קרב ת"ב || שלב שני

קרב ת"ב
שלב שני

ברוכים הבאים לשלב השני של קרב ת"ב!

למקרה ששכחתם מי אנחנו ומה אנחנו עושים כאן, אתם יכולים לחזור לאשכול ההסבר.

הפעם נדבר על – במה צריך להתמקד כשכותבים תגובה בונה.
דיברנו על המבנה של התגובה, אבל מה בעצם צריך להיות בתוכה? יש כל כך הרבה דברים בסיפור שאפשר להתייחס אליהם, ולפעמים זה מבלבל או מרתיע.

התשובה האמיתית היא כמובן שאין הגבלה לדברים שאפשר להתייחס אליהם בתגובה, הכל תלוי בכותב התגובה. אבל כדי שנוכל ללמוד לכתוב תגובה בלי ללכת לאיבוד בתוכה, הינה כמה נושאים שכדאי להתמקד בהם:

# דמויות: בפאנפיקים במיוחד יש חשיבות לאופן בו הכותב מתאר את הדמויות הקאנוניות (כלומר, הדמויות ששייכות לספרים, ולא דמויות שהוא המציא). נושא שכדאי לשים לב אליו הוא האם הכותב הצליח לתאר את הדמות בצורה נכונה, או שהיא בכלל לא דומה לדמות שאנחנו מכירים מהספרים.

# תיאורים: זאת אולי נשמעת כמו הגזמה, אבל תיאורים הם בעצם כל הסיפור. גם העלילה המקורית והכי מעניינת לא תוכל להיות מוצלחת אם הכותב לא מצליח ליצור עבור הקורא עולם בו כל זה קורה. באותה המידה גם יותר מידי תיאורים זאת בעיה, היא הכותב מעמיס על הקורא מידע שהוא לא צריך וגורם לו להתעייף מהסיפור.

# עלילה: אנחנו עדיין מדברים על פאנפיקים, בהם כמו הדמויות, גם העולם בו הסיפור מתרחש הוא לא פרי דמיונינו, ולעיתים רחוקות מצליחים לחשוב על דברים שאפשר להוסיף לעולם שהסופר המקורי יצר. לכן יש חשיבות גדולה במיוחד לעלילה, שהיא לרוב הדבר היחיד שמחדש שלנו כשאנחנו קוראים פאנפיק.
תמיד טוב לומר מה דעתנו על העלילה. מנסיוני שיח בין הכותב לקורא על המתרחש בסיפור עוזר לכותב להעלות רעיונות חדשים ולשים לב לדברים שהוא לא שם לב אליהם קודם. אז תספרו אם אהבתם את הרעיון, אם שנאתם אותו, אם כבר קראתם אותו אלף פעם, או אם כבר יש לכם תיאוריות בקשר למה שעומד לקרות.

נראה לי שחפרתי מספיק. אתם מוזמנים בחום לת"בב על הפרק הבא בסיפור הסוחף ליל ירח ולבדוק את כישורי הת"ב החדשים שלכם.

אני מזכירה שכל ת"ב מזכה את הכותב שלו ב100 חרמשים, ושלושת הכותבים הפוריים ביותר יזכו בסוף הפעילות ב5 נקודות בית כל אחד.


