שרשור לי ולסליתריני השנה!, והפאנפיקאי הכי טוב שאני מכיר אבל ששש תגלו

"שאני אבין," אמר יונתן השני, "זה שכינוי בעברית שולט בי וimagine it שולט בך, אומר שאתה אמיתי ואני העתק? לשנינו יש את אותה אישיות ואותם זכרונות, איך זה לא הופך אותנו לאותו אדם?"

"כי כינוי בעברית לא יכול לשלוט על היונתן האמיתי מבינינו, ולכן הוא שולט רק בך."

"כשהיה רק אחד מאיתנו, רק imagine it שלט בנו. אבל אולי כשיש שניים מאיתנו זה שונה? וחוץ מזה, מי אמר שרק כינוי בעברית יכול לשלוט בי? אולי גם imagine it יכול?" הציע היונתן ההוא, ולאט לאט השתכנעתי שהוא יונתן המקורי. הוא הרי קרא למחבר השני imagine it, כמו כולנו. לעומת זאת, מי שחשבתי שהוא יונתן המקורי קרא למחבר השני בשם פלג. כל כך לא אופייני.

"פלג יכול לשלוט בעולם חוץ מקלרה, וכינוי בעברית יכול בעולם חוץ מהיונתן המקורי - אני."

"וזה היה גם אני. אלה היו שנינו," אמר יונתן השני, "ועדיין לא ענית לי למה הכלל שתיארת חייב להתקיים גם כשיש שני יונתנים. המציאות השתנתה, למה הכלל לא?"
ומה שלי הפריע זה ששוב יונתן שחשבתי שהוא המקורי קרא למחבר השני פלג.

"כי ככה זה החוק במקום הזה שהם משרשרים בו,"

"איך אתה יודע?" הוא שאל.

"בוא נשאל אותם!"

"אפשר לדעת על מה אתם מדברים באמצע קבלת הפנים שעושים לכבודי?" התערבה הנסיכה בזעם.

"על מי מאיתנו הוא האני האמיתי כמובן," אמרתי כאילו זה ברור מאליו.

"אני יודעת איך נגלה מי אמיתי ומי לא!" התערבה פרופסור לאבגוד, "אם ההעתק ינושק על ידי נסיכה, הוא יהפוך לצפרדע! אלא אם כן שניהם אמיתיים באותה מידה כמובן, ואז כל אחד מהם יכול להצתרפד והשני יהיה יונתן המקורי."
"וזה יגרום להם להפסיק לפטפט?" שאלה הנסיכה.
"זה ישתיק אותי," אמר היונתן שכינוי בעברית יכול לשלוט בו, "מה איתך, יונתן השני?"

להצתרפד. אהבתי.
-------------------
"אם אתה מתעקש, אני לא אתנגד.."

הנה ההודעה שחיכית לה
---------------------------------
"יופי," נאנחה הנסיכה, ניגשה ליונתן שרק imagine it יכול לשלוט בו ונישקה אותו. לעיני כל הנוכחים הוא הפך לצפרדע.
"עכשיו אפשר להמשיך?" רטנה הנסיכה.

למה חיכיתי להודעה הזו
-------------------
אני צפרדע! ניסיתי להגיד, אבל כל מה שיצא לי היה "וורביט, וורביט!"

בגלל מה שיש בציטוט.
------------------
הנסיכה חזרה לנאום את נאום הפתיחה שלה כאילו דבר לא קרה.