שם: שבורים
פאנדום: הארי פוטר
שיפ: רמוסיריוס
דירוג: PG13 או PG
זכויות יוצרים: כל זכויות היוצרים שייכות לרולינג בלה בלה בלה
בטא: תם!!!! שזה גם מוקדש לו.

בעיקרון זה ממש קצר ממה שתכננתי שזה יצא, ואז נזכרתי שליטרלי כתבתי את זה באיזה שתיים עשרה או אחד עשרה בלילה בפתקים בטלפון ופשוט העברתי את זה למחשב... אז כן.
אה וזה מוקדש לתם, כי..... טוב, זה תם ותם הוא טראש של רמוסיריוס ובעיקרון הוא כבר קרא את זה כבר מלא פעמים אבל שיהיה.

--

אתם לא בוטחים אחד בשני. אתם לא אוהבים אחד את השני, לא באמת, אבל אתם צריכים אחד את השני.
אתם צריכים אחד את השני כדי להרגיש בחיים, כדי להרגיש שחלק ממכם לא באמת נעלם. לא לגמרי, לפחות. שחלק מכם עדיין שם, החלק שהיה צעיר, ואוהב, ורך. אבל כשאתם מביטים אחד בשני, כל מה שאתם מסוגלים לראות זה את הכאב והריקנות.
אתם לא סומכים אחד על השני, ואתם לא אוהבים אחד את השני, אבל אתם צריכים אחד את השני. וזה מה שמביא אתכם, שבורים, בכל לילה לזרועות אחד של השני. כי אתם חושבים, שאם תחבקו אחד את השני, כל החתכים והכאב יתרפאו. שאם רק תאחזו אחד בשני חזק יותר, אולי זה יהיה בסדר. אולי תצליחו להחזיר כל חתיכה שבורה למקום שלה.
אולי אתם תצליחו לתקן את הנפש השבורה שלכם, אם רק תהיו ככה למשך מספיק זמן.
אבל אתם יודעים שלא ככה זה עובד.
אבל אתם בכל זאת שותים קפה, ומדברים שיחות סתמיות, ובוהים באוויר. ואתם מתנשקים, חזק שזה כואב. אין בזה אהבה, יש בזה צורך להרגיש חיים. ואתם חושבים שהצורך הזה חזק הרבה יותר מכל צורך אחר שהרגשתם אי פעם.
אולי, רק אולי, אתם עדיין אוהבים אחד את השני. אחרת לא הייתם אוחזים אחד בשני, או מביטים אחד בשני קצת יותר מידי, או מחייכים אחד לשני כשהשני לא רואה.
אולי זה הכל אשליה שאתם ממציאים לעצמכם.
אבל אתם בסדר. אתם שבורים ולא אוהבים אחד את השני, אתם אפילו לא בוטחים אחד בשני, אבל אתם ביחד. לפחות אתם ביחד.
ואתם בסדר. אתם שבורים, פגועים, ואתם בסדר. כי תמיד הייתם כאלה, סיפור לא גמור. משהו שבור שאי אפשר לתקן, לא באמת.
וכשאתם שוכבים בלילה בזרועותיו אחד של השני, שבורים ובוכים, אתם מרגישים חיים יותר מאי פעם.
וזה בסדר.

--
ת"ב?
כאילו זה קצר רצח אבל זה גם נראה לי ממצא את הנקודה שזה היה אמור למצות?