"אני יכולה להפוך לנמלה!" מגניב!" "אני יודעת!", השרשור השני שלנו

בהצלחהה

שם הדמות: ג'סיקה לוריא, מעדיפה שיקראו לה לוריא.
גיל:13
החיה שאליה היא הופכת:ציפור
מראה חיצוני: יש לה שיער לבן קצר (כמעט קצוץ אבל עדיין יש שיער, כמו כאן) עיניים צהובות דבש כזה ופנים ארוכות. תמיד הולכת עם סוודרים ארוכים כי יש לה בטן מלאה בנוצות אפורות.
אופי: פרועה, מסתורית, מלחיצה בהתחלה, איבדה כל אמון במין האנושי אז מרבה להיות ציפור.
רקע על החיים שלה: הייתה בבית ספר יוקרתי עם הורים מפנקים ואז הסוד שלה התגלה, נידו אותה מכל מקום אפשרי עד שהגיעה לכלא לחיות-אדם.
הערות/הארות/תוכי תוכי תוכי:

שם הדמות: קאנה פרואני, יש שקוראים לה "רדפוקס" על שם החיה שלה.
גיל: 13
החיה שאליה היא הופכת: שועל
מראה חיצוני: גבוה יחסית, אבל לא יותר מידי. יש לה חולצה קצרה וכתומה ומכנסיים שחורות, חגורה חומה ושעון יד בצבעי אדום-שחור. השיער שלה צהבהב וארוך. יש לה אישונים צרים כמו של חתול, עיניים צהובות וזנב של שועל שהיא מחביאה מתחת לחולצה.
אופי:היא מאוד זריזה, גם בדיבור שלה, ואוהבת להסתתר. היא לא רוצה חברים, אבל אם יש לה חבר, היא נאמנה לו עד הסוף.
רקע על החיים שלה: חיה עם ההורים שלה, שלא היו ממש עשירים. היא לא הלכה לבית הספר, אבל קיבלה חינוך ביתי מאמא שלה. יום אחד ילד ברחוב ראה את הזנב שלה ממש לשניה, ודיווח למשטרה. הם באו ולקחו אותה לכלא באמצע הלילה.
הערות/הארות/תוכי תוכי תוכי: נגיד שהן באותו תא כלא עם עוד ארבע ילדים. ונתחיל בהפסקת האוכל.

"טוב שהבאתם לנו אוכל כבר." צייצתי לסוהרים שלנו.

"תחזרי מיד להיות בת אנוש" אמר הסוהר בכעס ללוריא, והרים את השוט שלו באיום.
קיוויתי שלוריא זוכרת את התוכנית כולה, ושהיא לא תהרוס אותה. יש לנו רק הזדמנות אחת לברוח.

"אוי אוי אוי, שוט. מה זה כבר יעשה לי?" התחלתי להתגרות בו בעודי ציפור.

הסוהר הרים את השוט, ואני הפכתי לשועל וזינקתי עליו.

כל האסירים נהפכו לחיות ותקפו את הסוהרים. בתוך כל ההמולה עופפתי החוצה, מנסה למשוך כמה שפחות תשומת לב.

"הצילו!!" צעק אחד הסוהרים אל המסדרון. ידעתי שעוד רגע יופיעו עוד המון שומרים, אז היינו חייבים לנצח את השניים שהיו כרגע איתנו בתא, ולברוח.
הסוהר שאני ועוד שני ילדים נלחמנו בו תפס בי והצמיד אותי לקיר, מצמיד את היד שלו לגרון שלי.

יצאתי מהכלא ועופפתי גבוה מעליו. חיכיתי שרדפוקס תצא.

האוויר התחיל להיגמר לי, ואז ילד-נחש זחל אל הסוהר והכיש אותו. נפלתי לריצפה מתנשמת ומתנשפת, ופתאום הסוהר הגוסס תפס בילד-נחש ותקע בו את החרב שלו.
לא היה לי זמן לראות אם הוא בסדר. רצתי החוצה מהכלא במהירות הבזק

"סוף סוף!" צייצתי ועפתי מהר לידה.

"חייבים להסתלק מכאן" אמרתי תוך כדי ריצה מהירה. הכל מסביבינו היה חול, אולי כי היינו באמצע המדבר.
"את יודעת איפה העיר הקרובה?"

"אני יכולה לעוף גבוה ולראות אם יש." ולפני שקיבלתי תשובה עפתי למעלה.

נעצרתי כדי לחכות ולראות אם לוריא מצאה עיר, אבל אז חץ הרדמה עף ממש ליד האוזן שלי וננעץ באדמה.