביו ברח מעירו שבגרמניה לאחר פעילות של ניאו-נאצים נגדו. משפחתו הייתה חסרת כל ולכן הלכה למקום היחיד בו היה בית בשבילם - מקסיקו. במקסיקו הם סבלו מחיים קשים אך לא היו עניים כיוון שאבי ואימו עבדו יחד עם קרטל סמים חזק שדאג להם ואפילו מימן לאלכסיס בית ספר פרטי טוב. אלכסיס רחש השכלה טובה אבל גם קיבל אימונים מחבריו של אביו לשימוש בנשק והתנהלות בקרטל סמים. לאחר שאביו ואימו נרצחו בעקבות סיכסוך בין קרטלים, אלכסיס תפס את מקומו של אביו. הוא עלה בסולם הדרגות וכיום הוא אחד מסגניו של מנהל הקרטל.
אופי (לפחות 3 שורות): אלכסיס הוא... משוגע מעט. טוב, אולי משוגע הרבה. יש לו התנהגות ילדותית וטיפשית, התקפי צחוק בלי קשר לסיטואציה אבל גם אכזריות וערמומיות חסרת רחמים. בעקבות ההתנהגות שלו, אנשים מכנים אותו "הג'וקר" כמו נבלו של באטמן. אלכסיס לא אוהב דברים משעממים ותמיד אוהב לעשות רושם מעניין וחדש.
מראה (לפחות 2 שורות): אלכסיס אוהב לעשות רושם, לכן הוא לובש חליפה צבעונית משונה שרק מדגישה את האופי המטורף שלו. יש לו שיער בלונדיני שתמיד מסורק לצד ונראה בוהק, עיניים אדמדמות עם ניצוץ שובב וצבע עור לבן אך שזוף. השיניים שלו לבנות וישרות, העור שלו מטופח ונקי תמיד, למרות שהוא חלק מקרטל סמים.
תחביבים: לאלכסיס יש כל מיני תחביבים. הוא אוהב לשתות משקאות חריפים, ולבלות עם החברים שלו. אבל מצד שני, הוא מאוד אוהב לטפח את הגוף והלבוש שלו. הוא תמיד נראה נקי ומטופח עם בגדים שהם סטייל ושיער מטופח, זה מכיוון שהוא ממש הולך למעצבי שיער וגם לספא.
הסבר קצר על מסגרת משמעותית בחייה של הדמות, אם יש (עבודה/בית ספר/פנימייה/חוג וכו', לפחות שורה): המסגרת היא קטל הסמים. לקרטל קוראים "הציידים" והם מוכרים סמים שונים בכל איזור מקסיקו וגם באזורים נוספים. זה קרטל אכזרי ביותר ובו אנשים נהרגים כ הזמןף אבל מי שנמצא למעלה והוא חזק, יכול להיות מיליונר ואפילו מולטי מיליונר.
הקישור לקטע על הדמות (בונוס, לא חובה):
הערות/שאלות/הארות/תגידו לי שאני לא היחידה שלא אוהבת לקנות בגדים: איזה דמות קשוחה...

נערך לכולכם ^^
אני ממש ממש שמחה לראות את ההיענות! מחכה לטפסים ולקטעים שלכם!

אני רוצה



שם + כינוי:direwolf + מיקי
שם הדמות:הרולד וולף
גיל הדמות:60
מין ומגדר הדמות:זכר, הומו
רקע (רקע כללי על חייה של הדמות, חמש שורות לפחות):
הרולד היה מלך רחבת הריקודים בשנות ה70 של המאה הקודמת. הרולד היה מראשי המאפייה של ניו יורק. מכיוון שבשנות ה70 לא היה מקובל לצאת מהארון בטח ובטח לא אם אתה מראשי המאפייה אז הרולד נאלץ להסתיר את הרגשות שלו כלפי ניק בודין, השותף שלו. אבל ככל שהם היו ביחד היה יותר ויותר קשה לו להסתיר את המשיכה שלו. בלחץ המשפחה ומתוקף המעמד שלו הוא נאלץ להתחתן עם וילמה דאטון. לזוג אומנם נולדו שלושה ילדים קייט, סם ומרטין, אבל חיי הנישואין שלהם לא היו מוצלחים כל כך והם התגרשו זמן קצר אחרי שמרטין, בן הזקונים, הגיע לגיל 18. הרולד חשב שעכשיו שיותר ויותר אנשים יוצאים מהארון אז אולי יהיה לו סיכוי לצאת מהארון גם הוא ואולי אפילו להתוודות בפני השותף שלו על האהבה העצומה שהוא חש כלפיו.
לצערו כשהוא התוודה בפניו זה לא צלח כל כך והוא חטף מכות מניק על זה שהוא בכלל העז להתוודות. מאותו היום הוא לא ראה יותר את ניק, דבר שהשפיע עליו מאוד והוא נשאר תקוע בתקופה שלפני שניק נעלם.
אופי (לפחות 3 שורות):
אופיו של הרולד היה לרוב נוח למדי אמנם הוא היה מראשי המאפיה אבל הוא לא היה חמום מוח או אדם רע, הוא לא היה נהנה מרצח אנשים ועשה זאת רק כשלא הייתה לו ברירה אחרת. הוא היה אדם מלא שמחה ומאוד נהנה מריקוד טוב ואור הזרקורים במרכז הרחבה ואפילו אהב שקראו לו מלך הרחבה. הרולד בעל לב רחב וענק אבל היה לו קשה מאוד להתמודד עם הנטיות המיניות שלו ואיך זה יתפרש כשיגלו על כך אבל המלחמה הפנימית שלו הייתה מכריעה ובסופו של דבר הוא נכנע לרגשות ליבו.
מראה (לפחות 2 שורות):
הרולד בעל שיער שחור וארוך שמסתחרר כשהוא קורע את הרחבה באיזה ריקוד טוב ונחמד, יש לו עיניים כחולות ו, צלולות עמוקות כמו מימיו של האוקיאנוס הגדול. מבנה פניו עגלגולות ומלאות, הוא היה בעל מטר ושבעים ס"מ ושקל כ90 קילו.
תחביבים:הוא אהב מאוד מוסיקת דיסקו ונהנה לרקוד לצליליה
הסבר קצר על מסגרת משמעותית בחייה של הדמות, אם יש (עבודה/בית ספר/פנימייה/חוג וכו', לפחות שורה):
הרולד היה בכיר במאפייה והיה בעל מועדון ריקודים די גדול והוא מאוד אהב להיות פעיל על רחבת הריקודים ולא רק מאחורי הקלעיים של הניהול. רחבת הריקודים הייתה בשבילו כמעט הכל.
הקישור לקטע על הדמות (בונוס, לא חובה):
הערות/שאלות/הארות/תגידו לי שאני לא היחידה שלא אוהבת לקנות בגדים:קונים מתי שצריך ומה שצריך

