in a heartbeat

[Ella Zoldyck]

שם: וילאן (Whelan) אובראין
רקע: הוא נולד באירלנד באזור הצפוני של מחוז דבלין,אמא ואבא שלו באים ממשפחה מאוד עשירה ומיוחסת, בבעלות המשפחה שלו יש טירה בה הם גרים במשך דורות רבים, אמא שלו היא רופאה ואבא שלו פוליטיקאי מצליח שפעיל למען זכויות אדם.
ויליאן הוא בן יחיד , הוא מאוד אוהב ילדים קטנים, אבל לצערו הוריו לא הולידו לו אח קטן, אבל יש לו חתלתול חמוד במקום.
בגיל 17 שלו הם עברו ללונדון בתור שגרירים, הם רכשו שמה בית יפיפה באזור נעים. כמובן ששום בית לא ישתווה לטירה בה הוא גדל, אז הוא מסתדר שמה בקלות. בנתיים מטפלים בטירה הדוד שלו ואישתו עד שהם יחזרו מהשליחות ( עוד שלוש שנים).
כרגע הוא לומד בבית ספר פרטי בבריטניה, שמה הוא עדיין מנסה למצוא את עצמו.
אופי :משמעות השם שלו זה שמח באירית, וזה באמת מצדיק את האופי של הילד המתוק הזה.הוא מאוד אופטימי ומוצא נקודת אור בכל דבר.
הצבע האהוב עליו זה תכלת והוא מאוד אוהב את החורף, כי אז אפשר לעשות קרב כדורי שלג.
גיל : הוא בן 17
מראה :
גירסה מציאותית:ככה רק עם עיניים ירוקות בהירות ונמשים עדינים
( הערה קטנה: הוא נמצא שמה בערך שבוע)
( הציור הוא ציור מקורי שלי, ויליאן נראה מאוד עדין ונשי בכוונה, יש לו יופי מאוד מאוד עדין. אבל אני יכול לצייר בנים גבריים)

[Always and Forever]

שם: איידן לינקולן
רקע: נולד בדאלאס שבטקסס, על אף שהוא בקושי זכר את העיר- כשהוא היה בן שלוש ואחיו הקטן נולד, המשפחה עברה לבית הנוכחי שלהם. הוא לא מכיר את אביו, רק שמע שהוא עזב כשאחיו הקטן נולד- כשהם עזבו את הבית הוא נשאר, ליתר דיוק. אמא שלו מנהלת מסעדה בעיר ומצליחה לגדל את המשפחה כמו שצריך בזכות כסף שמגיע כל חודש מהאבא.
יש לו אחות אחת שגדולה ממנו בשנה וחצי שכרגע מטיילת בעולם, ואח שקטן ממנו בשנתיים שלומד בבית ספר רגיל. הוא אוהב לנגן ולשיר, וגם תמיד היה קשה לו בלימודים שדורשים יותר ריכוז כמו מתמטיקה, ולכן כשהגיע לשלב של בחירת תיכון, הוא החליט (עם אמא, כמובן) ללכת לבית ספר פרטי שיש לו שם טוב וגם הרבה חוגים, אחד מהם זה מוזיקה. טוב לו עם החבר'ה שלו גם מהשכונה וגם מבית הספר. בשעות הפנאי שלו, הוא אוהב לעזור לאמא שלו במסעדה.
אופי: לא כל כך מופנם וכן יש לו ביטחון עצמי, אבל הוא טיפוס שקט יחסית. נורא אוהב לנגן בחדר שלו (הוא מנגן על גיטרה אז בדרך כלל זה לא מרעיש יותר מדי). תמים קצת, אפשר לומר. יצא מהארון בגיל 15 ואמא שלו מקבלת אותו כמו שהוא.
גיל: 17
מראה: http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/Is...ts/21799030.jpg

[Ella Zoldyck]

הבטתי על הנער שחור השיער , שיערו הופנה הצינה בפוני שלי נראה מעט רוקיסטי, הוא היה יפיפה, בעל עיניים חומות יפיפיות ועור מעט שחום , סביבו האווירה הייתה שונה, הוא גרם ללב שלי להחסיר פעימה ואז לפעום כמו מטורף.
בהיתי בו כאילו אין עוד אדם בעולם הזה מלבדו.
הגעתי הנה רק לפני שבוע אבל מאז היום הראשון הוא תפס את צומת ליבי, הוא מתנהג מקסים אל החברים שלו, יש לו כל כך הרבה ביטחון, והוא מנגן מדהים!.
נאנחתי .
״ היי!, בלונדי!!, אתה מקשיב לי אירי קטן?!״ צעק תומאס.
״ אה?, מה?, כן!״ קראתי בבהלה.
״ אני כבר שעה מדבר אלייך!״ הוא רטן

[Always and Forever]

