לכבוש את ליבה

שם: לכבוש את ליבה

פאנדום: הארי פוטר.

תקופת זמן: הדור הבא.

דירוג: pg13.

שיפ: טדי/ויקטואר (שיפ ראשי), דומיניק/טום. 

דיקסליימר: אני לא הולכת להרוויח מזה כסף, הדמויות שייכות לרולינג.

ז'אנר: רומאנס, הומור,דרמה..

תקציר: אביה של דומיניק וויזלי אוסר עליה לצאת עם בנים (כלומר, עם החבר שלה, טום פלפס מרייבנקלו) עד אשר אחותה הקשוחה, ויקטואר, תתחיל לצאת עם בנים בעצמה (דבר שממש לא עומד לקרות בזמן הקרוב- לא בעייני ויקטואר בכל מקרה!). אבל טום לא מתכוון לוותר על דומיניק בקלות. הוא פונה לטדי לופין, רודף השמלות ושובר הלבבות הידוע, כדי שיכבוש את ליבה של ויקטואר... אבל טדי לא יודע מה מצפה לו.

הערות: החלטתי למחוק את הפאנפיק הקודם שהיה פה (ויקטואר וויזלי) מסיבות אישיות. אבל באמת, שלמרות שהעלילה והכתיבה שונות בשני הפאנפיקים, בסך הכול שניהם על אותו השיפ ואני חושבת ששניהם נחמדים בסך הכול... אני יודעת שהיו עוקבים וקוראים לפאנפיק הקודם, אבל אני מקווה שתאהבו גם את הפאנפיק הזה ותתחברו אליו, וכמובן אל תחששו להגיב אם אהבתם.. וגם אם לא, או אם יש לכם הערות. (בקשר לזה- מחקתי את התגובות הישנות על הפאנפיק כי אלו היו תגובות לפאנפיק ויקטואר וויזלי ואני רוצה שיהיו פה תגובות על הפאנפיק הזה) אז די לחפירות... תהנו! 

*

חופשת הקיץ של דומיניק וויזלי הייתה נפלאה. היא ביקרה את דודיה בצרפת, ביקרה בבתים של רוב חברותיה, השתזפה בחוף הים שעליו ניצב ביתה יחד עם בנות דודותיה, שבאו לבקר לעיתים קרובות, בילתה בהופעות של כמה מהלהקות האהובות עליה, ואפילו פגשה באחד מביקוריה אצל חברותיה מוגל חמוד, שבאמת היה יכול ללכת ביניהם משהו, אם הוא לא היה גיי. בסך הכול, דומיניק וויזלי עלתה על רכבת האקספרס להוגוורטס ביום הראשון ללימודים של תחילת שנתה הרביעית עם הרבה מוטיצביה והתרגשות לקראת השנה החדשה, מוכנה לספר לכל מי שמוכן להקשיב על כל הדברים שחוותה בקיץ.

לעומתה, הקיץ של ויקטואר וויזלי היה הרבה יותר מצומצם. היא בילתה את רוב הקיץ סגורה בחדר שלה, ישנה, מציירת ציורים משונים, מאזינה למוזיקה במכשיר אמ-פי קטן שהשאילה לה אחת מחברותיה שהייתה בת מוגלגים, או בטיולים קצרים על חוף הים בשעת ערב. אבל זאת הייתה ויקטאור. מוזרה, משונה, מרוחקת. אבל מצד שני בעלת פה לא קטן וחמת מזג לא פחות מכל בן משפחת וויזלי אחר.

ויקטאור העמידה פנים שלא מזיז לה לחזור להוגוורטס, אבל למעשה, אפילו היא, מאוד התרגשה לקראת החזרה. הימים בחופשת הקיץ נעשו מעיקים, הריבים שלה ושל דומיניק, אחותה הקטנה, התגברו והפכו לרציניים יותר ויותר, והיא מצאה את עצמה רבה לא מעט גם עם אמה, שלא הפסיקה לצקצק בלשונה על התנהגותה. "תראי איך את מתלבשת, כל השחור הזה והמוזיקה הגותית הזאת..." "תסתכלי על דומיניק, כמה חברות יש לה, למה שלא תיפגשי את עם איזושהי חברה?". השיא הייתה בארוחת הערב הלפני אחרונה של הבנות בביתן.

"אבא אתה יכול להעביר את הסלט בבקשה?" שאל לואיס, שהיה האח הקטן של הבנות.

"הנה לך, חמוד" אמר ביל.

"אז בנות, אתן מתרגשות לקראת הוגוורטס?" שאל ביל.

 "כן, ממש, אני מתגעגעת לכל ה"חברים" המדהימים שלי" אמרה ויקטאור בגלגול עיניים.