ליל ירח – פרק שני
הרמיוני התעוררה בבוקר, התארגנה והלכה לארוחת הבוקר. היא התיישבה ליד הארי ורון ופתחה ספר בזמן שהם דיברו על קווידיץ'.
פתאום היא הרגישה שמישהו מסתכל עליה והסתכלה למעלה. מאלפוי עמד מולה, העניבה הירוקה וכסופה שלו מדגישה את עניו.
"מה אתה רוצה, מאלפוי?" הארי אמר לו בשנאה.
"כלום. אני רק רוצה לדבר עם גריינג'ר רגע," מאלפוי השיב בקול רגוע.
הארי ורון הסתכלו על הרמיוני. היא ידעה שהם חושבים שהיא תגיד למאלפוי להסתלק, ופתאום היא החליטה שהיא תגיד כן. נמאס לה להיות תולעת הספרים הטובה והנחמדה.
"בסדר," היא אמרה למאלפוי וקמה מהשולחן.
הם יצאו ביחד מהאולם הגדול והתחילו ללכת במדשאות. היום היה בהיר וחמים, בלי עננים, ושמש נעימה צבעה את הדשא בירוק עז. הרמיוני חששה וגם קצת התרגשה.
הם הגיעו כמעט עד היער כשמאלפוי אמר, "יש משהו שרציתי לספר לך."
"לספר לי?" הרמיוני שאלה בבלבול. למה שמאלפוי ירצה לספר לה משהו? הם אפילו לא חברים?
"רציתי להגיד לך..." הוא הסתכל ישר על האדמה. "שאני מצטער."
הרמיוני לא הבינה על מה הוא מדבר, אבל לפני שהיא הספיקה לשאול מישהו צעק, "שתק!", והיא ראתה רק שחור.


יש לכם עד ה1/3/18, תתפרעו (;

יאי, פרק שני!
ממש חיכיתי שתכתב/י אותו!
כמו בפרק הקודם, הכתיבה בסך הכל נהדרת, קולחת וזורמת:)
אבל יש לי הצעה קטנה בשביל לשפר את הכתיבה:
כדאי לך לעשות את הדמויות יותר קאנוניות. לדוגמא: הרמיוני לא טיפשה. אם דראקו היה מבקש ממנה לבוא איתו, היא הייתה הרבה יותר חשדנית וערנית. גם אם היא מאוהבת בו עד מעל הראש.
גם הארי ורון רוב הסיכויים שהיו באים איתה, במיוחד אם היא הולכת עם מאלפוי.
וזה שדראקו אמר שהוא מצטער היה נראה לי קצת מוזר. אבל זה קצת יותר מובן, כי השיפ הוא בכל זאת דראמיוני.
מקווה שאת/ה לא נפגעת, וכמובן שכל מה שכתבתי תלוי במה שאת/ה רוצה^^
מחכה כבר לפרק הבא!

יאיי ,פרק שני!
בפרק הזה אין לי כל כך הרבה הערות. אני חושבת שיצא ממש טוב!
חוץ מזה. שהיית לדעתי צריכה, להוסיף תגבה של רון והארי, להרמיוני שהולכת עם מאלפוי.
חוץ מזה, ממש נחמד לקריאה, ואשמח להמשך!.
מקווה שלא נעלבת^^^

קדם כל, יש לי הערה קטנה לטהר - זו נגה שכתבה, וזו בת (: את יכולה גם לראות סימון של בת (בהגדרה: מין) בפרטי המשתמש. סתם הציק לי בעיניים גם מהשלב הקודם (:

נגה - הכתיבה שלך יפה מאוד. אהבתי את הכתיבה של הסיפור באופן כללי. הסיפור מתואר היטב, רגשות במידה מספקת - לא יותר מידי ולא פחות מידי. הכתיבה שלך קולחת ומעניינת ומאוד יפה לראות את זה (:

בנוגע לתיאור הדמויות שלך - משהו קצת הפריע לי בתיאור של הרמיוני ודראקו.
הרמיוני היא מאוד אינטליגנטית וחכמה. לעולם היא לא הייתה הולכת עם דראקו לבד,כמה שהיא כאילו "התאהבה" בו - היא בטוח עדיין חוששת ממנו ולעולם לא תלך אתו לבד ללא ליווי של הארי ורון.
גם דראקו לא מתואר ע"פ האופי שלו. דראקו מאלפוי לעולם לא היה שותק להארי, לאחר מה שאמר לו ובוודאי לא עונה לו בכזו נימה רגועה. בנוסף, הוא לא היה פונה להרמיוני ליד הארי ורון - כי גם אם הוא "אוהב" את הרמיוני, את הארי ורון הוא שונא והוא לא רוצה שיחשדו בכך שהוא חבר של הרמיוני - במיוחד שזו בושה בשבילו. מבחינתו ומבחינת המשפחה שלו היא "בוצדמית." הוא אמור לשחק את המשחק שלו עד הסוף.