יום שני היה השנה היום השנוא עליי במערכת, אם כי לא הודתי בכך בקול; מה שניחם אותי היה ששיעורי המוזיקה היו בימי שלישי.
"היי איידן," כריס ידע כמובן שאני משועמם- למדנו להכיר זה את זה במהלך השנים. זרקתי אליו מבט כדי להבהיר שמה שיש לו לומר מעניין הרבה יותר מכל דבר אחר. זה לא היה אמת כי ידעתי בדיוק מה הוא רוצה לומר, אבל קראתי לזה שקר לבן. "אני חושב שהבחור החדש דלוק עליך."
"מה?" הייתי בטוח שהוא ידבר על מה שהוא דיבר כל השבוע האחרון- על מסיבת ההפתעה שארגנו לביל, ועל החשדות שלו שמישהו גילה לו ולא תהיה הפתעה. הבטתי לאחור אל החדש, שהיה עסוק בלדבר עם תומאס. היה בו משהו חמוד, בחדש. משהו מתוק, אפשר לומר. והיו לו גם עיניים הורסות- יש לי חולשה לעיניים ירוקות, אנשים שמכירים אותי יודעים זאת. כשהבטתי בו כעת, ראיתי משהו מעט מבוהל בעיניים הללו.
"מה פתאום." מיהרתי להסיט את מבטי לפני שישים לב שהסתובבתי אליו. "הוא בודד, זה בטח מבאס להיות חדש."

[Ella Zoldyck]

״אני מצטער, פשוט חשבתי לרגע על משהו״ אמרתי מייד בבהלה,
״ אני מאבד אותך הרבה בזמן האחרון, על מה אתה חושב?״ הוא שאל בעודו מתיישב לצידי.
״ אממ סתם דברים... כמו הידיד שהשארתי באירלנד״ שיקרתי בשקט.
אני די התגברתי על הקראש שהיה לי עליו במשך שנה .
אני פשוט צריך למצוא דרך להתחבר אל איידן.
״ בכל מקרה, רציתי לשאול אם אתה בא איתי למסיבה ביום שבת בערב״ הוא אמר
״ אני לא יודע..., אני לא חובב מסיבות״ אמרתי מעט בשקט,
״ מה כבר יש לך לעשות?״ הוא שאל.
״ לקרוא ספר חדש״ עניתי
״ נופ, אתה בא איתי״ הוא הודיע לי , בידיוק היה צילצול . מה שהכריח אותי להפסיק את הדיון שלנו ולרוץ לכיתה.

[Always and Forever]

"אולי, אבל בטח גם מבאס להידלק על מישהו שאפילו לא מסתכל לכיוונך."
"אוי, תשתוק." זה לא היה נכון- אני כן הסתכלתי עליו, כמו שאני מסתכל על כל אחד אחר; אני אפילו לא יכול לדעת אם הוא נמשך לבנים. רוב האנשים שחיבבתי ממבט ראשון הפכו לידידים טובים, הרבה יותר על פני חברים.
"אתה רוצה שאברר לך אם הוא בעניין?"
"לא." אמרתי מיד, ולמזלי הצלצול אילץ את השיחה הזאת להסתיים.

[Ella Zoldyck]

נכנסתי לכיתה. התיישבתי במקומי בשורה השניה לייד תומאס.
ככה בעצם התחברתי איתו למען האמת, לא ממש היה לי את האומץ לדבר עם אף אחד אחר, הוא פשוט התחיל לדבר איתי והניח שאני ילדה .
הכיתה החלה להתמלא במהירות , למען האמת כולם הגיעו פחות או יותר בזמן.
המורה נכנסה לכיתה וכך החל לו שיעור ספרות.
היא כתבה על הלוח באותיות מסולסלות את נושא השיעור, אנחנו מתחילים ללמוד מחזה.
״ היום אנחנו נתחיל ללמוד את רומאו ויוליה ״ היא ציינה את מה שהיה רשום על הלוח, כולם פתחו את הספרים בעמוד הראשון

( סליחה על זה לא מקורי )

[Always and Forever]

XD
-
התיישבתי בשורה הראשונה, לצד כריס- כמו תמיד, ופתחתי את הספר במחזה המוכר. הכיתה השתתקה לגמרי די מהר, פרט לקול המונוטוני של המורה; הקשבתי לה בחצי אוזן, ותהיתי מתי ביל מתכוון להגיע- הוא אחר כמעט כל בוקר, על אף שמכולנו הוא גר הכי קרוב לכאן. היום למשל, כל הכיתה הייתה מלאה פרט למקום שלו.
"אני עדיין יכול לשאול את תומאס, רומאו." כריס לחש בשקט כל כך, שבעצמי בקושי שמעתי; אולם זה לא מנע ממני להסמיק מאוד.
בדיוק שעברנו מהדף הראשון במחזה לדף השני, ביל נכנס באיחור אופייני.

