בורחים ונהנים, ואולי נתקע פה רומאנס!, אני ומישהי כלשהי. אהמ אוניקס. 21.12.17. תאריך מגניב ממש. תת כותרת ארוכ

כשהבנתי שהם לא מאחורי עדיין, נעצרתי והסתובבתי. ראיתי שהם אפילו לא יצאו מהדלת. הבנתי שיש בעיה, אל הלכתי הליכה מהירה בחזרה.
---------------
ברוכים הבאים לתגובה שלי על אשכול בדיונים 13+ בנושא אמונה באלוהים!
כתבתי את זה מזמן ולא פרסמתי כי מעולם לא סיימתי אותה (לכן היא נקטעת באמצע). מוזמנים לקרוא, להרהר, או להגיב על התגובה ולהשתמש בה באשכולות אחרים על הנושא. תהנו

היי!
אני אענה בקצרה על השאלות המנחות ואביא כמה משלי.

התחנכתי להאמין במה שעושה לי טוב. מה שנראה לי נכון, מה שאני מעדיף. אף אחד מעולם לא אמר לי להאמין באלוהים, או לא להאמין באלוהים. למעשה, עד להיותי בן 13 (הרבה אחרי שגיבשתי דעה עצמאית לגמרי על האם אני מאמין באלוהים או לא), לא ידעתי בכלל האם אמא או אבא שלי מאמינים באלוהים בעצמם או לא.
כיום, אני לא מאמין באלוהים, או באף ישות עליונה אחרת (מוכר כאתאיסט).


אלה היו השאלות המנחות הראשונות, ועכשיו נעבור לשלישית - העיקרית, בעצם.

עכשיו רק משהו שאני רוצה להגיד - האשכול הזה ממש ארוך אז אני אשמח אם מישהו/י יוכל לעשות לי איזו רשימה של כמה דברים ספציפיים עיקריים שדיברו עליהם אני אשמח לשמוע כי ממש אין לי כח לקרוא פה הכל ><


השאלה השלישית - אני אתעלם ברשלנות מעצם השאלה עצמה, ואביא כמה שאלות משל עצמי.
נתחיל בקטן - פרדוקס האבן.
נצא מנקודת הנחה שאלוהים הוא כל יכול, כמו שכל דת טוענת - כולל היהדות.
נשאלת השאלה - האם אלוהים יכול לברוא אבן שהוא לא יכול להרים?
נניח והתשובה היא כן (הרי, נקודת ההנחה המקורית שלנו היא שאלוהים הוא כל יכול), ונקבל שאלוהים ברא אבן שהוא לא יכול להרים מעצם הגדרתה, "אבן שהוא לא יכול להרים", והכל טוב ויפה. רק שכאן נכנסת בעיה - הוא לא יכול להרים את אותה אבן, ועל כן - הוא אינו כל יכול.
מצד שני, נניח והתשובה היא לא. אם כך, הוא לא יכול להרים את האבן, משמע - הוא אינו כל יכול.
איך תוכלו לפתור את הפרדוקס הזה? או שמא אלוהים אינו כל יכול, מה שפותר את הפרדוקס הזה?


נמשיך ברעיון שאני מאוד אוהב.
הוא נקרא קנקנן התה של ראסל - יש מצב שאתם מכירים.

