קרב ת"ב || שלב שלישי

קרב ת"ב
שלב שלישי

הגענו לשלב השלישי בפעילות. למקרה ששכחתם מה אנחנו עושים כאן, אתם מוזנים לפנות לאשכול ההסבר של קרב ת"ב.

אז מה היה לנו עד עכשיו? דיברנו על איך תגובה בונה צריכה להיראות, ובמה כדאי להתמקד כדי לעזור לכותב ולשפר את הסיפור, אבל זה עדיין מרגיש כאילו משהו חסר.

לכן הנושא של השלב השלישי והאחרון בפעילות – הפרטים הקטנים.

לפעמים אנחנו נתקלים בפאנפיק מצוין שכתוב נהדר, אבל יש שם משהו קטן שמפריע לנו – הכותב, שמיהר לפרסם את מה שהוא כתב, חטא בשגיאת הקלדה קטנה. או שפתאום משהו בסיפור לא נראה לנו הגיוני, כמו דמות שיודעת משהו שהיא לא אמורה לדעת, או חריגה בקאנון.

אז על מה מהדברים האלה אנחנו צריכים להעיר? בואו ננסה לעשות קצת סדר:

*שגיאות הקלדה – כמו בכל דבר שקשור לכתיבת תגובה בונה וקריאה, השאלה האם להעיר על דברים כמו שגיאות הקלדה נתונה לשיקול דעת אישי.
אבל בכל זאת, אם הסיפור מבוטא וכתוב בצורה נקייה, ויש רק שגיאת הקלדה קטנה ומציקה, האם יש צורך להעיר עליה? יכול להיות שלא. אבל אם הסיפור מלא בשגיאות הקלדה שנובעות מלחץ של הכותב לפרסם את מה שהוא כתב, אולי כדאי לומר לו שכדאי לו לעבור על מה שהוא כתב לפני שהוא מפרסם.

*שגיאות כתיב– זה כבר נושא אחר לגמרי. שגיאות כתיב בדרך כלל לא נובעות ממהירות וחוסר תשומת לב, אלא מחוסר ידע של הכותב. במקרה כזה כדאי ורצוי להעיר על שגיאות כתיב ששמתם לב אליהן, אבל גם לתקן אותן, כדי שהכותב ידע להבא. אם אין לכם את הזמן או את הידע, אפשר להמליץ לכותב לקחת בטא.

*טעויות בקאנון – שוב, זה נושא שמאד תלוי בשיקול הדעת של כותב התגובה. אבל כדאי לחשוב, האם העובדה שכותב הסיפור החליט שג'יימס פוטר שיחק חובט במקום רודף בהוגוורטס באמת פוגעת בקאנון? כנראה שלא. אבל אם, בלי שום הסבר מקדים, הכותב החליט שהרמיוני היא בת למשפחת קוסמים בלי שום הקדמה או ההסבר, אפשר בהחלט להעיר על כך שזה חורג מהקאנון.

*OOC – למי שלא בקיא במושגים של פאנפיקים, זה אומר דמות קאנונית, כלומר שלא כותב הפאנפיק המציא אותה, שלא מתנהגת כמו שהיא אמורה להתנהג. לדוגמא, סנייפ עדין ורגיש, דמבלדור מרושע וקר, ועוד. זאת בעיה שבהחלט כדאי להעלות בפני הכותב, אבל רק במקרה שהוא חטא בכתיבת דמות OOC בלי להסביר את השינוי שחל בדמות. זכותו של הכותב להציג שינויים שחלים בדמויות קאנוניות, אבל רק אם יש מאחורי השינוי הסבר וסיבה שמוצגת בסיפור.

בסדר, בואו נראה אם הבנתם את הנושא, בפרק השלישי והאחרון בפאנפיק עטור הפרסים אור ירח:

אור ירח – פרק שלישי

הרמיוני התעוררה במרתף תחוב וקר. היא לא ידעה כמה זמן היא הייתה שם, רק אור חיוור שהסתנן דרך חלון קטן העיד שהשעה שעת ערב מאוחרת.
היא קמה על רגליה והסתכלה מסביב, מפצירה בעצמה לשמור על קור רוח. היא הייתה צריכה לדעת לא לבטוח במאלפוי!
פתאום הדלת נפתחה ולוציוס מאלפוי נכנס לחדר בצעד יהיר.
"איפה אני?" הרמיוני שאלה בפאניקה.
"את האסירה שלנו עכשיו," מאלפוי האב אמר בטו מרוצה. "דארקו פיתה אותך לקצה היער כדי שנוכל לחטוף אותך, וכשהארי פוטר יבוא להציל אותך אנחנו נחסל אותו אחת ולתמיד!"
מרגישה מפוחדת ונבגדת, הרמיוני התמוטטה על הרצפה והתחילה לבקות.
מאלפוי האב הלך. הרמיוני ישבה וחיכתה שמישהו יציל אותה, אבל אף אחד לא בא.
בסוף, כשכבר היה אמצע הלילה, הדלת נפתחה שוב. הפעם זה היה מאלפוי הבן.
"אל תתקרב אלי!" הרמיוני צעקה עליה. היא לא האמינה שהיא נדלקה עליו, ואפילו סמכה עליו מספיק כדי ללכת איתו ליער האסור.
"באתי להוציא אותך מפה," הוא אמר בקול רגוע. "בבקשה אל תכעסי."
"באשמתך אני פה!" הרמיוני האשימה אותו.
"אני יודע. אבל אני אתקן את זה," מאלפוי אמר והושיט לה את ידו.
הרמיוני היססה ולבסוך לקחה את ידו. ביחד הם יצאו מהחדר ורצו במסדרונות. אוכלי מוות ניסו לעצור אותם, אבל מאלפוי שיתק אותם. בסוף הם הגיעו ליער ורצו עד שהם ראו את האורות של הוגוורטס בין העצים.
"אתה הצלת אותי," הרמיוני אמרה, עיניה מתמלאות בדמעות. הפעם אלה היו דמעות של אושר ואהבה.
"לא יכולתי לחיות עם המחשבה שבגדתי בך," דארקו אמר. "אני אוהב אותך."
הוא נישק אותה, והיא נישקה אותו בחזרה.

*

קדימה לת"בבים! יש לכם שבוע להראות מה למדתם במהלך הפעילות, בסופה שלושת המת"בבים הפוריים ביותר יזכו ב5 נקודות בית כל אחד!

אוקי, אז שלב שלישי. אני חייבת להגיד שאין לי כל כך הרבה דברים שהפריעו לי.
רק אני חייבת להגיד, שלפי דעתי העלילה התקדמה קצת יותר מידי מהר. היא התאהבה בו יותר מדי מהר, וגם הוא בה. חוץ מזה אין לי מה להוסיף, אהבתי את הסיפור, חוץ מהדבר הקטנטן שהפריע לי. מקווה שאת לא נעלבת (;

פרק יפה ומתואר היטב. אהבתי את השינוי בעלילה (:

מספר הערות:

קודם כל, יש לך כמה שגיאות כתיב:

טחוב

לבכות

חוץ מזה, יש לך כמה טעויות הקלדה. לדעתי כדאי לך לעבור על הפרק שוב בנחת ולתקן אותן, כדי שזה ייתן תחושה רצינית יותר.

אני חושבת שההתקדמות בפרק הייתה קצת מהירה מידי. גם חסרו לי קצת תיאורים מה הרמיוני מרגישה כשלא באים להציל אותה... זה גם קצת לא מסתדר עם הדמויות של הארי ורון. הם בטוח היו באים להציל אותה מיד וזה קצת מוזר שזה לא קרה והיא הייתה צריכה לחכות עד שמאלפוי יציל אותה.

אני חושבת שאפשר בסוף הפרק להוסיף עוד משפט/שניים על התגובה של הארי ורון למצב החדש, שהרמיוני ומאלפוי חברים. לדעתי רק יוסיף.


זהו. באמת ממש אהבתי את הפרק ואת הפאנפיק כולו ומאחלת לך רק הצלחה בהמשך. מחכה לקרוא עוד פאנפיקים שלך (:

עוד פרק! איזה כיף:)
ונשיקה, עוד יותר כיף!
הפרק כתוב נהדר ומעניין, חוץ מכמה טעיות הקלדה וקאנוניות קטנות.
טעות קאנונית שולית שהפריעה לי היתה זאת:

אחוזת מאלפוי לא נמצאת קרוב להווגורטס. אני מבינה שזה כנראה חלק מהסיפור, אבל לי זה מעט הפריע. לשיקול דעתך:)
השגיאות הקלדה הן דבר אפילו קטן ושולי יותר, אבל בפרק הזה יש יחסית הרבה מהן. הייתי ממליצה לך לעבור על הפרק לפני שאת מפרסמת^^ (מכיוון שכבר כתבו לך מה הן, את יכולה ללכת אחורה ולראות:)
עוד משהו קטן, זה החלק הזה:

זה מעט לא קאנוני. הרמיוני היא לא מהבנות/דמויות נשיות שמחכות לאביר על הסוס הלבן. אם אוכלי מוות תוקפים אותם, הייתי מצפה שהיא תעשה איזה משהו. אפילו שהיא תזרוק עליהם אגרטל.

מקווה שלא נעלבת, כי המטרה שלי היתה רק לעזור לך לכתוב טוב יותר.
וכמו שכבר כתבתי, הפרק היה נהדר, הנשיקה היתה כל כך חמודה ובסך הכל, את כותבת מדהים^^

כל הכבוד לשלושתיכן!

על ההתמדה וההשקעה שלכן בפעילות גריפינדור זוכה ב15 נקודות בית!

תודה על ההשתתפות ~