[Ella Zoldyck]

״ היי תגיד, קרה משהו בינך לבין איידן?, אתה מסתכל עליו הרבה לאחרונה... ופשוט, לא יודע, זה נראה כאילו אתה שקוע בו״ הוא לחש בנימה סקרנית. על לחיי עלה סומק אדמדם שבלט על עורי הבהיר .
״ מה?, אממ, הוא פשוט נראה בחור נחמד. הייתי רוצה להכיר אותו, זה הכל, אני פשוט לא מצליח ממש להתחבר לאף אחד״ תרצתי במבוכה.
״ או, זה הכל?״ הוא שאל ,״ מהצד זה נראה כאילו אתה טיפה דלוק עליו״ הוא ציין.
״ אני הטרו״ מהרתי לאומר בלי לחשוב. שיט!.

[Always and Forever]

אחרי שהמורה הטיפה לו את הנאום הרגיל עם תוספת מרעננת של 'שנה אחרונה שלך כאן ואתה אמור להיות בוגר', ביל התיישב ליד צ'ארלס, בשולחן הסמוך לזה שלנו.
"בוקר טוב, מה הולך?" ביל אהב לפטפט יותר מכולנו. המורה פחות אהבה את זה. היא שלחה בו מבט מתרה במיוחד והמשיכה להסביר לנו על המחזה.
למרות כל מה שכריס אמר, אני לא חושב שביל יודע על המסיבה שארגנו לו. ואפרופו כריס, הוא לא הוריד ממני את העיניים כל השיעור.
"מה יש לך?" סיננתי בשלב מסוים שכבר לא הצלחתי להתעלם מזה.
"אני רוצה לבדוק אם אתה שם לב שנועצים בך מבטים."
אם לא היינו באמצע שיעור, הייתי מכניס לו אגרוף.

[Ella Zoldyck]

לאחר שיעור ספרות היינו צריכים ללכת לכיתת המדעים.
שם התחלנו לעבוד על פרויקט כימי חדש .
המורה חלקה אותנו לזוגות וצוותה אותי עם עם איידן.
׳ אולי הוא הקראש שלי, אבל בבקשה תנסה להיות רגוע לידו!׳ חשבתי לעצמי בעודי בוחן את החומרים שנתנו לנו על מנת לעשות ניסוי אלקטרודות כלורי.
״זה ניסוי קליל״ ציינתי, אני די סטריאוטיפ לחנון כנראה, אולי עדיף לי לא להראות את הצד הזה. אחרת הוא ירתע ממני, הרי הוא כל כך מגניב!.

[Always and Forever]

אני שונא מדעים, המקצוע הזה הוא אחת הסיבות שיום שני נראה כמו נצח.
הייתי שקוע כל כך בלנסות להבין את המושגים המוזרים שהמורה דיברה עליהם, שלרגע אחד לא שמתי לב עם מי היא צוותה אותי- וברגע השני הרגשתי את הלב שלי פועם בצורה מסוכנת.
תירגע, איידן. ניסיתי להרגיע את עצמי, אבל כל מה שבאמת הצלחתי לחשוב היה פאק, עוד לא הספקתי להכיר אותו והוא כבר הולך לדעת שאני גרוע במדעים.
בניגוד אליי, כריס נראה משועשע מהעניין. כמובן שלו קל לדבר, הוא הצטוות עם ג'ולייט- שהייתה "רק" הבת הכי מקובלת בשכבה. היינו זוג פעם, אני וג'ולייט- לפני שיצאתי מהארון, כמובן.
על כל פנים, הם השתדלו לשבת כמה שיותר קרוב אלינו והייתה לי הרגשה שהדבר האחרון שהוא מתכוון לעשות בשיעור זה ניסוי מדעי.

[Ella Zoldyck]

״ אוקיי, אז שמים את האבקה הבלורית במים, מסיימים לחבר את האלקטרודות ומחברים אותן לזרם החשמלי במתח המתאימים״ מילמלתי בעודי עושה זאת,
תוך כמה דקות נוצרה תגובה כימית, צבע האלקטרודה האחת הפך לאדמדם וריח מסריח צף מהמים שנצבעו בגוון טורקיז.
״ הצלחנו״ מילמלתי ואז שמתי לב שבכלל לא נתתי לו לעשות כלום.
״ אה שיט!, סליחה על זה!, זה פשוט ניסוי שאני כבר מכיר מבית הספר הקודם אז רציתי לחסוך לך זמן!״ שיקרתי

[Always and Forever]

"זה בסדר," הבטתי בו בשעשוע- הוא ממש מתוק. "למען האמת אין לי מושג, אבל זה בהחלט מרשים מה שעשית." אני מתאפק שלא לנשק אותו, למעשה. "אתה חדש בעיר?" אני מניח שסיימנו מהר אז נוכל לדבר קצת.

[Ella Zoldyck]

ציחקקתי ,״ שמח שעזרתי״ אמרתי .
״ חדש במדינה יותר נכון״ מחצי חיוך,״ אם לא מזהים על פי המבטא שלי, אני מאירלנד. למען האמת ממחוז דבלין אם אתה מכיר״ אמרתי בעודי מניח יד על עורפי,
אני שמח שאני איתו!, גאד! בבקשה שזה לא יגמר.
הרגשתי כאילו אני קורן כמו השמש עצמה.