 "אני דווקא, מתגעגעת למישהו מאוד מסוים" אמרה דומיניק וצחקקה. פלר וויזלי, אמה, חייכה במתיקות. לעומתה פניו של, אביה, ביל וויזלי, האדימו. הוא לא נראה מאושר במיוחד.

 "על מה את מדברת, מוניק?"

 מוניק היה שם חיבה ישן של דומיניק.

"למוניק יש חבר קטן, אתה לא יודע?" אמרה פלר בשובבות, אבל ביל קם לפתע בכעס וכמעט הפיל את הכיסא עליו ישב.

"יש לה מה?!" צעק ביל, אוזניו היו אדומות ווריד בלט בצווארו.

"אבא! תירגע! אני וטום התחלנו לצאת רק בסוף שנה שעברה..."

"טום פלפס?" שאלה ויקטאור. דומיניק הנהנה, ולהפתעתה, ויקטואר פרצה בצחוק.

"אני לא מאמינה! הטיפש הזה מרייבנקלו?" אמרה ויקטאור, קולה חנוק.

"אל תקראי לו ככה!" אמר דומיניק בכעס.

"דומיניק! אני לא מאמין שלא סיפרת לי ולאמא על זה!" 

"סיפרתי לאמא, אבא! לא סיפרתי לך כי ידעתי שתגיב ככה!" אמרה דומיניק.

"פלר!" אמר ביל והביט במבט מלא תוכחה באישתו. אבל פלר השיבה לו מבט מלא בתוכחה לא פחות משנעץ בה.

"הילדה צודקת! תראה איך אתה מגיב, ביל! היא כבר בת ארבע-עשרה, היא לא תינוקת! והיא הראתה לי תמונה של הטום הזה, והוא נראה ילד ממש מקסים! אז מספיק עם התגובה המוגזמת הזאת!" אמרה פלר בכעס.

"לויקטואר לא היה חבר עד עכשיו, ואני אומר, טוב מאוד! עד גיל שש עשרה הילדה לא צריכה חבר! בגיל הזה כל מה שיש לבנים בראש זה-"

"לויקטואר אין חבר בגלל שהיא לא נחמדה לאף אחד וחצי מהאנשים בהוגוורטס לא סובלים אותה או חושבים שהיא פריקית!" קטעה אותו בצעקה דומיניק.

"תסתמי את הפה שלך! לפחות אנשים לא אוהבים אותי כי אני זנזונת קטנה-"

"מה אמרת?!" צעקה דומיניק וקמה במהירות ממקומה.

"אמא, מה זה זנזונת?" שאל לואיס.

"שום דבר חמוד, תחזור לצלחת שלך" אמרה פלר במהירות.

"מספיק! דומיניק, תקשיבי טוב למה שאני עומד לומר עכשיו! את לא יוצאת עם אף בן-" אמר ביל אך מיד נקטע בזרם של מחאות מכיוונה של דומיניק.

"תני לי לסיים את המשפט!" צעק ביל. "עד ש- אחותך תצא עם בנים" השלים ביל בשלווה.

"מה?!" צעקו פלר ודומיניק ביחד.

"מה ששמעתם" אמר ביל בשלווה, ושילב את ידיו ברוגע.

"וזה לא עומד לקרות בזמן הקרוב, אחות קטנה" אמרה ויקטואר באושר.

"ביל! אתה לא יכול לעשות את זה! ויקטואר-"

"בחיים לא תצא עם אף אחד! היא שונאת את כולם!" קראה דומיניק.

"זאת ההעסקה. ויקטואר, תסכימי להיות השליחה שלי, נכון? לעדכן אותי אם דומיניק מסתובבת עם החבר הקטן שלה..."

"כמובן, אבא. אם אני רק אראה אותה שולחת ידיים לטום פלפס הקטן.. אתה תקבל ינשוף על כך לא יאוחר מכמה שעות לאחר המעשה" אמרה ויקטואר בחיוך ענקי.

"אבא! אתה לא יכול לעשות לי את זה!" קראה דומיניק.

"כן, אני כן. ואם אחותך תדווח לי משהו "חשוד" עלייך ועל חברך, טום, או כל בן אחר... תתכונני לראות אותי ביום המחרת, לוקח אותך מהוגוורטס" אמר ביל בשלווה.

לכן, כשדומיניק עלתה על רכבת האקספרס להוגוורטס, טום פלפס רץ לעברה וזרועותיו מושטות לחיבוק, היא עצרה אותו.

"טום, אני מצטערת" אמרה דומיניק בכובד ראש והשפילה את ראשה.

"מצטערת? על מה את מדברת, מוניק? בחיי, כמה שהתגעגעתי אלייך, תביאי חיבוק!" אמר טום המבולבל אל דומיניק אך היא הנידה בראשה.

היא סיפרה לו על דבריו של אביה. טום הביט בה בזעזוע.