אז הוא הולך ככה:
אני אומר לכם שבמערכת השמש שלנו יש קנקן תה. הוא כל כך קטן ביחס למערכת השמש, שאי אפשר לראות אותו.
יותר מזה, הוא עד כדי כך קטן ביחס אליה, שאף טכנולוגיה מודרנית לא תוכל לעזור לכם לראות אותה אף היא, בגלל הגודל הבלתי נתפס שלה.
איך אתם יכולים לדעת אם הוא נמצא שם או לא?
התשובה היא שאתם לא. למה? כי לא ניתן להוכיח אחרת; כל טענה שתוכלו להביא לי, נפתרת על ידי האמירה "הוא קטן מדי ולכן לא תוכלו לראות אותו או לקלוט אותו בשום דרך".
אבל אתם עדיין תגיעו למסקנה שהקנקן הזה לא קיים, ואם אני אתעקש על קיומו - אתם כנראה תחשבו שאני משוגע לחלוטין.
עכשיו בואו נשווה את זה לאלוהים.
אומרים שלא ניתן לראות אותו, לחוש אותו, למדוד אותו או לקלוט אותו בשום דרך אחרת.
עד כה, כל הטיעונים שראיתי ושמעתי לקיומו של אלוהים - בכל הדתות - זה "אין שום דרך אחרת ליצירת היקום" יחד עם "יש עדויות לקיומו של אלוהים בכתבים עתיקים שנכתבו על ידי חכמינו", ושתי אלו לא יכולות להיות מופרכות (כיוון שהאחת היא עובדה והאחרת מדברת על יצירת היקום עצמו) כיום, ממש כמו הטיעונים לקיומו של הקנקן שדיברתי עליו.
אבל על שתי הטענות הללו אני אדבר מאוחר יותר, כי יש לי עוד כמה דברים להגיד לפני כן.
ניתן לקרוא על קנקן התה של ראסל עוד קצת פה (ויקיפדיה העברית): https://he.wikipedia.org/wiki/קנקן_התה_של_ראסל או באופן מורחב יותר פה (ויקיפדיה האנגלית): https://en.wikipedia.org/wiki/Russell%27s_teapot
באמת מעניין מאוד, ממליץ.


ועכשיו עוד רעיון שאני גם מאוד אוהב - חד הקרן הורודה והבלתי נראית.
הרעיון הוא מאוד פשוט; כמו שהיהדות היא דת שמאמינה באל שיצר את היקום, את כדור הארץ, וכל השאר - אז קיימת גם דת בשם "חד הקרן הורודה והבלתי נראית", שהיא בדיוק כמו היהדות, רק שהיא מאמינה בחד קרן ורודה ובלתי נראית במקום אלוהים. היא (חד הקרן הורודה והבלתי נראית) היא בדיוק כמו אלוהים ברעיון של האמונה - היא יצרה את היקום, את כדור הארץ ואת כל השאר - היא פשוט מחליפה אותו כדמות.
הדת הזו היא דת סאטירית, משמע המאמינים בה לא באמת מאמינים שקיימת חד קרן ורודה ובלתי נראית שיצרה את הכל. היא קיימת בכדי להראות את האבסורד שבקיום אלוהים שכזה, בכל דת, בעזרת דמות אחרת.
אז אני אומר לכם ככה: יש חד קרן, היא ורודה, והיא בלתי נראית. שתמתם לב למשהו מוזר? היא ורודה, והיא גם בלתי נראית. משהו בלתי נראה לא יכול להיות עם צבע. זאת סאטירה אחת שנמצאת רק בשמה של הדת.
עכשיו אני אומר לכם שהחד קרן הזו היא זו שיצרה את הכל. היא שולטת בהכל, והיא פשוט הישות העליונה ביקום. זה מגוחך לחלוטין, נכון? למה? כי היא חד קרן? כי חדי קרן לא קיימים? כי לא ראיתם מעולם חד קרן? כי אני לא יכול להביא לכם כל הוכחה לכך שהיא באמת עשתה את זה ולא האל של היהדות?
מעניין מה שאתם שואלים פה. אותן שאלות יכולות להישאל על היהדות, רק בשינוי ניסוח קל.
אז אני אשנה את הניסוח מנקודת המבט של מאמין חד הקרן הורודה והבלתי נראית, אל נקודת מבט של מאמין באלוהי היהדות:
עכשיו אני אומר לכם שהאל הזה הוא זה שיצר את הכל. הוא שולט בהכל, והוא פשוט הישות העליונה ביקום.
שימו לב - לא שיניתי שום דבר מלבד על מי אני מדבר.
עכשיו, אשנה גם את ניסוחן של מה שכתבתי לאחר מכן:
זה מגוחך לחלוטין, נכון? למה? כי הוא אל? כי אלים לא קיימים? כי לא ראיתם מעולם אל? כי אני לא יכול להביא לכם כל הוכחה לכך שהוא באמת עשתה את זה ולא חד הקרן הורודה והבלתי נראית?
תנסו לענות על השאלות האלה בצורה הגיונית שאינה סותרת את עצמה ולא סותרת את הפקפוק שלכם בדת חד הקרן הורודה והבלתי נראית.
לקריאה נוספת: https://en.wikipedia.org/wiki/Invisible_Pink_Unicorn

על אותו משקל קיימת גם דת מפלצת הספגטי המעופפת - מוכרת בהרבה מחד הקרן הורודה והבלתי נראית, וגם אותה אני מאוד אוהב. לא אחפור עליה יותר מדי; אפשר לקרוא עליה כאן: https://en.wikipedia.org/wiki/Flying_Spaghetti_Monster


וכמה דברים על ההיגיון של קווים כללים מסויימים שקיימים ברוב הדתות, כולל היהדות.

גהינום - נצא מנקודת הנחה שגהינום הוא מקום בו אנשים עוברים עינויים נצחיים.
עינויים אשר בהגדרתם הם נצחיים, יהפכו להיות הנורמה לאותו אדם בשלב מסויים. זה יכול לקחת מאות אלפי שנים, מיליוני שנים או כמה זמן שתרצו - אבל באיזשהו שלב, בן האדם יתרגל לעניין הזה.
ברגע שהוא יתרגל אליו, זה כבר לא יהיה עינוי. אז מה הטעם?

גן עדן - ממש כמו גהינום. נצא מנקודת הנחה שגן עדן הוא המקום הכי טוב שאדם כלשהו יכול להתקיים בו, שיעשה לו רק טוב ואושר לנצח.
שגרה אשר בהגדרתה היא נצחית, בין אם היא הכי מושלמת שניתן לתאר, תהפוך להיות הנורמה לאותו אדם בשלב מסויים. זה יכול לקחת מאות אלפי שנים, מיליוני שנים או כמה זמן שתרצו - אבל באיזשהו שלב, בן האדם יתרגל לאותה שגרה, גם אם היא משתנה כל הזמן.
ברגע שהוא יתרגל אליו, זה כבר לא יהיה אוטופיה מושלמת כפי שהדת טוענת שהיא אמורה להיות. בן האדם רק יגיד כל הזמן "וואו, שוב פעם הדבר המדהים הזה שאני כל כך אוהב לעשות! עשיתי אותו כבר כמה מיליוני פעמים, נמאס לי מזה כבר". וזה יקרה בסופו של דבר להכל. אז מה הטעם?

הרעיון הכללי של "אל יודע כל" - נצא מנקודת הנחה שאלוהים יודע הכל, כפי שכל דת טוענת.
אם האל יודע הכל, הוא יודע כבר מהרגע שבו נולדתי שאני אהיה אתאיסט, חוטא, אוכל מאכלים לא כשרים, מערבב בשר וחלב, לא שומר שבת, לא מאמין באלוהים וכו' וכו' וכו'. ועל כן, הוא יודע מראש שהוא מביא לעולם עוד אדם שיגיע לגהינום בסופו של דבר. אם כך, למה שאלוהים יעשה את הדבר הזה? אם הוא יודע מראש שאני אגיע לגהינום, הוא בעצם רק מעביר אותי דרך החיים, בכדי לצפות בי מתענה עד נצח בגהינום. מה הנקודה של כל העניין הזה?


כמה טענות שאני מכיר מאנשים שדיברתי איתם בנושא:

אם זה המצב, אין מה לדון בכלל.
שום טענה שאי פעם אפשר להביא, בכל נושא ומכל כיוון, מבוססת על היגיון אנושי שאנחנו מכירים. ככה שלא משנה מה אני אגיד, לא משנה מה הטיעון או עד כמה הוא מבוסס היטב, אם אתם לא מוכנים לקבל את ההיגיון שלי, אין לנו שום סיבה לדון בנושא הזה.

זוהי אינה הוכחה כלל.
להגיד "משהו צריך ליצור את זה, ועל כן אלוהים קיים" זה פשוט למצוא דבר מופשט שיספק תשובה (רופפת במיוחד) לשאלה פיזית (על מה שקיים בעולם הפיזי שלנו).
אתן דוגמה - נניח ויש לכם אוזניות. סיימתם להשתמש בהם, הכנסתם אותן לכיס. אחרי שעה, אתם רוצים להשתמש בהן שוב, אבל הן מאוד סבוכות ולוקח לכם די הרבה זמן לפרום את הסיבוך שנוצר בהן. כולנו חווינו את החוויה הזו.
אבל אתם הכנסתם אותן כמו שהן היו! ישרות, לא קשורות ולא סבוכות. איך זה שהן שוב פעם קשורות עם עצמן?
אהא! זה שהן קשורות אומר שיש גמדון קטן בתוך הכיס שלכם שכל פעם שמכניסים אוזניות לכיס, הוא קושר אותן ומסבך אותן. זה הפתרון היחיד. אתם פשוט לא רואים אותו כי הוא מתכווץ מאוד מאוד מאוד כל פעם שאתם מחפשים אותו, ומתחבא.
המסקנה שקיים יצור שכזה, שקושר את האוזניות שלכם כל פעם שאתם מכניסים אותן לכיס, מתבססת על כך שאתם לא חושבים על פתרון אחר לבעיה הזו (אם כי באופן הרבה, הרבה יותר פשוט מבעיית יצירת היקום). אלוהים הוא ממש כמו היצור הקטן הזה - משהו שבני אדם יצרו כפתרון לשאלה שהם לא ידעו לענות עליה.
אבל אפשר להגיד "אנחנו לא יודעים". אני, בתור מישהו שלא מאמין באף אל , מאמין במפץ הגדול ורוב התאוריות המדעיות - לא מפחד בכלל להודות בכך שאני לא יודע כיצד נוצר כל החומר שיש כיום. זאת תעלומה שעדיין לא הצלחנו לפתור, נכון מאוד - אבל אנחנו לא קופצים למסקנות רק בהתבסס על זה שאנחנו עוד לא הצלחנו למצוא תשובה לשאלה הזו. אנחנו מנסים לחקור, לשאול, למצוא הוכחות. זו גם הסיבה שיש הרבה אי הסכמות גם בתוך הקהילה המדעית - אנשים מבקשים הוכחות על טענות שהובאו בידי אנשים אחרים. אבל שני הצדדים בעלי אותה מטרה - מקבל תשובות. אם התשובה של אחד לא מספקת אחר, הוא ילך ויחקור בעצמו, עד שימצא ממצאים טובים מספיק שיגרמו לו להחליט האם או האם הוא לא מוכן להאמין לטענה המדוברת.

אבולוציה.
יש כל כך הרבה אי הבנות בנוגע לאבולוציה אצל מאמינים, אני מקווה שאני אצליח לפתור את כולן.
אני אתחיל בלהסביר מה היא אבולוציה. האבולוציה היא תיאוריה (כן, תיאוריה, כי בינתיים אנחנו צריכים מכונת זמן מאוד מאוד חזקה בכדי להוכיח אותה לחלוטין - אבל אנחנו משערים שהיא נכונה כיוון שממצאים שונים במהלך 400 השנים האחרונות אישרו אותה שוב ושוב, בעודה חוזה דברים עוד לפני שהם התגלו, וחזיונות אלו התגלו כנכונים בעת הגילוי של הדבר המדובר), שבאה להסביר את ההתפתחות של אורגניזמים מפותחים במיוחד (למשל - האדם) מאורגניזמים פשוטים במיוחד (יצורים מימיים, חד תאיים).
התאוריה מתבססת על עקרון הרנדומליות. מתישהו, משהו יקרה שיהיה טוב יותר מהדבר הקודם.
הדרך הפשוטה ביותר שעולה לי לראש כרגע בכדי להסביר את עקרון הרנדומליות היא בדיחת מתכנתים שאני מכיר, אבל אני אפשט אותה מחוץ לתכנות.
בואו ניקח קוף.
ניתן לאותו קוף מקלדת. הקוף לוחץ על מקשים רנדומליים במקלדת שלו, ומחשב מתעד את כל התווים שנלחצו בכל מקלדת (לא, הקוף לא יכול לכבות את המחשב או לגרום למחשב לא להקליט את התווים שנלחצו בכל דרך שהיא. לא, הקוף גם לעולם לא יפסיק להקליד. אל תנסו להתחכם).
כנראה שמה שנראה זה סתם ג'יבריש, נכון? הרבה לחיצות מקלדת רנדומליות שלא נראות קשורות אחת לשנייה בכלל. למשל, עןוח'98אעחש'8יעמכגץבפזתלןך - תוצאה של לחיצה על מקשים רנדומליים (עד כמה שאני יכול להגיע אליהם בלי מאמץ גדול מדי) במקלדת, שבוצעה על ידי, לפני מספר שניות (נכון לזמן כתיבת שורה זו ט.ל.ח).
באיזשהו שלב, הקוף יכתוב מספר אותיות, כולן רנדומליות, אבל ביחד - הן ירכיבו מילה קיימת. אז הוא ילחץ על המקש א שנבחר על ידו באופן רנדומלי, ואז הוא ילחץ על המקש ו שנבחר על ידו באופן רנדומלי, וכך גם עם האותיות כ, ל. כך הוא יצר את המילה "אוכל", שהיא מילה קיימת, על ידי צירוף של ארבע מקשים שנבחרו באופן רנדומלי כל אחד על ידי הקוף.
אם ניתן לאותו קוף לעשות את הפעולה הזאת לנצח, בשלב כלשהו הוא יכתוב משפט. באותה צורה שהוא כתב את המילה "אוכל", על ידי אותיות שנבחרו באופן אוטומטי, הוא ילחץ על תווים שנבחרו באופן רנדומלי – כולל סימני פיסוק, רווחים, אנטרים וכל השאר. ככה, ייכתב משפט.
אחרי מה שכנראה יהיה זמן רב במיוחד, הקוף יכתוב גם סיפורים. כל סיפור. אם ניתן לו מספיק זמן, הוא יוכל אפילו לכתוב את שבעת ספרי הארי פוטר, יחד עם כל הספרים הלווים וכל הפאנפיקים שאי פעם נכתבו על הארי פוטר. אבל זה לא נעצר רק שם, כי בשלב כלשהו הוא יכתוב כל ספר שאי פעם נכתב, כל סיפור שאי פעם כתבת "למגירה", כל הודעה שאי פעם שלחתם בווצאפ.
זה עקרון הרנדומליות. מה שיכול לקרות, יש לו את התנאים המתאימים, יש לו מספיק זמן, והוא נבחר באופן רנדומלי, יקרה בסופו של דבר.
ככה עובדת גם האבולוציה.
אז כדי להראות איך העיקרון הזה עובד באבולוציה אני אעשה את זה פשוט יותר: אני אנסה להסביר איך יכול להיות שהאדם התפתח מבני הגזע של לוסי (לא, האדם לא התפתח מקופים. זאת שטות. מי שאומר לכם את זה בהחלט לא יודע על מה הוא מדבר. בני האדם והקופים הם יותר כמו "אחים" בשרשרת האבולוציונית, כלומר – יש לנו אותו אב קדמון משותף: הגזע של לוסי. לקריאה על לוסי: https://en.wikipedia.org/wiki/Lucy_(Australopithecus) ). אני אדבר על לוסי בתור נקבה יחידה, אבל אני מדבר על הגזע כולו.
לשם הדוגמה, נניח שלוסי היא סוג של אדם קדמון, רק הרבה פחות מפותח – היא חיה ביער במקום במערה, היא לא יודעת להכין שום צורה של כלי, היא לא מפותחת שכלית במיוחד, והיא לא בדיוק מודעת לסכנות שסביבה.
אז לשם ההבנה הקלה יותר, נדמיין את בני הגזע של לוסי בקרחת יער, מוקפים בכמה עצים, בסביבה חמה, חיים בלהקות, ועם מנת משכל שמספיקה בערך כדי להבין שאפשר לזרוק מקלות שהם מצאו על הרצפה בשביל שלצוד יהיה פשוט יותר.
הם דמויי אדם במראה הכללי – רק שיש להם שיער על כמעט כל הגוף (זה פרט חשוב להמשך; מומלץ לזכור).

בעטתי מאחורי הברך של אחד מהם, וזה התקפל מיד. ניסיתי לשלוף את הנשק שלו, אבל האזיקים שעל ידי מנעו ממני לקחת כל נשק שהוא. נפלתי על הרצפה בקול חבטה מחליא, האוויר יוצא מראותי. קיללתי בשקט וניסיתי להזדקף.

נכנסתי וראיתי אותך על הרצפה. "תעזרו לה לקום. מה קרה כאן?" שאלתי. "מרד, המפקד."

כמעט פרצתי בצחוק. "מרד? לזה אתם קוראים מרד? זה נקרא ניצחון אישי בשבילי וחוסר ציות בשבילכם. אני מציעה שתתרגלו לזה."
השומרים נראו מעוצבנים.

"אם לנפילה משפילה שכזו את קוראת ניצחון אישי, אז אני לא מניח שאין אצלך השפלה.." אמר אחד השומרים. "אם תתייחס, מרפלון. בואו!" נבחתי.

"לא, השפלה היא מה שאתם עושים לאנשים המסכנים שנמצאים בחוץ ורק רוצים לחיות בשקט, אבל במקום הם מקבלים עוצר ומלקות למי שמתנגד לצבא המטומטם שלכם!" צעקתי. "אתם חבורת - "
בעיטה מכיוון לא ברור מנעה ממני להמשיך. נעצתי מבט רושף בשומרים, אבל שתקתי.

"להמשיך, להמשיך." אמרתי, בלי להסתכל אחורה, רק ללכת קדימה.

נחרתי בתגובה. "כן, תעשו מה שהמפקד שלכם אומר, כמו חבורת גלמים," הלעג היה ברור כשמש. נעשתי יותר יצירתית עם רשימת הקללות שלי.

התעלמתי. מעניין כמה המסדרון הזה יכול להיות ארוך. לבסוף יצאנו מחוץ למסדרון. השמש הייתה מוסתרת מול עננים שחורים, מה שנתן לשמיים צבע אדום כהה.

הזעפתי את פני בתגובה לשמיים האדומים. שנאתי את המזג האוויר המוזר הזה. אבל מה שהופתעתי עוד יותר היה לגלות את האוויר הפתוח. חשבתי שבחיים לא אראה אותו יותר.

"הרגשה טובה להיות באוויר, הא? גם אני אוהב את זה." אמרתי ברוגע מאולץ. בעצם, מה שהיא אמרה קודם נכון... לא, אסור לי לחשוב על זה.

"מה אתה רוצה ממני? די ברור שאף אחד לא נתן לך הוראות להוציא אותי החוצה. יש חוקים מאוד ברורים מה עושים למורדים. אז? אתה מתכוון לעבור עליהם או להמשיך בתהליך?" קלטתי את המבט המהורהר, וחיוך עקום על על שפתי הסדוקות. "אל תגיד לי... שיש לך מחשבות שניות לגבי כל זה?"

"יש חוקים. נכון." הרמתי יד, ושמח שומרים הלכו להביא את המכונה.