אני רוצהההההה



שם + כינוי: לולה + בצד
שם הדמות: ג'יירה ג'ונסון
גיל הדמות: 18
מין ומגדר הדמות: נקבה
רקע (רקע כללי על חייה של הדמות, חמש שורות לפחות):
ג'יירה היא נערה בת 18 שנשרה מבית סספר בגיל 16, וברחה מהבית בגיל 17 בגלל שהוריה התעללו בה כל זמן שהיא היתה בבית. יש לה אח ארס בן 23, והיא לא רוצה שום קשר איתו. בשנים האלו לחייה, היא בעיקר מסתובבת ברחובות וגונבת בגדים שמוצאים חן בעיניה. להורים של לא אכפת שהיא ברחה, אבל כאשר בית הספר מדבר עם אחיה הגדול ועם המשטרה, הם מתחילים לחפש אחריה בכל הערים בארה"ב. היא נוהגת להחליף זהויות בכדי לברוח, מזייפת את תהודת הזהות שלה, עושה כל כמה שנים ניתוח פלסטי (לשנות מראה), והחלום הכי גדול שלה הוא לעזוב את ארצות הברית ולטוס למקום אחר, שלא יחפשו אותה וירדפו אחריה - פשוט יכריזו עליה כנעדרת, והיא תוכל לעשות מה שבא לה.
אופי (לפחות 3 שורות):
אופיה של ג'יירה מרדני מאוד, חלק מהרצון שלה לברוח היה להתנתק מהחיים, ולעשות מה שבא לה. לא אכפת לה מאחרים, והיא רוצה רק לשרוד בעצמה - גם אם זה אומר לגנוב כסף מקבצני רחוב, או לפרוץ לכספות של אנשים אחרים, לרמות, או כל מה שהיא תצטרך. הדבר שהיא הכי רוצה לראות בחיים הוא את כדור הארץ עולה בלהבות, הכל נשרף ונעלם, והיא יושבת לה בחללית, טוחנת פופקורן ומצחקקת לעצמה. הממ, היא גם אוהבת לראות אנשים אחרים סובלים בכללי...
מראה (לפחות 2 שורות):
ראסטות שחורות שהיא לעולם לא רוצה להפטר מהם (היא גם לא הסתרקה/התקלחה פעם אחת מאז שברחה מהבית, כי תכלס, איפה?) עיניים שחורות, אבל שחורות בקטע מטריד (אי אפשר לראות את האישון) כמו שאמרתי קודם, מבנה הפנים שלה משתנה כל כמה שנים, והיא יחסית גבוהה ורזה.
תחביבים:
1.לצפות באנשים סובלים
2.לגנוב מאנשים
3.למרוד בעולם
הסבר קצר על מסגרת משמעותית בחייה של הדמות, אם יש (עבודה/בית ספר/פנימייה/חוג וכו', לפחות שורה):
כמו שאמרתי קודם, היא בת 18 אבל בגיל 17 היא עזבה את בית ספר, עברה להיות סתם בבית בגיל 17, ובגיל 18, בגלל שהוריה כעסו עליה שהיא עזבה את בית ספר, היא ברחה מהבית.
הקישור לקטע על הדמות (בונוס, לא חובה): http://hportal.co.il/index.php?act=ST&f=43&t=152277
הערות/שאלות/הארות/תגידו לי שאני לא היחידה שלא אוהבת לקנות בגדים:

נערך ^^