טופסססס

שם: ליאו אל קאסם
גיל: 17
מראה: https://i.pinimg.com/736x/31/46/c9/3146c923...haired-guys.jpg
רקע: מוסלמי שחי בפינלנד, הוא ואמא שלו נולדו שם ואבא שלו הגיע מאיחוד האמירויות הערביות עם המשפחה שלו כשהוא היה בן שנתיים. כל המשפחה שלו אתאיסטית ומבחינה פוליטית משתייכת לשמאל האירופאי ומחרימה את ישראל. שפת האם שלו היא פינית והוא יודע ערבית בסיסית ועילגת מאוד שהוא למד מהסבים מצד אבא שלו. יש לו אחות בת 14 בשם נוּר, הוא תלמיד מצטיין למרות שהוא כמעט ולא משקיע ובגלל זה קיבל מלגה לפנימייה פלצנית בספרד.
אופי: אוהב להיות במרכז תשומת הלב ומאז ומתמיד היו לו הרבה חברים. הוא כמעט אף פעם לא מתכוון לעשות רע לאף אחד, אבל לפעמים נוטה לדרוך על אנשים אחרים בלי לשים לב כי הם יותר רגישים ממנו או שהוא פשוט לא מודע לזה שדברים שבאים לו בקלות עלולים להיות קשים לאנשים אחרים. כשמעירים לו על משהו כזה הוא משתדל להקשיב אבל לא תמיד מצליח ליישם כי הוא לא מבין מה הבעיה. מורים שונאים אותו כי הוא מאוד דעתן ומצליח בלימודים למרות שהוא לא משקיע.
הערות: בהצלחה לנו

שם: שרון עמר
גיל: 17
מראה: https://s3.favim.com/orig/151202/beautiful-...com-3691393.jpg
רקע: היא נולדה בבת ים למשפחה חילונית, אמא שלה עובדת בחברת הייטק בין לאומית ואבא שלה מנהל מאפייה. יש לה אח שגדול ממנה בשם יונתן וכשהם עוברים לספרד בדיוק סיים לשרת בצה"ל ביחידה קרבית ואחות שקטנה ממנה בשלוש שנים בשם מאיה.
היא ילדה די מקובלת חברתית, מהאלה שכולם רוצים להיות חברים שלה אבל יש לה כמה חברות טובות שנשארו לצידה מכיתה א' אז היה לה ממש קשה לעזוב אותן כדי לטוס לספרד.
אמא שלה רשמה אותה ואת אחותה לפנימייה בספרד בעוד שאח שלה החליט להישאר בארץ.
בדעות הפוליטיות שלה היא ממש שמאלנית ציונית לעומת המשפחה שלה שדווקא ימנית וציונית.
אופי: היא ממש מקובלת חברתית והיא גם פעילה חברתית, היא מהבנות האלה שתמיד מתנדבות להשתתף בטקסים ותמיד רוצות לעזור ולתרום לקהילה איכשהוא. היא ממש דעתנית והיא מתווכחת מלא עם המורים אבל הם מכבדים אותה בגלל התרומה האדירה שלה והרצון לתרום ולעזור כל הזמן.
הערות: אכן בהצלחה לנו

לקחתי נשימה עמוקה לפני שירדתי מהמונית שהביאה אותי משדה התעופה לפנימייה. "תודה," אמרתי לנהג שעזר לי להוריד את המזוודה הענקית שלי.

אמא עצרה את המכונית מול הפנימייה, עוזרת לי ולמאיה להוריד את המזוודות הענקיות שלנו.
"בהצלחה, אני אוהבת אתכן." היא אמרה לנו לפני שמאיה רק נופפה לה ועברה בשער, גוררת את המזוודה הענקית שלה מאחוריה.
"ביי." אמרתי, מחבקת אותה בחוזקה לפני שנכנסתי בעקבות מאיה.

לפני שהגעתי לשער, ראיתי שתי בנות עוברות בו. הן נראו כאילו הן היו אחיות, אבל לא הצלחתי לזהות מאיפה הן הגיעו. בזמן שעברתי בשער בעצמי, תהיתי על מה שאר הילדים יצחקו יותר - על המבטא הפיני שלי או על זה שאני נראה ערבי.

העפתי מבט לאחור, רואה מישהו שנראה כמו ערס מצוי. תהיתי מאיפה הוא והתעכבתי קצת בהליכה שלי, אבל מאיה זירזה אותי אז נאלצתי ללכת בעקבותיה.

ערס מצוי XD
---
המבוגרת מבין השתיים הסתובבה לכיווני, אבל מהר מאוד אחותה גררה אותה משם. הדבר היחיד שהספקתי לשים לב אליו היה שהיא הייתה ממש יפה.
חשבתי שהצלחתי להתחמק מהן, אבל נפגשנו שוב בחדר ההמתנה מחוץ למשרד של המנהלת.

העפתי בו מבטים מידי פעם אבל הסטתי את המבט שלי כשחשבתי שהוא מסתכל לעברי שלא אצא מטרידה.
מאיה התלוננה שהכל כאן אירופאי מידי ואז טרחתי לציין לה שאנחנו באירופה וזה גרם לה לסתום.
--
חוויאר ואלחנדרו מסבירים להם על הפנימייה

חחחחחח וואי שליאו יהיה איתם בחדר
----
הן דיברו ביניהן שפה שנשמעה קצת כמו ערבית, לפי מה ששמעתי מההורים של אבא שלי, אבל לא בדיוק. זה סקרן אותי מספיק בשביל לנסות ליזום שיחה.
"היי," פניתי אל שתיהן באנגלית, למרות שרציתי לדבר בעיקר עם הגדולה יותר. "אני ליאו, איך קוראים לכן?"

"היי," ניסיתי לא להסמיק כשהבחור ההוא, ליאו, פנה אל שתינו. "אני שרון וזו אחותי, מאיה." אמרתי, מצביעה על מאיה שהצגתי אותה בפנייך.

המבטא שלה כשהיא דיברה באנגלית היה מוזר אפילו יותר. "מאיפה אתן?" לא הצלחתי להתאפק עם השאלה הזו יותר, הסקרנות הרגה אותי.

היססתי לרגע ולבסוף אמרתי שאני מישראל ושאלתי את ליאו מאיפה הוא.

הבטתי בה בהפתעה. באמת? ישראל? עד שיש פה מישהי נחמדה שנראית טוב היא... ישראלית?
"פינלנד," אמרתי ביובש והבטתי בדלת של המשרד של המנהל, בתקווה שהיא תיפתח ותציל אותי משתי הישראליות האלה.

"ואיך בפינלנד?" שאלתי, מנסה לפתח שיחה איתו. אבל הוא לא נראה מתעניין כל כך כמו לפני כמה שניות.
תהיתי אם זה בגלל שאנחנו ישראליות כשהדלת של המנהל נפתחה ובחור עם שיער קצת אפור ומשקפיים יצא לעברנו.

היא צריכה לומר משהו על זה שהוא לא נראה כל כך אירופאיייי
טוב אחר כך
---
"אני מניח שאתן לא ליאו?" הוא צחק לעבר שתי הבנות. גיחכתי וקמתי מהספסל, נכנס אחריו למשרד.