"אבל... הוא לא יכול לעשות את זה! ננהל מערכת יחסים סודית! אני לא יודע, מוניק, אני לא יכול לעזוב אותך, אני אוהב אותך..." אמר טום בייאוש.

"גם אני אוהבת אותך, טום! אבל אני לא רואה שום דבר לעשות... איך ננהל מערכת יחסים סודית אם אנחנו אפילו לא נמצאים באותו בית ויכולים לבלות בחדר המועדון או בחדר שלך בלי שאחותי תראה? אני מצטערת טום, אבל... עד שאחותי תצא עם בנים, מה שכנראה לא ייקרה אף פעם.." נאנחה דומיניק.

בדיוק אז הגיחה ויקטואר, עם שתי חברותיה, אנה בת המוגלגים, שהייתה גבוהה ורזה כמו מקל עם שיער בלונדיני צבוע בפסים ורודים וירוקים ושלעסה מסטיק בקול רם, ובוני, שהייתה בעלת שיער שחור וחלק ואיפור כבד על פניה, שכלל עיפרון שחור וצללית כהה שהשוותה לה פנים של זומבי, ולבשה חולצה עם הדפס של להקה גותית כלשהי. דומיניק לא חשבה על שתי חברות שהייתה פחות רוצה לעצמה, אם כי אחותה נראתה מאוד מרוצה ביניהן. בכל מקרה, היא נראתה אפילו יותר מרוצה שראתה את טום ודומיניק.

"נו, זוג הציפורים כבר מתאחד? שאשלח עכשיו את המכתב לאבא, או שנחכה עד להוגוורטס כדי שהוא יוכל לקחת אותך מחר בבוקר מהאולם הגדול?" אמרה ויקטאור. שתי חברותיה נעצו בדומיניק וטום מבטים מזלזלים.

"בסך הכול... נפרדתי ממנו! בסדר? תעזבי אותי כבר ותשיגי לך חברים נורמליים!" צעקה דומיניק ורצה במסדרון הרכבת.

"היי, שכחת לא לשים תחתונים! רואים עכשיו את כל התחתונים מציצים מהחצאית שלך, מה זה צריך להיות?! איפה ההתנהגות הזנותית שלך?" צעקה בוני וויקטאור ואנה פרצו בצחוק.

"תסתמו את הפה שלכן!" צעק טום באומץ. הוא נראה די עלוב ליד שלושת הבנות הגבוהות היפות, שהביטו בו בזלזול. טום פלפס היה נער רזה ולא שרירי במיוחד, עם שיער בצבע קש, עור חיוור מאוד והרבה נמשים.

"מה אמרת, פני-גבינה? אתה רוצה שנלמד אותך מה עושים לרייבנקלואים מעצבנים?" אמרה אנה באיום. בוני צחקקה.

"עזבי את הלוזר הזה, בואו נמצא לנו תא רחוק מכל האידוטים האלו" אמר ויקטואר.

טום הביט בויקטואר בעודה מפנה אליו את גבה. היא הייתה נערה מאוד מאוד יפה בסך הכול, אפילו יותר מאחותה. היה לה שיער בלונדיני חיוור ועיניים כחולות וגדולות, גזרה מושלמת ועור חלק למשעי. היא נראתה כשילוב של בובת ברבי וויליה. למעשה הרבה בנים בהוגוורטס, מכל שכבות הגיל, חשקו בויקטואר, אבל היא לא נתנה להם יותר תשומת לב משהייתה נותנת לפיסת גבינה רקובה. זה מה שהיה כל כך מבלבל בויקטואר. למרות הבגדים הגותיים שלבשה והתנהגותה המזלזלת, היה ניתן לחשוב בקלות לפי מראה שמדובר בנערה יפהיפייה וקלילה, תמימה למראה, שקטה, ביישנית. ויקטואר הייתה ההפך מכך. היא יכלה לפתוח פה גדול מאוד שהיה צריך, והסתובבה אך ורק עם שתי חברותיה הקשוחות והתעלמה מכל השאר. אפילו דומיניק, שנחשבה יפה מאוד עם שיערה האדמוני והארוך ועיניה התכולות, והנמשים הקטנים שריצדו על עורה, הייתה הרבה פחות יפה מאחותה.

טום חשב על כל זה. בסך הכול, האם באמת אף אחד לא יכול להשיג את ויקטואר? מישהו חייב לשבור את לב הקרח של מלכת הקרח, ואז... הוא יהיה חופשי לצאת עם הילדה שאהב מאז שנתו הראשונה ושהתחילה לשים לב לקיומו ולצאת איתו רק בשנה שעברה... דומיניק. אבל מי יוכל לעשות את זה?

בדיוק כשעברה המחשבה הזאת בראשו של טום, הוא ראה את טדי לופין נכנס בליווי קבוצה גדולה של חברים לאחד התאים.

		הפרק הבא