אני גם חושבת שחסרה ממש התגובה של הארי ורון על מה שדראקו אמר. הם לעולם לא היו ממשיכים ושותקים ככה - הם היו נזעקים לראות מה קרה לחברה שלהם שפתאום הסתחרר לה הראש והיא הולכת עם האויב הכי גדול שלה. מבחינת שאר הדברים - אני לא חושבת שחסרים עוד תיאורים. זה יפה ממש ככה.

אני יודעת שאני ממש מבאסת כל פעם מחדש כשאת כותבת פרק חדש של הפאנפיק, אבל שוב - את הרעיון של דראקו - הרמיוני אני ממש לא אוהבת. זה כמובן לא פוגם ביכולת הכתיבה המדהימה שלך שאין לה מתחרים - אבל כן מפריע לי לפעמים לראות את "חוסר ההיגיון" שבזה.
השיפ של דראקו - הרמיוני קצת תלוש מן המציאות, נראה לי. דראקו בן למשפחת מאלפוי. אין סיכוי בעולם שיתחבר לאחת כמו הרמיוני גריינג'ר - בוצדמית! גם אם היה אוהב אותה בסתר ליבו, אנחנו יודעים שדראקו גאה ומחזיק מעצמו, ולעולם לא היה גורם לעצמו לבושות כמו אלו שיבואו אליו אם יוודע שהוא חבר של הרמיוני. זה היה ממיט קלון עליו ועל משפחתו לעד. משפחת מאלפוי פשוט לא יכולה לעשות כזה דבר! זה כלל בלתי כתוב שמאלפוי שכ"כ מחזיק מהמשפחה שלו - לעולם לא היה מעז לעבור עליו.

בנוסף, הרמיוני מתעבת את מאלפוי. לעולם לא ראיתי אדם שמתעב מישהו בגלל עקרונות אידאולוגיים ואח"כ פתאום אוהב אותו. מילא אם זה תיעוב או שנאה שנובעים מדברים חיצוניים בלבד - ברגע שהחיצוניות משתנית, השנאה או התיעוב נעלמים. לא כך בעקרונות. עקרונות כמעט אף פעם לא משתנים - וגם אם כן, אף אדם לא יהיה חבר של היריב הגדול שלו, גם אם דעותיו השתנו והוא מחזיק כעת בדעותיו של יריבו. זכר היריבות תפריד ביניהם.

אני מניחה שזה מאלפוי שצעק את הקללה: "שתק." אם כן - את בעצם אומרת שכל מה שחשבנו עד עכשיו על השיפ דראקו - הרמיוני הוא לא נכון ולדראקו לא היו כוונות טהורות.
כמובן, ייתכן שאלו הארי ורון שרצו לדעת מה קורה וחשבו שמאלפוי מקלל את הרמיוני. הם שלחו עליו קללה ובטעות היא סטתה ופגעה בהרמיוני.

כך או כך, אשמח לקרוא את ההמשך. הרבה מן ההערות לא נגעו כלל ליכולת הכתיבה שלך - שהיא מדהימה בעיניי - אלא לעניינים של טעם וריח בלבד. שעליהם - אין מה להתווכח (:
מאחלת לך המון הצלחה! את כותבת ממש יפה וברמה גבוהה. מקווה שלא נפגעת ממני. זה היה לתועלת בלבד ואני באמת קצת מחמירה לפעמים בת"ב. לא חייבים לקבל כל מה שאני אומרת (:

למה את מגלה! לא אמורים לדעת שזאת אני! P:

וכל הכבוד לכן על ההשתתפות בנות (: