ליאה || סיקור דמות, מתוך "הגשם"

[Masha Rostova]

ליאה || סיקור דמות

❃ שם הדמות: ליאה (שם משפחה לא ידוע)

❃ שם הסדרה ממנה היא לקוחה: "הגשם / "The Rain"

❃ שם השחקנית: ג'סיקה דינאג

❃ גיל הדמות: בין 20 ל-25 שנים (גיל מדויק לא ידוע).

❃ תאריך ומקום הלידה: איזור קופנהאגן, דנמרק.

❃ מקום מגורים: דרום דנמרק.

❃ משפחה: אם ששמה לא ידוע.

על הסדרה: היכן תהיו כשיחל הגשם?

זוהי תקופת האביב בדנמרק 2018, ונראה שהכל מתנהל על מי מנוחות. באחד הימים הרגילים לכאורה, ביולוג בשם פרדריק אנדרסן מגיע לאסוף את ילדיו (סימון בת ה-17 ורזמוס בן ה-10) בדחיפות מבית הספר. סימון המבולבלת שואלת את אביה מה קורה בזמן שהם נכנסים לרכב, אך הוא אינו מסביר לה יותר מדי מה מתרחש, ורק אומר כי "גשם עומד לרדת, ואנחנו נצטרך להיות רחוקים מאד כשזה יקרה".

לא ברור מה מתרחש בחוץ בדיוק, אבל בזמן נסיעת המשפחה, הכוללת את פרדריק, אשתו והילדים, למקום יבש יותר בצפון דנמרק- מסופר ברדיו שאזרחים רבים מפתחים אלרגיה חמורה מאד עקב גשם זלעפות שהחל לרדת בערים שונות במדינה, אלרגיה שמביאה למותם תוך דקות. אז מבינה הבת הבכורה סימון את חומרת העניין ושואלת את אביה, שכאמור הנו ביולוג של חברת טבע ידועה במדינה- מה הביא את האסון עליהם.

כשהמכונית נתקעת בפקק כתוצאה מכמעט תאונה, מבין האב פרדריק שאין זמן, ענני השחור מתקרבים, והוא לוקח את המשפחה במהירות ובריצה אל היערות, שם מצוי בונקר תת קרקעי. המשפחה מוצאת מקלט בבונקר, אך האב אומר שעליו לצאת משם בזריזות, שלחברת "אפולון" בה הוא עובד יש אפשרות לעצור את הקטסטרופה, והוא מבטיח למשפחתו לשוב כשיוכל. הוא שם על עצמו חליפת מגן ויוצא מהבונקר. אם המשפחה, שמגלה יותר מאוחר אדם נגוע במחלה מנסה לפרוץ אל הבונקר עוצרת בעדו, אך בעצמה באה במגע עם הגשם ומתה.

סימון המזועזעת מבטיחה להגן על אחיה רזמוס, שלדברי האב הוא בעל התשובה, והשניים ממשיכים להמתין בבונקר עד יעבור זעם והאב יוכל לחזור ולהוציא משם את המשפחה.

כעבור שש שנים בהם מסתתרים השניים במקלט התת קרקעי, מוצאים אותם חבורת ניצולים ששרדו את הגשם, וליאה ביניהם.

על נערה מלאת אמונה:

ליאה נולדה כנראה בתחילת או אמצע שנות ה-90 באזור קופנהאגן. אמה, נוצריה אדוקה, גידלה אותה לבדה, וליאה מעולם לא הכירה את אביה. כעבור שנים עברה אמה של ליאה לגדל אותה באזור כפרי דרומת לקופנהאגן, רחוק מהעיר.

כיוון שגדלה ליאה בבית נוצרי אדוק, היא התחנכה מאז ומתמיד על ערכים שמרניים. לבוש צנוע, אי שימוש באיפור, התרחקות מגברים ואי התרועעות בחברה יותר מדי. למרות שהצורה בה התחנכה הביאה את ליאה להיות מנודה מאד חברתית ודי מתבודדת, למרבה ההפתעה שמרה ליאה על אופטימיות; היא העיפה לראות את אופיים הטוב של האנשים, הייתה קשובה וסבלנית, ולרוב העדיפה לחייך למרות הכאב ששמרה בפנים.

אך למרות זאת היא שאפה לחיים אחרים. ככל שהלכה ליאה והתבגרה היא רצתה להידמות מעט יותר לחבריה לספסל הלימודים, והחלה לחשוב שאמה מזיקה לה יותר מעוזרת לה. "אמא, כל הילדים קוראים לי פריקית," היא אמרה לאמה לא פעם, והראתה נכונות יחד עם האמונה הנוצרית גם להשתלב יותר במעגל החברתי. אמה התנגדה מאד לרעיון הזה.

באחד הימים באביב 2018, ליאה מנסה לחמוק מהבית כדי להגיע למסיבה של אחד הנערים המקובלים בשכבה. היא לבושה בצורה יותר משוחררת ועם איפור לפניה. כשאמה תופסת אותה היא מזדעזעת, אך לראשונה ליאה הולכת כנגד אמה ובוחרת ללכת למסיבה כפי שהיא.

במסיבה ליאה מנסה אלכוהול לראשונה ומשתכרת. כשנערים מנסים איתה את מזלם בצורה לא צורה, היא עסוקה בליהנות משבירת השגרה ולא שמה לב לסכנה. בסופו של דבר, כשהיא מתעוררת בבוקר בבית הקיץ היא מבינה לתדהמתה שהיא עירומה, כנראה נאנסה לאחר שהושקתה ב"סם האונס", וכי האקט כולו, שבוצע על ידי מספר נערים, עלה לאינטרנט. העיירה צופה ברשת כיצד "מתפרעת" הנערה החסודה.

בוכייה, ליאה מתקשרת לאמה לאחר שמנסה לברוח דרך הנערים שחוגגים בחצר את ההשפלה שלה, אך אמה לא מעוניינת לשמוע אותה, אומרת לה כי מבחינתה אין לה יותר בת ומנתקת את השיחה. לראשונה ליאה חווה משבר אמונה אמיתי, ונשברת. היא אינה יודעת מה לעשות, ומבעד למסך הדמעות היא שמה לב שמתחיל לרדת גשם.

הבושה והכאב הופכים לאימה כשליאה מתחילה להבחין בתגובות אלרגיות של חבריה מבעד לחלון החדר, כשהם מתמוטטים אחד אחרי השני ומתים. אז מצלצלת ליאה שוב לאמה, והפעם האם לא מנתקת את השיחה, והיא נשמעת סבלנית ואוהבת. היא אומרת לליאה לא לפחד, ושהיא בדרך לאסוף אותה. ליאה מזהירה את אמה שלא תצא החוצה, אך האם מנסה להגיע לבתה, וליאה שומעת אותה גוססת כשהגשם מגיע במגע עם גופה.

ליאה אז מבינה שהיא לגמרי לבד, ומחכה במשך ימים באותו בית קיץ כשבחוץ נראה שהגיע סוף העולם. כעבור ימים, ולאחר שאוספת אוכל מהבית, היא אוזרת די אומץ לצאת החוצה, לעולם שנגוע בווירוסים ומחלות שהגשם הותיר אחריו. היא אז מבינה שהאפוקליפסה הגיעה ושכל מה שהאמינה בו לפתע נתון למבחן.

לאחר מספר שבועות בהן נודדת ליאה בדרכים, היא מוצאת את ביאטריס, ניצולה שהיגרה מקופנהאגן לאחר שאיבדה את הוריה בגשם. השתיים מתחברות והופכות לחברות טובות. הן מוצאות מקום מגורים בחממה אטומה לגשם, מבשלות שם ומנסות למצוא דרך לשרוד בעולם פוסט אפוקליפטי. כעבור מספר שבועות הן מוצאות את ז'אן, נער ממושקף שנראה שסובל מפוסט טראומה, גם הוא ניצול הגשם.

השלושה מנסים יחד לשרוד את התקופה הבאה, עד שבסופו של דבר הם מבינים שהאוכל והמים אוזלים, ועליהם לשוב לדרכים אם הם רוצים להישאר בחיים. אך היציאה החוצה מסוכנת- בחוץ, ביערות של דרום דנמרק, נמצאים "הזרים", אלו הם ניצולים שמשתמשים באורח חיים שמאפיין שודדי דרכים. ברגע שמוצאים ניצולים, הם גונבים את רכושם, חוטפים או הורגים אותם.

לאחר שנמצאים ביערות במשך תקופה ממושכת, באחד הימים תוקפים אותם מה שתחילה הם מאמינים שאלו "זרים". שני גברים, מרטין ופטריק, רודפים אחריהם ומנסים לגנוב את המזון שהצליחו להשיג. אולם לאחר משא ומתן קצר הם מחליטים להתאחד ולנסות לשרוד ביחד. מרטין הופך למנהיג הקבוצה ויחד החמישה מנסים לשרוד את השנים הבאות. הם מגלים כי לאורך היערות קיימים "בונקרים", בהם מצוי אוכל, ושיטת הישרדותם הופכת להיות בסיסית ואכזרית. ברגע שנמצא בונקר כלשהו, החבורה תשדוד את כל הנמצא בו, ואם קיימים בו אנשים, הם יכלאו ויוותרו מאחור.

כעבור שש שנים של נדודים ומנוסה מהזרים ומדנמרק, מגלים החמישה בונקר תת קרקעי שלכאורה דומה לכל שאר הבונקרים. בבונקר מצויים שני נערים, נער ונערה, והבונקר מלא אוכל. החבורה עומדת לשדוד את הבונקר, אך לפני שעוזבת הנערה בבונקר, שמה סימון, מראה כי היא יודעת היכן מצויים בונקרים אחרים שמלאים באוכל. מפת הבונקרים מצויה על לפטופ שברשותה, אך ברגע שמרטין שואל היכן הם, היא מרסקת את הלפטופ ומצביעה על ראשה. רוצה לומר, אם ברצונו לדעת, על מרטין לקחת אותה איתם.

ברגע זה מצטרפים סימון ורזמוס לחבורת הניצולים, וכולם מנסים להגיע לשוודיה, היכן שמאמינים שנמצא אביהם של סימון ורזמוס, שמנסה למצוא תרופה לווירוס שהביא למותם של רוב אזרחי דנמרק.

במהלך הסדרה ליאה מתגלה כחוליה חלשה/חזקה. האמונה והאופטימיות שלה מחזיקים את החבורה ביחד, היא אהובה ומוערכת מאד על ידי מרטין וז'אן, ואף אם פטריק לא מראה זאת, יש לו חיבה מסוימת אליה. יחד עם זאת, היא החלשה בחבורה מבחינה פיזית ונאלצת להיתמך על ידי השאר לא פעם.

מבחינת אופי, ליאה מקשיבה רבות לליבה, היא בעלת חמלה אינסופית ונקשרת במהרה לאנשים. היא מוכנה להקריב אפילו את חייה בשביל חבריה ונראה כי אין בה אף לא טיפת רוע. יחד עם זאת, אם תצטרך היא אף תהרוג בשביל לשמור על שלמות המשפחה שעוד נותרה לה (חבורת הניצולים) ותדע ללכת נגד ה"הנהגה" (מרטין) אם יש בכך צורך.

הקשר החזק ביותר שנראה שיש לליאה הוא עם הנער ז'אן. מכוון שהגשם והמאורעות שאחריו השאירו בז'אן טראומה, הוא דבק בליאה והיא מנסה פעמים רבות לעודד אותו ולהזכיר לו שהוא אדם טוב ואסור לו להאשים את עצמו במקרה ועשה דברים רעים כדי לשרוד את העולם לאחר הגשם.

במהלך הסדרה ליאה היא זו שמביאה את האופטימיות והרוחניות. היא מאמינה בנדיבות כלפי כל אדם, והאדיקות הדתית שלה נראית בהרבה בחינות, גם בעולם בו מוות שוכן בכל פינה. היא מאמינה שסימון היא סוג של "כוכב מנחה" שנשלח על ידי ישו כדי להביא אותם לאדמה בטוחה, ומנסה לעודד את החבורה ללכת אחר סימון כמנהיגת החבורה האמיתית.

חוות דעת:

טוב, אז ליאה היא אחת הדמויות האהובות עלי בסדרה כלשהי בנטפליקס. בתקופה בה בכל פינה אפשר למצוא סרטים וסדרות פוסט אפוקליפטיים שבינינו, רובם די חוזרים על עצמם מבחינה עלילתית, ליאה היא איזשהי בריזה של אוויר נעים. לא בגלל שהיא מציעה איזשהו ז'אנר שלא שמענו עד עכשיו, אלא שמבחינת דמות, היא דמות מלאה שכבות וניגודים. מצד אחד, מדובר בנערה דתיה שמבחינה רוחנית מאמינה שהמשיח הקריב את עצמו כדי להציל את בני האנוש והשאיר אחריו עולם שבו יש למצוא את הטוב והטהור בכל דבר, ומצד שני, כל דבר שהיא עוברת במהלך הסדרה נוגד, מאתגר, או אפילו לועג לאמונה הזו. כשמציגים בפנינו את ליאה מציגים איזו גרסא עכשווית של איוב כמעט, שמראה לנו שלמרות הכל, בכל דבר נמצא דבר מה חיובי אם רק ננסה להגיע אליו.

בנוסף לכך, יוצא במהלך הסדרה לראות כי ליאה היא בן אנוש לכל דבר, ולמרות האמונה שלה בטוב האנושות, היא מוכנה ללכת בגישתו של מרטין לגבי הפקרת המסתתרים בבונקרים, ואף לעתים נוקטת בטקטיקות לא פחות מאכזריות אם טקטיקות כאלה הכרחיות להישרדותה ולהישרדות הקרובים אליה. זה נועד להראות כי אדם כלשהו יכול להיות אמנם נדיב ואופטימי, אך מה שיהפוך אותו ליותר מציאותי הוא אותם המקומות בהם יוותר על האנושיות כשמדובר בהישרדות החזק בטבע.

"הגשם", לצערי, כללה רק שמונה פרקים, והיא כרגע בהפקת עונתה השנייה. אני מניחה שבעונה החדשה נמשיך ונצלול לנבכי הדמות של ליאה, שהיא בין הדמויות העמוקות בפאנדום הזה. הייתי ממליצה למי שיחליט לצפות בסדרה, שלא מוערכת מספיק לדעתי, לשים לב לדמות הזו... (שהיא מדהימה בדרכה שלה) אני בטוחה שתתאהבו בה כמוני.

[Cosima Niehaus]

זה אחד מהדברים הכי מושקעים שיצא לי לקרוא מזה הרבה זמן. ניכרת התשוקה גם לעולם הסדרה וגם לדמות עצמה, והשפה בה הדברים כתובים גבוהה ובקיצור - נהדר לקרוא את זה, אפילו עם אפס היכרות עם עולם הסדרה (ובטח ובטח שעם הדמות). אבל היי, אם השתכנעתי שהדמות הזאת נהדרת וריאליסטית מלקרוא את הפוסט זה רק מעיד על רמת הכתיבהץ
נשמע שכל פעם לפרקים כשהיא רק מתחילה להיפתח ולהאמין ברעיון שאולי איפה שהיא נמצאת באותו הרגע זה מקום לא רע כל כך, שאולי יש תקווה אז קורה משהו, לרוב די נורא, שמזכיר לה שהיא נמצאת בעולם פוסט אפוקליפטי מלא בהרבה צורות של מזל רע.
זה מעניין לראות דמויות כאלה בעולם פוסט אפוקליפטי. לראות כמה הטוב שבהם חזק וכמה הוא יכול לשרוד וכמה הוא דומיננטי לעומת הרצון לשרוד. דמות כזאת גם יכולה להדגיש את כישורי ההנהגה וההישרדות של דמויות אחרות לעומתה, אבל החוכמה היא לדעת לבנות דמות כזאת כדמות ריאליסטית ומלאה בתוכן ולא רק להשתמש בה ככלי.
תודה שחלקת, נהניתי לקרוא וללמוד קצת על הסדרה, עולם הסדרה והדמות :>